וואו, איך שכחתי את out of time. למרות שאת בלר של אחרי קוקסון ושל העשור האחרון פחות אהבתי בצורה משמעותית מזאת של The great escape ו-Parklife, זה הוא שיר נהדר ומהטובים ביותר של בלר.
מצד שני זה גם העשור שמוזיקת סוחרי הקראק(50 סנט וחבריו הבזויים) תפסה את מקומה במיינסטרים ביחד עם הליאור פרחי למינהם עם מוזיקת הערסים\פרחות מוזיקת המיינסטרים הירידה. בקהילה האלטרנטיבית היה עשור מעולה. המטאל\פאנק\הארדקור בפריחה
אני התכוונתי מרשימת השירים שהיו לבחירה בגלגלצ (לפחות את מה שזכרתי), אבל נהיה פה דיון בהחלט מענין. מכל הלהקות שהיותר מבינים פה ציינו אני הכי אהבתי את הארקטיק מאנקיז, שלושה אלבומים מצוינים.
טוב רשימה שלי (ניסיתי לשלב כמה שיותר מוזיקת מיינסטרים למרות שאני לא מעורה בדיוק) ללא סדר כלשהו Papa roach - last resort linkin park - in the end blink-182 - first date system of a down - toxicity The Darkness -I Believe In a Thing Called Love Radiohead - 2 + 2 = 5 green day - holiday BMFV- Hand of blood High on Fire - Blessed Black Wings Mastodon- The Wolf is loose Limp bizkit - my way Lamb of God - Redneck MCR- Welcome to the black parade Rise against - Prayer Of The Refugee
להקת העשור שלי היא ללא ספק ארקטיק מנקיז, עם אלבום הבכורה האדיר (שהוא גם אלבום העשור שלי) Whatever people say I am, That's what i'm not(ואם רוצים לבחור שיר עשור , אז מתוך האלבום - I bet you look good on the dancefloor) , למרות שיצאו עם אלבום הבכורה רק ב2006, הם להקת העשור שלי, והלהקה שאני הכי מצפה למוזיקה שלה בעשור הנוכחי.
מוזיקת המיינסטרים בירידה כי הקהל שמחפש מוזיקה טובה הלך לחפש אותו בשוליים. אחד הדברים שהכי מאפיינים את העשור הזה הוא המייספייס והאייפודים, לז'אנרים הרבה יותר קל לתפוס נישה ולאמנים להוציא אלבומים הרבה פחות מסובך מפעם. אין לי הרבה נקודות לשים עליהן את האצבע בניינטיז. הגראנג' והבריטפופ כאמור וזהו. גם בניינטיז היה לכם מקרנה ויא יא יא קוקו ג'מבו אתם פשוט לא זוכרים את זה מהסיבה שנוטים לזכור מה שטוב. אני חושב שהאלבום של MGMT היה מדהים ומיוחד, הוא אולי לא שלם כמו אוקיי קומפיוטר אבל מצד שני אוקיי קומפיוטר על כל גאוניותו היה מעין הבלחה שסחפה אמנים לערבב רוק עם אלקטרוניקה אבל לא ממש יצרה יצירות מופת אחרות. הפופ הממוסחר דווקא הגיע לשיא בניינטיז. בעשור האחרון ראינו הרבה פחות להקות בנים למיניהן או זמרות צעצוע סטייל בריטני. גם הזמרות צעצוע שפרצו בעשור הזה לפחות ניסו להיות משהו אחר (אבריל לאווין, ליידי גאגא). אני לא יודע אם העשור הזה היה טוב מהניינטיז אבל רע הוא בטוח לא היה, היו בו כמה שנים חזקות מאוד וכמה וכמה אמנים מעניינים, ונשאר לראות איזה מגמות יביא העשור החדש. אני אופטימי.
