מכבי חיפה 13/14: רעבים להצלחה

לחשוב שהליגה הישראלית היא ברת השוואה לזאת של בלגיה זאת היהירות הישראלית הטיפוסית (ישראל מרכז העולם ואפשר להשוות אותה לכל ליגה שהיא לא האיטלקית, הספרדית או האנגלית), אתה מדבר על הליגה שהוציאה את פלאיני (אברטון), האזרד (צ'לסי), דה ברוינה (צ'לסי) ולוקאקו (צ'לסי); אבל גם אם הייתה - אז לליגה הבלגית יש יתרונות שלישראלית אין, בייחוד בשביל גולסה. הראשונה היא החשיפה הגדולה יותר, השנייה קשורה למאמנים - גולסה (כנראה)לא ישחק בקבוצה ישראלית אחרת ואריק לא יוציא ממנו כבר משהו שהוא לא הציג עד כה (ויש הרבה מה), אולי בבלגיה ידעו לטפל במקרה של השחקן הזה שבדרך להיות פספוס אם ימשיך בקו הזה.

הדיבורים על התאקלמות הם תירוצים. הוא שחקן כדורגל ואם הוא רוצה להתקדם במקצוע שלו, זה חלק מהעניין.

 

אני נאלץ להסכים עם Daresen Ark,
עד כמה שאני אוהב את הליגה הישראלית שלנו, כל עוד אווירת החפיף והמועדון חברים לא ישתנה כאן בארץ, נמשיך לראות כישרונות אדירים שנתקעים במקום ומשחקים טיקי טקה עם חוזים, במקום עם הכדור.
רמת הכושר הגופני, רמת המאמנים והדרישה של מאמנים משחקנים חייבת לעלות כאן מדרגה.

 

אני ממש לא יהיר ואני לא חושב שהכדורגל הישראלי הוא מרכז עולם אבל הוא גם לא גרוע כמה שאנשים עושים ממנו.
גם אני יכול לתת דוגמאות של שחקנים ישראלים שיצאו לליגות בכירות.
יוסי בניון -צלסי ליברפול ארסנל,עדן בן בסט טולוז תומר חמד מיורקה דודו אוואט -10 שנים שוער בליגה הספרדית הראשונה רק השנה הוא ירד ליגה ביברס נאטכו ברובין קאזאן הרוסית נבחר לזר השנה ברוסיה.

דבר שיכול לתרום לגולסה בבלגיה הוא שיש שם יותר חשיפה אבל גם מחיפה הוא יכול לצאת לליגות הבכירות באירופה ואני לא חושב שבנאדו מיצה את השחקן.
ממתי בלגיה נהייתה אימפריה? (ושוב לא שאני אומר שאנחנו יותר טובים)
התשובה שלי לשאלה הזאת היא- סוכנים! והעיקרי דודו דהאן שמסדר להם משכורות גבוהות בהרבה מהארץ אותו דודו דאהן שניסה להעביר את סארי פאלח לרומניה בניגוד לתקנות אוופא.

ולנושא אחר http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.147538.html
למה לעבור לאיצטדיון בנתניה במידה ונעלה לבתים הם רוצים אווירה יותר ביתית אז למה לבנות את איצטדיון סמי עופר? מקווה שזה עוד שטות שהתקשורת מפרסמת.

 

אתה באמת משווה את הלגיונרים של ישראל לאלה של בלגיה? ובכלל, למה גולסה צריך לחכות לאחת מהליגות הבכירות? למה לא לעשות התקדמות הדרגתית כדוגמת מאור מליקסון שהתחיל בפולין והעונה הוא כבר בצרפת כשחקן הרכב. ראינו פעם אחרונה מה קרה שהלגיונרים הישראלים הלכו לליגות הבכירות ביותר (שכטר, זהבי וורמוט). הם לא בנויים לליגות האלה.

הטעות מתחילה כאשר אתה חושב שרק הפריימיר-ליג והסריה א' שוות יציאה מהביצה המקומית. הבלגית, ההולנדית, הסקוטית ואפילו הפולנית הם ליגות יותר קשות ויותר חזקות מזאת של ישראל. בין אם תשווה את ממוצע הקהל, איכות מתקני האימון או רמת המאמנים והשחקנים. אמרת אימפריה - מי אמר שצריך להיות אימפריה מקצוענית בכדורגל בשביל להיות מתחם טוב יותר לכדורגלנים מאשר זה שבארץ?

אייל גולסה הוא פוטנציאל לא ממומש שלא יצא לו להתאמן תחת מאמן שידע להוציא ממנו את המיטב וללמד אותו להשתמש במה שיש לו. אם הוא לא ימנה לעצמו מאמן אישי כדוגמת דור מיכה למשל, אז עדיף לו לעשות את המעבר כמה שיותר מהר, שכן במכבי חיפה, בקצב הזה, הוא לא יתקדם לשום מקום מבחינה אישית שהוא לא הגיע אליו כבר.

 

הממוצע קהל שם הוא קצת פחות ממה שמגיעים כאן לדרבים, יוצאים משם כל שנה שחקנים ל5 הליגות הבכירות והיא נחשפת לנציגים משם על בסיס שבועי, גם מגיעים לשם כל שנה שחקנים מ5 הליגות הבכירות, המתקנים שם יפהפיים ואם שחקן ישראלי רוצה לקבל את המשכורות שמקבלים שם בד"כ האופציה היחידה שלו היא ללכת למכבי.

כשאנשים משווים בין הליגה שלנו לבלגית זה מרגיש כאילו תקועה להם בראש תמונה של שלושת הגדולות, תכלס מה שיש לנו פה באמת זה את עירוני רמת השרון ואיצטדיון הי"א. הם 7 רמות מעלינו.

 

להשוות בין הליגה הבלגית לליגה הישראלית זה כמו להשוות שוקולד בלגי משובח למטבעות שוקולד של כרמית.
התקשורת בארץ יצרה רושם שמדובר בליגה ברמה של ליגת העל, רק שהיא הרבה, אבל הרבה יותר טובה.

 

יש עובדה אחת חשובה שנשכחת בדיון הליגות האירופיות ה?חלשות?:
לא משנה למה גולסה לא מצליח למצוות את עצמו, הלחץ בו הוא נתון בישראל הוא עצום, שלא יספרו לכם אחרת. קבוצה בליגה אחרת (תרשו לי לא להתייחס לליגות הבכירות ביבשת, יש לידעה מוצקה ודי ברורה בנושא) יכולה לעשות את ההבדל בין פעולות תחת לחץ לבין מיצוי חובת ההוכחה בתנאים רגועים הרבה יותר. מקצוענות הוא שם המשחק, ומשחק בקבוצה פולנית, שוויצרית, אוסטרית או בלגית יכולים לעשות את ההבדל בין מיצוי יכולת לבין עוד עונה מלאה בתהיות.
נכון, לא כולם מצליחים שם, ולראיה עשרות השחקנים שחוזרים הביתה (לא לליגה אחרת - לארץ. מה לעשות, יש שחקנים שלא יוכלו להשתלב באירופה, לא משנה איזו ליגה, ואין בכך רע), אבל אם זה הולך - אין שום רע בלהיות כוכב בליגה הפולנית/שוויצרית/אוסטרית/בלגית, גם להיות חלק ממערך יעיל של קבוצה שכזו, כדי להצליח בחו?ל. אחרי הכל, ניתן להניח ששחקני כדורגל רוצים להצליח בקריירה, ועוד לא קם השחקן הישראלי שהיה כוכב אמיתי בחו?ל, איזשהו חו?ל (למעט, אולי, אליניב ברדה, ורביבו).
דודו אוואט, על עשר שנותיו בספרד, הוא כמובן היוצא מן הכלל, ואין להסיק ממנו על שחקנים אחרים. קריירה היא עניין לא פשוט, אבל קריירה יכולה להיבנות יפה מאוד גם אם כף רגלו של כדורגלן תדרוך באנגליה רק כדי לצפות בחילופי המשמרות בארמון בקינגהאם.

 

מספיק הצצה לטבלת הנקודות של הליגות בשנים האחרונות ולראות איפה אנחנו ואיפה הליגה הבלגית.
ועדיין, הליגה הישראלית היא הליגה שלנו ואני מקווה שיהיו האנשים שידעו לקחת את הכדורגל שלנו קדימה,
במקום שנתייחס לחולשת הליגה שלנו כאילו היא גזירת מחדל.
אני מאוד מאמין בכישרונות שיש לנו, אני פחות מאמין ברמת המאמנים (מגיל צעיר ועד לבוגרים) וצוות מאמני הכושר.

 

כישרון זה פיקציה. רוב השחקנים בליגות העליונות בעולם (כלומר גם בישראל אבל גם בבלגיה וכד') הם פחות או יותר שחקנים זהים באופן טבעי, אותו כישרון טבעי מתבטא בעיקר אצל השחקנים הגדולים בעולם. מה שהופך שחקן לטוב יותר הוא האימון הפיזי והאימון המנטלי ובעיקר השכלי בכדורגל של היום.
הבעיה בארץ היא לא רק המאמנים עצמם, אלא המתקנים ובעיקר צורת החשיבה. על המתקנים אין מה להרחיב, כולם יודעים שהמצב איום ונורא, צורת החשיבה היא משהו שלא מדברים עליו מספיק - יש את הקלישאה שאין צורך בליגה עד גיל 14, אבל זה נכון, ונעוץ בעובדה שעד הגיל הזה השחקן לומד. בארץ במקום לאמן שחקנים וללמד אותם כיצד לפעול ואיך לחשוב (החשיבה חשובה מאוד. בכל העולם עובדים המון עם שחקני כדורגל ברמה השכלית, כאשר בארץ זה כמעט ולא קיים) ושילדים במועדון ישחקו בינם לבין עצמם לפי הוראות של מאמנים, נותנים לילדים לשחק מול אגודות אחרות ובונים על ניצחונות, ואז מעדיפים לבחור את הילדים בעלי הקואורדינציה המפותחת יותר, אלה שיודעים לכדרר קצת יותר טוב, למרות שמבחינה פוטנציאלית הם לא ייצאו כדורגלנים טובים יותר מהאחרים. ומה יוצא מזה? שחקנים כמו מאור בוזגלו וישראל זגורי מועדפים על פני שחקנים כמו מהראן ראדי ושרן ייני, שניים שעם עבודה נכונה בנוער יכלו להגיע בקלות לרמות גבוהות בהרבה, כאלה שבאירופה היו מגיעים להרכב של קבוצה בליגה הבכירה, בעוד בוזגלו וזגורי לא בטוח. ראדי וייני הם דוגמאות לשחקנים שהשתפרו ועשו קפיצת מדרגה בשלב קצת יותר מתקדם בקריירה בעקבות שאפתנות ועבודה אישית עם אנשי מקצוע מחוץ למועדון (ייני עובד כבר שלוש שנים עם מאמן מנטלי אישי ופסיכולוג. תנחשו מה קרה לקריירה שלו בשלוש השנים האחרונות..), אבל לא כולם כאלה וכדורגלנים פוטנציאליים טובים מתבזבזים.
למה עבודה שכלית חשובה? רוב השחקנים הישראלים מחזיקים בכדור כ-2 שניות יותר בכל מהלך שלהם מאשר שחקנים בגרמניה למשל. השחקנים הישראלים חושבים לאט. וזה עוד מבלי להזכיר את חשיבות הלמידה של ראייה מרחבית וכד'. יש כל כך הרבה תחומים שבהם אנחנו מפגרים רק בגלל צורת חשיבה מפגרת (וזה לא המקום לפרט. אשכול בפורום לזה יכול להיות מעניין לאללה), וזו הבעיה המרכזית.

בבלגיה, זו שאנחנו מדברים עליה, הבינו איך צריך לפעול לפני משהו כמו עשור. היום הליגה שלהם היא אחת מיצאניות השחקנים הבכירות לליגות הגדולות בעולם.

 

מכבי חיפה המתקנים בסדר גמור ועדיין היא מגדלת שחקנים חסרי יסודות ובחלקם הגדול גם חסרי אופי.
החשיבות העליונה זה במאמנים. ברגע שזה יותר ג'וב מאשר מקצוע, אז לא משנה כבר איזה מתקנים יש לך.

 

א. לזה התכוונתי ב"צורת חשיבה מפגרת". בחיפה, אגב, למרות מחלקת נוער טובה, זה מתבטא מצוין.
ב. המתקנים של חיפה בסדר גמור, אבל לא ברמה שאתה יכול למצוא בבלגיה ודומותיה. מתקנים זה לא רק מגרשים, ציוד אימון ומתקני כושר, זה הרבה מעבר.
ג. אופי פחות קשור למועדון, ככה שזה טיעון מוזר.

 

מתקנים שמאפשרים לפתח שחקנים. לא כמו האקדמיות המובילות באירופה, אבל אני לא חושב שמישהו יכול להתלונן על זה.

 

אין מה להתלונן, לא אמרתי שיש.
בחיפה הנקודה היא שפשוט לא חושבים נכון, כמו בכל מקום אחר בארץ.

 

ומי ישמע בכלל גולסה הוא כוכב בליגת העל ומכבי חיפה לא תוכל להסתדר בלעדיו... לא יודע כמה בדיוק אבל עד גיל 24 יש דמי השבחה גם באירופה. יכול להיות שאין למכבי הרבה מה להפסיד. כמה מאות אלפי יורו לא ישנו את מצבה של חיפה, אבל להיתקע עם גולסה בחוזה שמן להמון עונות כשהציפיות עדיין מעליו יכול להפוך אותו לקטן החדש.

 

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx