מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

משחק רע שלנו היום אבל אפשר להתחשב בזה שהרבה קבוצות עולות בהאנגאובר מסוים למשחקי השנה החדשה והכל נראה מסובך ומסורבל ובהמון עונות אני זוכר שחיינו על הברקה של שחקן כזה או אחר בהתקפה שהביא את השלוש נקודות וזה מה שחשוב בסופו של יום.
היתרון במחזור הזה הוא שסוף סוף עם הרצף שלנו אנחנו גם נזכה לצמצם הפרש מלפחות קבוצה אחת(עכשיו אנחנו יודעים שזה כבר משתיים לפחות) וכשצומצם הפער מליברפול אנחנו עוד יכולים למצוא את עצמינו מגיעים לאנפילד כשיש פער מחיק מהם ולא סתם לשחק כדי להפריע ליריבה.

בלט לרעה היום די במיוחד אני חושב קאריק- וזה אחרי שהוא כבר קיבל מנוחה במשחק האחרון.
השאלה אם זה סתם איזה משחק יחיד, האוכל שלא ירד מהnew year או איתות שבכל זאת הקשר האחורי שלנו בן 35 עם קילומטראז של קשר בן 38 בערך.
נקווה שלא.


מילה על השיפוט- שבוע רביעי ברציפות שהשופט הולך איתנו ביג טיים.
לא היה שם אדום בחיים וזלאטאן קיבל פיצוי על שער בנבדל. לא שמזיז לי את הביצה, שמעכשיו עד הסוף כל משחק יסתיים ככה אבל אתם יודעים כשהעדר יחזור לבכות כמה אנחנו נפגעים מהשיפוט צריך איכשהו לאזן את האווירה.

חייבים לחצי השני של העונה למצוא עוד כובשים פרט לזלאטאן ומה שמטריף אותי שלפחות שלושה או ארבעה כאלה הראו ניצוצות שהם יכולים להיות השחקן הנוסף שיסיים בדאבל פיגרס אבל כל אחד מהם מסיבות כאלה ואחרות נקטע.
אצל מרביתם זו לא פציעה כמו הרחק. ארוכה של מוריניו מתמונת ההרכב.

ראשפורד(היום עם הפעולה הגדולה), מאטב, מיקי, מארסיאל ופוגבה כל אחד מהם צריך להתקרב ל10 שערים בעונה לפחות , אין סיבה שלא.
מספיק ששניים מהם יראו יציבות בחצי השני של העונה ואנחנו לא רק נשמיע קולות של איום אלא נאיים על משהו.
זלאטאן את המספרים האדירים שלא יתן ונותן.

חייבים לנצל את הלוח הקל שלנו לאסוף את כל הנקודות עד לאנפילד.

 

רשפורד שינה את המשחק, אבל הקרדיט למוריניו שלקח הימור מחושב ואחרי היתרון הכניס בלם.
שוב הוא הגיב מעולה למשחק.

אם פוגבה משפר את הסיומת שלו ומנצל שליש מהמצבים שלו הוא מלך השערים.
לזכותו יאמר שהוא הפסיק להעיף כדורים ליציע ומתקרב לאט לאט למסגרת.

 

"איתנו ביג טיים" כבר ארבעה שבועות זה כולל את ההופעה של לי מייסון לפני יומיים? הסתקרנתי.
מוריניו עם מאסטרקלאס בניהול משחק, חילופים אדירים והרכב מעולה למעט לינגארד.
אה, ואין עוד נקודות לאסוף עד ליברפול כי שני המשחקים שבתווך הם בגביע, והמשחק מול ליברפול הוא באולד טראפורד ולא באנפילד.

כמות השטויות בהודעה שלך מדהימה אותי.
שאפו.

 

רצף ההצלחות הנוכחי מעורר בי תקוות גדולות שנגיע השנה עד הסוף בליגה האירופאית, נכון שזה יהיה קשה אבל העובדה שהפוטנציאל האדיר שיש לנו סוף סוף מומש(גם אם היכולת היא לא מרשימה במיוחד) אמורה להפוך אותנו לפייבוריטים ברורים ללכת עד בסוף במפעל, אבל השאלה היא כמובן עד כמה מוריניו יקח אותו ברצינות ואילו הרכבים הוא יציב.

 

מהמשחק שרוחו גלש עם שתי רגליים והיה צריך לקבל אדום אנחנו בעיקר או נהנים מהשיפוט או שזה מאוזן(כמו במשחק הקודם שהוא טעה לשני הכיוונים), אבל בסדר לי מייסון.

ג׳יזס שמישהו יגאל אותו ואותנו כבר.

 

לול.
שמע, אתה די פאתט, אבל כדי להבהיר עד כמה אני אשכרה אגיב לשטויות שלך (חוץ מהקללות שאולי יביאו עליך את הבאן שלו אתה ראוי) -

לא, בד"כ אני לא מתקן אנשים, אבל במקרה שלך זה פשוט נחוץ. אתה מבין, אם יש דבר אחד שיותר מציק לי מטמבל שמרשה לעצמו לקלל, לקשקש ולהמציא מידע באופן קבוע, להיות עילג אך משום מה יהיר ובאופן כללי לעשות מלא רעש זה כשהטמבל הזה הורס פורום שהוא באופן גורף איכותי.

הרמה שלך בכל הקשור לניסוח וליכולת דיון פשוט אפסית, ואני מניח שהסיבה היחידה שהמשתמש שלך עוד קיים היא רחמים, אבל גאד דאמיט צריך לשים לזה סוף.

 

1. דה חאה ממשיך להדהים אותי. לוקח במשחק אחד כמות הצלות איכותיות שיש שוערים שלא לוקחים גם בעונה שלמה.

2. מה שאני במיוחד אוהב בראשפורד שלפני המסירה שלו הוא מרים את הראש לא פעם ולא פעמיים בלי לאבד מהמהירות שלו או מהכדרור עם הכדור. ולחשוב על זה שלפני כמה חודשים קיבלנו את אשלי ״לא מרים תראש לעולם״ יאנג באגף עם הרמות אוטומטיות וללא כתובת.

3. זוכרים שהיו כאלה שטענו שזלאטן הגיע רק בשביל מכירת החולצות והשיווק? איפה הם היום כשזלאטן לא מפסיק להבקיע?

4. לאן נעלם הסקר של פיטורי מוריניו שהיה כאן?
כתבתי בתחילת השנה בלי הפסקה, לוקח זמן לבנות קבוצה, לוקח זמן להתחבר כשיש מאמן חדש, חייבים להיות סבלנים ולתת למוריניו זמן וכיף לראות איך אנחנו משתפרים ממשחק למשחק.

 

שימו לב להררה שאוסף את כולם ומבקש להרגיע ולהישאר עם רגליים על הקרקע.
הוא קטנצ'יק ונראה כמו בן 14, אבל הבנאדם חתיכת מנהיג על המגרש.

זה פעם ראשונה אחרי שנים שיונייטד מרגישה כמו קבוצה ולא כמו אוסף של שחקנים.
אמנם לא כתבתי כאן בחודשים האחרונים, אבל אם הייתי כותב, אני בטוח שהייתי שולח את מוריניו הביתה מאתיים אלף פעם.

אני "חייב" לו התנצלות על חוסר הסבלנות שלי.

אמנם אי אפשר לדעת לאן נגיע בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק, אבל אין ספק שהוא עושה כאן משהו טוב.

 

עושה דברים שביקשנו בחודשים הראשונים. מרסיאל ומיקי יותר משולבים, הקבוצה רצה יותר במגרש, מצליחה לשלוט בכדור ולהרוויח אותו טוב יותר.
פלאיני מעצבן אותנו בעיקר כמחליף ולא כפותח.
הוא גם התחיל לעשות חילופים התקפיים לשם שינוי.

צריך לבחון את כל זה במשחקים מול יריבות ישירות.

 

אם בשנים האחרונות היינו סבבה נגד הקטנות ונפלנו רק נגד הגדולות, אולי הייתי מסכים. אבל פשוט לא היינו טובים, נקודה.

רצינו טביעת אצבע של מאמן. הנה, טביעת אצבע של מאמן. אפשר אולי לומר שחלק מהדברים היו יכולים לקרות מוקדם יותר, בגלל איוש ההרכבים וכדומה, אבל בבירור הבעיה לא הסתכמה בכך.

 

טביעת אצבע של מאמן זה דרישה צנועה מאוד לנוכח הסכומים שהושקעו פה בקיץ ואולי עוד יאמירו בינואר.

גם בסיטי יש טביעת יד ברורה של מאמן שלוקח איתו לקבר את ההתעקשויות שהוא רגיל להביא.
סיטי נמצאת חזק בתמונה למקום 4 משום שבדיוק כמו אצלנו הסגל שם חזק מדי כדי להביא לנפילה של ממש בטבלה.

אומנם אנחנו באמת במגמת שיפור בחודש האחרון, יש דברים טובים לקחת כמו הרכבים, חדות של מוריניו בתגובות במשחק אבל:
1. זה בדיוק חודש.
2. כמו שאלכס אמר לא באמת בחנו את השינוי ואת הטביעת אצבע בהצלחה מול יריבות ישירות ובגלל זה לא ממש התקדמנו יותר ממילומטרים ספורים בטבלה.
נהיה הרבה יותר חכמים אחרי שנראה אותנו מכתיבים את הכדורגל שלנו ומשחקים כמו נגד סנדלרנד, בורו גם נגד ליברפול, צלסי וסיטי.

עד אז ההתקדמות הזאת היא ממש לא משהו שאפשר להסתפק בו.
מאמן שהשקיעו לו בקבוצה סכומים כאלה נמדד בתוצאות, במיקום וביישום של הכדורגל שלו על הבמות הרציניות והבמות האלה אתלנו העונה הן מול היריבות שמעלינו.
נרצה או לא, לאורך זמן הכל יתברר.

 

אני מציע שלא להסתנוור יותר מדי מרצף הניצחונות האחרון. אני מזכיר לכם שגם לדיוויד מוייס הייתה אצלנו תקופה דומה לזו בדצמבר 2013 שנדמה היה בה שהקבוצה מתחברת ומתחילה לחזור לעצמה אבל הקריסה הייתה מהירה מאוד ואת ההמשך כולנו זוכרים. ברור שאי אפשר בשום פנים להשוות בין מוריניו למוייס וברור שבין הסגל של אז לסגל של היום ההבדלים הם שמיים וארץ אבל אני כאמור מציע לא להסתנוור יותר מדי ולראות כיצד נראה בהמשך וסיכומים כמובן צריך לעשות בסוף העונה וברור שאם לא נסיים בטופ 4 אז העונה תוגדר ככישלון ומוריניו יהיה חייב לעוף.

 

זה היה לדעתי לקראת אמצע ינואר שנראינו קצת כמו קבוצה אצל מוייס במשחקים קלים(אחרי ההגעה של מאטה וכשכבר לא נשאר כלום לשחק עליו).

אצל ואן חאל גם היו פרקי זמן של חודש עם כדורגל טוב, הגנה יציבה וכאילו דרך, בהמשך זה התפוצץ וכשזה חזר גם על אותן טעויות שמראש חיסלו אותו.

אני סקרן לראות איך מוריניו יגיב כשהלוח יהיה קשה יותר, כשפתאום השופטים באמת ידפקו אותו במשחק וכשהוא יהיה בפיגור מול קבוצה טובה במשחק חשוב.
משם נדע אם זה לא רק חודש טוב.

חוץ מזה שהקנה מידה להשוואה בין הסגל של העונה לכל אחד מהסגלים בשלוש העונות אחרות בכלל לא דומה ומכאן שברור שהשאיפות צריכות להיות שונות לגמרי.

 

זה היה בדצמבר עם משהו כמו 4 נצחונות רצופים+5:0 מדהים בחוץ על לברקוזן בצ׳מפיונס, תסתכל בלוח המשחקים של יונייטד מאותה עונה. גם בעונת 2002 התחולל אצלנו בדצמבר שיפור עצום שהחזיר אותנו למאבק על התואר, אבל כזכור הפסדנו 4 פעמים לארסנל וליברפול שסיימו מעלינו באותה עונה ועוד פעם אחת לניוקאסל(שסיימה רביעית)ואותם הפסדים התבררו לבסוף כקריטיים מאוד במאבק על התואר וגרמו לנו לסיים רק במקום ה-3. אם נפסיד בסיבוב השני לכל הגדולות שעכשיו נאבקות איתנו בצמרת אז קשה לי לראות אותנו מסיימים בטופ 4, יכולת של קבוצה נמדדת לאורך זמן ולא בחודש אחד טוב.