אחרי המכה שחטפנו היה חשוב לנצח, אפילו שזה "רק" וולבס. הרבה זמן לא ניצחנו כך, עם הרבה שערים לשער של היריב, סוג של תבוסה שהנחלנו. הגיע הזמן, הרגשה טובה מאוד. ההגנה לא באמת עומדת למבחן גדול מול וולבס, אבל אני בטוח שהיא תשאר יציבה מספיק גם בלי וידיץ', בגלל שהנגיעה של משחק ההגנה של הקישור מורגש ביותר בחודש האחרון. קרדיט למנג'ר שלנו.
קאנטונה אני לא מסכים איתך. זה ממש לא רק וולבס וממש לא כמה.אלא האיך. היום חזרנו (בדגש על היום מקווה שישאר ככה ושיצאנו לדרך חדשה)מבחינת רצון וגישה. ממש אהבתי את המחוייבות של הקבוצה היום.רואים בעליל שעשו לשחקנים שיחות מוטיבציה. זה בא לידי בטוי בגישה,בסגירות ולחץ על היריבה בשטח המגרש שלה ובמלחמה על כל כדור. כל הכבוד. ככה חוזרים לעניינים. ראויים לציון ולנסיה הנהדר בגלל שהוא תמיד מחוייב.לא תמיד מצליח לו אבל היום כן..פיל ג'ונס איש המשחק שלי.אני מת על הילד הזה גם כאן בגלל המחוייבות שלו לקבוצה.ההצבה שלו בקישור בהחלט מוצלחת. סימן מעודד ראיתי מריו שכנראה הפנים שאין מה לעשות נמניה כבר לא ישוב העונה.ולכן קח מנהיגות כי אתה המבוגר האחראי (שוב רואים איך הכל בראש לעזאזל). קאריק,סמולינג ופטריס היו טובים.נאני תודה שחזרת!רוני יקבל מילים חמות כשישקיע יותר. יופי ועכשיו אוהדים את רוסיה.
שים לב לתגובה לפני גאס ואז תבין למה התכוונתי ששמתי את המילה "רק" במרכאות. אני האחרון לזלזל ביריבות ובמיוחד לאחר הדחה כואבת. חושב שזה היה ניצחון גדול וחשוב מאוד, כמו שאמרתי.
איך שבאתי להתעצבן כאן על ההקפצות המטומטמות האלה של וויין רוני הוא הבקיע את הראשון. לפעמים עדיף לשתוק. אבל עדיין הוא צריך להפסיק עם זה. שני הניסיונות שלו היו כשהשוער של וולבס היה אולי חצי מטר מחוץ לשער.
היום הקבוצה נראתה יותר טוב. המשהו "הכבוי" הזה נעלם, ובעיקר היציאה האיטית מאוד להתקפות. הרבה פעמים ראיתי את ולנסיה מקבל כדור ודוהר קדימה, בלי לעשות שטויות ופס אחורה כמו יאנג. כנל לגבי ג'ונס וגם אוונס מידי פעם השיג את הכדור וניסה להוביל התקפה - הרעיון הכללי מעולה, מעבר מהיר להתקפה ותנועה. סקולס - רוני באמת מעצבן עם ההקפצות האלה מ-20 מטר, כמו שיאנג מעצבן עם ההרמות העלובות שלו וכמו שגיגס מעצבן שהוא כל פעם מנסה לתת מסירה אלוהית שתגמור את המשחק. לפעמים כשהדברים לא עובדים הצוות צריך להעיר על זה ואני לא מבין איך הדברים האלו חוזרים על עצמם משחק אחרי משחק. ובנוגע לליגה האירופאית - כל עוד אנחנו מצליחים לעבור את סיטי באיחוד האמירויות - אנחנו יכולים לרוץ חזק בגביע. כל עוד סיטי תאבד נקודות בשני המשחקים הקרובים שלה, גם בליגה המצב מעולה. לכן, במצב שאנחנו רצים חזק בשני המפעלים (תנו לי לפנטז על דאבל) אני בעד לפתוח עם הרסרבס - והכוונה היא לא לגיבסון או אואן, אלא ממש לפוגבה, מוריסון, קין, פרייארס וכל החברה הצעירים. במצב בו נצליח להתקדם הרבה (מה שלא סביר עם הצעירים אבל עדיין) או שניפול בליגה/גביע אנגלי, נריץ גם שם הרכב חזק במטרה לקחת את התואר. בסוף ינואר נספור את הגביעים. קשה לי להאמין שהקבוצה הנוכחית הייתה זוכה באלופות - רק אם סדר הגרלות מטורף שמסדר לנו יריבות נוחות ומפגיש את ברסה, ריאל ומינכן לפני הגמר - וגם אז, כנראה שלא היינו זוכים. לכן זה לא היה כל כך נורא - נוכל לרוץ חזק יותר בגביע ובליגה. מה שחשוב זה שהקבוצה תחזור להציג כדורגל חיובי וזה מה שהראנו היום. אני מרוצה ומעודד לקראת ההמשך
יופי יופי יופי. אחרי הדיכאון של יום רביעי אין דבר יותר מעודד מלראות את הצעירים שלנו ביחד ורק לפנטז איזה עתיד יכול להיות להם בקבוצה. בגלל הפציעות ולפי הכושר הנוכחי זה בדיוק ההרכב שחייב לרוץ בשבועות הקרובים(למרות שהייתי מעדיף את לינדגארד to be honest). אבל זה לא משנה כי אין שום חשיבות להרכב שפרגי רוצה, אצלנו בחודשים האחרונים הclub doctor מוסר לפרגוסון רשימת שמות ואומר לו זה מה יש. ככה שאם רוני בדיוק עכשיו אמור להתחיל להבקיע בצרורות, אז אני בכנות אופתע אם הוא לא ישבור את אחד הmetatarsal באימון של יום שישי הקרוב. ואם קאריק סוף סוף מזכיר את הכושר שלו מ2006-2008, אז הוא בטח יחטוף איזה וירוס מסתורי בקרוב. בכל פעם שחשבנו שמצאנו את ההרכב שחייב לרוץ נפצעה חולייה קריטית באותו הרכב. זה התחיל כבר עם הפציעה של וולבק ב8-2 אבל בגלל שיש לנו סגל עצום זה התחיל ממש לפגוע בנו רק כשהפציעות כבר ממש הצטברו, כשגם שחקנים שחזרו לא חזרו מן הסתם באותו הכושר. ברור לי שזאת התבכיינות ושזה קורה לכולם אבל אם מישהו יכין רשימה של הפציעות שלנו(עדיף בסדר כרונולוגי) יהיה אפשר להבין כמה זה יוצא דופן. אי אפשר לתרץ את ה6-1 בפציעות או בשום דבר אחר(וזה נכון גם לגבי ההדחה מליגת האלופות) אבל לאחר מכן שוב קיווינו שמצאנו איזשהו הרכב שיכול לרוץ לאליפות תחת שיטה אחרת, ולא עבר יותר מדי זמן עד שהשחקן שהכי קריטי לשיטה הזאת גמר את העונה. אין לי ספק שבלי וידיץ' שער אחד לא יספיק לנו ברוב הפעמים לניצחון. ועכשיו גם הסגל הענק שלנו הולך ונגמר, פציעה עכשיו ואנחנו עוברים לשחקנים מהריסרבס(מוכשרים ככל שיהיו). אז אןלי דווקא עכשיו כשאנחנו לא יכולים לעמוד בעוד פציעות זה קצת יירגע העניין הזה, אני לא יודע איך זה עובד. 90% מהקבוצות היו מתפרקות אחרי ה6-1 וכשאני אומר התפרקות אני מתכוון סטייל ארסנל מרץ-ספטמבר ואני חושב שלא התפרקנו אך ורק בגלל האופי החזק, העיקש והלוחמני של פרגוסון, הוא השרה את זה על הקבוצה והם נשארו מקצוענים. ברור שנעלמה כל שמחת החיים, זה אנדרסטייטמנט בעצם, למעט היום וכמה דקות נגד בנפיקה וניוקאסל נראנו כמו קבוצה בדיכאון. אבל זה המינימום שיכול היה לקרות, האלטרנטיבה כאמור הייתה meltdown. אם לא ההפסד לבאזל והפציעה של וידיץ' הייתי אומר שכל תוכנית ההתאוששות עובדת כמתוכנן. אבל עכשיו למרות הניצחון היום אני לא יודע אם לא חטפנו יותר מדי חבטות בשביל להישאר על הרגליים במרוץ האליפות. זה נכון גם לגבי ההדחה מליגת האלופות, יכלה להיות התפרקות גם היום אפילו נגד וולבס. בכל מקרה אם לא להיות פסימי אז יש לנו את פיל פאקינג ג'ונס! אני בעד לתת לו את סרט הקפטן כבר בעונה הבאה. אני לא אוהב את ההשוואות לדנקן אדוארדס אבל הוא פשוט נראה ובנוי כמו שחקן אנגלי משנות ה50 וה60. הוא פשוט מכונה, יש לו מבנה של טנק, הוא מהיר בטירוף(יותר מהמהירות עצמה הוא פשוט נראה immense כשהוא צובר מהירות וזה נראה מפחיד להתקרב אליו) ובנוסף לזה טכניקה של איזה ברזילאי. ויותר מהכל מנטליות של קפטן של מנצ'סטר יונייטד. אני יותר ויותר חושב שזה בזבוז לשים אותו בלם. הוא יכול לתרום התקפית גם משם אבל זה הרבה יותר מסוכן הגנתית. לכן מבחינתי כרגע הוא צריך לשחק בקישור עם קאריק. ויש לנו את וולבק שהבריק היום(הגיע לו גול), וקלברלי שהוא הקשר היחיד מסוגו בסגל שיצטרף אליהם כשיחזור מפציעה, אוואנס שהיה היום טוב מאוד, סמולינג שתמיד אפשר לסמוך עליו(היום היה קצת פחות טוב), הרננדז שרק בן 23 למי ששכח, יחזקאל הצעיר שנראה שהרשים את פרגי ואולי קנה לעצמו מקום ברשימה הזאת, ואולי גם יום אחד אני אחבב את דה חאה קצת יותר(אבל יש גם את בן אמוס המוכשר כאופציה עתידית). אני גם לא בטוח שפרגוסון ויתר על מקיידה למרות שלגביו אני פחות אופטימי. יהיה בסיידר! Forever and ever, We'll follow the boys Of Man United - The Busby babes!
ההתאמה של ג'ונס לקישור מרשימה, אבל ברגע שקלברלי חוזר אין מה לדבר בכלל. גם אנדרסון, שרוב הזמן מעצבן אותי, אמור להיות לפניו ברוטציה באמצע. לגבי לתת לו את סרט הקפטן כבר בעונה הבאה, אתה מגזים לחלוטין. אני זוכר שבאחת ההודעות הראשונות שלי באשכול הנוכחי, כשהעונה ממש התחילה (אולי עוד אפילו היינו במשחקי ההכנה), כתבתי שאני מאוהב בפיל ג'ונס רק בגלל איך שהוא נראה (no homo), יותר נכון מה שהוא משדר. תסתכלו על הפנים שלו תוך כדי ריצה, או בתוך הרחבה כשמחכים להגבהה של קרן. הוא במין טראנס כזה, במימד אחר. ... איזה כיף לראות אותנו בלי אשלי יאנג (אין לי משהו נגדו באופן אישי). בכל פעם שהוא או פארק משחקים יש לנו רק אגף אחד מאיים. אי אפשר להרשות את זה.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx כל מה שאמרת על ג'ונס נכון, וגם לגבי יאנג. חוץ מהעובדה שאנדרסון עדיף עליו בקישור. לא יודע לגבי זה. מה שכן, לא ראיתי בכלל העונה שילוב של קאריק-קלברלי וזה יכל להיות באמת הקישור הטוב ביותר שיכלנו להציע (או שהם שיחקו ביחד ואני לא זוכר). מכת הפציעות שלנו בשנתיים האחרונות היא מכה רצינית, ואיכשהו אנחנו מצליחים להסתדר. אני מתפלל ליום שבו טורה יפצע וסילבה יקבל איזה וירוס ואז נראה את סיטי דורסניים. יש להם הרבה מזל עם הפציעות העונה (או שלנו אין מזל בכלל)
אני שונא את נאני בצד שמאל. אבל אני בלי ספק מעדיף אותו בשמאל וולנסיה בימין מאשר נאני בימין ויאנג בשמאל. יאנג פשוט נורא בזמן האחרון, או שהוא חותך לאמצע כל הזמן ומנסה לבעוט (קולטים אותו מהר וסוגרים לו תאמצע), או שהוא הולך על הרגל החלשה ומגביה זוועות (גם עם הרגל החזקה הוא מגביה נוראי). טוב שהוא הודח מההרכב. שלא יפתח, ושיכנס כל משחק בערך 20 דקות לסיום - זה מה שהוא שווה. נאני עם צמד, הוא כבר היה שם בכל הנוגע לכושר משחק, לעומתו רוני חוזר קצת לכושר, נראה הכי טוב כשהוא משחק קצת אחורה ופעיל מאוד בהתקפות ובהנעת הכדור. את דאני וולבק אני תמיד מעדיף על פני צ'יצ'אריטו, מפני שהמשחק שלנו זורם איתו יותר טוב, הוא יודע ללטף טוב את הכדור, אם הוא יתקע בצד הוא ידע לעבור את השומר שלו ואז לשחרר הרמה טובה או משהו כזה, לעומתו הרננדז בולט רק בחוש ההבקעה שלו. בכל הנוגע לטכניקה אני מעדיף את האנגלי שלנו... ובכללי גם מעדיף אותו (זה לא שאני לא מעריך את חאבייר הרננדז או משהו כזה, אני פשוט חושב שוולבק יותר מתאים למשחק המהיר והשוטף שלנו). ההגנה צריכה לאט לאט לצבור את הבטחון שלה בלי וידה, יהיה קשה אבל אין מה לעשות. זקוקים לריו הישן והטוב. לגבי הסוגיה במרכז המגרש, היום לא היינו צריכים יותר מדי עוצמה שם, פיל ג'ונס מעולה אבל אנחנו צריכים אותו ללב ההגנה לדעתי במיוחד אחרי הפציעה של וידיץ'. בכל אופן מבחינתי הוא עדיין יכול להיות שם, הוא פשוט נראה טוב. אני התאהבתי. ההצבה שלו שם בנתיים עולה לנו על הצורך בקשר האחורי. סה"כ שיחקנו טוב, לשם שינוי הבסנו... אני אוהב את ההרכב הזה (מלבד החסרון של וידיץ'). שבוע טוב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/drunk.Xxx נ.ב: מה עם פלצ'ר?
יש לנו גם את ריו, סמולינג ואוואנס למרכז ההגנה, אנחנו לא צריכים את ג'ונס לשם דחוף. והאמת, הוא הבחירה האחרונה שלי למרכז ההגנה. הוא עוד צעיר, מאוד לא מנוסה, ובאופן טבעי במרכז ההגנה זה נחשף יותר - וזה כבר קרה. כך שהייתי בהחלט מנצל את יכולותיו הרבות והמגוונות בעמדות אחרות כרגע, בתקווה שנראה אותו עושה עבודה טובה בקישור גם מול יריבות חזקות יותר.
ולנסיה לעומת יאנג, יחי ההבדל הקטן (ענק). ממשיך לטעון שולנסיה חייב לפתוח בהרכב ולקבל את הביטחון והדקות כדי שישחזר את היכולת משנה שעברה. ממשיך לטעון שיאנג לא יציב מספיק כדי להיות שחקן הרכב ושהתפקיד המושלם עבורו הוא לעלות כמחליף כשכולם עייפים (ג'וקר אם תרצו).
ג'וקר? הבחור לא עשה שום פעולה חיובית כבר יותר מחודשיים. איזה גו'קר בדיוק? כשמסתכלים על זה, אין לנו שחקן ממש מהספסל שיכול לעלות ולשנות משחק. היחיד שעולה מהספסל ומשחק טוב, כמו סולשאר בזמנו, זה צ'יצריטו. מעדיף שולנסיה ונאני יפתחו, יעשו את שלהם וכל עוד אנחנו מובילים להכניס את פארק או אפילו מאקדה. יאנג צריך להוכיח את עצמו מחדש.
