מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

לא זוכר שיש חוק כתוב שפוסק שאסור לו לזרוק ז*ן במקרים כאלה, אז אמממ כן, זה קורה. צריך לדעת להכיר בזה.
הם מיליונרים, הם מפונקים והם רוצים לשחק כדורגל לא להתבנקר 90 דקות מול בורנמות' בבית.
וכשזה כמעט 3 עונות קורה אז כנראה שנשבר להם הזין מהמאמן שלהם(שגם לא ממש בא לקראתם כשיצא אחרי ההפסד ללסטר והאשים אותם בסבוטאז').

אתה יודע, אנחנו האוהדים יושבים ביציע ובאמת מצפים מהם לירוק דם, להודות לאלוהים על כל דקה שהם משחקים כדורגל ומרוויחים עשרות ומאות אלפי פאונד בשבוע, אבל המציאות היא שונה.
לשחקנים יש אגו, יש דיעה, יש רצונות ובעולם של היום גם הרבה מאוד כוח ומה שעשו השחקנים שלו(שאגב שוב צריך להזכיר שמדובר גם בשחקנים שהיו הכי קרובים אליו, שחקנים שהוא בעצמו הביא או/ו וקידם) זה להצביע ברגליים ולהטיס אותו משם, עד כדי כך הוא היה בלתי נסבל.

אני לא יודע מה ראית בריאל מדריד של העונה האחרונה שגרם לך להחליט שזה לא היה כשלון, לדעתי העונה האחרונה שלו שם הייתה כזאת וגם שהוא הוא המאיס את עצמו על רוב המערכת(כמובן שעם מוריניו תמיד כנראה יהיו מחנות אז היה גם מחנה של תומכים).

לגבי ואן חאל והנבחרת- די ברור לי שכשאתה לא מצליח פתאום יגמדו כל הצלחה שלך. אני לא זוכר שאחרי המונדיאל המופלא שלו איתם דיברו רק על אריאן רובן שסחב אותם למקום 3.
רובן היה חלק חשוב מאוד במבנה ההתקפה שלהם אבל הולנד שיחקה כדורגל טקטי נהדר שתאם בדיוק למידות שלה, לאילוצים שלה, לנסיון של השחקנים ואל מול היריבות השונות שלה.
כל אחד תרם שם חלק, שחקנים עלו מהספסל עם אש בעיניים וממש שיחקו בשביל המאמן שלהם(ולא הורידו ראש גם כשהמאמן שלהם הוציא אותם שנייה לפני דו קרב פנדלים ברבע גמר, כמו שהיה קורה בסבירות גבוהה אצל הרבה מנג'רים אחרים).
התחושות מהמחנה ההולנדי היו תחושות של שמחה, לשחקנים היה כייף איתו, השחקנים אהבו לשחק בדרך שהוא רצה, נלחמו עבורו ואלה הדברים שהפכו אותו ואותם להפתעה מוצלחת כל כך במונדיאל.
אבל זה כבר חורג מהנושא שדי מוצא.
יש פה כאלה שיעדיפו לזכור את רוב הקריירה של מוריניו ולהאחז בזה שהוא ידע להציג ברזומה גם קבוצות ששיחקו טוב והוציאו מעצמן 150 אחוז ויש כאלה שיעדיפו לחשוב אולי על מגמה של ירידה לינארית בקריירה שלו שהשיא עלול להיות בקדנציה הבאה.
לאף צד אין פה בעלות על האמת, אף צד לא מוריד מן ההשגים שלו או טוען שזה מאמן גרוע ולא ראוי להכלל בבורסת השמות, כל אחד בוחר לנמק לפי תחושות הבטן שלו וזה הכל.

איך זה באמת יראה בפועל?? רק אלוהים יודע.

 

צריך עם זאת להודות שהולנד התחילה את גביע העולם עם כדורגל טוב ומצבים ושערים, וגוועה ככל שהטורניר התקדם. לא משווה את זה למה שקורה ביונייטד, טורניר נבחרות קצר וקבוצה זה שני דברים שונים, ובכל זאת.

 

2 משחקים שלהם היו מהנים עד שהיריבות למדו את השיטה של ואן חאל ואז זה היה אטרקטיבי בערך כמו יונייטד שלו

 

זה היה טיפ טיפה יותר אטרקטיבי כי היה לו את רובן במקום מרסיאל בתפקיד "זה שמוסרים לו ומקווים לטוב", אבל כן... תיקו מאופס ברבע הגמר (מול קוסטה ריקה?), תיקו מאופס מול ארגנטינה בחצי... same shit

 

פרסומת של AEROFLOT באולד טרפורד זה כאילו הטרלה?

 

משחק טוב מאוד שלנו(שתי המחציות) ובכלל מהארבע האחרונים ב-3 הקבוצה שיחקה כדורגל מהיר יותר, יוזם יותר ובאיזור השער של היריבה יותר.
היום הלחץ על כל המגרש היה פשוט פנטסטי.
בלינד וסמולינג עם המון חילוצי כדור שהחזירו אותנו לשליש של סטוק במהירות, דארמיאן ובורטוויק ג'קסון לא הפסידו מאבק אחד ובהתקפה כל אחד מהם בתורו הראה ניצוץ טוב עם מהלך טוב(איך לעזאזל מאטה משחק שני ברציפות מחמיץ את המסגרת בנגיחות כל כך נוחות?).

פלאיני הפתיע היום ולמען האמת גם מול דרבי הוא היה יותר מסביר.
קצת חבל שחיכינו עם החילוף הראשון לדקה ה75 כשהמשחק כבר היה גמור.
השחקנים נלחמו, רצו, לחצו, נראו שמחים וזה כבר דבר טוב מאוד בדרך לאולי התאוששות.

רוני- ממחיש נהדר למה כל כך קשה להחזיק ממנו טופ קלאס אמיתי.
פתאום 14 שערים העונה, 7 מ7 האחרונים ולך תספר לנכדים יום אחד שהוא 4-5 חודשים נראה פשוט עלוב.
נוכל לקוות שזה רק לא חודש אחד בשנה.

מארסיאל- עושה את החיים קלים לכולם.
באמת כוכב גדל פה.
אני לא יודע אם אנשים שמו לב אבל הוא כבר על כמעט דאבל דאבל של שערים ובישולים העונה, 10 שערים ו8 בישולים, אלה בערך המספרים שסטרלינג נותן שנתיים ברציפות במשך עונה שלמה(וזה לא סוד שגם מסטרלינג אני מחזיק מאוד).
נוסיף לזה עוד כמה החמצות מזעזעות ממטר של מאטה, פלאיני ורוני שאותו מארסיאל מייצר להם והוא כבר היה עובר את ה10 בישולים לעונה.
בול פגיעה.


קאריק- היה משוחרר היום וזה כבר טוב, לא זוכר מתי היה לו משחק העונה שהוא לא נתן לנו דקות של התקפי לב, בטח כשיש את מאטה מלפניו. זה לא מובן מאליו ולא קשה לשים לב שכל התוכנית עמידה של הקבוצה עבדה כמו שצריך.
בלינד וסמולינג שיחקו מאוד קרוב אליו ומנעו מסטוק כל יכולת למסור כדורים לעומק על הארץ, נקווה לראות המשך ושעוד כמה שחקנים יכנסו לרוטציה כי ממש צריך את זה.

 

בהרבה דקות היום יכולנו לראות איך הקבוצה הייתה משחקת עם מאמן אחר. כדורגל משוחרר, התקפי, שמח, גם אם יש התאמות שצריך לעשות, הבסיס קיים, עכשיו רק צריך מאמן שיגרום לזה לקרות יותר משלוש פעמים בשנה.

 

שמועות בטוויטר שגיגסי בדרך לאמן את סלטיק

 

זה משחק שלא כזה קשה לנצח אותו (עדיין צריך לדעת לעשות את זה, מן הסתם) בסופו של דבר.
מאמן גדול הוא מי שמצליח בקביעות לפצח הגנות של עשרה שחקנים מאחורי הכדור, כמו מה שקורה לכל קבוצות הצמרת באירופה שבוע אחר שבוע.

ברגע שקבוצה לא תיתן לנו כל כך הרבה שטחים בהתקפה, אנחנו שוב נחזור לעינוי של התקופה האחרונה.

בכל אופן, אושר אמיתי לראות אותנו היום, והגול השני... וואו וואו וואו

 

מותר או לא מותר, זה קורה. והמציאות היא שבחלק המקרים, המאמן משלם את המחיר ולא השחקן. צריך גם להודות, כששחקן אחד לא מסתדר עם המאמן - פעמים רבות לשחקן יש בעיה. כשכמה שחקנים לא מסתדרים עם המאמן - למאמן יש בעיה.

 

אני חושב שהמפתח לניצחון אתמול היה השער המוקדם כשכבשנו. זה גם נתן ביטחון לשחקנים וגם אילץ את סטוק לצאת קדימה להשיג שיוויון, דבר שהשאיר לנו הרבה שטחים מאחור.
לא קורה הרבה שאנחנו פותחים משחק בבליץ כמו אתמול ואני בהחלט מקווה שזה יקרה יותר.
מי שמאוד מרשים אותי זה באטוויק ג'קסון ונראה שתהיה ללוק שואו תחרות גם כשהוא יחזור מהפציעה. מאוד קר רוח, מניע את המשחק קדימה, יחד עם דרמיאן היתה לנו סוף סוף תרומה טובה מהמגנים.
מרסיאל מדהים כרגיל, רוני בכושר מצויין וזה משפיע על כל משחק ההתקפה. סוף סוף שלוש נקודות בהופעה משכנעת.

Sent from my ONE A2001 using Tapatalk

 

מדהים כמה מאניה-דיפרסיה יש באהבה לקבוצת כדורגל...
אתה רואה 0-0 עלוב שבוע אחרי שבוע ובא לך להקיא מהקבוצה שלך, לשכוח ממנה לאיזה חודש ואתה פשוט לא מסוגל, ואתה מתייסר במחשבות עליה כאילו פקד אותך אסון משפחתי,

ואז אחרי הופעה כזאת זה מרגיש כמו הדבר הכי גדול וטהור וחשוב שאלוהים ברא.

מדהים.
ומה שלא פחות מדהים זו העובדה שקאריק, עדיין, הוא זה שתמיד נמצא במרכז העניינים כשאנחנו נראים טוב.