הבעיה היא לא ברמת המאמן, מופרך ככל שיהיה. הבעיה היא בסיסית הרבה יותר מזה- אין ספורט בארץ, אין השקעה בספורטאים, ועל כל ספורטאי מצליח שהתקשורת תופסת עליו טרמפ, יש 10 שאין אף גוף רציני שתומך בהם.
מסכים יש בעיות בסיסיות בכדורגל הישראלי ועדיין אני בז להתנהלות של פרננדס שהוא הליצן הראשי. אם ארמניה מצליחה להיאבק על העפלה או מקום שני בבית הרבה יותר קשה ועם סגל נחות יותר משלנו על הנייר, אז זה רק מצדיק את הטענה שליץ אצלם יש מאמן רציני שעושה עבודה נפלאה.
אם ככה גם נילסן ושלמה שרף הם ליצנים. האחד היה אלוף אירופה והשני מאמן בכיר בקנה מידה ישראלי. על הנייר ישראל לא עולה על יוון ובטח שלא על קרואטיה. כתוצאה מכך, אין פה כישלון במבחן התוצאה אלא ביכולת עצמה שהייתה דלה מאוד. זה שהייתה אופוריה ואנשים כאן האמינו לביזלוזון זאת טעות של העם. פרננדז דווקא הצליח יפה בביתר ירושלים. אח"כ באמת לא היו לו הצלחות אבל אפשר לחשוב שגאורדיאולה התחרה איתו על המשרה בנבחרת ישראל.
במה הוא הצליח עם בית"ר? דווקא שם שמתי לב שהוא ליצן. מבחינת תוצאות הוא לא עשה שום דבר מיוחד וגם הכדורגל האטרקטיבי שכביכול הוא שיחק לא היה עקבי. נילסן לא ליצן. לנילסן היה חסר מזל ושרף קידם באופן רציף ובכל קמפיין הנבחרת התקדמה וגם שיחקה כדורגל יפה לעין לפחות בבית.
נבחרת שלא יכולה לנציח קבוצה מהליגה השנייה מאותה מדינה (אפילו מדובר במשחק אימון) לא מגיע לה לעלות ליורו ובטח לא למונדיאל..
ואיפה ארמניה תהיה בקמפיין הבא? הימור, אפילו לא קרובה. תראה את סלובקיה. עלתה למונדיאל האחרון, הפתיעה את איטליה, הגיעה לשמינית הגמר. קיבלה בקמפיין הזה רביעייה מארמניה בבית והיא בכלל לא בתמונה. תראה את לטביה, עלתה ליורו 2004... ומה היא עושה מאז? הניצחון בישראל בקמפיין הקודם הוא אולי התוצאה הטובה ביותר שלה מאז... לנבחרות כאלו יהיה פעם ב... קמפיין כזה של הבלחה. של כמעט לעלות מהבית, של אולי לעלות לפלייאוף, פה ושם גם להעפיל לטורניר הגמר. לא יותר. ישראל בדיוק כזו. לגבי התיקו מול הרצליה, חסר כל משמעות. סתם משחק אימון שולי לקראת משחק מוקדמות שולי וחסר משמעות לא פחות.
אני בעד לקראת כל מונדיאל לבקש להיחשב כנבחרת אסייאתית. לא רק שרוב הנבחרות שם זה זבל אחד גדול, גם חצי מהן מוסלמיות ובטח לא יסכימו בכלל לשחק מולנו, נהיה מקום ראשון רק מהפסדים טכניים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
הוא פגע בזרים (תרתי משמע) שהיו בכמה רמות מעל מה שאנחנו רגילים לראות. ביתר של פרננדז לא הדביקה את מכבי חיפה,אבל לדעתי בסגלים של אז זה רק עניין של זמן עד שזה היה קורה. הכדורגל היה אטרקטיבי וגם אוהדים של קבוצות אחרות נהנו אז מביתר של ברוכיאן, לרואה ופרננדז השחקן כנף. שכונה מבחינה התנהגותית הוא כן היה, אבל גם מאמן שתרם ידע,צבע ועניין. לא סתם אוהדי ביתר שמחו כשהוא חזר. לגבי נילסן ושרף זה מה שאני אומר. ששניהם סה"כ היו מאמנים טובים. השמן מביך את עצמו כפרשן מאז שעזב את האימון,אבל זה לא גורע מההישגים שלו במכבי חיפה וגם קצת בנבחרת.
לא ביג דיל להביא את החבר שלו לרואה. פבריס פרננדס היה מהשחקנים האלה שהם בזבוז כסף כי היה לו אופי של ראובן עובד. בסך הכל בית"ר לא השיגה איתו שום דבר מיוחד. אפילו לא סגנות ולא גביע. לגבי אליפות, מן הסתם זה היה אבוד באותה עונה. הוא מאמן שכונה שמתעסק אך ורק ביחסי ציבור. אני סופר כבר משהו כמו 13 שנים מאז ההצלחה האחרונה שלו. לפני נבחרת ישראל הוא אימן תקופה קצרה את ריימס מהליגה השנייה. זה רציני תגיד לי? התחיל לזרוק שחקנים לנבחרת שאני בקושי יודע איך הם נראים במציאות ובמקרה של בן הרוש אני באמת לא ידעתי איך הוא נראה והוא פתח במשחק הכי חשוב של הקמפיין. זה לא רציני. המאמן צריך לבחון שחקנים אך ורק במשחקי ידידות. עשה 700 נסיונות בעמדות המגנים, אבל את משומר, שהוא המגן הימני הכי טוב בארץ, על אף נכותו, הוא לא חשב להזמין. ורד גם לא קיבל שנייה אחת אפילו במשחק ידידות. למה ביטון כן ורוצ'ט לא? כבר כשהוא רק התמנה אני זוכר שהוא נעדר ממשחק העונה של עונת 09/10 בקריה וזה לא היה הפעם האחרונה שהוא לא צפה במשחקי הליגה החשובים. בא להרביץ כאן כסף ולא לעבוד. כל זה בעיות שקשורות נטו למאמן החובבן. מעבר לבעיות בסיסיות בניהול הכדורגל שלנו. מצפה ממאמן זר לפעול בהגיון ולהיות מקצועי. לא מצפה ממנו ישר להעלות אותנו לטורניר גדול.
היית בפלייאוף לפני יורו 2000, היית במרחק של פיפס מעלייה למונדיאל 2006/פלייאוף. היו קמפיינים כאלה. גם אצל נבחרות אחרות הם הרבה פעמים לא מסתיימים בכלום. לאסטוניה יש קמפיין נחמד מאוד ביורו הזה. עכשיו נשאר לה רק לשבת בבית ולקוות שסרביה לא תנצח ביום שלישי, היא כבר לא תלויה בעצמה בכלל.
פבריס פרננדז היה מהבודדים בליגת העל שמצליח להרים כדור כשהמשחק לא נעצר. לדעתי הוא תרם,למרות הבעיות שהיו איתו ונפרדו ממנו בזמן. לפרננדז לא היו הצלחות לאחרונה, בתנאי שאתה לא מחשיב את התקופה בירושלים כהצלחה.
הוא לא מגן שתוקף. פרננדס חסר המושג עלה עם מגן הגנתי במשחק שבו היינו חייבים ניצחון ועם מגן התקפי במשחק חוץ קשה בו היינו אמורים להתגונן יותר.