כמה דגשים לאחר המשחק מול עירוני קריית שמונה: א. עם כמה שאני לא אוהב את מה שקורה בקבוצה בשבועיים האחרונים והכתובת הייתה על הקיר, אני דווקא נוטה להיות סלחני כלפי ראובן עטר והשחקנים על היום, כי הקבוצה דווקא רצתה מאוד ונתקלה בשופט מהמר ויריבה איכותית ומאומנת. תהיה הסיבה אשר תהיה להפסד, זהו הפסד שבעצם מחסל כל סיכוי להגיע לאירופה. כמובן שהכל עדיין אפשרי, אבל קשה להאמין שנצליח לקחת את כל הקופה בשני המשחקים שנותרו ושהתוצאות של היריבות שלנו יאפשרו לנו להיות ברביעייה הראשונה (אף אחד לא מבטיח שזה יספיק). ב. ניר נחום הפך להיות בחודשיים האחרונים אחד השחקנים השנואים עליי. מילא, שהוא מאבד אויר כבר בדקה ה-60 (רק עם מאמן כמו ראובן עטר אפשר לסיים משחקים בלי לרוץ למעלה מחצי שעה), אבל האדישות שלו שהכדור אצלו והכדרור המיותר פשוט מעלים את הסעיף. אף פעם לא הלנתי על כך שהוא מכדרר יותר מדי, כי הוא מסוגל לעבור 2-3 שחקנים תוך רגע וזה עוזר לקבוצה להגיע למצבים. הבעיה היא שבחודשיים האחרונים הוא לא משחרר את הכדור בשום מצב ורוצה לעבור את כל הקבוצה היריבה. בחודש האחרון הוא איבד יותר כדורים מאשר חילק מסירות. זה בלתי נתפס. ג. בין אם זה יהיה במכבי חיפה ובין אם זה יהיה במכבי נתניה, עמרי בן הרוש צריך להתעקש לשחק בעמדת הבלם.
בדרך כלל הדעות שלנו די דומות אבל הפעם אני חייב לחלוק עלייך. רובן הוא האשם העיקרי ואולי גם היחידי בהפסד היום. יש משפט שאומר שאפשר לרמות חלק מהאנשים חלק מהזמן אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן. הוא יכול להגיד עד מחר שהוא כרגע מתעסק רק באירופה אבל זה שטויות. אין אפס, כמו שפרימו אמר בקבלת השבת, המוח של רובן לא מחולק ל-3 הוא לא יכול לשבת עם חיפה ולתכנן את העונה הבאה ובאותו זמן לחשוב איך להכין את הקבוצה כמו שצריך לקרית שמונה. בנוסף כל השחקנים האלה שמבינים שהם כבר רגל וחצי בחיפה יודעים שאין להם באמת מה לירוק דם בשביל להביא אותנו להישג שהם גם ככה לא יהנו ממנו. קרית שמונה לזכותה ייאמר באמת לא רצתה להפריע לנו היום יותר מדי אבל יש גבול גם בשבילה כמה זמן היא לא תתן גול לקבוצה שמשחקת מולה בעמידה. חבל חבל חבל שבגלל רובן והחוסר סבלנות שלו יש סיכוי טוב שנגיע למשחק הבית האחרון עם 3 הפסדים רצוף, מצב רוח נמוך מאי פעם ואוירה זוועתית סביב הקבוצה. אם משחק הפרידה מהמקדש הקטן שלנו ייערך לעייני 2000 איש אני אאשים בזה רק את רובן ושני הליצנים שהרסו כל חלקה טובה במועדון הזה. נ.ב 1-1, אתה חייב גול כדי להישאר במאבק על אירופה אז ברור שהחילוף הנכון הוא להוציא את כליבאת ולהכניס את ליאור ראובן. המאמן ההתקפי של הליגה רבותיי....
אין ספק שלראובן עטר יש מניות גדולות בהפסד. פרט להחלטה לא לעלות עם אחמד סבע (לגיטימי בעיניי, כי הקפטן נראה מתחת לכל ביקורת בחודש האחרון), כל החלטה שהוא לקח במשחק הייתה הזויה יותר מקודמה. השיא באמת היה הכנסתו של ליאור ראובן במצב של 1-1. עונה שלמה עומדת על הכף, אנחנו צריכים שער בכל מחיר, האחרון שצריך לחשוב עליו זה ליאור ראובן. לפעמים זה נראה כאילו ראובן עטר משתף אותו רק כדי לא להיות הראובן השנוא ביותר בקבוצה. ועם כמה שזה נשמע מטומטם, זה הסבר הגיוני יותר מכל הסבר מקצועי שיתנו לי.
כמה דגשים לאחר המשחק מול הפועל תל אביב: א. הנצחון על הפועל תל אביב השאיר לנו סיכוי להגיע לאירופה. על מנת שזה יקרה, אנחנו צריכים לנצח את בני סכנין ולייחל שהקבוצה שתהיה מעלינו בתם הליגה הסדירה היא זו שתיקח את גביע המדינה. הסיכויים לא לטובתינו, אך כל עוד יש סיכוי, צריך להאמין. ב. ראובן עטר החליט להוציא את ליאור ראובן במחצית - כנראה שהעולם באמת יחרב לפני שנגיע לשנת 2013. כולי תקווה שהמאמן הבא, יהיה מי שיהיה, לא יחשוב בכלל להשאיר את השחקן הגרוע ביותר שלבש את החולצה של מכבי נתניה מאז שאני עוקב אחריה. כל שחקן מהנוער יכול לתת יותר ממנו. ג. אחמד סבע נראה כבר חודש כמו הצל של עצמו. יכול להיות שהעובדה שהוא לא קיבל זימון לנבחרת ישראל בתקופה הלוהטת שלו הוציאה לו את כל האויר מהמפרשים.
הקבוצה פנתה לטל בנין. עד היום לא ציינתי את זה כאן, אבל אם יש מאמן שאני רוצה מאוד, יותר מכל אחד אחר, זהו טל בנין. כמובן שלא יצער אותי יתר על המידה אם בסופו של דבר הוא ישאר בהפועל חיפה וימשיך לעשות שם את העבודה הטובה שהוא עושה, אבל אם הוא לא הולך להמשיך שם, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהוא יגיע אלינו. נראה כמו שילוב של החינניות של ראובן עטר, הקשיחות של אורי מלמיליאן וטקטיקנות של רן בן שמעון. ונאמר אמן. http://www.kufsa.co.il/pictures/year/05-06/day18/ugn0039.Xxx
ברכות לשחקני נתניה ולראובן עטר. האחרון מראה שהוא מאה אחוז מקצוען, מאד מעריך את מה שהוא עשה היום. לא ממש בגלל שדפק אולי עד הסוף את שחר ואלישע לוי אלא בגלל שהוא הראה שהוא רק עכשיו מסיים את תפקידו בנתניה. היהלומים עומדים לשחק באיצטדיון חדש וכולי תקווה שהם יצליחו שם. בהצלחה במוקדמות הליגה האירופאית.
היה משחק מדהים ועצוב באותו הזמן, הטקסים היו כל כך מרגשים ולשוב לראות את שחקני העבר משחקים זה פשוט מראה מעורר השראה. המחצית הראשונה שלנו הייתה ממש גרועה אבל לקראת הדקה ה-70' הצלחנו לחזור קצת לעצמנו והחזרנו לעצמנו את הכבוד האבוד. השער של עומרי בן הרוש לקראת הסיום ריגש אותי כמעט עד דמעות. גם שער שקובע ניצחון, גם שער מדהים בוולה מכל הלב, גם שער שנותן לנו סיכוי להיות בשנה הבאה בליגה האירופאית וגם השער האחרון שנכבש איי פעם באצטדיון הקופסא במשחק רשמי. פשוט מדהים. הייתה אווירה מדהימה במשחק ואני ממש נהניתי. בנוסף, לקחתי 2 כסאות... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx אללה נתניה, נתראה בשנה הבאה באצטדיון החדש עם שחקנים חדשים ומאמן חדש ונקווה שגם תואר חדש! אני רואה תמיד צהוב מול העיניים, וצועק שרק אותך אני אוהב! כי נתניה, אהבה מהשמיים. לך אתן ת'נשמה ואת הלב!
DeLaHaza - שום ספקות. כשמאמן עורך פגישת עבודה עם הבעלים של הקבוצה אותה הוא מתייעד לאמן עונה לאחר מכן, זהו סימן קריאה, לא סימן שאלה. לראובן עטר יכולה להיות אישיות מדהימה, אבל בסופו של דבר הוא נמדד במעשים - והוא עשה מעשה שלא יעשה. דעתי הובאה כאן כמה הודעות קודם לכן. ונאמר אמן.
במבחן התוצאה תמיד עמד. 2 דברים מנעו ממנו(אם זה היה תלוי בי) לקבל פסל בדמותו בכניסה לאיצטדיון החדש: 1. אותה התנהלות בשבועיים שאחרי החתימה בחיפה. לא היה קורה כלום אם היה מחכה לסוף העונה הרי כולם ידעו שזה סגור כבר חודשים. גם הפגישה הזאת וכל השמות של שחקנים שלנו שהוזכרו כמועמדים נתנו הרגשה רעה מאוד. 2. ת-ו-א-ר! כוסעמקקק העולם יש לנו את אחת הקבוצות הטובות שאני זוכר, באחת העונות החלשות של הכדורגל הישראלי. מקום 4 זה נחמד מאוד אבל אם קצת תעוזה וקריאה נכונה של המפה היה אפשר להוציא משהו באמת יוצא דופן. כל קבוצה העונה יכולה לראות את עצמה כפראיירית ובמיוחד אנחנו. ועוד משהו. יהיה לא הוגן לשפוט את המאמן הבא ביחס לרובן במידה וכל השחקנים המובילים שלנו באמת יעזבו. שחקן כמו עזרא לא עולה מהנוער כל שנה ולא כל 20 שנה ואם גם מוגרבי ובן הרוש יעזבו אז המחליף שלו באמת יצטרך לבנות קבוצה חדשה. ועוד משהו 2. כנראה שמישהו למעלה החליט להפסיק או להשהות את "קללת האיצטדיון המלא" ולתת לנו פעם אחת לחגוג כמו שצריך. לא יכולתי לחלום על תסריט יותר ראוי מאשר המשחק הזה בשביל להיפרד מהמגרש הקסום הזה. למרות הכל זה עדיין אחד הימים העצובים בחיי, כשאתה רואה את המגרש מלא ככה בא לך להגיד על הזין האיצטדיון החדש אני רוצה להישאר פה לנצח.
במחצית עברה לי המחשבה בראש "יאללה, איזה פראיירים אנחנו. כל הפלייאוף הם אוכלים שלישיות ודווקא אנחנו הולכים להפסיד מולם?". בסוף גם אנחנו הבקענו נגדם שלישייה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx באמת לא יאומן שניצחנו מול יציעים מלאים. ועוד נצחון שכזה. נותן תקוות שווא להמשך. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
