נבחרת ישראל: קמפיין מאכזב נוסף הסתיים

סתם כי מעניין אותי - למה לעזאזל קליימן נחשב לשחקן נבחרת והשוער הראשון בעתיד? מה הוא כבר עשה?!
הבחור חטף שנה שעברה 16 שערים בתשעה משחקים ולא זכורים לי מהלכים גדולים שלו או אפילו משחק יותר מסביר. סטטיסטית הוא אפילו לא השוער הטוב בדורו.

 

גם לי לא ברור מה קליימן יותר טוב משוערים אחרים כמו לדוגמא אופיר מרציאנו או אפילו מוחמד קנדיל, עוד שוער בינוני, חוץ מהמשחק שלו מול באר שבע בגביע לא ראיתי ממנו יכולת פנומנלית...

 

http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/Arti...579.html?ref=fb

כתבה די נחמדה על ה3-2 בפאריז.
אבל איזה שחצן רוני רוזנטל

גם רוזנטל נזכר באנקדוטה הזו: "הם לא רצו שאנחנו ניכנס למועדון ונחגוג להם מול הפרצוף, הם אפילו אמרו לשומרים, אבל בסוף נכנסנו. הם יצאו גם למועדון למרות ההפסד, שתבינו זו תרבות של כדורגל. מותר לצאת אחרי הפסד. למרות האבל שלהם, החלפנו חולצות איתם בסיום. באופן אישי, אל תשכחו שחזרתי לליברפול וישר לעניינים, אז אתה יוצא מאופוריה די מהר, לא כמו שחקנים שחוזרים לארץ, אבל היה הד גדול באירופה. אנשים ידעו על זה".

הוא מזכיר בכתבה הזו בערך 4 פעמים שהוא שיחק באירופה.

בכלל בלי קשר, אפשר להבין כמה המצב שלנו אז היה שונה מהיום.
שלמה שרף מתגאה בהישגים שלו, אבל שוכח לציין שעל התבוסות שלו באוסטריה ובשבדיה למשל סלחו לו.

המצב אז היה שונה ב180 מעלות מהיום. בתחילת שנות ה-90 כשנכנסו לאירופה תפסנו מעצמינו נבחרת בסדר גודל של איזה לטביה, והתגובות היו בהתאם.
עם הזמן הבנו שאנחנו לא לטביה, אלא ישראל, שזה קצת יותר טוב, אבל לא בהמון, והצפיות והכל השתנה פתאום.

בקיצור, רק אם נבוא קטנים ונבין את מקומינו אולי נפסיק להתמרמר מהנבחרת הזו.

 

זה מדהים אבל בקמפיין הזה אנחנו רואים כמה הבעיה היחידה של ישראל זה ההגנה והשוער.
מכל הנבחרות שמשחקות במוקדמות, זה אומנם ישתנה אחרי שני המחזורים האחרונים, אבל נכון לעכשיו, ישראל ממוקמת שביעית בסך כל הכיבושים עם 17, וכמובן ממוקמת ראשונה בבית שלה. לעומת זאת ספגנו 12 (ממוקמים מקום 32). זה מה שנקרא הטבלה לא משקרת. והדברים גם קשורים לטעמי, כי אם ההגנה שלנו והקישור היו יותר חזקים, ועוצרים את היריב לפחות בחצי מהפעמים, יכול מאוד להיות שהיינו רואים גם התקפות בצד שני. מה גם שלטעמי, העובדה שאנחנו סופגים לא מעט מראה גם חולשה של הקישור האחורי.

ההגנה והשוער, וזה לא סוד, עלו לנו בקמפיין הזה, שהאמת? נוכח היכולת של היריבות שלנו, בדיעבד, היינו יכולים להיות בנקודת הזמן הזאת, במקום הראשון בבית, וגם אם לא היינו עולים, זה לבטח היה נחשב לקמפיין הטוב ביותר בהיסטוריה של הנבחרת.

אני מסתכל על כל השערים שאכלנו בקמפיין הזה, אני לא יכול להגיד שאכלנו הרבה גולים שבאו כתוצאה מהיריבה בלבד, הכוונה שלא עזרנו להם באיזושהי צורה.

אזרבייג'אן חוץ (1:1) - פס אה לה אלכסנדר קומיטי מגראסהופרס
אזרבייג'אן בית (0:1) - אריה בז'ראנו ממקום גילו לוקח את הכדור הזה שנבעט בכלל מהחלל
פורטוגל בית (1:0) - אין שמירה על ברונו אלבש
פורטוגל בית (2:3) - אין מה לעשות מול רונאלדו, הנה הגענו לשער ראשון בקמפיין שאין מה לעשות.
פורטוגל בית (3:3) - אוואט, שפונגין, נאתכו (לא יצא למגביה), תבחרו אתם מי יותר אשם בחרפה בהתקפה הזאת.
רוסיה בית (1:0) - אין מה לעשות בעיטה חופשית מושלמת. שער מספר 2
רוסיה בית (2:0) - שכונה בהגנה וקוקורין מגלגל
רוסיה בית (3:0) - קרז'אקוב מעולם לא היה פנוי יותר בקריירה
רוסיה בית (4:0) - פאיזוליון קינא בקרז'אקוב אז הוא כבש אפילו יותר לבד ממנו
רוסיה חוץ (1:0) - איבוד כדור מטומטם וגם בישול שלנו
רוסיה חוץ (2:0) - גול מדהים, באמת. הנה שער 3
רוסיה חוץ (3:0) - אם לא בפנדל אז בכדור החוזר שאף אחד גם לא טרח לנסות להרחיק.

אתם מבינים? עברתי על כל השערים שחטפנו בקמפיין הזה. מתוך ה-12 שהן באשמתנו הישירה, היריב אפילו לא היה מצליח להגיע להזדמנות, נתנו להם 9 מתנות. אחרי זה אנחנו מתפלאים שאנחנו לא מצליחים.

וואלה תאמינו לי לא צריך מאמן לנבחרת, צריך מאמן הגנה. הקטע הזה, שאם אני מוציא לרגע את השערים שכבשנו מול האזרים והלוקסמבורגים שהם באמת נגרים, וצפון אירלנד לעומתם היא ברזיל, באמת ששאר הגולים שכבשנו בקמפיין הזה, לא נבעו מטעויות של היריבים אלא מכדורגל שאנחנו יצרנו. הגול הראשון של חמד, השני של בן בסט מול פורטוגל (בשלישי של גרשון זה הפקרות של הפורטוגלים), שני המהלכים של שכטר בגולים בצפון אירלנד. אז זה לא שאנחנו לא מסוגלים. אנחנו פשוט מחלקים מתנות מההגנה זה הכל.

שאלתם את עצמכם למה נבחרת יוון לדוגמא מגיעה לטורנירים? עזבו לרגע את הזכייה הסנסציונית שלא תקרה גם בעוד 100 שנה. לעלות. לכמה הזדמנויות היוונים מגיעים במשחק? לא יותר מישראל, באחריות. שחקני ההגנה שלהם פשוט לא טועים, פשוט לא עושים שטויות, לא מתחכמים, ומשחקים בלי סיבוכים. ביום שאנחנו נעשה את זה בהגנה, לדעתי אנחנו נעלה. אנחנו פשוט צריכים מאמן שיידע לשים הגנה (ושחקנים ברמה של איתן טיבי, שבואו נגיד האמת, הוא לא בנאדו ועדיין לא טל בן חיים בשיאו בשנים הראשונות באנגליה, ועדיין זה הכי טוב שיש לנו)

 

מדהים שלא משנה כמה זמן עבר, הדברים האלה עדיין נכונים. גם ב-1992, 2000, 2006 וכמובן 2013.

"ואם תפרק את קרואטיה 0:3?"

 

קליימן זומן כי הוא שיחק עכשיו 2 משחקים טובים מאוד בעוד אופיר מרציאנו שבוע לפני בפרסום הסגל חטף שער מצחיק וברק לוי לא משחק. לדעתי זימון ראוי מאוד. אני לא יודע מי קשבע שהוא נחשב לשוער העתיד, אבל אם אני אתייחס להודעה שלך בשנה שעברה הוא ספג הרבה שערים כשכמעט כולם ממש לא באשמתו אלא באשמת הקבוצה הגרועה שהייתה. סטטיסטית הוא אפילו לא הכי השוער בדורו? סטטיסטית גם האנדנוביץ' אחד השוערים הגרועים באיטליה וויקטור ואלדס השוער הכי טוב בעולם. סטטיסטית.

 

אופיר דוידזאדה אחרי שני משחקים מצוינים בנבחרת עם שני בישולים, ויכולת גבוהה במדי הפועל באר שבע, מפנה את מקומו לבן הרוש, שחקן מכבי ת"א כמובן. נו טוב, אחרי זה ישאלו למה אנחנו לא מצליחים בנבחרת. ביום שיפסיקו עם הקומבינות והפוליטיקה אולי נצליח. עד אז נמשיך להיכשל.

 

כי בן הרוש יותר הגנתי, ונגד פורטוגל צריך שחקנים כמוהו.
החלטה טובה של גוטמן.

 

אופיר דוידזאדה הוא מגן מודרני. גם תוקף וגם מגן, ובעיקר מהיר מאוד. מי שחושב על הגנה בלבד, מי ששם בלמים בעמדת המגן הימני או שחקנים שהמטרה שלהם היא רק להגן, לא יוכלו לפתוח משחק ולרווח אותו, לא יוכלו להחזיק בכדור, ובכך סופו להילחץ לשערו ולהשיג בדיוק את המטרה ההפוכה.

 

אופיר דודזאדה עמד יפה מול נבחרת רוסיה שהיא יותר חזקה ואפילו בישל נגדם.
אין מה לעשות גוטמן חושב הגנה וישר עולה לא בראש שאופיר לא טוב הגנתית.
אם הוא חושב שבן הרוש זה הפתרון אז הוא טועה.שחקני פורטוכל יאכלו אותו עם המהירות שלהם.אני כבר רואה צהוב לבן הרוש עד המחצית זה בטוח
אופיר מעולה בהגנה,מהיר וטוב בהתקפה.ניתן לגוטמן להנות מ2 משחקים האחרונים שלו,העיקר שיפסיקו עם הקומבינות האלה! שיוציאו להם מהראש ששחקן נבחרת שמשחק בליגת העל לא חייב להיות ממכבי,הפועל או חיפה!

 

רעיון למאמן הבא ולקמפיין הבא:
לא משנה מי יהיה המאמן הוא חייב לפתוח עם רמי גרשון כבלם ולא כמגן שמאלי, יש לנו 3 מגנים שמאליים טובים ומוכשרים כמו טוואטחה, בן הרוש ודוידזאדה, לא צריך לשים את גרשון או אבי ריקן על עמדות שלא להם.
ככה גם יש עוד בלם בסגל, מה גם שבן חיים מתישהו יפרוש...

 

הקדמה: אני לא בא לומר כאן דברים בטוחים או משהו קונקרטי אלא רק להעלות לדיון ולומר את דעתי על הנושא.

אז ככה, כפי שנוכחנו לדעת בשנים האחרונות אין שחקני הגנה מספיקט טובים בעמדת הבלם וגם בעמדת הקשר האחורי, שאומנם יש שחקנים טובים לליגה אבל לאירופה ולנבחרת זה לא מספיק, לא בשביל עליית טורניר לפחות, אבל חוץ ממספר מועט של שנים דווקא בעמדת המגן השמאלי כל הזמן מתפתחים לנו שחקנים טובים, בעונות היותר קודמות אלה היו נג'ואן גרייב, אדורם קייסי ויגאל אנטבי, אחריי 3-4 שנים עקרות בעמדה הזאת באים בן הרוש טוואטחה ודוידזאדה, והשאלה הנשאלת כאן היא איך דווקא בעמדה הזאת מתפחים לנו שחקנים לא רעים שמסוגלים לשחק גם באירופה בעתיד הרחוק, והשחקנים ששיחקו בעמדה הזאת גם יכלו לשחק באירופה, אז השאלה היא איך דווקא בעמדה הזאת כן יש לנו שחקנים טובים, אבל בעמדת המגן הימני ובעמדת הבלם וגם בקישור האחורי שבחלקו לא מספיק טוב להתמודד מול יריבות איכותיות כמו פורטוגל אנחנו נופלים.

העניין הזה יכול להתפתח לדיון מעניין ויכול להתפתח לעוד דיון סרק לא מעותי, ולכן אתם (המנהלים) יכולים אם זה לא מוצא חן בעיניכם להעביר את זה לדיון הנבחרת או לנעול את הדיון, אבל אני אשמח לפתח פה דיון על העניין, בתקווה לדיון פורה ונעים.

 

לא רואה שום מגן שמאלי היום שאפילו מדגדג את המגנים השמאליים של שנות האלפיים או התשעים.
טווטחה לא בנוי בכלל כמו מגן ובעל אופי מעצבן(העונה למשל הוא אחד השחקנים הכי חלשים במכבי חיפה), דוידזדה עוד יחסית טוב, אבל יחסית למה שיש עכשיו.
אני רואה לעיתים את הליגה לנוער ומבין למה הגענו למצב הזה.

את בן הרוש ראינו במלוא תפארתו בעונה החולפת וזה שהוא נתן פה שני משחקים טובים בליגה, עוד לא אומר שום דבר.

 

לדעתי, כל השחקנים שיש לנו כיום כמגנים שמאליים יהיו טובים יותר כווינגרים(טוואטחה, דוידזאדה) או כבלמים(בן הרוש), גם בצד ימין הדברים לדעתי די דומים, גם דסה, גם משומר(ויסלחו לי אוהדי חיפה שאני לא קורא לו משומדבר) הם שחקנים שההתקפה אצלהם היא צד חזק הרבה יותר מאשר ההגנה, לכן לדעתי אולי דווקא שיטת 3 הבלמים תתאים לנו יותר מהבחינה הזאת, לדעתי זה יותר מתאים לחומר של הנבחרת גם מבחינת שחקני הקישור, מספר שחקני הכנף שלנו שיכולים באמת לספק את הסחורה הוא מצוצמצם מאוד וכולל בתוכו את חן עזרא(שחייב ללמוד לשחק יותר קבוצתי אם הוא רוצה להתפתח לשחקן משמעותי לא רק במכבי חיפה ולהקפיץ את הקריירה שלו), מאור מליקסון(שלדעתי מאחורי החלוץ הוא טוב יותר, אבל אולי אוהדי באר שבע יחלקו עליי) ורפאלוב, לעומת זאת במרכז השדה יש לנו שחקנים כמו נאתכו, זהבי(שאמנם בנבחרת נראה זוועה אבל להערכתי זה בין השאר כי הוא לא משחק בעמדה המתאימה לו ביותר, בהקשר היצירתי מתוך שלושה), ריקן, ידין, מויאל(ותחסכו ממני את מילות הזלזול שלכם בבחור כי יש לו לאן להתפתח, לא סתם הוא השחקן המצטיין של טיראספול באירופה), מיכה וכו', בחלוצים לדעתי יש לבחור בהרכב בבן בסט+ 1, ובבלמים אמנם אין לנו שחקנים ברמה הגבוהה ביותר אבל טיבי,צדק ורמי גרשון הם בלמים לא רעים בכלל.
כמובן שגם אם נעשה מיליון שינויים ונחליף עשרות שחקנים ממה שיש לנו במאגר לא נעלה לטורניר גדול, אבל לדעתי זה כן יכול למקסם את היכולות של הנבחרת שלנו

 

מספיק עם הקלישאות ("מגן מודרני").
דאוידזדה לא באמת היה טוב במשחק נגד רוסיה (וגם נגד אזרבייג'ן לא היה יוצא דופן), חגגו על האגף שלו. זה שהוא בישל לא הופך אותו לבאנקר, פשוט כי בהגנה הוא לא באמת היה טוב (ומגן, מה לעשות, צריך לעשות קודם כל הגנה). הוא לא איזה עילוי שמקומו בנבחרת צריך להיות מובטח.
כרגע בן הרוש בכושר טוב יותר, אז הוא ייפתח. והוא גם לא עושה רק הגנה, אצל פאולו סוזה הוא כבר שיחק כקיצוני אחרי מעבר לשלושה בלמים (נגד גיורי ובורדו), הוא מגביה יחסית טוב וגם יודע לאיים על השאר. אין שום קשר להיותו שחקן של מכבי (או הפועל או חיפה), מספיק עם רגשי הנחיתות האלה.