אני לא כל כך מכיר את פעילותם והצלחותיהם הסקאוטרים של באזל קופנהאן ודורטמונד- אבל אלה מועדונים קצת יותר עשירים ממכבי חיפה בלי הגבלות זרים שאתה גם מאוד מתעקש עליהן. אתה חושב שאם דורטמונד הייתה צריכה להמר על 5 לא גרמנים היא הייתה מגיעה לכל זה? נגיד שרוני לוי עקב אחרי דירסאו וקולאוטי ומסיללה ופנטיני (אפשר קישור?)- עשיתי בגוגל "רוני לוי עקב אחרי דירסאו" ודווקא הגעתי לקישורים על הסקאוטינג שלו על פאוליניו וקרוסה. רק שתבין כמה שזה לא בדיוק מבטיח הצלחה. ולעומת זאת לא נראה לי שאלישע עשה סקאוטינג רחב לדבאלישווילי וטישיירה, וכנראה גם לא בדיוק לקולמה. זו לא שיטה שמבטיחה הצלחה ובהחלט אפשר בלעדיה. זה מופרך לצפות שתקבל כל פעם 5 טיטאנים, אפילו בין פראליה, ז'וטאוטס ויעקובו עלה ברשת גם אריק אג'יפור הכוכב. דור כוכב, שובל גוזלן, רועי עטר וגם גבריאל גרינר נחשב לכשרון למרות שלא זכור לי ממנו שום דבר בשנה האחרונה. לא יודע מה טיבם בבוגרים ולא מי מהם לא יסריח מבחינת ההתנהלות כמו פלאח וטוואטחה- אבל במכבי חיפה אין מצוקת כשרונות בנוער.
עדיין המועדונים האלה עלו בזכות הסקאוטינג. כמה זרים יש בהרכב של דורטמונד אתה חושב? באזל ניצחו את יונייטד עם 7 שוייצרים בהרכב. אז לא נגיע לשמינית גמר האלופות, אבל אלה דוגמאות מצוינות לחשיבות הסקאוטינג. ורוני לוי כל קיץ היה נוסע לדרום אמריקה לעקוב אחרי שחקנים.
מה שאתה אומר זה לא סקאוטינג, אלא מחלקת נוער, של קבוצות עם יותר תקציבים, ועם יותר אפשרויות לשחקנים (כמה תושבים יש בשוויץ? כמה אזרחים בעולם יש שבכל רגע נתון יכולים להפוך לשוויצרים? מה אכפת בכלל ל-FC באזל אם שחקן נוער או זר X יכול להיות שוויצרי כשיש להם את מארק בוסמן?). וזה לא שכל דורטמונד זה הבלחות סקאוטינג... לבנדובסקי היה אחד החלוצים החמים בלך פוזנאן במשך שנתיים ועלה 4.5 מיליון יורו, קובה (קשר העונה בפולין דאז) 3, פרישיץ' (מלך השערים ושחקן העונה בבלגיה) עלה 5. כבר יואב זיו לבית"ר מנצרת עילית נחשב ליותר "בינגו" מזה וכמו שהראיתי הטיסות של רוני לוי (עטר חוזר למסורת הזו) הניבו גם פלופים מביכים, בעוד אלישע הצליח לשים את היד על יהלום כמו טישיירה או שחקנים יעילים כמו לדו וקולמה.
הבלחה מתוך הגדרה זה משהו חד פעמי. במועדונים שהזכרתי יש קו ברור. אתה צודק לגבי רוני לוי רק ציינתי שהוא אכן עקב בעצמו אחרי שחקנים. ואגב קרוסה היה בלם בכלל לא רע, הבעיה באותה עונה הייתה בהתקפה, כבשנו רק 39 שערים. רוב ההפסדים היו 1:0
יש שחקנים אנונימיים יותר או פחות. הכוונה גם לרכישות חכמות כמו של לבנדובסקי שבסך הכל הגיע מליגה פולנית שספק אם עולה על הליגה שלנו. קגאווה היה אנונימי לחלוטין, הומלס היה בלם של מילואי באיירן. באריוס הגיע מליגה צ'יליאנית, פישצ'ק לא היה אנונימי בבונדסליגה, אבל ירד ליגה. וכמובן ביחד עם זה גידול של שחקני בית נפלאים.
דווקא לי אין ספק. פולין זה גם קל"ב ברמה של רכבת, אני בטוח שיש יותר שידורים בגרמניה וכשמדובר בשחקן עונה של חלוץ בן 21 שגם כובש במפעלים אירופיים לא צריך להיות פרגוסון כדי לדעת שמדובר פה בפוטנציאל, וכל זה זה רק לפי סטט'.
אודינזה מחזיקה מעמד בצמרת האיטלקית כבר שנים בשיטה הזאת. אם אתה עושה את זה טוב אתה יכול לסמוך על זה. זה לא כמו הניהול המבריק של הפועל עכו שמתבססת על הנוער של מכבי חיפה, אבל זאת גם שיטת ניהול שמביאה תוצאות.
אני מסכים איתך, אבל השיטה הזו מתאימה לאירופה איפה שהמרחקים התחבורה והתקשורת נותנים אינסוף אפשרויות, התקציבים של הקבוצות בליגה השנייה יותר גדולים משל מכבי חיפה, יש דרכון כחול עם כוכבים שמוסדרים בצורת מעגל ואין אוהדים ופרשנים שעל גופתם יהיו יותר מ-5 לא מקומיים. שוב לעשות את הסמיילי של מגלגל העיניים?
רונן, קודם כל לא בטוח שבבונדסליגה השנייה התקציבים יותר גבוהים ממכבי חיפה, שנית כל העיקר הגישה. סקאוטינג נועד בשביל למצוא שחקנים שיקדמו את המועדון וגם אפשר יהיה למכור אותם ברווח. עם כל התקשורת ומרחקים, לבנדובסקי עצמו אגב היה סתם חלוץ במילואי לגיה ורשה שאף אחד לא ספר והוא נאלץ לרדת עד לליגה השלישית. כן ככה הוא התחיל. גם ז'ירו זו רכישה מבריקה של מונפלייה, עוד מועדון שדומה בקטע הזה לדורטמונד.
שקבוצה תשקיע את הזמן ותביא 5 זרים טובים, פלוס תגלה ישראלים מהליגות הנמוכות בגרושים, היא תוכל להתלונן ש5 זרים זה לא מספיק. ק"ש פגעה בול בזרים, בנתה קבוצה כמו שצריך, ולקחה אליפות בלי יותר מדי מאמץ. זה לא מדע אטום.
לבנדובסקי הגיע לדורטמונד מלך פוזנן אחרי שהוא נתן שם עונה גדולה! דורטמונד לא בדיוק שלחה סקאוטר למילואי ורשה וגילתה אותו שם. אתה חושב שמונפלייה השתמש במערך סקאוטינג ועקבה אחריו כמה חודשים טובים? אולי היא סתם דגה שחקן צעיר ומוכשר באופן חד פעמי ברגע שהיא גילתה את האופציה הזו? זה כמו לומר שמכבי נתניה עשתה "סקאוטינג" על אחמד סבע. פשוט מביאים כמה שחקנים שנראים טובים ויכול לצאת מהם משהו טוב- בתקווה שבאמת יצא. פעם נופלים על אחמד סבע, ופעם על ירדן כהן. רק שבעוד נתניה מוגבלת באמצעי גילוי כשרונות, בכסף ובעיקר בשוק השחקנים שהיא יכולה להביא- מסתפקת באחמד סבע, מונפלייה, דורטמונד ופ.צ. באזל יכולות לגלות יותר כשרונות, להביא יותר כשרונות ולהרשות לעצמן לטעות עם שחקן פה ושם כל עוד זה מביא תוצאות.
חוק המספרים הגדולים- יותר ניסיונות, יותר פגיעות. אתה מוזמן לנסות את זה גם על נוסחת ברנולי. וכדורגל זה הרבה יותר מסובך ממדע אטום- מדע אטום זה מדויק בלי הרבה סטיות תקן, בכדורגל אין איזשהו אלגוריתם להצלחה* מיידית, יש רק שיטה שיכולה בסיטואציות מסוימות להגדיל את הסיכויים שלך. עם כל הכבוד לעבודה האדירה של שירצקי ובן שמעון מזל הוא גם פרמטר בהצלחה שלהם. * לצטט אותך כותב את זה? או שאתה מסכים שהקלישאה שלך הייתה לא במקום?
בעצם כנראה שיובל נעים אדם חכם יותר ממדען ממוצע במכון ויצמן. תעשה לי טובה חביבי את הבגרות שלי עשיתי ממזמן, לזרוק שמות של מתמטיקאים לא יעשה את הטענה שלך נכונה יותר שאתה מדבר על חוק המספרים הגדולים, מה לעשות שבקבוצה יש לך 11 שחקנים ולא כמה אלפים, אז בטוח היית מצליח למצוא כמה זרים טובים. אני עומד מאחורי מה שאמרתי. בכדורגל אין אלגוריתם להצלחה מיידית, אין תחליף לאנשי מקצוע ברמה שיודעים מה שהם עושים. רב"ש הוא אחד כזה. ממי שחושב שלהתקשר לדודו דהאן ולהביא 900 זרים כדי שחמישה מהם יהיה ברמה סבירה לליגת העל זאת אסטרטגיה נבונה לא הייתי מצפה להעריך הישג מקצועי אדיר, אבל מזל? איזה מזל בדיוק? הם לא ניצחו את כל היריבות שלהם לצמרת? הם לא ספגו פחות שערים מכל השאר?
ככל הידוע לי, נוסחת ברנולי אינה תקפה לכלל המקרים והסיטואציות: כך, למשל, לא ניתן יהיה להשתמש בה כאשר ההסתברות להצלחה איננה קבועה. ניתן להדגים זאת בתרחיש המתאר 16 כדורים, אשר חלקם צבועים באדום והשאר בשחור, המוצאים בזה אחר זה מכד (ללא החזרה); היות שההסתברות להוציא כדור אדום בניסיון אקראי משתנה בהתאם לכמות הכדורים הכללית, נראה כי נוסחת ברנולי, יחד עם "חוק המספרים הגדולים" אינה רלוונטית למקרה המדובר. מה להקדמה הארוכה הזו ולסוגיית הזרים בליגת העל? ובכן, החוט שמחבר בין שני הנושאים הללו קשור לחלוקת התקציבים בליגה. בהנחה שהתרת הרסן על כמות הזרים בקבוצה לא תביא עמה עליה דראסטית בגודל תקציבי הרכש (שכן היא בוודאי לא תגרום להעלאה במענקים), עושה רושם שמועדונים אשר ינסו לנצל עד תום את המכסה החדשה - יצטרכו לקנות 10 זרים בעלות ממוצעת קטנה פי כמה מזו שיכלו לשלם על כל שחקן רכש, במקרה שההגבלה הייתה נותרת על כנה; כך, לא רק שההסתברות לרכוש זר ברמה נאותה תקטן, אלא שכמות ה"פלופים", ה"דייגים" וה"קונוסים"במגרשי הליגה הבכירה תגדל בעשרות מונים. אחרי הכל, זוהי מהותו של "חוק המספרים הגדולים", הלא כך?
