נבחרת ישראל: אלי גוטמן המאמן, יוסי אבוקסיס עוזרו

יכול להיות שהוא גם היה מגיע להרכב הפותח של ריאל מדריד, אבל הנושא של הדיון הוא לא "השגיו של איל ברקוביץ' ככדורגלן" אלא מינוי מאמן לנבחרת ישראל, ובנושא הזה אייל ברקוביץ' כבר לא רלוונטי.

 

לגבי תפקיד המאמן להטריף - אם ככה שיזרקו את ברקוביץ' ויביאו את שייע פיינגנבוים, הוא מלך ההטרפות, ועדיין לא קיבל צ'אנס בנבחרת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx

אוחנה אמר שברקוביץ' לא מאמן מהסיבה הפשוטה שברקוביץ' מעולם לא אימן (קבוצות ילדים זה לא נחשב, ביחוד שאתה מממן מכיסך את עלותם, והיחס של הורים לחוגים בימינו כבייבי סיטר, ובאדיבות ברקוביץ' בייביסיטר חינם)

לגבי הגדולה של ברקוביץ' - לא צריך לשפוט עד כמה הוא טוב על פי מה שהמאמנים שלו אמרו, יש להם סיבה טובה להאדיר אותו. תשפטו מה אמרו מאמני היריבות, ופה לא תמצאו גדולות ונצורות.

ברקוביץ מדבר המון שטויות, הוא טען שבישראל ובאנגליה ברקוביץ' הוא שם גדול יותר מדונאדוני, ובאיטליה דונאדוני הוא שם יותר גדול. ממש מבריק. במידה ואתה רוצה לדעת מי שם יותר גדול תשאל במדינה בה שני המועמדים לא שיחקו. תשאל בספרד, בגרמניה, בהולנד או כל מקום אחר. ברוב המקרים התשובה תהיה ברק מה? לא מכיר. את דונאדוני כל חובב כדורגל שהתעניין באותה תקופה (כמעט) מכיר גם מכיר.

 

וחוץ משם ברקוביץ' שכח 2 דברים חשובים.
1 - לדונאדוני יש קריירת אימון של אנשים שהולכים לישון מעל 8 בערב.
2 - לדונאדוני אין אופי מחורבן (וגם אם יש זה בטח לא ברמות של ברקוביץ')

 

התירוץ שהכי משגע אותי על ברקוביץ' זה "יאללה גם ככה לא עלינו 40 שנה מה זה משנה אם ניתן לליצן לאמן את הנבחרת" ....כאילו, איזו מין גישה של לוזרים זו?

 

גם גישה ללוזרים ולמה ללכת ככה כבר?אם לא עלינו 40 שנה בואו נשים את יובל המבולבל מאמן ונשחק עם ברק בכר שוער,יותם הלפרין מגן שמאל ודודו זר חלוץ חוד,זאת באמת השטות הגדולה ביותר שאפשר להגיד.

 

אחרי צפיה במסע"ת של ברקו אצל יאיר לפיד, אני מתחיל
לקבל את דעתו, כשהפעם הוא התלהם פחות ויותר התעסק
בטיעונים למה מגיע לו לאמן את הנבחרת.
לא שאני חושב שאיתו הנבחרת תצליח יותר מאשר עם אחרים.

 

מה זה הטיעונים האלה שלו למה מגיע לו? למה מגיע לו יותר מכל שחקן אחר שפרש?
מילא חוסר ניסיון, אבל הבן אדם פשוט טיפש ודפוק בראש עם אפס יחסי אנוש.

 

אחרי צפייה של ברקוביץ' אצל יאיר לפיד הוא חיזק אצלי את הטענה עוד יותר שמשהו אצלו דפוק עמוק במוח.

 

על סמך \ה שהוא נבחר ב ה-9 בקשרי הפרמייר ליג הטובים ביותר אי פעם, על סמך זה שכל משחק שלו היה חוויה לצפייה, בניגוד להרבה שמחקים של יוסי, על סמך זה שברקוביץ' בניגוד ליוסי היה השחקן הדומיננטי בקבוצה בה שיחק. ברקוביץ' בוודאות אחד מהשניים הכי גדולים, היחיד שאולי היה יותר גדול ממנו זה שפיגלר, אבל את זה אני לא יכול להגיד כי לא ראיתי אותו משחק. ברקוביץ' ביי פאר יותר גדול מיוסי בניון, אם היה לטו אופי נורמלי, הוא היה מגיע לאותן מקומות של בניון.

מה זה הטיעון הזה שהוא לא מאמן כי הוא לא אימן, אז יודע מה? אוחנה לא מאמן כי בכל מקום שהוא נגע הוא נכשל, אני אתקן את עצמי, הוא מאמן, מאמן כושל. ביליץ' אימן איפשהו לפני קרואטיה? קלינסמן אימן יפשהו לפני קרואטיה? דונאדוני אימן איפשהו פרט לאיזה שנה ומשהו זניחות בפאקינג ליבורנו?! מקום שעם כל הכבוד לא מדמה השפעה ולחץ בשיט כמו נבחרת איטליה, למה איזה ניסיון היה לאברם גרנט כשהתמנה לצ'לסי, אימן את נבחרת ישראל?! ממש אחד לאחד, אפילו שהוא אימן 30 שנה, זה דברים אחרים לגמרי. איזה ניסיון היה ללותר מתיאוס שישר אחרי שפרש התמנה למאמן נבחרת הונגריה? אז יאללה, חלק מהאנשים פה נכשלו, חלק לא, אבל להגיד שהם לא מאמנים כי הם לא אימנו, נו באמת, למה מי זה אוחנה בדיוק שיש לו את הזכות לדבר, הבן אדם קיבל 3 מאזרבייג'אן בבית והוריד את כפ"ס ובני יהודה, יש יותר משפיל מזה?

 

הקריירה של ברקוביץ' כרגע לא רלוונטית לבחירתו למאמן הנבחרת, אסור פשוט לתת לו את הנבחרת בטח אחרי שבמקום לשבת בשקט הוא הפך במשך חצי שנה אתר ספורט למין כת שלו ואחרי שכינס מסיבת עיתונאים רק כדי להדגיש שהוא יהיה מאמן הנבחרת וגם תקף קולגה שלהזכירכם אם ימונה למאמן הנבחרת הוא ואוחנה יהיו חלק ממאמני הנבחרת והם הרי עסוקים בלמי יש יותר גדול.
רביבו, נימני, אוחנה, חזן, רוזנטל, מלמיליאן, עטר, סיני, אלון מזרחי ועוד רבים נתנו קריירה מכובדת ולא פחות גדולה מזאת של ברקוביץ' אבל הם לא החליטו יום אחד שהם יהיו מאמני הנבחרת כי 'בא להם' ועושים קמפיינים על גבי כולנו.

 

עומר, הבעיה - לפחות מבחינתי, עם אייל ברקוביץ' היא לא חוסר הניסיון שלו. שהרי קלינסמן היה הצלחה אדירה וביחד עם יואכים לב הצליח להתגבר על חוסר הניסיון והפך את נבחרת גרמניה לנבחרת התוססת ביותר ומהנבחרות הנעימות וההפתעות הטובות של המונדיאל הקודם. ויש עוד מספיק דוגמות כמו ביליץ' ואחרים.
הבעיה היא הרשימה הנ"ל:
מרטין אוניל, הארי רדנאפ, גרהאם סונס, אברם גרנט, דניאל יאמר, דני עציוני, קווין קיגן, יענקל'ה שחר, אלי אוחנה, ראובן עטר, מאיר לוי וכ'ו וכ'ו (אני משוכנע שהחבר'ה כאן יעזרו לי להשלים את הרשימה). עם חלקם השלים, עם חלקם יחזור לריב (אפילו עם שרף הצליח לריב בזמנו). לא היה מקום שברקוביץ' נשאר בו יותר מכמה שניות, בסיטי פתח בסערה והצליח לריב עם אגדה שבזמנו הגדיר אותו כ"וורלד קלאס", עם אוניל והקהל של סלטיק בזמן שהותו בגלזגו, בנתניה הוא לא הגיע למחזור הראשון!

לכן, יחסי האנוש שלו צריכים דווקא להביא להשוואה עם מאמן אחר, גם הוא חסר ניסיון ופרובלמטי - דייגו מראדונה שמו.

 

זה ההבדל בין אנשים כמו ברקוביץ' ואנשים שלוקחים את המסלול הקשה יותר, שכולל גם - מה לעשות - אימון מעשי. ראובן עטר לא זכור בדיוק כדמות הרגועה של הכדורגל הישראלי. הוא היה פרחח, הוא רב עם מאמנים, אבל ברגע שעבר לאמן הבין שצריך גם לשנות פאזה, דרך מחשבה. הוא אמור להוות דוגמא לשחקנים שלו, ולכן הוא אדם אחר עכשיו והתוצאות מגיעות.

 

ברקוביץ' היה שחקן נחמד, בהחלט אחד מהמרשימים בתחום ראיית המשחק ויכולת המסירה. הקטע הזה של "מהטובים באירופה" הוא קצת קשה למדידה, כי אירופה כבר בתקופה שלו עברה את השלב של פליימייקר נטו וחיפשה קצת יותר גיוון בשחקנים. אומרים שהאופי שלו מנע ממנו להגיע לטופ האירופי, ואני חושב שזה בולשיט. הוא לא היה אדם נוח, אבל גם לא מספיק בעייתי כדי שאם קבוצה גדולה היתה חושבת שהוא שווה את זה מקצועית, היא לא היתה לוקחת סיכון.

 

ראובן עטר הוא דמות לערצה. תמיד יודע לשתוק שצריך, שקט, תמיד מדבר בשלווה ולעיניין ולא כמו הליצן הזה אוחנה, לעטר לפחות יש הצלחות לאוחנה אין שום הצלחה חוץ מכשלונות.