ממש לא מקומם. סתם לא נכון בעיני. יונייטד כרגע היא קבוצה לאחד שתיים-בדיוק כמו בעונה שעברה.ללא מגיפת פציעות, אני מאמין שזה מה שיקרה(ועם הפציעות בשנה שעברה, היתה חסרה לי נקודה אחת עגולה). מה שקורה מסביב פחות מעניין אותי. בטח שפרגי והשופטים לצידי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
אולי קשר קידמי בעל איכויות התקפיות. לרוני(או לשחקן אחר ברמתו בעולם) אין תחליף ואי אפשר לקנות לו תחליף. אפשר לנסות לשחק אחרת עם מה שיש לך.הרי במילא במשחקים הגדולים פרגי נוטה לשחק עם חלוץ אחד.בארבטוב, מאקדה, הרננדז נשמע לי מצויין כגיבוי(ויש עוד את אואן, דיוף ווללבק).
כמו שאתה אומר, פרגוסון נוטה לשחק עם חלוץ אחד במשחקים הגדולים, ומשום כך ברבאטוב לא נספר כגיבוי מבחינתי. הוא כבר הראה מה הוא שווה ב 1-5-4, שזה מעט מאוד (וזה לא אשמתו). השאר הם בגדר סימני שאלה. אני עושה הבדלה בין "מגיפת פציעות" לבין פציעה של ווין רוני. גם בלעדיו אנחנו קבוצה של מקומות 2-1 אבל זה לא נזקף לזכותנו אלא להיחלשות בצמרת של הפרמיר ליג (ליברפול, וארסנל ככל הנראה בלי פבריגאס). אתם יוצאים לקרב עם הסגל הזה בעיניים עצומות, סבבה, לגיטימי. אני, בהסתמך על העונה האחרונה, חושב שאין מחליף ראוי לרוני (בעיקר אם אנחנו רוצים לשמר את ה 1-5-4 מול הגדולות, אבל לא רק) וזו בעיה.
4-4-2 עם יעבוד מול הגדולות. ברבאטוב חלוץ שני ורוני חוד או רוני שני והרננדז חוד. בכל מקרה, אתה אומר שבלי רוני אנחנו מקומות 1-2? טעות בידך. בלעדיו אנחנו נאבקים על כרטיס לצ'מפיונס. ארסנל מתחלשת וכך גם ליברפול. אבל קבוצות כמו טוטנהאם, סיטי, אברטון ואסטון וילה יכולים להוות לנו משחק שווה כוחות, בדיוק כמו משחק צמרת. זה לא כמו פעם שהם רק היו יכולות לעשות צרות, הם כמעט תמיד עושות. בשבילי המשחקים האלו הם כמו נגד קבוצות טופ4. מה וגם שגם קבוצות המרכז למדו איך להוציא נקודות מהגדולות. זה למה בעונה שעברה איבדנו המון נקודות, וכך גם צ'לסי (יחסית למקומות 1-2).
אופטימיות היא דבר מצוין, וגם אני אכנס לעונה הזאת בתקווה שדברים יסתדרו בתוך הסגל הקיים. הפוטנציאל קיים שם, ללא ספק. האם הוא מוכן להתרומם כבר בשנה הקרובה, היא שאלה אחרת. פריצה של אנדרסון, חזרה של קאריק לכושר, המראה של לפחות אחד החלוצים הצעירים (בהנחה שכבר לא בונים על כך שזה פתאום יקרה לברבאטוב). קיווינו ובנינו על חלק מהדברים האלה גם לפני שנה, כשדנו בצורך בחלוץ ובצורך פחות בקשר יצירתי. חלקם קרו (נאני ו-ולנסיה), חלקם לא (אנדרסון, ברבאטוב, פריצת החלוצים הצעירים), ובסופו של דבר שילמנו על כך מחיר, במשחקים ובתארים. אני מקווה שהשנה זה כן יקרה. הייתי מרגיש טוב יותר אם היינו עושים רכש או שניים. גיגס וסקולס נפלאים, אבל בהתחשב בגילם אנחנו צריכים נואשות שמישהו נוסף יראה שהוא מסוגל לעשות את העבודה שלהם ברמה היצירתית, ובעצם דורשים הרבה מאוד מאנדרסון. ביחד עם העובדה שהוא יתחיל את העונה מאוחר, האפשרות שדווקא עכשיו תגיע הפריצה נראית בעייתית. גם לקוות שמישהו יוכל להשלים/למלא את מקומו של רוני במקום שנהיה מסוגלים לומר: זה האיש שלנו למשימה, הוא בעייתי. אני מקווה שבפועל הדברים יסתדרו היטב. אין לזה חוקיות. גם ב-2005 וב-2006 היו לנו תקוות, אבל הפריצה של רוני/רונאלדו כשילוב שלוקח תארים הגיעה אחר כך. נקווה שהשנה מספיק מסימני השאלה יהפכו לסימני קריאה ויצדיקו את האמון שתולים בהם.
אני חושב שהלכת על תסריט מאוד מוקצן, לפיו קבוצות כמו אברטון, סיטי, טוטנהאם ואסטון וילה עושות את קפיצת המדרגה ונאבקות על האליפות. מבחינת 'שמות' אנחנו לא אינטר, ריאל, או בארסה, ולדעתי אנחנו גם נופלים מצ'לסי בפרמטר הזה. אבל כל הקבוצות שהצגת סיימו עם 20 נקודות מתחתינו, 20! וזאת למרות שהסגל שלנו הוא לא מהנוצצים באירופה. למה? בגלל הערך המוסף של יונייטד, בגלל הרוח, בגלל פרגוסון, בגלל שאנחנו נכנסים לכושר הכי טוב שלנו בזמן הכי חשוב, בגלל כל הדברים שכתבנו ונכתוב לעורך השנה. אם ללכת לפי הראש שלך, אפשר לומר שהסגל של סיטי נותן תחרות יפה מאוד לסגל שלנו מבחינת 'שמות'. וזה טוב לאייסוקר, טוב מאוד אפילו. אבל יונייטד הוכיחה אחרת על הדשא, איפה שזה חשוב באמת, עם שמות כמו קאריק ופלטשר ווסלי בראון, בלי צ'אבי או אינייסטה, אטו או מיליטו, למפארד אסיין או דרוגבה. אני חוזר ואומר, לא סתם סיימנו את העונה איפה שסיימנו. כי לפי הגישה שלך, גם בקיץ שעבר יונייטד הייתה אמורה להיאבק על מקום בצ'מפיונס ליג. יונייטד סיימה מרחק נקודה מאליפות ואם הייתה נשארת ב-11 שחקנים היה לה סיכוי טוב מאוד להיות בחצי גמר ליגת האלופות (בואו לא ניכנס לזה בבקשה, זאת לא הנקודה). עכשיו בוא תשווה אותנו לאברטון ו-ווילה.
הדבר היחידי שאני רואה שקורה הוא שרוני נותן עונה טובה מאוד בסביבות ה-30 שערים, ולנסיה נשאר איך שהוא ומשתפר טיפה, נאני נהיה כוכב גדול וממשיך סוף עונה ענקי. פלצ'ר גם יראה שיפור ויהיה הבורג במרכז. בנוגע לאנדרסון - אני לא בטוח. כמה אפשר לתת בוא תקוות? הוא כשרון ענקי, אבל לא ראיתי שום דבר חוץ משער בגמר ליגת האלופות, בפנדלים. קאריק אומנם יהיה טוב יותר מבעונה שעברה אבל לא יזכיר את קאריק של העונות שקדמו לה. וזה הכל - החלוצים לא ממש יפרצו ברמה שאתה מתאר, כי אני בספק שהכל פתאום יסתדר אחרי שנה לא כ"כ יציבה.
איזה צונאמי של פסימיות... מה קורה פה? כמה פעמים שמענו וקראנו את השורה "בלי X יונייטד שווה מקום 5". אז קאנטונה הלך, בקהאם הלך, רונאלדו הלך. ואחרי כל העזיבות האלו כל המהמרים למיניהם ניבאו שנתרסק, שאנחנו לא שווים כלום בלעדיהם. נכון, איבדנו את האליפות בכל שנה אחרי שהם עזבו, אבל אנחנו עדיין כאן, מעל אברטון, מעל וילה ומעל טוטנהאם. רוני זה לא כל הקבוצה, ואנחנו נרוץ לאליפות גם אם חס ושלום הוא ייעדר מסיבה כזו או אחרת. כשהוא נעדר בשנה שעברה, בשלבים הכי מכריעים של העונה, סבלנו מחוסר ברגל מסיימת כי רוני היה שם לאורך כל העונה, נתן תפוקה אדירה, וכשהוא נפצע, לא היה לנו שחקן שיתן את הרגל הזאת. אז נכון, יש לנו הרבה פוטנציאלים וסימני שאלה בסגל, וזה סוג של הימור כשמדובר בשאיפות שלנו. מה אלן האנסן היה אומר על זה? קצת אופטימיות לא תזיק.
לגבי זה שאנדרסון הוא "כשרון ענקי", וואללה, אני מרגיש שחובת ההוכחה עדיין עליו. ראית ממנו רק את הפנדל במוסקווה? אני דווקא שואב עידוד מההופעות המצוינות שלו לצד קאריק ופלטשר נגד ארסנל בחצאי הגמר של ליגת האלופות. קאריק לא יהיה כמו בעונותיו הטובות- מאיפה אתה יכול לדעת את זה? לגבי החלוצים, אני מסכים איתך בתחושת הבטן כלפי ברבאטוב, אבל לגבי הרננדז- שוב, מאיפה אתה יודע את זה? הבחור עוד לא לבש את האימונית, מגיע לו צ'אנס הייתי אומר. (ההודעה מכוונת ל we'llNeverDie כמובן...)
העניין עם אנדרסון הוא הגיל. אין הרבה קשרים אמיתיים שבאמת הופכים למה שהם יכולים להיות בגיל צעיר. אין הרבה פאברגאסים. גם צ'אבי לא היה מה שהוא עכשיו בגיל 20 או 23. אולי בגלל שזו העמדה שמחייבת את הגיוון הרב ביותר (לאו דווקא להיות ענק בהרבה דברים, אבל להיות ברמה הולמת במספר רב של תחומים). ראינו כמה זמן לקח עד שפלטשר נהפך למה שהוא. לאנדרסון יש ניצוצות, יש לו את הכישורים, נקווה שזה יפרוץ העונה. הבעיה היחידה היא שאמרנו את כל זה גם לפני שנה. יש גבול כמה אפשר לחכות עד שזה יקרה. ההבדל העיקרי מהימים של אלן האנסן ו-1995 היא הליגה. דברים השתנו. אז היית יכול להרשות לעצמך לאבד מספר סביר של נקודות ועדיין לזכות באליפות - ואכן, היתה לנו באותה עונה תקופה שחורה כשאיבדנו כמה שחקנים פצועים (בעיקר בהגנה, נשמע מוכר?), הצעירים נתקעו והפסדנו כמה משחקים. היום אתה לא יכול להרשות את זה לעצמך.
מה האזכור הזה של אלן האנסן? ובמילים אחרות שמעידות על בורותי, מי זה בכלל? אני אוהד של שנות האלפיים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
אני מסכים לגבי השינוי שחל בליגה, פעם היה אפשר להפסיד בחוץ לאיפסוויץ' ולקחת אליפות כמה מחזורים לסיום. למרות שהעונה הפסדנו יותר משחקים מב 95-96 ובכל זאת סיימנו נקודה מצ'לסי. אלן האנסן היה שחקן ליברפול, ופרשן טלוויזיה אם אני לא טועה ב 1995. יונייטד בקיץ של 95 מכרו שחקני מפתח כמו מארק יוז, פול אינס ואנדריי קנצ'לסקיס. פרגוסון זכה להרבה ביקורת על כך שהוא לא עושה רכש רציני ונותן את המפתחות לצעירים - פיל וגארי נוויל, סקולס, ניקי באט, דיוויד בקהאם, וריאן גיגס שהיה אמנם יותר ותיק. אלן האנסן אמר בתחילת העונה "You'll never win anything with the kids", ה kids זכו בדאבל בסוף השנה.
כן, המשפט הזה מוכר לי היטב, רק את הדובר לא הייתי מזהה. גם אני מסכים לגבי זה שהליגה קשה יותר מבעבר ולכאורה "אי אפשר לקחת אליפות עם הפסדים לאברטון\איפסוויץ'\מה שלא יהיה" (מבלי לזלזל באברטון כמובן). הפסדנו 29 נקודות בשנה שעברה ולא לקחנו אליפות, בעוד שצ'לסי הפסידה 28 וכן לקחה. ככה שהמשפט שציטטתי למעלה הוא על פניו נכון אבל בפועל הוא לא אומר הרבה. ה"קבוצות הקטנות" התחזקו וזה לא אומר שעכשיו יותר מתמיד אסור לשמוט נקודות אם רוצים לחשוב על אליפות. זה אומר שאת האליפות לוקחים למרות מספר מעידות לאורך השנה. הרי לא נסיים עונה עם 31 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו והפסד. האליפות כבר לא נראית ככה.
יש לו שער נגד טוטנהאם. בכל אופן, אחרי עונת הבכורה שלו ביונייטד שהייתה לא פחות מנהדרת, אני חושב שמן הראוי הוא שלא נאבד את התקוות לגביו. בעקבות אותה עונה הציפיות ממנו היו מאוד גבוהות, אך הוא לא הצליח להשיב עליהן בעונת 2008/9. שנה שעברה הוא גם לא הצליח לענות על הציפיות, ובנוסף לכך היה את הפציעה שעדיין נמשכת ואי אפשר לדעת איך הוא יחזור ממנה. ולמרות זאת, בעונת הבכורה שלו ביונייטד ראינו איזה שחקן נהדר הוא יכול להיות, לכן אני לא מאבד את התקוות לגביו. ולגבי השאר, זה מאוד נחמד שאתה כבר קובע עובדות כשהעונה עוד לא קרובה אפילו מלהתחיל.
