מכיוון שהרוב כבר נאמר ננסה לעשות את זה קצת שונה. נתחיל קצת מההרגשה שלי. אם אחרי שסיבבתי את הקרסול בצורה לא קלה עדיין חזרתי עם חיוך הביתה זה בעצם אומר הכל. במשחק הראשון על הגביע באמת שהרגשתי טוב עם כל מה שעשיתי. בניתי את התרגיל של הגול הראשון של הקבוצה האנגלית כשבסיומו סחטתי הצלה מדור רק כדי שגל (ההתעקשות של אריאל שישאר עם האנגלים הייתה מבריקה) יכבוש את הריבאונד. במחצית השנייה, לקראת סוף המשחק, במצב של 1-1 לקחתי בעיטה חופשית נפלאה (שוב גל מעורב בגול עם ההכנה) שהשאירה את עזרא המום ואת הכדור ברשת. אבל אחרי שער הניצחון הכל הלך והתדרדר... זה התחיל עם ניסיון שאפתני להקפיץ מעל אבירם שהיה מחוץ לשער. ניסיון שנעצר רק במשקוף, זה המשיך עם לא מעט קורות ונגמר כשעיקמתי את הקרסול ומאותו רגע הדבר היחידי ששאפתי אליו היה להצליח להמשיך לשחק, מה שעשיתי עם לא מעט קשיים. הקבוצה הטובה ביותר הייתה של אבירם, מתן, דור, מאור ואריאל. לא מפתיע שהם ניצחו כל קבוצה שהופיעה מולם כי בקבוצה הזאת היה הכל. המסירות המדודות והמשחק האחראי של אריאל, התשוקה והמלחמה ללא פשרות של אבירם, השכל והחוכמה במשחק של דור, גורם ההפתעה והיציאה למתפרצות של מאור וכמובן את הג'וקר והמהירות מתן שמרגע שנכנס לזון פשוט לא היה ניתן לעצירה. היו כמה שערים נפלאים בטורניר. אחד מהם היה אחרי שיתוף פעולה שלי, של ירדן, עזרא ודביר. החלפנו מסירות בנגיעה עד שירדן סיים ברשת מבצע גדול. אבל הגול היפה ביותר היה של אבירם שסיים מבצע קבוצתי נפלא של אותה קבוצה בלתי מנוצחת שדיברתי עליה קודם בבעיטת יעף שאפילו לא זזתי מרוב העוצמה והדיוק שלה. מה עוד היה לנו? עזרא ביום סופר אפור שהרס לי לא מעט בישולים סטייל סקולס. ירדן אחד שלא איבד את הנגיעה בכדור והתנועה בלי כדור אבל עדיין לא חזר למהירות שאפיינה אותו ואור אחד שבתחילת הטורניר היה פשוט בלתי ניתן לעצירה אבל נחלש לקראת הסיום. היה כיף ובגלל הניצחונות של הקבוצה של אריאל והפציעה גם ישבתי לא מעט בחוץ מה שגרר את רוב התמונות והסרטונים שעלו מהמפגש וכמובן לא מעט בדיחות שרצו כשהיינו בחוץ. ולא פחות חשוב, התמונות שפיתחתי יצאו באיכות אדירה. מפגש בפסח? טוב נו, יש לי חודש לצלם עוד כמה תמונות. עד אז היה כיף וכמובן שנתראה בפעם הבאה...
