אני לא מדבר איתך מה היה בשנת 1998. מדבר איתך מה קורה עכשיו. אנשים שאז היו קטנים, גודלים עכשיו לתוך קבוצה שתמיד מצליחה. הם רגילים ממכבי חיפה להצלחות הצלחות הצלחות. הם לא יודעים איך להתמודד עם כשלונות וכאשר יש כשלון כזה - הם מצביעים ברגליים במקרה "הטוב" ובקללות במקרה הרע. עניין העידוד ועוד איך קשור. לשיר בדקה ראשונה ולתת תפאורות זה כל קהל יודע. הגדולה של קהל נקבעת כאשר הוא מעודד את הקבוצה גם ברגעים הקשים. השקט ששר בקריית אליעזר אחרי הגול של לאלה היה מביך. סבבה, לא אומר ישר אחרי הגול לעודד - אבל 3,4,5,6 דקות אחרי זה - להתחיל לעודד את הקבוצה. הייתה דממת אלחוט והפעמים היחידות ששמעו את הקהל זה היה כאשר כמעט הכנסתם גול. זה נכון שלא כולם יכולים להרשות לעצמם לשלם 40 שקל לכרטיס. ובכל זאת אתם מגיעים מאוכלוסיה שנחשבת לאמידה יחסית במדינת ישראל, לא נזכיר גם שכל הסביבה אוהדת חיפה ויש לא מעט אנשים מהקריות+ שמגיעים. לא יכולים לשלם 40 שקל עכשיו? יגיעו אוהדי חיפה אחרים. הרבה מאוד אוהדים שלכם אומרים שיש בתוכם הרבה מאוד קהל הצלחות. גם הם רואים את זה. הם לא מכחישים את הסטגימה הזאת, מסתבר שהם יודעים שהיא נכונה.
מי שגדל להצלחה,כלומר ילדים בני 15-16,באמת גדלו מפונקים יותר מהאחים הגדולים שלהם או האבות שלהם. אבל עדיין,כל ילד שאוהד מכבי חיפה וקצת רואה קלטות וידאו,קצת קורא על העבר,קצת שומע מההורים שלו מבין שמכבי חיפה זה קודם כל כדורגל. זה לא פולטיקה ולא אידיולוגיה,זה כדורגל התקפי שוטף ואטרקטיבי הרבה לפני תארים,לא חסרים שנים בהם הצגנו את הכדורגל השוטף והטוב בליגה ולא זכינו באליפות(94/95,95/96,99/00,02/03),גם אותם ילדים מבינים שתארים זה לא על חשבון כדורגל,הם אולי יגדלו להיות מפונקים שירצו הכל ביחד,אבל לא הצלחה על חשבון אטרקטיביות. בגלל זה באליפויות של רוני לוי הקהל הצביע ברגליים,בגלל זה שרו "אליפות בלי מאמן" ובגלל זה אוהדי מכבי חיפה תמיד תמיד ישרקו בוז כשהיא תוביל אבל במחצית אבל לא תצליח ולא תנסה לעבור את החצי מול הפועל פ"ת לדוגמא. אוכלוסיה אמידה?לא חושב שזה משהו משקף,יש לנו אוהדים מכל המגזרים וכל שכבות האוכלוסיה,גם עניים וגם אמידים. אני מסכים שיש לנו המון קהל ואנחנו יכולים למלא את הקריה שבת אחרי שבת,המחירים ממש לא תירוץ לכך(אגב,45 זה מחיר לנוער,85 למבוגר). אני חושב שזה שילוב של קהל יחסית שבע,איצטדיון לא מושך,כדורגל לא אדיר(אם כי מהנה,בגלל כמות שחקני הבית והלחימה שיש בו)וליגה יחסית לא מעניינת. קהל של הצלחות?יש לנו.לכל קבוצה שמצליחה יש,אבל זה ממש לא רוב הקהל שלנו,או הקהל שבא לקריית אליעזר שבת אחרי שבת,יש זה שיש כמה ילדודס במרכז ובדרום שההצלחות של מכבי חיפה סחפו אחריהם אותם - סבבה,אבל זה ממש לא משקף את הגרעין הגדול של אוהדי מכבי חיפה.
קבוצת הנוער של המועדון זוכה באליפות שנייה ברציפות! ברכות לנוער! הכי חשוב זה כמה שחקנים רציניים היא תספק ללקבוצה הבוגרת בעתיד. שחר משקיע מליונים רבים בנוער, לא בשביל ששחקנים אחר כך ישחקו 3 משחקים בעכו או רמה"ש.
לדעתי אין שום מקום להשוואה. פגשנו קבוצה חלשה מאוד שמעשית כבר ירדה ליגה, התוצאה בהתאם. בעונה הבאה אלישע חייב להעלות לסגל הרחב של קבוצה הבוגרת את שלומי אזולאי, שסיים העונה כמלך השערים של הקבוצה עם 12 שערים. באתר הרשמי של הקבוצה הוא נכלל ברשימת הקשרים, מקווה שהוא משחק כקשר שמאלי ואז פוזאלוב ירגיש רוח נושבת בעורפו ואולי יתחיל יותר להלחם ובעיקר לשחק יותר עם השכל ופחות עם הפוזה. אזולאי כבר בן 20 והסטטיסטיקה מעידה שהוא מספיק בשל בכדי לקבל דקות גם בבוגרים.
השורה האחרונה שלך היא הבעייתית. כפי שאמרת, אזולאי כבר בן 20, כך שאם היה מדובר בכשרון יוצא דופן סביר להניח שכבר היינו רואים אותו משתלב בבוגרים. זה שחקן שמשחק העונה בנוער כשהוא כבר בגיל בוגרים. בעונה הבאה גם אם הוא ירצה הוא לא יוכל לשחק בנוער, כך שאני מאמין שהוא יושאל לאיזשהי קבוצה.
אף אחד בכדורגל לא מקבל פרס על סגנון משחק ושואו לקהל. מה שחשוב זה התארים. עובדה שחיפה מודל 03\2002 הציגה כדורגל נפלא מבחינה התקפית וגם כבשה 75 שערי ליגה, אולם בכל-זאת הקהל איבד את העשתונות אחרי שצלחת האליפות עברה למכבי ת"א. הביקורות הקשות על רוני לוי גם כשזכה בשלוש אליפיות רצופות, בידיוק ממחישות את הטענה שיש קהל שהסטנדרטים שלו גבוהים מידיי וחצו את גבולות הטעם הטוב. מכבי חיפה כבשה 66 שערים בעונת 05\2004, ממוצע של שני שערים למשחק, וגם אז האוהדים כעסו, ועונה אחר-כך חיפה כבשה שער אחד פחות. העונה ההתקפה של מכבי חיפה שיחקה בסדר גמור, פשוט הייתה קבוצה התקפית אחת יותר מלהיבה ממנה - הפועל ת"א. אי-אפשר בכל שנה לתת הצגות ואם הציפייה היא לכדורגל כמו בעונות של ברקוביץ ושות' או לחיפה של רוסו - הציפיות אולי גבוהות מידי. חיפה של אז הייתה שילוב מדהים של כישרון ורעב. כל קבוצה צריכה למקסם את היתרונות שלה. לקהל של מכבי חיפה יש גם מה ללמוד בכל הקשור לעידוד. הקהל צריך ללכת עם הקבוצה גם ברגעים הקשים. זו הגדולה של הקהל של הפועל למשל - לעודד את הקבוצה גם בפיגור 3:0. לא כל ברוך של הקבוצה מגיע כתוצאה משאננות או זלזול. לפעמים הדברים לא מסתדרים. גם השחקנים הם בני אדם. לכן אני מתחבר לדברים שכתב המשתמש nave. בכל-מקרה, אין לי עניין להמשיך את הדיון על הקהל כדי למנוע וויכוחים שכבר נותחו מכל פינה. בנוגע לשחקנים הצעירים שסחבו את חיפה בדרך לאליפות הנוער - יש לזכור שלא תמיד המעבר מקבוצת הנוער עובר בצורה חלשה. ראו מקרה ביבראס נאתכו למשל. אלישע תומך יותר בצעירים ובחיפה התחילו בשנתיים האחרונות תהליך של שילוב צעירים בהדרגה, אבל אני לא ממליץ לבנות על פירות בטווח הקרוב.
גם הקהל של בית"ר עודד בפיגור 3-0 העונה נגד הפועל ב"ש בוסרמיל כאשר בטלוויזיה שמעו רק את הקהל שלנו ועוד מעמדה מחורבנת באיצטדיון הנוראי הזה, לעודד בפיגור זה לא רק שייך לקהל של הפועל ת"א, גם הקהל של מכבי חיפה עודד נגד אוקטובה ב3-0 כמה דקות לאחר ההלם. לגבי השאר אני מסכים שהקהל של מכבי חיפה די מפונק, ביחס להצלחות שמגיעות שנה אחרי שנה וליציבות שיש במועדון הזה ולקהל שרק גדל ברחבי הארץ את מצפה שקרית-אליעזר תתמלא בכל משחק בטח העונה וגם שהיריבה היא רעננה ועכו.
דווקא אני זוכר שבמחצית הראשונה אחרי ה2-0 שתקתם לגמריי. במחצית השנייה שצברתם מומנטום בהחלט עודדתם, בעוד אנחנו היינו שרויים בהלם שאנחנו אשכרה מובילים 0-3 על בית"ר במחצית ואנשים היו עסוקים בלאכול ציפורניים מרוב מתח ולעודד לא היה בראש סדר העדיפויות. קורה.
ראוליטו, חיפה של 02/03 הייתה קבוצה עם סגל נפלא אבל שיחקה היום ונורא יותר מסיבוב וחצי ובגלל זה הפסדת את האליפות,נתנה תצוגות איומות(הובסה מול בית"ר שהייתה חלשה ממנה בהרבה,הפסידה בבית למכבי ת"א במשחק עונה,להפועל בבלומפילד בדקה ה90, תיקו 2:2 בבית מול בני יהודה אחרי שכבר לא היה לבני יהודה על לשחק,מזכיר לי משהו..)בעיקר בגלל המאמן המעפן שהיה לה באותה עונה,אבל גם בגלל הפציעות מהצמפיונס ועזיבת יעקובו. בכל מקרה,אני לא זוכר יותר מידי קללות של האוהדים,הקללות האמיתיות הגיעו בעונה שאחרי זה,האליפות הראשונה של רוני לוי,"אליפות בלי מאמן" אחרי הפסד למכבי ת"א בבית במשחק האליפות(שבדיעבד,העלה אותה לליגת האלופות)הייתי מנוי באותה עונה ואני לעולם לא אשכח את האליפות המגעילה הזאתי,איך רוני לוי סירס שחקן לא רע בכלל כמו בריטס ונתן לו לעשות הגנה וזהו ועוד כל מיני שינוי אופי מגעילים שהוא הכניס לקבוצה שלנו ועל כן באו הקללות. בקשר לעידוד,יש לנו קהל חוץ טוב. בבית העידוד שלנו באמת חלש אבל קשה לשפוט את הקהל שלנו לפי זה כי יש הרבה סיבות לזה(אקטוסטיקה גרועה,12,חצי מג' לא מעודד כי הוא לא אוהב את הקופים והורס הרבה פעמים תפאורות ועוד..)והקהל שלנו ילך עם הקבוצה שלו בכל מצב,הרי אחרי הפסד במשחק עונה באו 5,000 ירוקים לבלומפילד.
חבל מאוד שהשנה לא הצלחנו להוציא תואר.. מכבי חיפה הוכיחה את עצמה השנה והיה בטוח שהאליפות ירוקה.. חבל מאוד שזה לא קרה ומכבי חיפה היו שאננים ובקושי שיחקו בפלייאוף הזה. נקווה ששנה הבאה מכבי חיפה תלמד מטעויותיה ותצליח להביא שחקנים ברמה שתוכל לעשות לפחות משהו. אבל כל הזמן להתסכל קדימה ולא אחורה, מה שהיה היה ומה שיהיה יהיה, למרות שאני לא רואה אותנו שנה הבאה מצליחים כל כך כמו השנה אבל עדיין.
אני מגיב עכשיו על הדברים האלה כי לקח לי זמן להתאושש מהטראומה של שבוע שעבר. הרגע הכי קשה שלי שעברתי כאוהד של חיפה, אך יחד עם זאת זה הרגע שבו הבנתי כמה אני אוהב את הקבוצה הזאת. הרגע הזה רק חיזק את האהבה שלי לקבוצה. מספר דברים: - המשחק נגד בני-יהודה הוכיח לי כי אמנם ארבייטמן הוא חלוץ טוב שהייתה לו עונה פנטסטית, אבל המנטליות נשארה אותה מנטליות של אותו ילד שמוריד חולצה ונוגע ביד נגד מאלמו. במקום להתעסק בכדורגל ולנסות להציל את העונה הוא מנסה לצלול בתוך הרחבה בצורה ממש פתאטית. המשחק הזה הוכיח לי שיש לו עוד הרבה הרבה להתבגר אם הוא באמת רוצה להתקדם ולצאת לאירופה. - רפאלוב, אם הוא יעזוב ויממש את הפוטנציאל שלו במקום אחר אני ארגיש תחושת פספוס ענקית. אבל, כבר הרבה מאוד זמן שמצפים ממנו לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת הזאת, ונכון שהוא השתפר, אבל זה בכלל לא זה, הוא מסוגל להרבה יותר. אם מביאים קשר שמאלי ברמה גבוהה, לא נותר לנו אלא להיפרד ממנו בצורה יפה. - דקל קינן, נקווה שאיכשהו הוא ישאר אצלינו. הוא פשוט הופך להיות הבלם הטוב ביותר בישראל. למצוא לו מחליף ברמה ראויה יהיה קשה מאוד. אותו דבר לגבי מסיללה. השלמתי כמובן עם העזיבה שלו, אני רק מקווה שימצאו מגן שמאלי טוב בשוק שיוכל למלאות את המקום שלו על הצד הטוב ביותר. טוואטחה אחלה שחקן ובהחלט הייתי רוצה לראות אותו משתלב בקבוצה, אבל לזרוק אותו ישר למים העמוקים, לדעתי, זאת טעות. השנה היו לאלישע הרבה מאוד הזדמנויות לשתף אותו ולתת לו להשתפשף קצת, אבל משום מה הוא העדיף לסחוט עוד ועוד ועוד את מסיללה שכבר לא עמד על הרגליים בסוף העונה. - נקודה אחרונה שלי לגבי ולדימיר דבאלשווילי. הוא ממש לא כישלון בחיפה (21 שערים ו-8 בישולים זה מאזן פנטסטי לכל שחקן), אבל זה לא מה שמחפשים. הוא תוקע יותר מדי את המשחק של הקבוצה, הוא הולך הרבה מאוד זמן עם הראש באדמה, וחוץ מזה ששילוב שלו ושל ארבייטמן זה לא שילוב טוב. אם אפשר לעשות עסקה עם בית"ר של לידו+כסף תמורת יצחקי אני אהיה מרוצה. לאלישע יש הרבה מאוד חושבים לעשות בקיץ הזה ונקווה שנצא מהקיץ הזה נשכרים.
לגבי ארבייטמן אני חושב שאתה נוקט בגישה מחמירה מדי איתו. לא היה לו משחק טוב שבוע שעבר, אבל הוא נתן הראה אופי ברגעים גדולים אחרים (הדקה ה86 בוינה למשל). כרגע מבחינת חלוצים ישראלים אני לא רואה מישהו שיכול להיות טוב ממנו. לגבי דבלאשוילי מסכים איתך לחלוטין. לגבי רפאלוב, אני לא חושב שאני מבין למה אתה מתכוון. לדעתי הוא היה הטוב בשחקני חיפה לאורך כל 10 המחזורים האחרונים, החלשים יחסית שלנו. מלבד זאת קשה לראות שחקן ישראלי ברמתו. ונשאלת השאלה האם שווה לבזבז מקום של זר על העמדה שלו. אל תשכח שברור לכולם שחיפה זקוקה הרבה יותר למגן שמאלי קשר מרכזי וחלוץ.
