מה הקשר ג'ורדי (שנכתבה עליו המון ביקורת מצד אוהדי מכבי, כולל אותי, בשנה האחרונה)? תורג'י ספציפית, אגב, לא מתומכיו הגדולים.
כאילו שבדיון של הפועל לא הייתה חגיגה של כל משתמשי ה"אנטי הפועל" שיש פה (ויש מספיק, גם יותר מ"אנטי מכבי") בזמן כל הבלגאן אצלינו עם כבירי והמשכורות וכו'. אבל כשמותחים ביקורת על הג'נטלמן והמנהל המצוין קרויף, על הגביר הקנדי או על הניהול המדהים אז מדובר ב"אנטי מכבי" ובאיזה משהו לא לגיטימי. כאילו הנחת המחדל היא שביקורת על מכבי נובעת מעצם היותך "אנטי מכבי" ולא מנימוקים עניניים.
כאילו לא מובן למה יש פה שתי קבוצות שנואות מאוד והשאר די נייטרליות. מעטים המשתמשים בפורום שלא מדברים לעניין בדרך כלל.
אני קורא פה לעיתים. בעיקר לפני משחקים של הישראליות באירופה וכדי לעקוב אחרי נושא האיצטדיונים. אגיב רק לאלה שהתייחסו אלי כי אני חושב שראוי שתהיה לי זכות תגובה להאשמות חסרות ביסוס. אל תחמיא לעצמך ולכם. החלטתי לסגור את היוזר מיד אחרי ענייני סכנין וחצי הגמר. אם אני לא טועה זה חודש לפני האליפות הראשונה שלכם ושנה לפני השניה ככה שההודעה שלך לא מחזיקה מים מהרבה סיבות. אני לא מצליח לעשות חיפוש לתגובות של היוזר הישן אבל אני חושב שאני אחד היחידים שראה ואמר שאתם פייבוריטים לקחת כבר בקיץ 2015, לא מטעמי נאחס, לא מטעמי רגשי נחיתות. הרגשתי שמכבי הייתה צריכה ריענון שהיא לא עשתה ודי צדקתי. מעולם לא הייתה לי בעיה עם תחרות או חוסר הישגיות. אם אני לא טועה, פתחתי את היוזר בפורום הזה בשנת 2002. מאז ועד 2013 מכבי הייתה קבוצה מאוד לא הישגית ומושא לבדיחה ברחבי הליגה. מ-2002 ועד שהחלטתי לסגור היו תקופות שהייתי פעיל יותר ולפעמים פחות (תיכון, צבא ובכלל חיים). לא הייתה למידת ההצלחה של מכבי (או באר שבע) כל השפעה על מעורבותי בפורום. בצד אחר, מחמם את הלב לשמוע ממך שאני חסר. אם כי אני לא בטוח אם זה היה רציני או ציני. התגעגעתי איתי, אתה מוזמן לקרוא את התגובה ללירן אבל זה לא באמת מזיז לך אז מה זה משנה. זה בנוגע אלי. בנוגע לתורג׳ים אחרים - יש לך ספק שהצלחה מקצועית מוציאה אוהדים מהחורים? זה שונה עם מועדונים אחרים? לא הצטרפו פה אוהדי באר שבע מאז שהם התחילו להתחרות? אבל מגניב, עקצת שוב. גם אותי וגם תורג׳ים אחרים. העיקר שאתה מרוצה. לא עזבתי בגלל אנטי ואני לא חושב שיש אנטי. והאמת לא שמתי לב שהרבה עזבו. אני לא חושב שהיו פה הרבה אוהדי מכבי. מהזכרון זה אתה, אמיר נווה, הפנסיונר שעדיין כאן לדעתי ואולי עוד אחד או שניים. לא זוכר הצהרות שלי שהתבררו כזבל טהור, לא זוכר הצהרות בכלל, הבעתי את דעותי בדיוק כמוך. לפעמים צדקתי ולפעמים לא. איאלץ להתנצל שלא כל מה שכתבתי באמת קרה (בניגוד אליך). כפי שאמרתי בהתחלה, אחרי חצי גמר הגביע עם סכנין (ענייני טל בן חיים וכדור החוץ). לשמחתי משתמש מסויים ששלח לי ציוצים מוגזמים בטוויטר הוכיח לי שעשיתי בשכל שעזבתי. לא אפתח פה למה עזבתי, זה בטח לא מעניין אף אחד ולא אתחיל להעביר ביקורת כי זה לא מקומי. לשמחת כולנו זה עולם די חופשי ומי שלא רוצה להיות פה (אני) - וולקאם.
מקובל לגמרי, ואני לא ציני, כל משתמש שמחליט לעזוב, מסיבותיו, חסר. נשמח אם תגיב מדי פעם, יש פה מגוון דיעות ומספיק משתמשים שאפשר לנהל איתם דיונים . בזה סגרנו את הנושא, מי שרוצה להגיב לבחור מוזמן לעשות את זה בפרטי, חוזרים לנושא הדיון. Sent from my ASUS_T00J using Tapatalk
@Drama2 @DRORIKO לירן ביקש בפירוש לחזור לנושא הדיון ולהפסיק להתעסק באנטי מכבי או לא אנטי מכבי. כנ"ל לגבי הפועל ת"א.
@DRORIKO לא התכוונתי אלייך, אלא לדבריו של המתעסק בזהבי-מיצי-קרוייף, שנוטה לחשוב שמעילת כספים בגובה 9 ספרות נקרא "אנטי הפועל".
קצת חדשות מסביב: http://images.one.co.il/images/one/450_250/gg1300805.Xxx - שוינפלד מכוון גבוה, מדבר על כך שרק אליפות באה בחשבון במכבי ומסביר את קשיי ההתאקלמות - "באתי למכבי אחרי שעברתי הרבה מחוץ למגרש, ומיד נפצעתי. מאז הייתי כל הזמן במרדף לנסות ולחזור לכושר משחק. זו לא שנה שאסתכל עליה אחורה ואגיד שהייתה לי בה הרבה הצלחה. אני מחכה כבר לשנה הבאה ולהמשיך מה שהתחלתי לבנות במכבי". - מכבי מצרפת שני שחקני עבר לקבוצת נערים א' - קאלה דרשלר ששיחק בקבוצה ב-2006/07 מונה למאמן השוערים ועוזר המאמן יהיה דדי בן-דיין. - אגב סימן שאלה לגבי ההרכב היום, דיברו על אפשרות ששוינפלד, יצחקי וקיארטנסון ישחקו אפילו ביחד עם אצילי כדי להתנפל על היריבה. נשמע מעניין אך קצת לא מציאותי.
לגבי הסעיף האחרון - מציאותי בהחלט, 4-4-2 או סוג של 3-5-2 (שמתקשר גם לפציעה של דסה, ואז ייני בלם), או אפילו מערך בו שוינפלד באגף א-לה מנדזוקיץ' (ג'ורדי ניסה את זה בשנה שעברה למיטב זכרוני), ואז יצחקי/אצילי משחק כקשר התקפי.
סתיו נחמני - מהבולטים במחלקת הנוער של מכבי, קפטן נערים ג' בנבחרת ובקבוצה וכובש 44 שערים בכל המסגרות בעונה שעברה עבר למכבי חיפה. Sent from my LG-H815 using Tapatalk
למוזהב כבר פתחו נושא, אז זה המקום לתת זרקור על אגדה נוספת שחוגגת היום יום הולדת. מיטש גולדהאר חוגג 55! תודה ענקית והמון מזל טוב לאיש הכי חשוב במועדון בעשור האחרון. *גם אוסישקין הפך לגינה בתאריך הזה, כל השילוב הזה הופך את זה ליום חג לכל דבר ועניין.
פז חסדאי על הרצון של מכבי להחזיר את עטר: לחצן מצוקה לחצן מצוקה: הרצון להחזיר את אלירן עטר ממחיש את הייאוש במכבי תל אביב היכולת מדאיגה, האנרגיות נמוכות, ואם יש משהו שמסמל את מצבה של מכבי תל אביב זה הרצון הרגשני להחזיר את אלירן עטר. פז חסדאי על פתיחת העונה של הצהובים, והאיש היחיד שיכול לייצר להם את הניצוץ אין ספק שמכבי תל אביב פתחה את העונה הזאת בצורה כבדה ומשעממת ונראית חסרת חיים, השאלה היא למה. הנטייה הראשונית היא להאשים את האצטדיון בכל הבעיות, אבל כמה אפשר לדבר על הפקקים לנתניה? זה נכון שכשאוהדים מגיעים לאצטדיון בפנים חמוצות אחרי דרך מעצבנת, כשהם מדוכאים ומרגישים לא בבית ורק מחכים שהפתרון הזמני הזה ייפתר - כל הקבוצה נראית חמוצה. אבל אוהדי מכבי זוכרים אליפויות באצטדיון רמת גן. עונת 91/92 הייתה מצמררת, ושוחקה במתקן הכי גרוע במזרח התיכון. כשיש אש, האצטדיון הוא שולי. די לבכות על זה. יש דברים גרועים יותר. מדברים על עייפות החומר, אבל גם בסגל היה ריענון סביר. שחררו זרים בינוניים (מיקאל וסקאריונה), שחררו שני שחקני מפתח שחוקים שסימלו צורך במהפך (אלברמן ובן חיים), העיפו את בן הרוש, הביאו את אצילי ודוידזאדה כדי לסגור פינות, הביאו את באטוקיו והחזירו את יונתן כהן, יביאו עוד זר או שניים, אפילו יש סוג של מאמן חדש, זה שבעונה שעברה היו לו אחוזי הצלחה לא רעים, שיש לו מוטיבציה חדשה ותפקיד חדש ורצון להוכיח, כך שעל הנייר נעשו שינויים סבירים. היה זעזוע. לא נשארו אדישים. יש ניסיון להזרים דם חדש. ג'ורדי רואה את מה שכולם רואים, לא צריך לזלזל בו עד כדי כך. אולי זה העניין עם באר שבע שמדכא קצת ומדכדך, כי בכל זאת, כשמביטים הצדה רואים שבאר שבע במומנטום טוב. ואומנם גם אצלה היכולת לא בשיאה, אבל היא כן מנצחת יריבות לא רעות. אצלה האצטדיון מלא ונלהב, יש לה את וואקמה, יש לה את האנרגיות שחסרונן במכבי כל כך מורגש, אפילו נראה שבמשחקים שלה פחות חם ולח. אבל גם זה רק תירוץ. ממתי לאוהדים אכפת מה קורה בקבוצות אחרות? הרי למכבי תל אביב היו עונות שנפתחו עם ציפיות גדולות והתרגשות, כשהמצב היה רע הרבה יותר. "אלופת הקיץ" כינו אותה, רק בגלל אותה התלהבות נאיבית שמאפיינת את אוהדיה בפגרה, כשבכל קיץ הבלון המרוקן מתנפח מחדש, והם מגיעים לעונה רעבים ומלאי ביטחון, גם אם ללא הצדקה. ואילו העונה, עדיין, משום מה, משהו עייף במכבי תל אביב. לא זכורה פתיחת עונה עם כזאת תחושת נמנום, מעין כבדות של אחרי שנת חורף, כאילו כלום לא מצליח להעיר אותם. עד עכשיו מולך השיעמום. היו מעט מאוד דקות טובות. זה שלב מוקדם של העונה, אף אחד לא מצפה לשטוף את המגרש, אבל גם עוד לא היו את העשר דקות המלהיבות, איזשהו ניצוץ שיראה פוטנציאל, משהו שאפשר לפנטז עליו ולחכות לו. אפשר לזהות ייאוש אצל הצהובים, שלא מאפיין אותם מסורתית, בטח שלא הולם אותם. אז מאיפה זה בא? קודם כל, יש בעיות מקצועיות. נראה שהגדולה בהן היא דווקא מרכז המגרש, מה שהיה סמל ההצלחה של מכבי תל אביב בתחילת עידן ג'ורדי. כרגע מרכז השדה מוחזק על ידי שרן ייני וגולסה, שלא מצליחים להבריק, לא מספיק יעילים, לא דוחפים קדימה, לא מספיק יצירתיים ומאבדים יותר מדי כדורים. ריקן ואזולאי לא היו תחליף הולם או פתרון לאפרוריות. ההגנה מונהגת על ידי טיבי ובן חיים, אומנם בלמים ראויים, אבל כאלה שנדמה ששיאם מאחוריהם, ויחד עם דוידזאדה ודסה מרכיבים חוליה אחורית עם פוטנציאל לבעיות. האתגר הגדול ביותר הוא ביצירתיות ההתקפית. קיראטנסון הוא סקורר בחסד, אבל באופן מוזר למדי, אין בו כריזמה סוחפת. אצילי לא מתרומם, שוינפלד לא חד, מיכה חסר, מיצחקי כבר אף אחד לא יודע למה לצפות. יותר מדי שחקני התקפה לא פוגעים. אולי האנרגיות הנמוכות הן בגלל השורה התחתונה בשתי העונות האחרונות: שתי סגנויות, ושני הפסדים בגמר גביע. אין דבר מדכא יתר מהמקום השני ולהפסיד בגמר, במיוחד לקבוצה כמו מכבי תל אביב, שסוגדת להצלחות והישגיות. וכשזה מגיע שנתיים ברציפות, אופפת את הקבוצה תחושה לא נעימה, מעין עננה שמעיבה, שצריך פשוט להשתחרר ממנה. אומרים שניצחון או שניים משכיחים הכל, אבל עד עכשיו מכבי ניצחה בחמשת משחקיה, וזה לא עבר. מה שמסמל יותר מכל את הייאוש הוא הרצון להחזיר את אלירן עטר. מדובר בחלוץ ליגה טוב, אבל בטח לא אחד שהרשים בשנתיים האחרונות. ספק אם השחקן שלאחרונה היה בכותרות בעיקר בזכות עימותים עם הקהל ותגובות רגשניות יהיה זה שיביא את השדרוג המקצועי, או את הכוח לסחוף את הקבוצה. נראה שהרצון של מכבי תל אביב להחזיר את עטר הוא אך ורק געגוע לעבר, לימים ההם, אולי לעונה הראשונה של אוסקר. עטר מייצג איזושהי אמוציונליות ייחודית, כזו שיצרה חיבור משונה עם הקהל, שהתייחס אליו כאל ילד מיוחד שצריך אהבה מיוחדת וחיבוק מיוחד. זה היה רומן נחמד, לפרקים מוצלח, אבל לא במקרה ג'ורדי חש הקלה לשחרר אותו לצרפת, ולא נלחם עליו אחר כך כשהוא חזר לישראל. זה שחקן שהטיפול בו דורש מאמץ ואנרגיות. עצם המחשבה להחזיר אותו עכשיו היא סמל למצוקה במכבי, שכאמור, היא מעבר למקצועית. המחשבה על עטר היא ניסיון נואש להחזיר רגש, להפיח חיים בקבוצה. כשמוסיפים לזה את המחיר המופקע ששחר ידרוש והשכר הגבוה שיובטח לעטר (כדי שחלילה לא ייעלב), מגלים עסקה בעייתית, שתמוה למה היא בכלל על הפרק. במצב הנוכחי יש רק איש אחד שיכול להדליק את העסק מחדש, וזה עומר אצילי. לא צריך להיבהל מהעונה הרעה שלו בספרד, גם בוזגלו לא הרשים בבלגיה, וחזר בישראל להית כוכב. כולם זוכרים כמה כישרוני אצילי. מה שמכבי תל אביב צריכה זה להאמין בו, לתת לו ביטחון ולחכות בסבלנות, כי כשהוא יהיה במיטבו, אם אכן ייתן תפוקה, אם יצליח ללהטט באגף, הוא יוכל להיות הניצוץ שידליק את האש מחדש. הבעיה היא שמכבי תל אביב תגיע עם יתרון שביר לגומלין ביוון, עם חוסר ביטחון, עם כותרות נואשות על רכש שלא הסכים לבוא, בידיעה שהדחה מאירופה תביא למשבר, אולי גם לסגירת הברז מקנדה והגדלת הלחץ על קרויף. השבועות הקרובים, עם המשחקים באירופה וההחלטות על הרכש, יכריעו לאן תלך העונה של מכבי תל אביב, ואיך ג'ורדי יסיים אותה (אם בכלל).
