נבחרת ישראל: מסכמים עוד קמפיין כושל

רוב הזמן אני הייתי מאלה שהם 'אנטי רומנטיקה' ואני באמת חושב שלא כל שחקן שנותן גול בליגה יכול ללבוש את מדי הנבחרת או שככה זה צריך להיות, אבל אלישע הוסיף חטא על פשע בסיטואציה ובדרך בה עבר את הדברים. את הזימון של סולומון גיניתי למשל, אבל אלישע היה חייב לנסות להותיר רושם אחר בסיום הקמפיין. הרי לא צריך להיות חכם גדול: הנבחרת תוציא 3 נק' משני המשחקים שנותרו. ננצח את ליכטנשטיין לא חשוב כמה נהיה גרועים, ונפסיד לספרד לא חשוב כמה נהיה 'טובים'. הייתי מזמן את דיא סבע ללא ספק, וגם את דאבור כי הוא צעיר ומתאים לקמפיין הבא, אפילו את חנן ממן שדווקא האדישות שלו יכולה לעשות טוב. הייתי בודק את קלטינס בקישור האחורי. פשוט נמאס מכל השמות האלה שחוזרים שוב ושוב - רפאלוב, טב"ח, נאתכו ואחרים. אגב, טב"ח הבלם יהיה מאוד-מאוד-מאוד חסר בקמפיין הבא.

 

הדבר היחידי שהקמפיין הזה שירת, זה את ההופעות של בניון. בחיי שלא ראיתי קמפיין כל כך חסר חשיבות, עניין ויכולת.
אין לי בעיה עם זה שיש תחלופה ענקית בנבחרת, ושכל מחזור של נבחרת יהיו מצידי 18 שחקנים חדשים. אבל שיהיו 18 שחקנים שקרעו את התחת בשביל זה. אני רוצה לראות את תומר חמד שעובד קשה בטירוף באנגליה, אני רוצה לראות את דיה סבע שחוזר מפציעה לפציעה ומשפר את היכולת שלו, אני רוצה אפילו לראות את ערן לוי שלמרות המשקל שהעודף שלו יודע לתת פס על 60 מ'.

מצד שני, נגמרתי מקבהה שנותן 2 משחקים טובים במאריבור והופך לקונצנזוס. כנ"ל אייבינדר או עטר, שנשענים על 2-3 משחקים טובים מתוך 10.
גם חוסר הזימון של דאבור, בטענה שאלישע "מחפש שחקנים שמחוייבים ב-100% לנבחרת". מה יש בזהבי שאין בדאבור שהופך את הראשון למחוייב ב-100%? (הכוונה שלי עד אותו הרגע שזרק את סרט הקפטן נגד מקדוניה).

קיצר, הכל חרטא בנבחרת. כולם זורקים קלישאות של "נוער" , "תשתיות" , "מתקנים" אבל לא מסתכלים על מה שבאמת חשוב. מודעות. אין לנו שחקנים שמסוגלים להתמודד באופן מנטלי ופיזי נגד נבחרות אירופיות. וזה למה המדינות הסקנדינביות, שמתבססות על שחקנים מקומיים מקבוצות שאפשר לשמוע עליהן רק בפוטבול מנג'ר, מצליחות להתקדם. כנ"ל הנבחרת היגוסלביות לשעבר, הבלטיות ומערב אירופה. על הפאן המנטלי אני בכלל לא מדבר. אני זוכר ששחקנים התחננו לפני שנתיים-שלוש לצאת למסע של הנבחרת בארה"ב למשחקים נגד הונדרוס ועוד קבוצה ששכחתי את שמה. ברגע ששמעו את הלוקיישן, פתאום כל שחקן נהיה פטריוט, ושכח את המכה שקיבל בבוהן או את התור שקבע לשיננית.

 

אם תקרא שוב את ההודעה שלי, תראה שלא דברתי בכלל על מאמן (מלבד הציטוט היחיד של אלישע, לגבי המחוייבות).
אני דברתי על אופי של נבחרת. לא אכפת לי שהמאמן יביא רק שחקנים של דהאן, לא אכפת לי שילקק לזהבי את התחת.
אכפת לי שיהיה גלוי ויגיד "אין מצב שנוכל לעמוד מול נבחרת כמו ספרד, אז אני מזמין גרזנים שיפרקו להם את הרגליים".
ולא התייפיפות של "שלטנו 42% בכדור. זה 2.7% יותר מהשליטה של של ברזיל נגד הונדורס" או חרא אחר (שמתם לב לאנגרמה?).

כל ההתייחסות של המאמן לתקשורת מביאה אותנו להסיק מסקנות. כלומר, אם הוא יביא את השחקנים שבכושר שיא, ושומרים על הכושר הזה לאורך תקופה ארוכה, לא יעלו שאלות מצד התקשרות של "מאיזה סוכן הוא מביא יותר שחקנים" או "האם הוא מקדם אינטרסים אישיים?".

כל השאלות שנתת זה תופעת לוואי של מאמן גרוע.

 

גם אבוקסיס לא בשל לאמן את הנבחרת והוא יהיה ברירת מחדל, אבל הוא הרע במיעוטו. הוא שחקן עבר גדול שייקבל הרבה ריספקט מהשחקנים, אין לי ספק בכך והוא גם דומה למאמן המודרני בניגוד לקשטן הזקן והמשעמם או גוטמן. מעבר לכך בעוד אלישע תמיד 'ניצל הזדמנויות' בשנים האחרונות, נקרא לזה ככה, מהתקופה במכבי חיפה פחות או יותר וגם בבאר-שבע - יוסי אבוקסיס הוא יותר זה 'שיצר אותן' עם הצלחות גדולות בבני-יהודה וסכנין. ואולי הנבחרת צריכה לחזור לפוזיציית האנדרדוג עד הסוף המר. לגבי הסגל, אי-אפשר להמציא, אין לנו שוער טוב ויש לנו חצי שחקן הגנה נורמלי - רמי גרשון, אם טב"ח לא ימשיך, אבל מהקישור ומעלה יש אופציות סבירות ואם לא אז צריך לרענן. והפסד לאלבניה או מקדוניה לא מתקבל על הדעת במשחק בית.