נבחרת ישראל: קמפיין מאכזב נוסף הסתיים

כל קשר בין יואב זיו לכדורגל הוא מקרי בהחלט
פשוט לא יאמן שהדבר הזה עשה מיליונים מכדורגל

 

בתור אוהד בית"ר שרואה את כל המשחקים, חלקם הגדול מהיציע, הוא לא היה טוב בבית"ר.

 

היה מצחיק לשמוע אתמול את ארבל מסנגר על גוטמן
בזמנו את פרננדז הוא שחט
מה הוא לא אמר עליו..
עוד אפס

 

תעשה טובה לכולם, יורסטה, אם אין לך משהו לומר חוץ מ"זה אפס ולהוא אין מושג" אל תכתוב. מתנהל כאן דיון על כדורגל, מספיק עם התגובות הילדותיות.

ההפסד לרוסיה יכול לשנות הכל מהיסוד, אבל קשה לי להאמין שיש מישהו שאכן מעוניין בשינוי שכזה. שינוי עמוק כל כך דורש פיטורי אוכלי חינם למיניהם שמעדיפים מצב שכזה, שמשרת נאמנה אותם ואותם בלבד. קצה נפשי מלדבר על אבי לוזון. קצה נפשי מלדבר על ההתאחדות. אפשר לחשוב שכולם מופתעים. הרי כולם קטלו את הנבחרת עוד לפני המשחק הראשון, כנראה שהיה מושג קל שבקלים איך אנחנו באמת נראים. גם לפני שנתיים היה לנו יו"ר התאחדות גס רוח ומלחך פנכה, גם לפני שנה, גם היום. דבר לא השתנה, דבר לא ישתנה. כולם מבינים עכשיו שישראל אינה דרג 3 או 4, ושנים רבות יעברו לפני שהמצב הזה ישתנה, אם בכלל.

השחקנים לא אשמים במשכורות הגבוהות שהם מקבלים. כל אחד מאיתנו היה דורש משכורת גבוהה אם היה עובד בסטנדרטים כלכליים כמו של מועדוני הכדורגל. מה שכן, נראה לי שגם כדורגלנים ישראלים מרגישים את אותו הדבר שרוב האוכלוסיה מרגישה: אין להם כוח ללכת לעבודה, אין להם חשק, וגם משכורת של 150 אלף דולר לא יכולה לשנות הרגשה שכזו. אל תשלו את עצמכם.

 

דיברו פה על יואב זיו
איך הגולם הזה קשור לכדורגל בידיוק?

 

זה לא רק העניין של התפקידים והעובדה שאין מגינים בנבחרת כי "כולם פה רוצים לעלות למעלה ולהבקיע", השחקנים שלנו גם לא אוכלים נכון. תראו את הרוסים, איך הם בנויים, זה לא נובע רק מכושר גופני טוב. הם מתייעצים עם תזונאים לגבי מה לאכול לפני המשחק ובאיזו כמות. אז נכון שיבוא לי פה החכמולוג ויאמר "הברזילאים אוכלים בשר כל היום, אז איך הם טובים?", אז קודם כל זה לא כל השחקנים הברזילאים, מה גם שכמות בסיסית של בשר אפשר לשרוף במהלך אימון או שניים. דבר שני זה מוסר העבודה הגבוה שלהם, שמחפה לפעמים על כושר האכילה הגבוה. לא פלא שהשחקנים שלנו לא חוזרים בזמן להגנה (ההגנה עצמה זו כבר עבודה של המאמנים) כי הרגלי התזונה שלהם פוגעים להם באופן קבוע בכושר.

לגבי השחקנים שלא משחקים : גם לי נמאס מהקשקשת הזאת. בואו נזמין שחקנים מעירוני ראשל"צ ומהפועל רעננה, הם לפחות משחקים בליגה ובגביע הטוטו "וסובלים מעומס מטורף של משחקים בשתי מסגרות שונות" ( http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ). לא מספיק שהשחקן ישחק כל השנה בקבוצה שלו, כי הוא צריך להגיע לדרגה מסויימת של כושר בשביל לשחק בנבחרת. הופעות בקבוצה שלו זה לא מספיק, זאת חפיפניקיות. שחקנים צריכים להגיע לנבחרת כאשר הם בכושר טוב, ואפילו מאוד (לא אגיד כושר שיא כי זה יישמע מגוחך במדינתנו, אין הרבה משחקים שמצריכים ממך את זה כאן). ה- 0:5 על אוסטריה הייתה התפוצצות של כל 11 השחקנים ששיחקו באותו משחק. ההתפוצצות לא באה ככה סתם, אלא מהעובדה שהם פשוט היו בשיא שלהם.

אני הייתי הראשון שהכריז פה שבאדיר וחסארמה צריכים להיות בהגנת הנבחרת. לגבי באדיר נבחן אותו מול אתלטיקו מדריד, אבל גם אם הוא ייכשל שם, העובדה שבחור בן 38 משחק יותר טוב מכל הצעירים פה שמוזמנים לנבחרת רק בגלל היותם צעירים, היא מודל לחיקוי ולהשראה. גם חסארמה ראוי לכל המחמאות, לקח אליפות עם קבוצתו כנגד כל הסיכויים, מגיע לו להשתלב לפחות בסגל. המגן השמאלי זאת בכלל מחלה. פעם היינו משופעים בעמדה הזאת : אדורם קייסי, דדי בן-דיין, יגאל אנטבי (שעדיין אוכל את יואב זיו גם בגילו), נג'ואן גרייב, מוצי ליאון אם אני זוכר נכון (או שהוא היה ימני) ועוד. היום נשאר לנו רק יואב זיו, שמואל שיימן וטאלב טוואטחה, כשלפעמים צריך לאלתר ולשים שם את רמי גרשון שזה לא התפקיד שלו בכלל.

זה עוד כלום, ארבל אמר אתמול שאנחנו צריכים לחזור לאסיה. כדאי לו מאוד שיציץ במשחקים שנערכו אתמול באסיה (ירדן ניצחה את אוסטרליה, לבנון ניצחה את איראן, ואני לא מדבר על יפן, דרום קוריאה ואוזבקיסטאן שיתנו לנו בראש) ולבקש ממנו לחזור בו. זה בעצם גם ויתור על ליגת האלופות, דבר שהבעלים של הקבוצות כאן יתנגדו לו בכל תוקף (שחר, גולדהאר וטביב בזמנו ניזונים רק מזה, כי בלי זה אין טעם להשקיע בקבוצה) ושחקנים זרים רבים יימנעו מלהגיע לכאן.

 

אולי עכשיו ילמדו להעריך סופסוף את הקמפיין של גרנט
ושלא יגידו לי "פוקס"
לא מצליחים לסיים קמפיין שלם בלי הפסד אחד ב"פוקס".
ואת זה עשינו כשלא היה לנו שכטר ותומר חמד, אלא עומר גולן ופיני בלילי.

 

צריך להשלים עם עובדה פשוטה אחת ומשם והלאה הכל יהיה פשוט יותר. נבחרת ישראל היא גרועה. היא ברמה של ארמניה,גאורגיה,ליטא וביום ממש טוב בולגריה או הונגריה (בתדירות של 1 ל10 שנים בערך). ברגע שכולם יפנימו כאן את זה אפשר יהיה לתהחיל להתקדם.

אין שום צורך לצפות שנעלה לטורניר כלשהו בדיוק כמו שהמדינות האלה לא מצפות לכלום. הם מתאמנים,שולחים שחקנים בודדים לחו"ל (מי יותר ומי פחות) לפעמים יש להם כוכבים ולפעמים לא. בגדול הם יודעים שהם לא מספיק טובים ובזה זה נגמר.

השחקנים הישראלים רוצים לצאת לחמם ספסל בבלגיה? לשבת ביציע בשוויץ? שיהיה להם בכיף. שיחנקו מהכסף. פשוט צריך לא להזמין אותם לנבחרת. שחקן שנוסע לווסטרלו כדי להרוויח פי 2 ולא משחק עונה שלמה פשוט לא צריך להיות מוזמן, כנ"ל שחקן דוגמת טווטחה שאחרי שליש עונה עולה לו השתן לראש ובטוח שהוא רוברטו קרלוס. לא צריך שחקנים כאלה. אני מעדיף לראות 11 יואב זיו מאשר את החבורת כלומניקים הזאת.

ברגע שנבין שאין לנו סיכוי אמיתי לעלות, אפשר יהיה להתחיל להתקדם. אפשר יהיה להתחיל לשחק כדי להנות. שגיא כהן אתמול אומר שצריך לעלות הגנתי ובנוקרסטי כי לנבחרת אין הגנה. פשוט טמטום מוחלט. מתי כבר יבינו כאן ששני תוצאות תיקו מביאות פחות נק' מאשר ניצחון והפסד? מתט' פשוטה שאף אחד כאן עוד לא השכיל להבין. מספרים לנו על תוצאות מכובדות וקשקושים כאלה ואחרים כשפועל מדובר על כדורגל פחדני במסווה של טקטיקה.

צריך להחתים כאן צוות אימון מחו"ל, מאמן בשיעור קומה כמו שהגיע לכאן נילסן. להחתים את הצוות הזה לעשור. שהצוות הזה יתעסק בכל רמת הנבחרות מכיתה א ועד הבוגרים. להביא לכאן יועצים אמיתיים,אנשי מקצוע שיעבירו הרצאות למאמנים, שחצי מהם ערסים ובורים, כדי שאפשר יהיה להתקדם לאנשהו. צריך לנקות את ההתאחדות מחבורת הקופים שמנהלים אותה.

אולי אם כל זה יקרה אפשר יהיה בעוד 10 שנים להתסכל על מה שיש כאן ולהגיד שיש פה כמה כדורגלנים. עד אז..נמשיך לבלבל את המח, לחיות באשליות, ובעיקר לספק כותרות והשמצות. שיהיה בכיף.

 

ובכן, הבשורות הטובות הן שחלק מהדברים שנאמרו בשלבים מאוחרים יחסית בקמפיינים קודמים - על מה שצריך להיעשות, חשיבה לטווח ארוך וכו' - נאמרים הפעם בשלב מוקדם. הבשורות הרעות - זה לא ישנה דבר. אה, אם הקמפיין הזה יידרדר עוד יותר בהמשך - נגיד, לא לנצח את לוקסמבורג - אני רואה את לוזון ממהר להכריז על איזו ועדת בדיקה בהתאחדות. דבר לא ישתנה. מה שצריך להשתנות זה הציפיות.

ישראל לא ברמות הללו. היא גם לא ברמה של לחטוף 4-0 מרוסיה, זו לא תוצאה שצריכה לקרות, אבל היא גם לא ברמה של לעשות תיקואים בזה אחר זה מול צרפת, אירלנד ושווייץ כמו לפני כמה שנים. יש קמפיינים של "קצה" לכאן או לכאן. באמצע, יש את כל שאר הקמפיינים, שהם המקום האמיתי של ישראל בכדורגל האירופי.

 

ואף אחד לא יזכיר את זה שאבי לוזון מביא את הכדורגל הישראלי לשיא שפל
לא זוכר קמפיינים כל כך כושלים תחת שום יושב ראש אחר.

 

מה הוא אמור לעשות מלבד למנות מאמן?

 

אפשר להאשים את היו"ר באי קידום תהליכים בכדורגל הישראלי. להאשים אותו באי הצלחת הנבחרת בקפיינים, זה קצת מגוחך. אם יש משהו שלוזון אחראי לו בעניין, זו הגברת הציפיות המטופשת. הכרזות שישראל תעלה בקמפיינים האחרונים, הצהרה שבטוח מנצחים באזרבייג'אן ביום שישי. פשוט תשתוק. שום דבר טוב לא יצא מהעלאת הרף לגבהים הללו, בטח כשהם לא ריאליים.

 

אתם יודעים מה מדהים אותי, ששני קמפיינים ברציפות נבחרת ישראל נראתה נבחרת ברמה ששווה עלייה למפעל כלשהו, מדובר בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2006 עם גרנט והתחת ומוקדמות יורו עם קשטן והקרחת.

שני הקמפיינים הללו היו הכי קרובים והכי מוצלחים שניתן היה להשיג מהמעט שבמעט.

רק בשביל שתבינו, אצל גרנט הנבחרת הייתה קרובה ניצחון אחד מעלייה למונדיאל = הישג על כל המשתמע מכך.
דרור קשטן כנ"ל, וגם המקפיין שאחריי זה שאלמלא ההפסד המביך ללטביה והתיקו...

בקיצור אפשר להסיק מסקנה מאוד פשוטה וכואבת, הנבחרת הדרדרה לשפל של השפל, גוטמן לא מצליח לאסוף את השחקנים הכי טובים הוא אוסף את השחקנים הכי גרועים.
לזמן את שפונגין החלש ואת זיו ולהציב אותם בהרכב זאת התאבדות.
אלמוג כהן ממזמן נראה לי כמו בחירה גרועה בעמדה קריטית כמו הקשר האחורי, בכלל לא צמח קשר אחורי נורמלי מאז יוסי אבוקסיס ועבאס סואן ואיציק זהר כמובן וטל בנין.

ובלמים נורמלים אם בלם בן 38 כמו סלאח חסארמה משחק בליגה בקבוצת צמרת מצב הבלמים בכי רע...

בכדורגל של פעם ההתקפה הייתה העיקר, היום זה ההגנה, אם אין שחקני הגנה טובים אין טעם בכלל לדבר על משהו בגודל של להתקרב לעלייה כלשהי.

שימו לב איזה שחקנים שיחקו בתקופה של גרנט: אבי יחיאל (לפניי הפציעה הגדולה שלו הוא היה בלם ששווה אירופה), טל בן חיים בתקופה הטובה שלו, עבאס סוואן, ועוד שלא זכורים לי כרגע.
לא היו לו כשרונות התקפיים כמו שיש לכאורה היום והוא עשה מה שאף מאמן כולל שרף הרברבן לא עשה = לא להפסיד באף קמפיין, שאני נזכר בקמפיין ההוא אני נזכר בגאווה, איזה כיף היה לראות את השחקנים נלחמים עם אש בעיניים ולא חוששים מאף נבחרת גם אם מדובר בצרפת או באירלנד או בשוויץ, ואל תשכחו את העובדה שבאותו קמפיין ניצחנו את קפריסין בחוץ לראשונה אחריי כמה שנים טובות.

אחח איפה היינו אז ואיפה היום...

 

בקמפיין של גרנט היה לנו מזל ברמה שלא הייתה ולא תהיה בשום נבחרת בהיסטוריה. כבשנו גולים שפיזיקלית לא היו הגיוניים, הצלחנו לכבוש 2 גולים באירלנד ולהוציא תיקו בצרפת בלי לעבור את החצי בשני המשחקים ובבית מול שוויץ בניון החליט שהוא נותן שני שערים שעד אז ומאז אין לו ולאף אחד מושג מאיפה זה הגיע.
אם טרזגה לא מורחק בר"ג את המשחק הזה אנחנו מפסידים.
לא מדובר פה על איזו נבחרת אדירה שנבנתה, אלא על מזל, אני לא זוכר את כל השערים, אבל מעט מאוד מהם אם בכלל היו מהלכים קבוצתיים שמעידים על אימון כלשהו. יש מצב שהייתה יותר מלחמה אז, זה לא רק המאמן אלא חומר השחקנים, כאלה שלא חשבו שבגלל שדודו דהאן מוכר אותם לבלגיה הם שווים משהו, כאלה שלא התכופפו כשכדור התקרב לראש שלהם.
אפילו את איי פארו בקושי הצלחנו לנצח, גם כשהיינו יכולים לעלות על הפרש שערים לא העזנו נגדם בבית. וזה עוד בלי להזכיר את הקמפיין הראשון של גרנט שהיה ביזיון שאין כדוגמתו. אם גרנט קיבל הזדמנות שנייה גם פרננדז היה צריך. וגם גוטמן צריך.

 

אחד הדברים היפים בספורט הוא שלא משנה עד כמה המצב גרוע היום, אפשר להתנחם בזה שיבוא יום ויסתכלו עליו בגעגוע נוסטלגי.

נבחרת ישראל תחת גרנט שיחקה כדורגל איום ונורא. היה לה המון, המון מזל (המשחק מול אירלנד בחוץ הוא דוגמה בולטת), גם בתוך המשחקים שלה וגם עם התוצאות האחרות שהשאירו לה סיכוי שלא ממש הגיע לה.

גרנט במשחק המכריע של הנבחרת (נגד שווייץ בחוץ) הלך בשביל לא להפסיד למרות שהוא ידע שזה יוריד לאפס את הסיכוי להעפיל, במקום לקחת סיכון בהפסד אבל עם משחק שלפחות יתן סיכוי גם לעלות שלב. זה מסכם את האיש ואת התפיסה שלו לגבי כדורגל.
הדבר העיקרי שאפשר להגיד לזכותו של גרנט זה שהמצב היום יותר גרוע.

כדורגל טוב ישראל הציגה רק תחת שרף ולפרקים תחת נילסן (נגד ספרד בבית לדוגמה). אבל אז באמת היו שחקנים הרבה יותר טובים מהיום.