אם הוא מתאים או לא(ולדעתי מתאים), דונאדוני צפוי להתמנות למאמן-על של כל הנבחרות. מעניין מה זה אומר לגבי סמכויותיו.
דונאדוני זה אולי הרבה כסף, אבל הידינק יעלה פי שניים לפחות. זה אפילו לא באותה עיר, שלא לדבר על אותה שכונה. לגבי מאמנים ישראלים, הרי שכמי שמאמין שבארץ מתעסקים יותר מדי בשאלת המאמן ופחות מדי בשאלת הכדורגל - אז זה באמת לא כזה קריטי. מצד שני, כשכל כך הרבה אנשים בטוחים שגרנט וקשטן - שני המאמנים הישראלים הטובים והמוכחים ביותר - הם הם הגורמים לרוב הבעיות של הנבחרת, אז קצת מצחיק אותי שפתאום מאמן ישראלי זה כן טוב. במה אלישע לוי או אלי גוטמן טובים מגרנט או קשטן שהם כן הפיתרון?
תגובה של אחד האנשים באיזה טוקבק בקשר לידיעה של חיפוש המאמן הזר: "אלטון גון מגיע אולי הוא יסכים לאמן" - קרע אותי, מצחיק כמה שזה עצוב, לוזון רוצה מאמן אירופאי ויהי מה לא אכפת לו אם זה מאמן אירופאי כושל.
דונדוני הוא אולי לא המאמן שהכי אני רוצה אבל אני חושב שמוקדם מידי לפסול אותו,לא כמו המועמדים הישראלים שזה בעצם ברקוביץ' הוא כן אימן בקבוצה ובנבחרת,לו כן יש מנטליות שלא קונים ב1.90 והוא כן יכול לדבר חופשי במסיבות עיתונאים בלי שנצטרך לראות גם את הרקטום של אסייאג שמחובר ללשון שלו.
אני חושב שלדבר עכשיו על ההרכבים שצריך לפתוח זה מיותר מהסיבה הפשוטה, המשחקים הם בחודש ספטמבר, עד חודש ספטמבר יכול לקרות הרבה מאוד מבחינת היכולת של השחקנים, מה שכן, כל ליגיונר שמשחק עד תאריך המשחק הראשון בחו"ל ומתאמן (כמובן שהוא כשיר ולא פצוע) צריך להיות מוזמן, כשאני אומר ליגיונר אני מתכוון כמובן קודם כל לשחקנים שמשחקים בספרד/אנגליה/גרמניה (ולאלו שמתלבטים אז כן, לזמן לבוגרת את גיא אסולין, בן סהר, דודו אוואט, תמיר כהן שוואלה משחק הרבה משחקים השנה, יוסי בניון, טל בן חיים, רוברטו קולאוטי ואלברמן (אם ישארו) ואלמוג כהן אם יעבור לנירנברג) אחרי זה הליגות הפחות טובות כמו בלגיה/יוון/הולנד (שלויטה יהיה שוער שני מצדי, להזמין את ברדה, בלילי, טועמה ואבוחצירה) ושות'. בנוגע לישראלים, אני חושב ששאר הישראלים צריכים להיות ממכבי ת"א (בוזגלו, דור מלול וליאור ז'אן), מכבי חיפה (ארבייטמן, יניב קטן, דקל קינן, ניר דוידוביץ') והפועל ת"א (גילי ורמוט, איתי שכטר, ביבראס נאתכו, דדי בן דיין), מהסיבה הפשוטה, שאר הקבוצות של הליגה שלנו יהיו בקושי בכושר ולעומת זאת שלושת הראשונות יהיו כבר בכושר אם זה משחקי אירופה שיכניסו אותם מוקדם, מחנות האימונים והמשחקים בגביע הטוטו והליגה (ולזמן ביוצא מן הכלל מבית"ר את טוטו תמוז וברק יצחקי), כך שלדעתי יהיה לשחקנים שלהם יתרון. בנוגע להמשך הקמפיין אני מצטער אבל שחקן שלא משחק בקבוצה באירופה, לא צריך להיות מוזמן מהסיבה הפשוטה, זה פוגע בנבחרת, ועם כל הכבוד שגקאס ועוד 2-3 יוונים מצליחים לתפקד בנבחרת ולא בקבוצתם, זה דוגמא כמעט חד פעמית ואני כמעט לא רואה בשום נבחרת שחקנים שלא משחקים ומזומנים ועוד פותחים. בכל אופן שאלה נוספת, מה לדעתכם צריך להיות סדר המשחקים? האם כדאי לקבל את יוון שבמונדיאל ראשונים ממש אחרי המונדיאל? או שמע כדאי להתחיל עם הקטנות לצבור ביטחון, נצחונות ואז להגיע למשחקים המכריעים כשמצבנו טוב, כמובן שהכל בידיים של השחקנים כי אחרי לטביה והביזיון, השחקנים יודעים כבר לבד מה הם צריכים לתת מולם, מול מלטה ומול גיאורגיה גם בבית וגם בחוץ, הגיע הזמן שניקח שוב את הנקודות מכל הקטנות, אם תשימו לב, בפעם היחידה שלקחנו את הנקודות היינו באמת קרובים להעפלה ולא העפלנו על הפרש שערים, יותר נכון בגלל הניצחון של צרפת באירלנד כי אם היה נגמר תיקו היינו מסיימים ראשונים במפגש הפנימי עם צרפת, אירלנד ושוויץ בגלל השערים שהבקענו מולם. אני חושב שלדעתי אנחנו צריכים להתחיל את הקמפיין בבית מול מלטה ואחרי זה לקבל את גיאורגיה בבית. אחרי זה לצאת למשחקי חוץ בלטביה ובקרואטיה, לארח את יוון ואז להתארח אחרי ארבעה ימים אני חושב שזה היה רעיון טוב שצריך להמשיך אותו גם עכשיו, , אחרי זה לארח את לטביה ואחרי זה להתארח במלטה ובגיאורגיה ולארח את קרואטיה במשחק הסיום. מלטה (ב), גיאורגיה (ב), לטביה (ח), קרואטיה (ח), יוון (ב), יוון (ח), לטביה (ב), מלטה (ח), גיאורגיה (ח) קרואטיה (ב). בשביל שיהיה לנו סיכוי לעלות אפילו לפלייאוף אנחנו צריכים להגיע למשחק האחרון בבית כשיש לנו 21-22 נקודות, שזאת אומרת להפסיד רק לקרואטיה ויוון בחוץ במקרה הגרוע, ולנצח את כולם בבית שזה כמובן המפתח לעלייה אין מה לעשות, אז אנחנו נגיע למשחק מול קרואטיה שהוא יהיה הכל או כלום, ואז יהיה טירוף כמו נגד אוסטריה ב-1:1, רק נקווה שלא נקבל גול בדקה ה-90 אחרי עבירה מטופשת של דקל קינן אי שם ליד ה-16 כשהכדור בכלל בקרן, הכדור יעבור בין הרגליים של גולסה והידיים של אוואט ואחרי זה בניון יסרב ללחוץ את היד ללוקה מודריץ' שיחזיר לו במילים:"יו פאקינג באסטארד".
החשיבות האמיתית היחידה של קביעת לוח המשחקים היא בניסיון להימנע ממפגשים עם מזג אוויר קיצוני (בקיצור, מדינות ברית המועצות לשעבר בחורף). כל השאר אלה באמת חישובים שיכולים ללכת לכאן ולכאן. את הקטנות אתה צריך לנצח ולא משנה באיזה מצב, מול הגדולות אתה חייב לנצח בבית ולא משנה באיזה מצב. לוחות המשחקים השתנו בין הקמפיינים. התוצאות פחות.
רק ברקוביץ'. כל השכירי חרב האלה יבואו לעשות קופה ולחזור הביתה אחרי שנה. תנו לאייל גם בחינם והוא מגיע. והוא יאמן מהלב. מבחינה מקצועית, ברקו עדיף מאחד כמו דונאדוני, שנכשל בכל מקום בו היה. לוזון לך הביתה. ברקו וחיים רביבו ביחד - חלום.
סליחה? תנו לי את הנבחרת וגם אני אאמן אותה בחינם, וגם אני אספר בעיתונות שהנבחרת הולכת לשחק התקפי. ברקו ורביבו יחד? חלום....בלהות!
בשביל לעשות בונקר צריך לדעת איך לעשות אותו. הלוואי והיינו מתקרבים לעשות את הבונקר שעשתה נבחרת יוון ביורו 2004.
לדעתי הדרך היחידה להגיע לטורניר גדול הוא להבטיח קודם כל שנשמור על רשת נקייה. יותר מדי אנשים בארץ חושבים שעם כדורגל התקפי אנחנו עולים לטורניר גדול, לדעתי זו אשלייה אחת גדולה. אנחנו לא צריכים להתבייש בזה שאין לנו שחקנים ברמה הכי גבוהה ולכן אנחנו צריכים להערך בהתאם. אם נשחק בונקר נגד סן מרינו אז יש בעיה, אבל בארץ דורשים לדעתי גם להביס את יוון, קרואטיה ולטביה עם כדורגל מכוכב אחר. חבר'ה, זה לא מציאותי ולכן אני נגד מינויו של ברקוביץ'. האיש מדבר יותר מדי כמו פוליטיקאי וזה מפריע לי. הוא מבטיח דברים שהוא לא יכול לקיים, אבל אולי לוזון צריך לעשות טובה ולתת את המפתחות לברקוביץ'. אני מאד רוצה לדעת מה הולך לקרות אז...
גם פוליטיקאי לא מבטיח כל כך הרבה כמו ברקוביץ',אפשר לחשוב שאנחנו ברזיל וצריכים לשחק כל הזמן התקפי,מה שכן אם היה ספורט שהוא ליקוקי תחת אני מבטיח שהייתי בעד מינוי שלו לנבחרת.
בימים האחרונים דווח לא מעט על מאמצים כביכול שעושה אבי לוזון כדי להביא לנבחרת מאמן ברמה גבוהה כמה שאפשר. אני חושב שזה טוב לכוון גבוה, אבל קודם כל, הדרך בה מתבצעת הדברים לא נכונה - זה נראה לי דיי מבזה, משפיל ומוריד מהכבוד של הנבחרת, שמוטלה שפיגלר צריך להתרוצץ ברחבי אירופה ולרדוף אחרי מאמנים. מדוע לא לסגור חלק מהדברים בטלפון ושהמאמנים יגיעו ארצה כדי לראות אם יש על מה לדבר? - אבי רצון דיבר על כך ואני מסכים. דבר שני - דונאדוני וקומאן הם אולי שמות יותר מרשימים מגוטמן או אלישע לוי למשל(מאמני ליגה מצויינים), אבל הם ממש לא שווים סכום של שני מיליון יורו לעונה. צריך להשקיע הרבה כסף בכדורגל בתשתיות, שיפוץ איצטדיונים וכו'. לא נראה לי לעניין שמאמן נבחרת יקבל עשרה מיליון שקלים(מעניין שלהתאחדות יש כסף לדברים האלה, אבל לדברים לא פחות חשובים - הארנק סגור), כשהוא בקושי עובד עם השחקנים במהלך שנה. ושני השמות הספציפים האלה לא נשמעים לי מי יודע מה. דונאדוני הוביל את איטליה לכישלון מוחץ ביורו תוך הצגת כדורגל מזעזע; קומאן עוד יותר גרוע - וולנסיה שהחזיקה באחד הקאדרים האיכותיים ביותר בספרד, כמעט ירדה ליגה בהדרכתו לפני שנתיים. מדובר במאמן בונקריסט שלידו גרנט ממש תומאס שאף מבחינת המערך. שני שמות שנשמעים לי לא רע בכלל הם פראנק רייקארד ופתיח טרים. ההולנדי בנה את ברצלונה פחות או יותר ומדובר במאמן פנטסטי, אולי אפילו דרג א'. הוא דוגל בכדורגל התקפי ופתוח, מגיע לליבם של השחקנים(טוב אולי בנבחרת זה יותר מסובך, אבל בכל-זאת), לא חובב דרמות, פתוח לעיתונאים ולקהל והוא מאמן שהשחקנים יפגינו כבוד כלפיו. לגבי טרים - תורכיה שלו הייתה בנויה על התלהבות עצומה. היה תענוג לראות 11 תורכים רצים כמו מטורפים במהלך היורו ולא מפחדים מאף אחד. אני מקווה לראות בנבחרת ישראל גם אנרגיות כאלו.
אולי לצד הצמד ברקוביץ' את רביבו נשים גם את שלום אסייג מאמן שוערים ואורי חזקיה מאמן כושר? ככה בכלל יהיה לנו בידור ונבחרת שמחה שרוצה לנצח... לדעתי, מבחינת לוזון 'על גופתו המתה' ברקוביץ' יאמן והוא בכלל לא על הפרק. אולי, אולי כעוזר. אני לא מבין למה ממשיכים להזכיר את השם שלו.
למה מדברים? כי זה ברקוביץ', לטוב ולרע מדברים עליו כי ככה הוא רוצה, לשם בדיוק מכוון מהקמפיין שלו. הרי אם אהוד כחילה היה מציע את עצמו לאימון הנבחרת (ויש לו יותר נסיון מעשי מברקוביץ') היו מדסקסים בזה שלושים ושמונה שניות לפני שהיו שוכחים מי זה בכלל כחילה. הנה, אפילו אני הזכרתי את השם שלו פעמיים בתגובה הזו. מספיק לשרת מטרות נלוזות - לא להזכיר את השם שלו יותר, אסור שהוא יהיה רלוונטי.
