האליפות אכן הייתה די מקרית. כלומר, אין ספק שהגיע למכבי חיפה לקחת את האליפות יותר מכל קבוצה אחרת, אבל זה בגלל שהליגה באמת הייתה גרועה מהצפוי. בכל מקרה, זה לא גורע מההישג. מה שיפה היה שהמועדון כן הצליח לעמוד בציפיות שהציבו לאלישע בתחילת דרכו - לשלב צעירים ולהחזיר קצת זהות למועדון שהאוהדים יוכלו להשתייך אליה. דבר שלגמרי הלך לאיבוד עם רוני לוי בשנה האחרונה.
ומה עם מטרות למפעלים ? חיפה פשוט לא עמדה בציפיות ! קבוצה שיש לה סגל מספיק טוב כדי לזכות באליפות פשוט בדקה היא איבדה את האליפות, בגביע הטוטו, היא בוישה על ידי רעננה וגם בגביע המדינה ... פשוט לא עמדה בציפיות שלה ...
לא כל עונה אפשר לקחת תואר,נכון שאלישע עושה המון טעויות ומשום מה ממשיך להתעקש על לשחק עם משומר ולא לפתוח עם הפורטוגלי אבל עדיין אני חושב שהוא מאמן טוב וכמו שאמרו פה אם לא היה קיזוז או עוד דקה היינו זוכים בשתי אליפויות ברצף ועם תקציבים לא כאלה גדולים. אין ספק שהאכזבה היא עצומה,במיוחד לאור העובדה שדינמו מינסק היא קבוצה חלשה שסביר להניח שקבוצות ישראליות פחות בכירות היו עוברות(שלא נדבר על התל אביביות) אבל לא צריך אחרי כל דבר להעיף ראשים
איגי, אני חושב שבדיון הזה אתה די נשאר לבד. אני לפחות לא חושב ששחר צריך ללכת, אבל לדעתי הטענות שעלו פה נגדו נכונות. אני גם חוזר ואומר שמכבי ת"א ניסתה שנים לבסס את הקבוצה על טוהר שחקני נוער והדבר גרם לבעיות קשות. ההשגים לא הגיעו והלחץ של האוהדים הפך לבלתי נסבל. כמו שאלכס אמר את זה, אנחנו צריכים איזון בין נוער לשחקנים וותיקים. בעיניי שחקן כמו יצחקי היה פותר אולי חלק מהבעיות, בטח הבעיות בהתקפה. הקבוצה לא הביאה מחליף לארבייטמן והדבר עוד יגרום לנו להרבה בעיות. אני לא חושב ששחר טועה שהוא מבזבז כספים כמו ה'גאידמק התל אביבי', אבל אי אפשר לחסוך בכל עונה. אפשר היה בקלות לצפות שארבייטמן, כיאל, טשיירה וקינן עוזבים (ומה עם מסיללה?) וכבר לעבוד על מחליפים. המחליפים לא צריכים להגיע מהנוער אלא מבחוץ. ברגע שיש שחקן נוער שפתאום מצטיין, בולט במשחקו ולוקח מקום של שחקן רכש אז זה בונוס, אבל אי אפשר לצפות עוד מטוואטחה להחליף את מסיללה. זה לעשות עוול לילד הזה. דבר אחרון איגי, אלישע העלה כמובן את הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות, אבל מהרגע הזה הבעיות התחילו. זה לקח קצת זמן, אבל לוי השתמש במעט מדי שחקנים ויכול להיות שהדבר הביא לשחיקה ועייפות הרי אנחנו מדברים על קבוצה ישראלית ולא על קבוצה אירופאית שמשחקת כבר שנים פעמיים בשבוע. לוי היה צריך לתת יותר מנוחה לשחקנים (כמו קטן) והדבר אולי היה גורם לנזק קטן בליגה, אבל בגלל הקיזוז הליגה לא היתה גמורה כשהובלנו ב-12 נק' וכולם צעקו ש'האליפות של מכבי חיפה'. לא סתם אמרתי גם נגד אוהדי הפועל ת"א פה שהעונה שלהם לא נגמרה. לצערי צדקתי... בוא נקווה שבליגה הקבוצה תדע לבלוט לחיוב ובסופו של דבר לקחת אליפות אחרת יכול להיות שאנחנו צריכים להתפלל לבריחת גולדהאר מהארץ ולקוות שהפועל ת"א תחזור לימי הלוזריות שלה. אני באמת חושש שבצורה הזאת הפער בינינו לתל אביביות רק תגדל. איגי, אתה שותף לחשש שלי?
זיו, זה לא רלוונטי לדבר על הקיזוז. זו היתה השיטה ועם זה היינו צריכים להתמודד כל השנה. זה שבתקשורת (ופה בפורום אצל אוהדי הפועל ת"א) דיברו כבר על אליפות נוספת לקבוצה שלנו מבלי שבמחנה הירוק חזרו והדגישו שהפער במקרה הכי טוב היה 6 נק' בלבד כבר מדגישה עד כמה לא קראנו טוב את המפה. לא בכל עונה אפשר לקחת תואר, אבל כן בכל עונה אפשר להתחזק בצורה הכי טובה והעיקר, לא לשחרר חצי קבוצה. ואם כבר משחררים אפשר להביא לפחות ישראלים יותר טובים ולא 'סוס מת' שגם ככה לא מקובל על הגרעין הקשה. ההפסד לדינמו מינסק פחות מפריע לי אם הדבר לא יכול לגרום לבעיות כלכליות קשות הרי איבדנו אתמול 20 מיליון ש"ח. אני חוזר ואומר, שחר לא נחשב לבזבזן ואני כרגע רוצה לדעת מאיפה הוא לוקח את העשרים מיליון ש"ח בחזרה? מקיזוז נוסף בתקציב? תקציב גדול לא מבטיח דבר, אבל אי אפשר לצפות שאם התקציב יהיה נמוך מהתקציב העכשווי שנרוץ לתארים. זה אבסורד זיו. אני מקווה מכל הלב ששי, אלכס ואנוכי יאכלו לבסוף את הכובע, אבל כרגע מותר לנו לחשוש מהעתיד. מותר לנו גם להעביר ביקורת על איך שחר מנהל את הקבוצה. זה לא אומר שאני אומר שצריכים להעיף את שחר, זה בעיניי שטויות.
יש אשם אחד ועיקרי וזה יעקב שחר. לא הגיוני שאחרי כ"כ הרבה הכנסות התקציב שלנו יהיה כ"כ נמוך. לא הגיוני שהפועל מסוגלת לשמור על ורמוט מקבוצות בספרד ועל דה סילבה מליל ואילו אנחנו לא מסוגלים להשוות משכורות עבור מלך השערים שלנו והבלם המצטיין,ועוד ממי?מקבוצות כמו גנק וציריך,קבוצות בסדר גודל שלנו ומטה. לא הגיוני שבקבוצה ששואפת להתנהל כמו קבוצה אירופאית לא המאמן והסקאוטר יקבעו את הרכש,אלא הבעלים וחבר שלו שהוא סוכן שחקנים. לא הגיוני שגם אם אדריאן סילבה תותח על הוא יהיה הרכש העיקרי שלנו בהשאלה לעונה אחת וזהו?ואז מה?יפתרו לנו כל הבעיות במרכז המגרש? ואני עוד בכלל לא מדבר על הפיצוץ עם פורקאורה,על הרכש לא רכש בליגת האלופות וכו'.. אלישע לא אשם.הוא יכל לעשות את הדברים אחרת,אבל הוא ממש לא אשם בשוק שמתנהל בקבוצה,זה מתחיל מההנהלה.
טוב אחרי שקצת נרגעתי אני מבין שזה אולי יהיה קצת נחפז להעיף את אלישע בשלב מוקדם של העונה. צריך לתת לו את הצ'אנס לנסות ולהפוך את המומנטום השלילי שהמועדון נקלע אליו בחודשים האחרונים. אבל הלחץ עליו יהיה גדול, במיוחד אם נפתח את העונה בצורה חלשה. לא יהיה לו את השקט מהקהל שהיה לו בשנתיים הראשונות שלו בקבוצה. ואם נגמור גם את העונה הזו בלי תואר אני לא יודע אם יהיה לו שקט מההנהלה... בואו נקווה לפתיחת עונה טובה שתרגיע את המערכת.
את בנאדו שלחת הביתה, עכשיו אלישע בדרך אצלך הביתה, אולי כדאי להסתכל על התמונה הכללית במקום להתמקד כל פעם בדמות אחרת שתלך הביתה? התמונה הרבה יותר מורכבת מאלישע לוי. כשהוא הובא היה ברור לכולם שהוא מה ששחר רוצה, שהוא לא מאמן בכיר וקשוח שמילה שלו קובעת. שחר הביא את אלישע כי הוא התאים לרצונות שלו, המקצועיים והחברתיים, אז מספיק להיתמם עכשיו, שחר הוא האשם העיקרי, לטוב ולרע, אבל שחר הוא גם הבעלים של הקבוצה. המשחק מול מינסק לא ייזכר לטובה בהיסטוריה של מכבי חיפה, אבל זה רק משחק אחד, יש עונה שלמה, ועוד שבועיים אף אחד כבר לא יזכור את מינסק, רק בהשוואות המטופשות של חלק מהאוהדים על "לאיזו קבוצה יש גדול יותר באירופה"...
בניגוד להרבה כאן אני גם שהלך טענתי שאלישע לוי זה לא פיתרון לעתיד. בניגוד לרבים כאן לא הסתנוורתי מקטן, רפאלוב ושות שהלך. בניגוד לרבים כאן אני חושב ששחר הוא הבוס הכי טוב שאי פעם יכול להיות לקבוצה ישראלית, גם אם גם הוא עושה טעויות. הבעיה עמוקה מדי ומתחילה ונגמרת באלישע לוי.
טוב, אחרי משחקים כאלה כמעט תמיד אני כותב מונולוג שוודאי לא נקרא על ידי הרבה אנשים גם נכתב בעיקר כדי שאוציא את אשר על הליבי ובמת הפורום היא הטובה ביותר. אז בואו נתחיל. נתחיל מהסוף. הפסדנו. 3-1. לדינמו מינסק. קבוצה מבלארוס. בבלארוס. אחרי ניצחון במשחק הראשון. הודחנו מאירופה. בשלב המשחקים הראשון בו השתתפנו. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה לפני חמש שנים, אז מול מאלמו. גם אז, כמה אירוני, השער שהדיח אותנו (אז שער שיוויון) נכבש בדקה האחרונה. בסיום אותה עונה מכבי חיפה זכתה באליפות. התרגלנו לטוב בזירה האירופאית. התרגלנו לתצוגות יפות ותוצאות טובות, והתרגלנו, בשנים האחרונות, שבסיומן של הדרמות אנחנו אכן יוצאים עם דמעות, דמעות של שמחה. כך היה במקפיין האלופות הראשון, כשאדורם קייסי כבש בגראץ תוך שהוא תופס את הראש ולא מצליח לעצור את הדמעות. אתמול גם יצאנו עם דמעות בסיום. דמעות של עצב. דמעות של הפסד בדקות האחרונות. דמעות של סיום. דמעות של כישלון. וכאילו חזרנו כמה חודשים אחורה. כן כן, לטראומה ההיא שכולנו עדיין מנסים לשכוח. אני אגיד את זה. אובדן האליפות. גם אז כבר היינו תלויים בעצמו. וגם אז, כאילו משום מקום, הגיע שער בדקה האחרונה (ובמקרה הזה, במגרש אחר) שגרם לפרץ של דמעות. מהסוג שהוזכר בסוף הפסקה הקודמת. דמעות של הפסד, דמעות של כשלון. שום דבר לא השתנה. אם קבוצה מצליחה לפשל פעמיים בצורה כזו ברגע האמת, אז שום דבר לא השתנה. אם המאמן לא מצליח לשנות שום דבר מנטלי בקבוצה שלו שעברה טראומה קשה, אז שום דבר לא השתנה. לא ייתכן מצב שבתוך שלושה חודשים, במשחק שמסיים את העונה, ובמשחק (השני) שפותח את העונה, הקבוצה עושה במכנסיים, על אחת כמה וכמה שהדברים תלויים בה ולא ביריבה. לא ייתכן שהיא לא יכולה לנצח יריבה נחותה ממנה. על הנייר, ועל המגרש. זה מביא אותי להתעכב על אלישע לוי. אני איש די סבלני. אני לא מאמין בשינויים פתאומיים ולכן גם לא אגיד שצריך לפטר עכשיו את אלישע לוי כי לדעתי זעזועים כאלה פוגעים בקבוצה בטווח הארוך. אבל להעביר ביקורת מותר לי, ואת זה אעשה. נתחיל מזה שלא ראיתי את המשחק אתמול כמובן. למרות שמשעות הצהריים חלשתי על אתרי האינטרנט ועקבתי לראות אם יש שידור או אין שידור, יש לינק או אין לינק. בסופו של דבר מצאתי עצמי מתעדכן מהאתר של אופ"א. לא חשבתי שזה יקרה. ה1-0 של דבלשווילי באמת שגרם לי להיות שקט. מראש אמרתי שאנחנו צריכים שער ושאני לא רוצה שנבוא להתגונן כי אם נספוג לא נדע לשחק תחת לחץ. אחרי שער היתרון לא חשבתי בכלל שניגרר למצב הזה. ואז הגיע השיוויון. והלחץ התחיל. גם אצל אלישע. עד המחצית התוצאה נשמרה ועדיין היינו ביתרון די מבטיח. הבלארוסים היו צריכים שני שערים. אלישע לא עושה שינויים במחצית, אבל מחכה רק שבע דקות בתוך המחצית השניה כדי לעשות את השינוי הראשון שהוא אייל גולסה שיוצא ואדריאן סילבה נכנס. על פניו ישחקו באותו משבצת, בפועל אין ספק שגולסה שחקן עם אוריינטציה התקפית יותר. לא חולפות שתי דקות ואלישע נלחץ. "אני אוציא את קמצוץ היצירתיות היחיד שנותר על המגרש" הוא בטח חשב, והוציא את רפאלוב לטובת עלי עותמן. עכשיו אין ספק שמדובר בחילוף הגנתי. תוך שתי דקות, ופחות מעשר דקות מפתיחת המחצית, שני חילופים הגנתיים שביצע לוי. וכאילו אלוהים שונא חילופים הגנתיים, דקה לאחר מכן הגיע שער. בלארוסי. בתקציר שראיתי היה מדובר בשער עצמי. שחקן בלארוסי לקח עימו את כל ההגנה החיפאית וחדר לרחבה, כשהוא ניסה להוציא כדור רוחב, כף רגלו של קולמה הייתה במקום בשביל לשנות את מעוף הכדור, היישר לשערו של אדרי. אם צריך לעזור ליריבה - קולמה יהיה שם. מכאן ואילך, שאר המשחק היה פקעת עצבים נוראית. עוד שער ואנחנו עפים, ואת כל זה אני צריך לסבול בעדכונים "חיים" באתר של אופ"א. דקות בודדות אחרי השער קולמה מקבל צהוב. סממן הלחץ מכה שנית. אם לא די בלחץ הזה, אז חולפות עוד כמה דקות ואלישע לוי מבצע חילוף נוסף. "אני אכניס חלוץ", הוא אומר לעצמו, "ככה מי יעז לבקר אותי?" ושולח את תומר חמד לעמדת החילופים. הבעיה שמי שיוצא הוא חלוץ אחר, והיחידי על המגרש, והוא גם במקרה השחקן הירוק היחיד שהצליח לכבוש נגד הבלראוסים, בשני המפגשים, דבלשווילי. כבר ציפיתי לגרוע מכל, ציפיתי לשער השלישי של הבלראוסים, אבל כבר חיכיתי לשריקה, קיוויתי שנצא מפה בנס. כבר לא היה אכפת לי מהביקורות של למחרת בעיתון, לא היה אכפת לי מהתגובות כאן של אוהדי מכבי והפועל תל אביב. רציתי רק לעבור. בכח. ואז, בדקה האהובה ביותר על הכדורגל הישראלי. הדקה ה90. אני לא יודע מה יותר גרוע. לראות את הגול הזה בשידור חי או להתבשר בו בכתב באתר של אופ"א. כך או כך, זה לא מומלץ. שעון המשחק באתר מראה דקה 90. והתוצאה מראה 3-1. אני מסתכל כלא מאמין לשניה אחת. ובשניה אחרי זה אני מבין שהצפוי מכל קרה. הפסדנו. בדקה ה90. חזרנו למוטב. בלילה ראיתי את השער. וכמובן שלא יכולתי לדמיין שער סמתי מזה שיכבש בדקה ה90. כדור נייח. כל ההגנה מסודרת ברחבה, או לפחות אמורה להיות. מה שלא הפריע לכדור להתעופף לעבר הרחבה, לקפוץ פעם אחת הדשא ולהיכנס לרשת, מבלי שאף אחד נוגע בו או מפריע לו להיכנס. אני לא יודע מה עובר בראש של אלישע לוי. על החילופים הגנתיים דיברתי. אבל הביקורת מתחילה עוד הרבה לפני. לפני המשחק אמרתי שאני לא מבין למה גולסה פותח כשהוא רק חזר להתאמן לפני שלושה שבועות. ולמה שחקן כמו סילבה שהובא ודובר עליו רבות ממשיך לחכות על הספסל. בתחילה חשבתי שהעובדה שעותמן לא פותח זה בגלל שהוא פצוע, אבל בהמשך הוא נכנס כמחליף, כך שאם הוא נכנס כמחליף, למה לא לפתוח איתו? ובעמדה הטבעית שלו? גם כשהיה ברור שאם לא נכבוש נספוג, אלישע לוי הוציא חלוץ והכניס חלוץ במה שכמובן לא השפיע על המשחק ההתקפי. במקרה כזה היה עדיף להשאיר את דבלשווילי. אני לא יודע מה מתכונן עכשיו בקבוצה. אם יהיו מהפכות, אם שחקנים יחתכו, או שימשיכו בקו הנוכחי. כך או כך, המבחן הכי גדול של אלישע לוי מתחיל כעת. לרוני לוי נתנו שנתיים סבלניות לנסות להחזיר את הקבוצה למסלול. לאלישע לוי זו שנת המבחן. ההתחמשות של התל אביביות בינתיים מביאה הצלחה בזירה האירופאית. חילופי השחקנים אצלנו בינתיים הביאו הגנה מאוד לא מתאומת ומבולבלת. כפי שאמרתי, אני לא דואג בפיטורי מאמנים פתאומיים, מה גם שהליגה היא הלחם והחמאה, למרות שאין ספק שההפסד הזה יפגע במכבי חיפה באירופה בעתיד. כך או כך, המטרה היא הליגה, ואותה עוד לא התחלנו. אני עדיין מקווה שאפשר לעשות משהו העונה, ואת זה אלישע לוי יצטרך להוכיח. שיהיה בהצלחה, אלישע.
שגיא אני לא מאמין בפיטורי מאמנים,אבל אני לא מסכים עם ההכללה הזאת שפיטורי מאמנים גורמים לנזק בטווח הארוך. יענקל'ה איננו שיימן, הוא לא מפטר מאמן כל חודשיים, ופיטורי אלישע לוי לא יגרמו לשקני מכבי חיפה לזלזל במעמד המאמן. צריך להגיד את האמת, אלישע לוי לקח אליפות מפתיעה, זה בהחלט נכון, אבל יש לומר שזה קרה בעיקר בגלל התפרקות לא מתוכננת של בית"ר ירושלים באותה. נכון, אלישע לוי הגיעה לצ'מפיונס אבל שוב, מישהו באמת יכול לומר שלעבור את אקטובה וגלנטורן זה הישג? האם על סמך שני משחקים מול זלצבורג שאותם יש לומר ניהל טוב, צריך לשפוט אותה לכף זכות? מכבי חליפה הפסידה את האליפות בדקה ה92 ובגלל הקיזוז, אבל זה קרה בעיקר בגלל שאלישע לא דאג לחלק את דקות המשחק של השחקנים כמו שצריך. רוטציה טובה והשחקנים לא מגיעים פצועים למחזורי הסיום. שילוב צעירים? רוח חדשה לאחר עידן רוני לוי? מילים ריקות. מלבד אייל גולסה, איזה שחקן לא שיחק בתקופת רוני לוי, ועשה קפיצה אצל אלישע? איזה צעירים הוא באמת קידם? גאדיר ראה דקות גם בעונה האחרונה של רוני לוי במועדון, כיאל ודקל היו כבר אז שחקני הרכב. אוירה טובה בין שחקנים למאמן? כיאל עבד על המאמן שלו וביים פציעה במחזורי הסיום. איך אפשר לדבר על אוירה טובה. תוסיפו לזה את העובדה שכל שחקן שיש לו חצי הצעה מחול כבר מחפש את המטוס, אף שחקן שהייתה לו הזדמנות לצאת לשחק בחו"ל לא נשאר בחיפה. בסופו של דבר אלישע נכשל בחיפה והוא צריך ללכת. במיוחד שיש לא מעט מאמנים טובים בשוק.
אין ספק שלקאנוטו יש רזומה מרשים מאוד, וכאן הקבוצה כביכול החתימה זר שאמור היה לחפות על עזיבתו של קינן, אבל בגלל מלחמה של שחר על גובה מענק במידה והשחקן ייצא לחו"ל, הוא הגיע שבועיים בלבד לפני המשחקים באירופה. מה שגרם לו להיות מאוד לא מתואם עם הקבוצה בכלל ועם מערך ההגנה בפרט. על זה דיברתי, על כך שטוב ככל שיהיה הוא עדיין לא מספיק זמן בקבוצה כדי שיהיה אפשר לשפוט את היכולת שלו, על כך שחר לא יכול לבוא בטענות כלפיו וכלפי משחק ההגנה של הקבוצה שלו. אגב, רק תזכורת- גם טשיירה בתחילת העונה הקודמת לא היה נראה זר טוב במיוחד, אחרי זה ראינו כמה יציב וטוב הוא. לגבי החלוץ, שוב, אני לא אומר שדחוף עכשיו להחתים חלוץ זר, אבל צריך עוד חלוץ. כשאמרתי בזמנו שהיה צריך להביא או את תמוז או את יצחקי כדי שיהיה לנו תחליף התקפי ראוי בדיוק למשחקים כאלה, התנפחת ואמרת שעם כזאת מחלקת נוער הגיוני ששחר לא יירצה לשלם על חלוץ. אז הנה, צריך עכשיו חלוץ. אתה רואה משהו מתאים ממחלקת הנוער בקבוצה, משהו שיעשה שינוי? כי אני לא רואה כזה כרגע. אם לשחר יש את הזמן לחכות עד שייצא אחד כזה מהנוער, יקודם בקבוצה הבוגרת ואולי גם ייבכר בעתיד לאירופה, בבקשה, אבל הוא לא יכול להתלונן שאין לו חלוץ כרגע.
קשה לי להבין חלק מאנשים פה. מה הפיטורים של אלישע יעזרו? במה? הבעיה היא בשחר שלא מווציא מזומנים ולא מביא מחליפים ראוים לשחקנים שעוזבים.הפסד למינסק לא היה הפתעה אבל אין שום סיבה לשחר להתרגז שהוא הקמצן בסיפור הזה. נכון אלישע לא מוריניו אבל לא חושב שמישהו אחר היה עושה דברים יותר טובים אם השחקנים האלו.
מה שבאמת הכי מפריע לי כעת זה הפן המנטלי. לא ציפית שהקבוצה תיתן הצגות במשחק הראשונים של העונה ולא ציפיתי שההגנה תהיה מתואמת כבר בשלב הראשון בטח ובטח כשמאחוריה משחק השוער השני ולא השוער הראשון. מה שהכי מטריד אותי זה העובדה שחזרנו להיות קבוצה שנשברת מנטלית מהר מאוד. ויותר מזה, קבוצה שלא יודעת לשמור על היתרון. בכוונה הזכרתי בחפירה שלי (מי שקרא) את מקרה אובדן האליפות כיוון שיש קווים מקבילים. בשני המקרים זה היה תלוי בנו ולא היה צריך הרבה בשביל לנצח. ובשני המקרים קרסנו. זה לא עוד משחק ליגה. זה משחק קובע, וכשלנו בו. במקום שהשער הראשון יוצא את האוויר מהמפרשים של היריב, הלכנו לאחור וספגנו שער. במקום לנצל את שער היתרון לטובתו, נתנו לבלארוסים לנצל את זה לטובתם והם לקחו את זה בשתי הידיים ושני הרגליים. מנלטיות היא גורם מאוד חשוב וכשיש לה בעיות מנטליות כאלה אתה תיפול. ובתחילת עונה, שהקבוצה עוד בתהליך חיבור, ובטח ובטח אחרי טראומת העונה שעברה, הייתי מצפה שהקבוצה תיראה אחרת. אבל שום דבר לא השתנה. אלישע לוי אמנם חתום על אליפות בחיפה כשאף אחד לא ספר את הקבוצה, אבל לצד כל הישג כזה, הוא חתום גם על הישג שלישי. כי בעונה השניה שלו הוא חתום על אובדן האליפות הקריטי ביותר שהיה בכדוגל הישראלי. הוא אמנם חתום על העפלה לליגת האלופות, אבל שם הוא חתום על ההישג השלילי ביותר. ועכשיו הוא חתום על אחת ההדחות היותר מבישות של מכבי חיפה בכדורגל האירופאי. המשותף לכולם הוא מחסום מנטלי כבד שהוא לא יכל לשבור, אי היכולת לעמוד ברגעי לחץ והאימפטונציה ששוררת על הקבוצה ברגע שהיא בפיגור. את זה הוא לא שינה. וכנראה שגם לא ישנה.
שי, מתי בדיוק "התנפחתי" ואמרתי ש'עם מחלקת נוער שכזו הגיוני ששחר לא ירצה להביא חלוץ'? הסיבה שלא ירצו להביא חלוץ היא שאין ישראלי אחד ראוי עם דרישות הגיוניות בשוק. בינתיים אני לא רואה אף חלוץ שההיגיון אומר לי שהשחקן הזה היה צריך לשחק אצלנו. אולי רק קולאוטי, אבל מי ידע בזמנו שקבוצה שתוביל את הטבלה ב-12 נק', מחזיקה בשני חלוצים מצויינים ובבוקארי שבזמנו היה אמור להיחשב כהבטחה+תומר חמד שצפוי לחזור בהשאלה, תאבד בסופו של דבר כמעט את כולם בגלל שיטת הקיזוז?
