מסתבר שמכבי של היום זו לא המכבי שעשתה בית ספר לכולם ניהולית. הגיעו עוד בעלים, עוד דעות, עוד דרישות מכל מיני כיוונים וכל זה פגע במערכת משומנת שעבדה נהדרת.
בלי הבעלים הנוספים, כלומר האדון ממיאמי, לא היתה יכולה מכבי לקנות את השחקנים שהביאו לה את גביעי אירופה האחרונים. ההבאה של דריקס, נועדה לפגוע בשמעון מזרחי, על ידי שימוש אינסטרומנטאלי בדריקס עצמו, ובמוני פנאן, שזה האחרון מאוד מקורב למזרחי. זאת לא פעם ראשונה שמנסים לפגוע במוני, מאותו מניע בדיוק. תסבירו לי עוד משהו: מה פרופסור דריקס מבין בשיווק, אה?
תקוות גדולות/רועי רובינשטיין כותרות אתרי האינטרנט ביום חמישי בלילה והעיתונים של שישי בבוקר זעקו את אותה זעקה בסיום המשחק של מכבי ביום חמישי במלאגה: "נמצאה האבדה-יותם הלפרין נחת במכבי". ואכן הילד נתן משחק ענק עם 24נקודות ב-35 דקות, השאלה היא האם זהו תחילתו של תהליך או רק סיום יפה לפרק בספר חייו של הפוטנציאל הגדול ביותר בכדורסל הישראלי. הסיפור של יותם מזכיר במעט את סיפורו של פיפ גיבור הרומן של צ'ארלס דיקנס "תקוות גדולות" שנכתב כבר בשנת 1860. דיקנס סיפר באותו רומן על סיפור החניכה הגדול שעובר גיבורו פיפ מהיותו ילד עני שרבים מאמינים ביכולתו להפוך לג'נטלמן אמיתי ועד להפיכתו של כזה בזכות מתן חסות של אסיר נמלט שממן את לימודיו למרות שפיפ בכלל חושד בכך שבני משפחתה של מושא אהובת נעוריו הם הנדבנים הגדולים. לא נעלה אתכם בכל רובדי הספר אלא רק נספר כי בפרק הסיום זוכה פיפ באהובת נעוריו. אילו דיקנס היה חי כיום בתל אביב הוא היה יכול לכתוב סיפור דומה על הלפרין עצמו. שחקן כישרוני שכולם מאמינים בו מגיל צעיר ורואים את הפוטנציאל של הילד להפוך מאחד שאוהב לכדרר, לשם דבר בעולם הכדורסל. הלפרין זכה לחוזהו המקצועני הראשון במכבי על סמך אותן תקוות גדולות, תקוות שהחל לממש בשנת הפגרה שלו מחיבוק הדוב שזכה לו אצל שמעון אי שם בלובליאנה בעונה שעברה. בקיץ שב יותם למכבי כשהפעם התקוות הגדולות של ראשי המועדון והאוהדים הפכו ובצדק לציפיות.במשחק ביום חמישי האחרון במלאגה, הלפרין הראה לנו האוהדים, לשמעון מזרחי ולספאחיה, שלא טעינו וכי יש משהו טוב שטמון בין שתי ידיו ושתי רגליו של הבחור הצעיר. הפוטנציאל זה שאנו שמענו כה רבות עליו החל לזרוח ויותם שב הביתה כסוג של גיבור. הנה אמרו לו כולם הנה, לזה חיכינו כמה טוב שאתה סוף כל סוף מוציא החוצה את מה שאנו קיווינו שיש בתוך הגוף הצנום הזה. עם כל האהבה שלי ליותם, הוא חייב לזכור כי הוא אינו חיי בתוך ספר של דיקנס, וכי על אף שסוף כל סוף נראה כי זכה באהבת נעוריו [להיות שחקן בכיר במכבי]. לאחר התצוגה הנפלאה שלו ביום חמישי אין שום כרך, הפרק הזה של סיפורו הסתיים אך הספר של הקריירה שלו רק מתחיל. הוא יכול לקרוא לו מהיום, "ציפיות גדולות"
אני חושב שזה לא רק יותם הוא זה שצריך לשפר את עצמו,זה יותר ספאחיה וכל השאר שצריכים להבין שיותם הוא לא קטש ולא שפר ולא עדי גורדון,הוא יותר כמו טל בורשטיין-הוא שחקן כדורסל מצויין אבל הוא לא "סטאר" ולא "מנהיג" הוא עוד שחקן טוב מאוד,אם מכבי יפילו עליו נצחונות והפסדים ויצפו ממנו לגדולות כנראה שנתאכזב כרגיל,אם מכבי יבינו שיותם הוא כינור שני לכוכב אחר הם ירוויחו פעמיים.
פדרמן עדיין לא מוכן לסלוח. בתמורה - פנאן מחרים את המשחק נגד הגליל היום. אם פנאן בסוף יירצה ללכת הקהל לא ייתן לו, תיהיו בטוחים.
מצחיק שמועדון כל כך מסודר נראה לפעמים כמו שכונה. מה לעשות, בעל המאה הוא בעל הדיעה ופנאן אינו בעל המאה. לא אוהב את המצב? שיילך, אבל שלא יעשה אוואנטות, שלא יאיים, שלא יחרים. שפשוט יילך.
מה ילך?! מכבי בלי פנאן זה לא אותה מכבי. הוא ה-אבא שלך השחקנים, כולם אוהבים אותו שם, ואם הוא יעזוב זה יפגע מאוד בשחקנים, וגם בעתיד, כי הרבה שחקנים באו רק בגללו.
לא מבין מה מפריע לפדרמן שפאנן באזור... אין שום דרך שהוא מזיק. התרומה שלו ברורה. מהבעלים החדשים אני לא מצפה לכלום כי ההכרות איתם היא מזערית, אבל איפה שמעון מזרחי נבלע בכל הסיפור? שילחם על פאנן!
אתם יודעים על מה הסיפור בכלל?! היתה ישיבת הנהלה, ושם הוחלט שדריקס הוא מנהל השיווק החדש, פנאן במקרה לא נכח באותה פגישה, ואף אחד גם טרח לעדכן אותו, והוא היה צריך לקרוא על זה במדיה. עכשיו מוני נעלב, ופדרמן לא מוכן להתנצל. הכל משחקי כבוד.
זה יותר ממשחקי כבוד. פדרמן רוצה להיות ה-איש בקבוצה,ופנאן הוא כוח דומיננטי(ועוד איך דומיננטי!), ולכן הוא רוצה להחליש אותו, או לפחות בוא נגיד ככה-להראות לו מי הבוס. מקצועית הוא עושה את טעות חייו, כי פנאן הוא יותר ממנהל, מספיק לראות את התגובה של השחקנים היום כשאמרו להם ש"יש בעיה עם מוני" בכדי לראות את החשיבות שלו לקבוצה. בלי פנאן, אני לא יודע איפה מכבי הייתה ואיפה היא תהיה.אתמול קופמן אמר שמכבי תהיה ירושלים בעוד 5 שנים בלעדיו. זו באמת הגזמה, אבל ההשפעה שלו על הקבוצה כל כך גדולה, שבלעדיו היא תהיה כמו עדר בלי רואה. מה שהכי מפריע לי בכל הסיפור, זו גם העובדה ששמעון מזרחי נמצא בצד של פדרמן, וגם העובדה שכל המהומה היא בגלל האפס הזה דריקס. לפי מה שקראתי לירון פנאן למדה שיווק בניו יורק,והיא מוכשרת בדיוק בנושא הזה של מועדוני ספורט. אני חושב שהכעס של מוני הוא יותר מזה שדילגו על הבת שלו, אלא פשוט מכך שמינו מישהו שלא ראוי ולא מתאים ומוסמך לתפקיד. לא יודע, יש לי תחושה שפדרמן בעצמו יודע את זה שדריקס לא מתאים, והסיבה היחידה שהוא עשה את זה היא כדי להציל את קבוצת הכדורגל מהנטל הזה.
wazza חסך לי הודעה כי אלו בדיוק המילים שרציתי לכתוב. פדרמן לא רוצה שפנאן יהיה האיש החזק ופשוט רוצה להתיש אותו...
אני לא יודע מה הסיבה, אבל פנאן הוא לא הבעלים (יש לו אחוז קטן) והוא לא זה שמביא את הכסף. מה לעשות, הוא צריך לקבל את זה שיתקבלו החלטות גם אם הוא לא מסכים. ואם הוא לא מוכן הוא מאיים להפוך נטל יותר מאשר תועלת. בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף.
