מכבי חיפה 13/14: רעבים להצלחה

אני לא סוציולוג, אבל נראה לי שילדים שבאים לחוק כדורגל או נרשמים לבית ספר לכדורגל של מחלקת נוער עושים את זה לא כי הם רוצים ללמוד לשחק כדורגל נכון והכי טוב, אלא כי הם רוצים לשחק כדורגל במסגרת, וכי ההורים דוחפים אותם לשמרטפים כאלה ואחרים... הייתי בכזה דבר לפני עשור כמעט, מלמדים אותך איך לבעוט ולנגוח, אבל לא מתעכבים על זה.

 

שטויות רונן, אתה מציג את זה כאילו סגירות, תיקולים,עצירת כדור, מהירות מחשבה וכושר גופני, שהם היסודות המודרניים זה בעצם תרגילים בגימטריה ואלגברה. זה כיף ומהנה ועובדה שבשאר העולם זה מה שמלמדים. הבעיה לא בילדים אלא בכל מקצוע האימון בארץ. מדובר במורי ספורט שאין להם זין להשקיע כי לא משלמים להם מספיק או שיש להם מספיק צרות על הראש גם ככה, או שפשוט אין להם מושג והם לא חושבים על לפתח שחקני כדורגל אלא רק על המשכורת המעפנה שהם מקבלים בסוף החודש ושזה לא מספיק לכלום. כל העניין הזה של מאמנים צריך לעבור מהפכה.

 

ובפרק הבא של "ההזיות של חסה" - בשביל מה כל המבחנים המפרכים וכאבי הראש? שכל מי שרוצה להיות רופא פשוט יהיה וזהו. ככה גם יהיו הרבה יותר רופאים!

 

דינוש, שלושה דברים:

א. מה לעזאזל אתה חושב שקורה באימונים של ילדים בחו"ל?! נראה לך שמישהו מלמד אותם ללחוץ? או שנותנים להם לבצע תרגילי כושר ופיתוח שרירים?! לא נוגעים בפיזיות וטקטיקה עד גיל 15-16, אלא רק בטכניקה (בה, למרות כל הדריבל, רוב הישראלים לוקים) והמחשבה. בארץ, רק כדי שתבין, עוסקים כמעט רק בטקטיקה, וגם זה ברמה נמוכה.
הדברים שעובדים עליהם בבתי ספר לכדורגל בעולם בגילאים הצעירים זה איך לעצור כדור, איך לגלוש בצורה נכונה, איך למסור ולבעוט בצורה נכונה ואפילו איך לרוץ בצורה תקנית (אחרתזה יכול להיות מסוכן. מאונס דאבור, למשל, רץ בצורה מאוד לא נכונה. גם חן עזרא). אין שם מסגרות תחרותיות בד"כ, אז אין כל צורך בלימוד טקטי (שהוא הקל והקצר ביותר, אגב) וגוף השחקנים לא מפותח מספיק אז אימונים פיזיים יכולים רק להזיק.

ב. אחת הרעות בספורט ארץ הוא שעד נערים ב', או אפילו א', מתייחסים לספורט כחוג. מועדונים מקצועניים, ולא איזה הפועל רמות חביבה, לא צריכים להפעיל חוגים, אלא בתי ספר לכדורגל, ולא רק כטייטל. אני לא יודע מה הולך במכבי חיפה, למרות שמאמין ומקווה ששם המצב טוב מברוב המקומות בארץ, אבל באיזור המרכז רק מכבי מתנהלת ברצינות בשכבות הגיל האלה, וגם זה רק בשלוש השנים האחרונות (מה שגורם, אגב, לפער בולט בליגות המגוחכות לילדים, בין הקבוצות של מכבי לשאר הקבוצות באיזור).

ג. אני מסכים שילד צריך לעסוק עד גיל 13 בכמה ענפי ספורט ואח"כ להתמקד בענף מסוים. אבל זה לא אומר שילד צריך פשוט להיכנס למסגרות שבהן רק יתנו לו לרוץ. ענפי הספורט הם לא רק כלי לשמירה על הבריאות, הם אמצעי מחנך, וזה חלק מהעניין - לימוד משמעת, עמידה במטלות וכד'.

 

תבלה:
http://www.kav.org.il/100994/b1203

כיף זה משהו סובייקטיבי, אני אישית נהנה מלשנן ספרות פאי ולאתר מספרי פרידמן, אבל יש לי תחושה שמעט מאוד ילדים היו נהנים מעבודה סזיפית על טכניקה, ואין לי מושג אם ככה עובדים עם ילדים בני 12-14 בקרואטיה.
ו... תרגילים בגימטריה? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx זה אחד המצחיקים: http://www.c2kb.com/gematria/

אורימור - אם לשחקן אין יסודות של הבנה איך לסגור בהגנה, זה כי לא עבדו איתו על טקטיקה, לא כי לא לימדו אותו לרוץ נכון.
אפשר לטעון כמו מארקו ואן באסטן שהבעיה היא פה המאמנים ובעלי הקבוצות שלא לוקחים את הכדורגל בידיים, אבל בסוף כל דבר שיש לו ביקוש, כמו מאמני כושר ובתי ספר ללימוד שפות, מוקם. אם היהית דרישה גדולה מצד הורים וילדים למסגרות כדורגל שבהן יש אימונים עם דגשים על יסודות טכניים, פיזיים וטקטיים - היו קמים כאלה יותר. אבל כל מה שילדים רוצים זה לשחק כדורגל, וכל מה שהורים רוצים (חוץ מתעסוקה לילדים שלהם) זה שהילד שלהם ישחק כמה שיותר וכמה שיותר טוב. כן זו בעיה וזה מונע מאיתנו להגיע להישגים ולא רק בכדורגל או בספורט (אבל זה לא מה שמנע מישראל להפוך לאימפריית אבוקדו), אבל אי אפשר להחליף את ההורים והילדים, גג להציע שתחנך אותם (אבל שוב, קח בחשבון שאם תחנך אותם לזה, זה יבוא על חשבון סטארט-אפים ואקזיטים, או כל דבר אחר שישראל טובה בו).

 

עברתי קצת על הדיון שהתפתח פה בדף הזה והרשו לי להוסיף משהו. האם הבעיה אולי גם לא טמונה במנטליות של הנוער הישראלי? האם אולי הסביבה של השחקנים לא מספיק תומכת בה?

ללא ספק שבארץ יש הרבה מה לשפר בנוגע לדברים הבסיסיים, אבל מה עם כל האבות או בני משפחה אחרים שיותר מפריעים מאשר תורמים? וזה לא רק מאור בוזגלו. אנחנו חיים היום בעידן שהכדורגל העולמי הופך יותר ויותר לעניין של כסף. אני רואה גם מה שקורה בהולנד. לשחקנים צעירים אין סבלנות ולצערי זה קשור גם לעניין הרקע של השחקנים. בהולנד כמו בארץ יש הרבה מאד אנשים עם 'דם חם'. הצעירים עם דם הסורינאמי מרוקאי/טורקי מרבים ברב הזמן כבר מהר מאד לצאת לחו"ל כי שם מרוויחים יותר כסף מאשר בהולנד. בארץ רואים למעשה בדיוק את אותו סיפור. לצעירי מכבי חיפה כבר אין ממש חלום לשחק בבוגרת. הם רואים בקבוצה הראשונה תחנה מאד זמנית שיאפשר להם לצאת לאירופה. לחלום מותר, אבל בלי לעבוד קשה מקבלים מקרי גאדיר וגולסה. סארי פלאח נראה בנתיים הולך בדרך של גאדיר וראו את אותו סימנים מדאיגים אצל טוואטחה.

אז גולסה אולי חותם שוב בקבוצה ( http://www.nrg.co.il/online/71/ART2/500/44...cat=7101&loc=23 ), אבל בלי שהבחור ישנה משהו במנטליות שלו הוא יגיע מקסימום לקבוצה קטנה בבלגיה.

מבחינתי המסר פשוט מאד: קודם כל עבדו קשה אחר כך תבוא התהילה. אפילו אם צעיר משחק כמה פעמים בהרכב הראשון בבוגרת לא עושה אותו לכוכב. במצב הזה צריכים אז לעבוד אפילו יותר קשה, אבל זה לא קורה.

 

מה שאני מנסה לומר פה כבר 4 תגובות...

לא בדיוק הבנתי על מה גולסה קרוב לסיכום. יש לו חוזה לעונה הקרובה, הסיכום הוא לעוד עונה כך שהחוזה שלו יסתיים בקיץ 2015 (או 2016 במקרה של השאלה)?

 

נראה לי שלהגיד שלא יהיה לך כדורגלנים צעירים אם תדרוש מילדים אשכרה להתאמץ באימונים זה כן טענה למשהו בעייתי במנטליות של השחקן הישראלי.

 

נו? בדיוק

 

http://onpurpose.uk.com/wp-content/uploads/2012/11/confused-face1.Xxx

 

עכשיו ראיתי. גם ההורים הישראלים היו פעם נוער ישראלי והמנטליות הזו זהה.

 

dinos אתה מתעקש על עמדה שאני חושב שאין בה באמת ביסוס.
ערבוביה גדולה של נושאים שלא בהכרח סותרים את העובדה שכשהאימונים כאן יהיו איכותיים יותר, היסודות ישתפרו. די קשה לשכנע את המשוכנע.

אתה מסיק שאם רמת האימונים תשתפר, יהיו לנו פחות הצלחות בהיי-טק ובאקזיט (מאיפה ההסקה הזו?),
מסיק שבגלל שהיית עד לאיזשהו חוג והיה נראה לך שילדים לא אוהבים בו להתאמץ, אז זו נגזרת לסוג הילדים שיש בכל הארץ. אני יכול לתת לך מספר דוגמאות שהם בדיוק ההפך 180 מעלות.
על ילדים שמגיל צעיר מאוד התחננו/מתחננים להורים שלהם לרשום אותם לכדורגל/כדורסל/טניס ורצו/רוצים להצליח.

מבחינתי עצם העובדה שילד מחזיק מעמד בקבוצת כדורגל, עם כל ענייני הכושר הגופני הקשים, והמשמעת, זה כבר מראה על סוג של איכות מנטלית יחסית לילדים אחרים שאני בטוח שהיו רוצים להרשם ולא היו מסוגלים בגלל דרישות הכושר. הילדים האלה לא צריכים כמו שorimor אמר להיטחן פיזית, הם צריכים להיבנות טכנית טוב יותר.

אני גם לא מסכים עם הטענה שהילדים שלנו סובלים מאיזושהי בעיה מנטלית שאין במדינות המוצלחות יותר מבחינת כדורגל. זה שטויות (סורי). הילדים שלנו הישגיים בכל התחומים, מה לעשות שתחומים שאנחנו טובים בהם יותר, הם תחומים שמביאים גם יותר תוצאות.

מספיק להיזכר במוטיבציה הגדולה של ג' 2 להביא מדליה מחוזית, או בילדות מכיתה ה' שביקשו מהמורה להשאר אחרי בית הספר בשביל שתלמד אותן איך להשתפר בזריקת כדור, ועוד הרבה דוגמאות. ספורט הוא אחד הדברים הכי אהובים על ילד בגילאים הצעירים, בערך האנטיתזה למה שדינוס אמר, דווקא אלה שכמהים ללמוד מדעים/מי היה אייזיק ניוטון, הם היוצאים מן הכלל בגילאים הללו.

פוטנציאל הילדים קיים. איכות היסודות המוקנים וההשקעה בילדים שרוצים, הרבה פחות קיימים.

 

יש תמיד יוצאי מן הכלל, לא?
אני באמת מעריך שאם ברצוננו להתקדם אנחנו צריכים לפתור בעיות בשתי חזיתות. ללא ספק שהבסיס לספורט ההשגי צריך להיות יותר רחב ורציני, אבל שחקן כמו גולסה בעיניי לא מתקדם גם בגלל בעיה מנטלית כי אחרי פרשת לאציו הבחור לא מתקרב לחצי מהיכולת מלפני אותם הימים.

 

ידידי אין שום בעיה מנטלית,
עם שיוצאים ממנו בכל שנה יוצאי שייטת וסיירות מובחרות, לוחמים שעוברים דברים שההיגיון האנושי בקושי יכול לסבול, די שם סוף פסוק לכל התהיות על קושי מנטלי מעבר למה שיש במדינות אחרות.
גולסה היה זקוק לליטוש גם לפני פרשת לאציו.

הנושא המנטלי הוא מרכיב חשוב בהתפתחות ספורטאי אך אם יש חור מנטלי בהתפתחות הילדים שמשחקים כדורגל ומיועדים להיות שחקנים בעתיד, הוא אך ורק בגלל צורת הכשרה לא נכונה, ולא בגלל בעיית מנטליות תורשתית.

יש מאמנים שלא יודעים להתנהג לילדים, לא יודעים מה לדרוש ומה לצפות מילדים, ובמקום לשפר אותם עושים נזק, במקרה כזה לא פלא ש"מנטלית" הם לא נבנים נכון.

 

מכל עם יוצאים לוחמי שייטת וסיירות, זה פועל יוצא של צבא המחזיק יחידות מיוחדות.
הבעיה היא שהכדורגל הוא ענף ספורט שנשלט על ידי ערסים, מנוהל על ידי ערסים, ועל כן, כדי לשרוד, שחקנים חייבים להתנהל כמו ערסים. וערסים לא יכולים להתקדם במסגרות קבוצתיות.