נו אוקיי, אז תקבל 5 פלופים ו-5 שחקנים סבירים, לא עדיף? כדי להשתמש בנוסחת הסתברות לפגוע בזר, אין מה לעשות וצריך להעריך את הסיכוי הממוצע לפגוע בזר לפי תשתיות סקאוטינג ותקציב בהתאם לכל קבוצה. גם ברור שככל שתצטרך לחלק את אותו התקציב על יותר שחקנים- ועדיין גם אם הסיכוי לפגוע בשחקן אחד יקטן- עדיין יותר נסיונות יכולים להביא ליותר הצלחות. בגלל זה כל קבוצה צריכה לשבת ולחשב מה עדיף לה. יש קבוצות כיום בליגת העל שמעדיפות ללכת למשל רק על 3 או 4 זרים במטרה ללכת על איכות. אבל גם אם תביא 3 או 4 ואפילו 5 זרים איכותיים, זה יכסה לך רק 5 עמדות מתוך 11 (ועוד לא דיברנו על ספסל ורוטציה)- ואז תצטרך להתבסס ב-11 עמדות על השוק המקומי שבטח שבישראל הוא מאוד מצומצם- וככה תיווצר אינפלציית מחירים מצד אחד והרמה וההשקעה של שחקנים תרד. אבל זה כבר לא קשור לדיון הזה. התחלנו מזה שאלכס דיבר על סקאוטינג כמפתח להצלחה של מכבי חיפה, ולא- זאת אולי מילה יפה אבל בתאכ'לס אנחנו רואים כשלונות מהדהדים גם בחסות ה"סקאוטינג" ומנגד אנחנו רואים הצלחות גם בלעדיהן. כמובן שסקאוט שבמשך כל השנה עוקב אחרי שחקנים או מאמן שנוסע לחו"ל לראות שחקנים זה עדיף, אבל בתקציבים שיש בישראל אפשר להחזיק רק מערך מצומצם של זה ואין מה לעשות... אגב "סקאוטר", בהרבה מקרים הוא לא בדיוק שונה מסוכן, איתן מזרחי למשל. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx- כך שללכת לדודו דהאן או פיני זהבי או רונן וגלעד קצב שהם מקושרים בכל העולם ויש להם מידע של מאות שחקנים יכול להיות לא פחות משתלם. רב"ש הצליח לא רק כי הוא ידע לדוג שחקנים טובים, אלא גם כי הוא יודע להפיק את המקסימום משחקנים ומשחקים. מזל? הנה מה שאמר איזה אחד על זה: "אתה יכול לעשות הכל בחיים - להשקיע, לעבוד, ללמוד, אבל בסופו של דבר ללא כמות מסויימת של מזל אין לך סיכוי להצליח בשום דבר". כן- רב"ש היה צריך הרבה מזל בכך שעמוס היה יציב, שמטוביץ' התגלה כבינגו למרות שהוא משחק עונה וחצי ברציפות, שמרכז הגנה של בלם בן 38, בן 23 בעונה ראשונה בבוגרים ואיתן טיבי הכוכב שצריך זכרון של חולה אלצהיימר כדי לא לזכור מה הוא חולל בבית"ר (חצי שנה הוא רץ עם 3 בלמים! זה חתיכת סיכון), גרזיצ'יץ' וגזל אחרי העונה האחרונה שלו שהוא פגע בהם זה סיכון וגם מבדש הוא הפיק סופסוף עונה טובה. וכמה נצחונות היו לו בדקות האחרונות? אני לא מוריד מערכו של בן שמעון- אבל היה לו גם מזל בבחירת השחקנים ובמשחקים והוא לא צריך להתנצל על זה.
כתבה בוואלה על הסכסוך בין מכבי חיפה לפלאח. נראה שפשוט סובבו לו את הראש המסובב ממילא שלו שהוא חייב לפתוח בהרכב וזה עלבון עבורו אם לא. גם אם לפלאח הגיעו מבחינה מקצועית יותר דקות ואני גם חושב ככה- ההתנהגות של סארי ואבא שלו, עפיף יחד עם הסוכן DD32 (הקידומת של בלגיה) היא דוחה והגיע הזמן שמכבי חיפה תעשה סדר עם השחקנים הצעירים. שנתיים לפלאח ביציע ואימונים בצד למען יראו וייראו...
על מה אתה מדבר? אפילו במסגרת ההגבלה הנוכחית, לא ניתן למצוא יותר מ3-4 זרים סבירים בקרב קבוצות הליגה (שלא לדבר על זרים ברמה גבוהה מהממוצע); אם כך, כיצד יהיה ביכולתם של המועדונים לרכוש חמישה כאלו, תוך השקעה כספית נמוכה יותר עבור כל זר? שוב, אתה מתעלם מכך שהגדרתו של "זר מוצלח" תשתנה לבלי היכר במקרה שחברות ליגת העל יצטרכו להנחית עשרה זרים בתקציב רכש של מיליוני שקלים ספורים! אם עד עתה, שמות כמו ולדימיר דבאלשווילי וג'ון קולמה נתפסו כשחקני רכש ממוצעים ותו לו - הרי שלאחר התרת הרסן המוצעת על ידך, הם ודומיהם יהפכו להצלחות הגדולות ביותר של שוק הזרים הישראלי. האם בזה אתה מעוניין? השורה התחתונה שלך מתייחסת, בדיוק רב, למצב שאלכס מעוניין בשינויו: אם הבנתי אותו כהלכה, הרי שהוא מציע להגדיל מעט את תקציב המועדון - וזאת לשם הקמת מערך סקאוטינג נרחב ואיכותי, אשר יוכל לספק למועדון שחקני רכש טובים באופן סיסטמתי.
לא יודע עד כמה נרחב, אבל יש לעשות את הצעדים הדרושים כדי לשפר את הנושא הזה דרסטית. וקבוצה כמו באזל זה בהחלט מקום ללמוד ממנה, גם אם אנחנו יכולים להביא רק 5 זרים.
במסגרת ההגבלה הנוכחית כל זר זה הימור. אם נגדיל את המכסה- אז כל זר יהיה הימור גדול יותר, אבל יהיו יותר נסיונות. כל קבוצה תעשה את החישוב שלה אם משתלם לה להשקיע את הכסף שלה ב-5 זרים ב-200 אלף דולר ממוצע כ"א או 10 ב-100 אלף (מספרים היפותטיים כמובן). גם הצלחה של זר זה עניין סובייקטיבי שתלוי בהרבה גורמים, ד"א. אבל לא- אני לא מדבר על שינוי הרף. תוכל להשקיע פחות כסף בכל זר, אבל עדיין יש סיכוי שתביא שחקן ברמה של טישיירה גם בפחות כסף. הסיכוי יקטן (כל קבוצה בהתאם לתקציב ולאפשרויות שלה)- אבל יהיו יותר נסיונות ואז כל הקבוצות שיש להן 2 זרים טובים מתוך 5 יוכלו להשיג 3 מתוך 10 באותו כסף. מה יותר משתלם? מה אתה מתכנן? משרד שלם של 20 מומחים שיבואו 5 ימים בשבוע לראות מהבוקר עד הערב מאות קלטות ביצועים ושידורים מכל העולם תוך כדי שהם מכינים קלסר עם כל הניתוחים הדרושים (אופי, מה בקבוצות הקודמות מספרים עליו, מצב בריאותי, הרגלים מגונים וכמובן הפנים המקצועיים וכו') על שחקן, כשמדי פעם הם גם יטוסו לחו"ל לראות זרים בזמן אמת? אתה מבין שמדובר במיליונים שלחיפה אין מאיפה להביא. וגם זה לא מבטיח הצלחות ובטח לא מיידיות. סך הכל זה מגדיל את הסיכוי לפגוע בשחקנים, ועדיין לא ברמה של 100% ואפילו לא 75. וכמו שבשנות ה-90 נחתו פה שחקנים בלי שעשו להם מעקב וכמו שאפשר להביא גם את סטולר, שצ'פוביץ' וגלושצ'ביץ' גם בלי מערך סקאוטינג כמו של באזל. אני גם לא בטוח שעל ז'וטא, פראליה ויעקובו באמת עשו "סקאוטינג" ולא סתם ראו קלטות ושמעו המלצות ממקורבים. וכמו ההצלחה המסחררת של יעקובו, יירו בלו לא רשם הצלחה מסחררת במכבי חיפה (למרות שהבנתי שמכרו אותו ב-420 אלף יורו).
מכבי חיפה הגישה הצעה רשמית לקשר ניקולאס אולמדו. בראיון בארגנטינה הוא אמר שישמח לשחק בישראל. יש לציין שגם קולו קולו הצ'יליאנית פנתה לקבוצתו גודוי קרוז. השבוע העניין יסגר לכאן או לכאן
על סמך התקשורת המקומית במנדוסה, התקשורת ברמה הלאומית לא עוסקת בכך כמעט, יש סבירות גבוהה יותר שהקפטן של גודוי קרוס יגיע לישראל מאשר לצ'ילה. קולו קולו רצתה את אולמדו כבר בעונה שעברה, אז הערך שלו היה גבוה משמעותית ומועדון הפאר הצ'יליאני לא הסכים לשלם את ה-3 מ' דולר שהמנדוסינוס דרשו. היום אמנם הערך שלו ירד, בעקבות היכולת שהוא כבר לא משחק באותה רמה כמו שהיה בשיאו, אבל עדיין לא ברור כמה קולו קולו תהייה מוכנה להשקיע. כמו כן, העובדה שהצוות המקצועי הנוכחי של המועדון לא יפתח את העונה הבאה, שרשמית אין עוד מאמן חדש (יש דיבורים, אין חתימה), יכולה להפריע לחיפושית לקשור את גורלו לקולו קולו.
רשמתי עליו בדיון הארגנטינאי כשדיברו לראשונה על ההתעניינות מישראל. אני לא יודע לגבי הכסף כי אני לא יודע את הסכומים המדוברים, מבחינה מקצועית אני חושב שגם לאחר הירידה ביכולתו בעונה האחרונה הוא עדיין יותר ממתאים לליגה הישראלית. משחק ההגנה שלו טוב ומעבר לאיכות הוא אחד שמשקיע ונלחם, לפחות בקבוצת הבית שלו, הוא גם בנוי טוב (לא מהיר במיוחד, אבל גם לא איטי). מבחינה התקפית הוא לא מהווה איום על שער היריבה, אבל כן יודע להוציא את הקבוצה קדימה ועושה זאת באחוזי דיוק טובים יחסית. משחק פשוט, אבל לא רק לרוחב פרווה. מבחינת אופי לא זכור לי שהיו איתו בעיות, הוא גם משמש כקפטן וסוג של אליל בעיני האוהדים אחרי שסירב ללא מעט הצעות מקבוצות בכירות יותר לאורך השנים (תג המחיר היה גבוה, אבל הוא עזר בכך שלא נלחם לעזוב את הבית). אולי העובדה שעזב את הבית רק לעונה אחת, גם בארגנטינה, יכולה לעלות סימן שאלה לגבי ההתאקלמות שלו. אבל זה הימור במידה זו או אחרת עם כל זר כנראה. לפני שנתיים-שלוש הוא היה אחד מהשחקנים האהובים עלי בתפקידו בארגנטינה, גם גודוי קרוס ידעה הצלחות היסטוריות בקנה מידה של המועדון ממנדוסה בעונות אלו. העונה הוא כבר לא מציג את אותה יכולת וכך גם הקבוצה, אבל עדיין משחק מספיק טוב בשביל קבוצת צמרת בישראל להערכתי (אם לא יהיו בעיות התאקלמות).
כמו שהיה צפוי מכבי חיפה גם מעוניינת לחזק את עצמה בברק יצחקי, אבל טוב לשמוע שהם יבדקו קודם כל מה מצבו הבריאותי. מקצועית הבחור יכול להוסיף לנו המון, אבל אם הוא לא בריא אז שלא יגיע. מה גם שאין לי מושג כמה הוא דורש בחודש. לגבי אולמודו, אני חושב שאנחנו בכל מקרה צריכים גם עוד קשר התקפי שכן מסוגל לכבוש ולתת מסירות. בויקיפדיה כתוב שאולמודו קשר הגנתי ולאור המידע שגם אליאור רשם פה כנראה שלא מדובר בקשר הגנתי נטו.
ומעבר לזה, הוא מצטייר כאדם לא מקצועי שלא שומר על אורח חיים ספורטיבי, שגם פגע באווירה בחדר ההלבשה במכבי תל אביב. אנחנו לא צריכים את הריג'קטים של קבוצות אחרות, מכבי היא קבוצה מספיק גדולה כדי לפתח את הכוכבים שלה.
אז עד יום שני עזרא יחתום על חוזה ל 4 שנים בקבוצה. עכשיו שמשהו יסביר לי איך מכניסים את קטן, ורד, ימפולסקי, עזרא, סולליך, וזר התקפי כשיש מקום רק ל 4? (ועוד לא הכנסתי את גולסה כי אולי הוא ישחק לצידו של הזר החדש). פיתרון של קטן מחוץ להרכב לא ריאלי כי עטר בונה עליו.
