מכבי ת"א 11/12: קרויף הבן מנג'ר, אוסקר גרסיה מאמן

תהיה ב"טדי" שבוע הבא, אח"כ תדבר על סבר פנים וכדו'.
בנוגע לגרם המדרגות: אין מה לעשות בנוגע לזה, זה כמו שתגיד שבבלומפילד צריך לעבור דרך גינה כדי להגיע לאיצטדיון.
ובנוגע לדרכי גישה: מסכים במאה אחוז שדרכי הגישה ל"טדי" הם לא הכי נוחים בעולם למרות שהאיצטדיון קרוב לרכבת וממנו לתחנה מרכזית זה 20 דקות נסיעה באוטובוס, אבל זה לא שבבלומפידל אתה יכול לצאת חצי שעה לפניי מהבית ולהגיע חלק.

 

מה כבר שיפור מהותית מלבד הגבהת הדשא? שאר השיפוריים הם קוסמטיים, אני טועה?

בלומפילד הוא המודל המושלם, אפילו מאחורי השער (שערים 4-5 בפרט) הראות היא לא רעה.

 

"מלבד הגבהת הדשא".
עזוב תבוא לאיצטדיון, תראה את המגרש ממקום מושבך ואז תחליט.

 

מי שכבר הספיד את מהפכת הצעירים של איווניר ומכבי ת"א כדאי שיחכה קצת, לאחר שמסכמים את קמפיין הליגה האירופית של הקבוצה מגלים נתון די מעניין - חמישה מתוך שבעת השערים שהקבוצה הבקיעה הובקעו ע"י הדור הצעיר - קהת ולוגסי כבשו מול בשיקטאש, מיכה, עומר ורד ומואנס דאבור כבשו מול קייב ( קולאוטי ועטר הוסיפו שער כ"א).

נכון שהליגה האירופית השאירה טעם חמוץ (הגרלה קשה מאוד), אבל אם נתחשב בעובדה ששנה שעברה הצעירים הללו עוד שיחקו בליגת הנוער ובעובדה שעד שלב הבתים מכבי רשמה ניצחונות מרשימים וביניהם על פנאתינאיקוס אז יש סיבה לאופטימיות. אמנם בועת האופוריה של פתיחת העונה התפוצצה אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שזהו דור שחקנים סופר מוכשר.

מכבי ת"א כבר יצאה ממאבקי האליפות והיא חייבת להמשיך במגמה הזו של הצערה גם אם זה יבוא על חשבון תוצאות כפי שכבר קרה במפגשים נגד נתניה קייב ובשיקטאש שבהם בלטו חוסר הניסיון ( במיוחד האירופי ) והנאיביות. אז נכון שדאבור וקונאטה מפספסים בלי הפסקה, המשחק של לוגסי מאופיין בהרבה שחצנות וחוצפה ודור מיכה מתקשה לשחזר את היכולת של תחילת העונה אבל זה שכר הלימוד שעל מכבי לשלם.

ניר לוין שאמון על המשך הדרך שאיווניר התחיל הוא המאמן המושלם כרגע לתפקיד. לוין שכבר הוכיח בעבר ( שני גביעים ) שבעונה בלי ציפיות הוא מצליח להוציא מהקבוצה את המיטב ויחד עם האוריינטציה הטבעית שלו לצעירים כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער, האמון בצעירים צפוי להמשיך ולהתבסס - יש למה לחכות.

 

קודם כל, זו לא "מהפכת הצעירים של מוטי איווניר", זו החלטה של מיץ' גולדהאר עוד בעונה שעברה, פשוט גולדהאר חשב שאיווניר הוא המאמן המתאים להוביל את השינוי הזה אז הוא הביא אותו, זה לא שאיווניר "הגה" את הרעיון או שהציב אולטימטום שאם לא משתפים צעירים אז הוא לא בא, זה גולדהאר ולא איווניר, וגם עכשיו שמוטי איווניר פוטר, זה לא אומר שהשילוב הרב של הצעירים נגמר, להפך, הוא ימשיך בכל הכוח, עם ניר לוין או עם כל מאמן אחר.

דבר שני, זה ידוע שיש לנו דור מוכשר של צעירים, אם זה הדור הנוכחי הכולל את דור מיכה, מושיקו לוגסי, מונאס דאבור ורועי קהת או הדור שהולך ובא הכולל את דור ז'אן, מרגוליס ורוסלן ברסקי. הדור הזה יוביל את מכבי בשנים הקרובות ולא יעזור כלום. כולם ידעו שחוסר הניסיון של הצעירים ייפגע בקבוצה, בטח באירופה וזה בהחלט מקובל ומובן, זה לא הוקוס פוקוס, אבל שוב אסור לשכוח ששיחקנו בבית סופר קשה ועדיין הבקענו 8 שערים והוצאנו 2 נקודות. אמנם זה לא כזה להיט אבל בהופעה ראשונה בשלב הבתים של הליגה האירופאית עם המון צעירים ומול קבוצות חזקות מאוד שהם לא רק שמות, זה בסדר גמור.

מה שמעצבן זה חוסר האכפתיות של השחקנים, אם זה אלירן עטר שרק הולך לבד ולא מוסר, אם זה שחקני הקישור שמפקירים כל פעם מחדש או ההגנה הזוועתית. תחשוב גם על האוהדים, על החברים שלכם, על הצלחת הקבוצה ולא רק על עצמכם, מספיק כבר עם ההפקרות הזו.

 

עוד ניצחון כזה ואבדנו - נאמר על כאלה. לפחות חזר קצת צבע וביטחון, ובכדורגל מומנטום וביטחון זה, בערך, הכול. ראו קבוצות מתות כמו ב"ש וה.חיפה שחזרו מהקבר לסדרת ניצחונות עם אותו הרכב.
יכול להיות שנפתח כאן משהו, המחזור הבא קריטי.

 

אלירן עטר הוא סוג של חידה בכדורגל הישראלי, אין בכדורגל הישראלי כמעט שחקנים שדומים לו. אם נעז לחפש לו מקבילים באירופה יהיה ניתן להשוות אותו לאנטוניו קסאנו או מריו באלוטלי- פרחחים מלאי כישרון וחסרי רסן. אלירן עטר הוא בדיוק אחד כזה, שחקן מפוצץ כישרון שאי אפשר להפריד את השכונה ממנו.
על היכולת והכישרון שלו אין עוררין, את קללת החלוצים של מכבי ת"א הוא ניפץ בעונה הקודמת עם 18 שערי ליגה והעונה,לאחר הסיבוב הראשון, הוא עומד על מאזן של 3 שערי ליגה. אם ננסה להגדיר מקצועית איזה סוג חלוץ הוא אז התאור הטוב ביותר יהיה "חלוץ שיכול ליצור לעצמו לבד את השערים", הוא לא מריח שערים כמו דמארי ועמאשה והוא לא דומיננטי ופיזי כמו טוטו תמוז, למעשה, השחקן שמזכיר אותו יותר מכל הוא ברק יצחקי חברו להתקפת מכבי- שני חלוצים שמחפשים את השואו ולא את הת'כלס.


הרבה מצביעים על המשחק השכונתי הזה כסיבה לכך שעטר הוא לא החלוץ הטוב בארץ היום או כזה המשחק באירופה. למשחק השכונתי הזה יש שני צדדים: מצד אחד ישנם המבצעים הנהדרים והגולים המרהיבים אבל מצד שני יש את האנוכיות המעצבנת, הויכוחים עם השופטים והעימותים עם שחקני היריבות.

בקרב אוהדי בני יהודה אלירן עטר היה סוג של אליל, היהלום של השכונה, הקהל הכתום מאוד התחבר אליו כי הוא בא מהם, מהשכונה. התקופה שלו בבני יהודה זכורה כתקופה של הצלחות וכדורגל יפה, בליגה ובאירופה.

בקהל הצהוב לא קיים הקונצנזוס הזה כפי שהיה בבני יהודה. למעשה הקהל מחולק לשלושה מחנות:
מחנה אחד זוכר לו את העונה הנהדרת אשתקד ואוהב את השואו והכדורגל היפה - הקהל הזה יזכור לעטר את השער היפה על פני ההחמצות והנסיונות להעביר עוד שחקן.

המחנה השני לא מקבל את הסגנון הזה ומחפש את הכדורגל היעיל - הוא יעדיף את הבישול לשער על פני עוד ניסיון למספרת.

המחנה השלישי והגדול ביותר הוא הקהל שלמעשה עוד לא עיקל את עטר, בשבילם הוא עדיין חידה לא פתורה וקיים ספק אם יקבל את התשובה.

עד שיימצא הפתרון על הקהל בכללותו פשוט לקבל את עטר כפי שהוא-על היתרונותיו וחסרונותיו.

 

אלירן עטר הוא בדיוק כמו ראובן עובד, נועם שוהם, ליאור אסולין, ודומיהם.

ההתנהגות שלו היא של עבריין-אשפתות, והקריירה הבאה שלו תהיה בין כותלי הכלא. הכתובת מופיעה על הקיר.

 

שקר וכזב, אתה שופט אדם שאינך מכיר, תראה מה לנדאו אמר היום:

http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.112688.html

''עטר ביקש סליחה, ישבתי איתו אתמול והכל נשכח, הוא בחור מקסים''.

האופי הבלתי מתפשר של עטר פוגע בו לפעמיים, אופי של ווינר ושיעשה הכל כדאי לנצח, לפעמיים הוא לוקח ללב ומוציא את זה בדברים לא טובים, אבל כל מי שמכיר את עטר אישית תמיד אומרת שמדובר בבן אדם יוצא דופן.

עבריין וכל השטויות האלה הם המצאות שלך ושל התקשורת, כל בן אדם טועה, ועטר עשה טעות גדולה לפני שנים ועדיין זוכרים לו את זה ומוציאים עליו סטיגמות.

הלוואי היה לנו עוד הרבה עטרים בכדורגל.

 

יש לנו מספיק עטרים, רואים בכל תנועה שלו וכל מילה שהוא חתיכת ערס. הוא יכול לקלל ולבקש סליחה אלף פעם, הוא ימשיך להתנהג ולקלל בפעם הבאה שמישהו יבוא לו כמו לנדאו.

 

בינתיים הדבר היחיד שמחזיק את עטר זה הפוטנציאל, אבל שלא ישכח את ראובן עובד. היה שם המון ושם זה נגמר. עטר זה שחקן ישראלי טיפוסי, רק אחד שטוב יותר משחקנים ברמת אורן נסים. וזה מספיק לו, כי בליגה החלשה לא צריך להיות הכי טוב, אפשר להסתדר גם עם הפוטנציאל.

 

מבחינת כדורגל אלירן עטר שחקן מצויין, יש לו פונטנציאל אדיר והמון פעמים הוא מביא את זה לידי ביטוי אבל יש לו שני דברים שמפריעים לו מלהפוך משחקן טוב מצויין לשחקן אדיר:
1. הוא לא שולט על העצבים שלו. מעבר לזה שהוא ערס ורואים את זה במראה החיצוני שלו, ההתנהגות שלו לא טובה, חד וחלק. כל דבר שזורקים לו הוא חייב להגיב, אם זה התקרית עם אוהדי חיפה, התקרית עם גילי לנדאו ואפילו נגד הפועל פתח תקווה אחרי שהוא החמיץ, אוהד קילל אותו ועטר החזיר לו בחזרה במקום להבליג על זה ולהתרכז במשחק. ההתנהגות הזו מפריעה לו להתרכז בדברים הבאמת חשובים ומפריעה לו להצליח.
2. אלירן עטר אנוכי ואגואיסט ברמה מחרידה. הוא רק חושב על עצמו ולא על טובת הקבוצה. אני מאמין שהצוות המקצועי עושה איתו שיחות, זה כל כך בולט שאי אפשר לעבור על זה על סדר היום אבל הוא לא משתנה. אם הוא ימשיך ככה, לא משנה כמה כישרון יהיה לו, הוא לא יצליח.

 

בניגוד לראובן עובד או ליאור אסולין אלירן עטר הוא לא בליין או עצלן, הוא פשוט חמום מוח (או עבריין...) ואגואיסט, אבל זה לא שהוא לא עובד קשה.

 

אין מה להשוות בכלל בין ליאור אסולין וראובן עובד לאלירן עטר. כמו שאמרו, עטר לא מתעצל או מבלה יותר מדי, הוא פשוט צריך להבין שהוא משחק בקבוצה, בטח ובטח קבוצה כמו מכבי ת"א, ולא בשכונה. הוא חייב להתחיל לחשוב על טובת הקבוצה ולא רק על טובתו, וכמובן לשמור על קור רוח ולא להתעצבן מכל דבר.

 

אנחנו עדיין לא יודעים אם אפשר להשוות בין ליאור אסולין וראובן עובד לאלירן עטר. אימונים קשים או בילויים מועטים הם לא כל ההבדל בין הצלחה לכישלון. כמו שאמרת, אלירן עטר לא מרוכז בכדורגל. גם אסולין לא היה מרוכז, גם עובד לא. כל מה שאמרת אלו דברים די בנאליים - טובת הקבוצה ולא טובתו האישית, לשמור על קור רוח ולא להתעצבן. לדעתי אלירן עטר צריך פסיכולוג כי אם יש משהו חיובי בשכונה שבתוכו גם אלף חמש מאות שיחות אישיות עם אנשים שלא מבינים בעניין לא יעזרו.