כישרונות גדולים ברור שיש במאות, וברור שרק חלק קטן מהם הופך לשחקנים גדולים. זה לא הופך אותם לכישרונות פחות גדולים בדיעבד.
כמו שכל כך אוהבים בכדורגל הישראלי ובישראל בכלל, זה פתרון פלסטר שקל מאוד ליישם אותו אבל הוא לא באמת יפתור אף בעיה. וביטול לגמרי של המגבלה (לא יקרה בחיים, אבל זו אופציה בסקר שאנשים אפילו הצביעו לה) ייצור בעיות אחרות כמו הגדלת הפערים בין גדולות לקטנות וקבוצות שלאוהד קשה להזדהות איתן. אפשר להציץ לכדורסל הישראלי שם יותר מחצי סגל הוא זרים. יש גם בעיה מובנית בישראל שספורטאים זרים לפי חוק לא ממוסים, אז בלי הגבלה יהיה תמריץ לקבוצות ללכת כמעט רק על זרים, ועניין של זמן עד שנראה תופעות כמו סגלים של 15 ויותר זרים.
בוא נתעכב רגע על עניין ההזדהות. יש מצב שבעשור וחצי האחרונים, 2 השחקנים שהיו הכי מזוהים עם הקהל שלכם הם זהבי וגיל ורמוט שערקו ליריבה הכי גדולה? (ובמקרה של זהבי אפילו הפך לסמל הכי גדול שלה בעשור האחרון). ומי הסמלים הכי גדולים אחריהם? באדיר שהגיע בגיל 30 ומשהו? תשאל 100 מאוהדי מכבי חיפה מי השחקן שהכי הזדהו איתו בעשור האחרון, לפחות 95 יגידו צ׳ארון שרי, שהוא זר. כנ"ל מיגל ויטור בהפועל ב"ש. ואני לא רואה איזה סמלים גדולים יש גם במכבי ת"א (חוץ מזהבי שכאמור החל את דרכו אצלכם, ואפשר לציין גם את ייני). בשביל זה אתה מעוניין לשמור את הרמה פה נמוכה? שחקן וחצי במשך עשור שהקהל באמת יכול להזדהות איתו (וכאמור שרי וויטור הוכיחו שגם זר יכול להיות שחקן כזה)? שנות ה90 חלפו מזמן ולא יחזרו, הגיע הזמן שנתאים את עצמנו למציאות החדשה. ולגבי פערי הרמות... נו באמת. אפשר לחשוב שהם לא גדולים גם ככה כבר היום. זה באמת משנה לך אם זה יהיה פער ברמה של סלטיק/ריינג׳רס על הליגה הסקוטית (פעם ב40 שנה שקבוצה אחרת זוכה) או ברצלונה/ריאל על הליגה הספרדית (פעם בעשור בערך)?
