כמו שהרבה ציינו פה-פאולו מלדיני בראש ובראשונה. שחקן נשמה, סמל, נותן הכל על המגרש, לעולם לא יעזוב את מילאן ובקיצור-מילאניסטה לעד http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx גאטוסו-גם שחקן נשמה, נותן מעצמו 200% כל משחק, מלהיב את הקהל..אי אפשר שלא לאהוב ולהעריך שחקן כזה.
פאולו מלדיני, פראנצ'סקו טוטי ואלסנדרו דל-פיירו. שחקני נשמה, סמלים לקבוצותיהם, נותנים הכול על המגרש, לעולם לא יעזבו את קבוצותיהם.
דל פיירו- אומנם הוא לא התחיל את דרכו במועדון אבל מהרגע שהוא נחת בטורינו הוא רק פורח וניהיה לאחד הסמלים הכי גדולים של יובה בהיסטוריה והיה הראשון שאמר בבירור שהוא נשאר ביובה לא משנה מה יהיה ואמר את זה עוד כמה פעמים גם אחרי החלטת העונש ודווקא ברגעים הכי קשים הוא בא ומעודד הוא התחיל באתר של יובה (הרישמי) משהו שבו הוא רשם קטע לאוהדים שהופיע גם במגזין של יובה (הורה יובטוס) ובו הוא דיבר אל האוהדים ופתחו באתר פינה שאוהדים יוכלו לשלוח אימיילים לאתר ובהם רשום רגעים יפים שהם זוכרים ביובה! שחקן שנותן 200% מעצמו על המגרש ומחוץ אני בחיים לא ישכח שיובה הייתה בארץ אחרי המשחק מול מכבי כל השחקנים עלו לאוטובוס ועשו שלום ואוהדים, רק דל פיירו נכנס לאוטובוס מחליף מילה עם הנהג ויוצא ואומר שלום לכל האוהדים, לצערי אין לי תמונות מזה בגלל שהיה טיפה צפוף ולא הצלחתי לצלם אבל זה היה משהו פשוט ענקי! כל השחקנים עושים שלום כזה ועולים לאוטובס רק הוא בא אלינו-אדם ענקי! בופון- מה שהוא עשה השנה זה משהו שאני לא ישכח לו בחיים!!!! השוער הכי טוב בעולם, אחרי שהקבוצה שלו ירדה לליגה השניה עם מינוס נק' הוא החליט שהוא רוצה לגמול לקבוצה ולעזור לה לחזור לליגה הראשונה! אותו שוער שהיה יכול להגיע לאיזו קבוצה שהוא רוצה ולקבל הרכב בכל קבוצה שהוא היה רק בוחר, צ'לסי,מילאן,אינטר בכולם הוא היה יכול להכנס להרכב ולקבל פי 3 כסף אבל הוא החליט לרדת לליגה השניה עם הקבוצה שכפי שהוא אומר עשה אותו מה שהו ולגמול לה על כל השנים! וכמה שהוא עוזר לנו השנה! מלדיני- אני לא צריך להוסיף מילים על השחקן הענקי הזה שמגיע לו! כזו נאמנות לקבוצה נקווה שגם הבן שלו יהיה כזה..
אדריאנו - השחקן הכי אהוב עליי. ח'אבייר זאנטי- שחקן שמשחק עם נשמה ונזאר באינטר למרות שהיו לו הרבה הצעות מריאל וקבוצות אחרות. קאמביאסו- אני בטוח 100% שהוא יהיה הסמל הבא אחרי זאנטי. מאטירצי- עוד לא ראיתי שחקן שנלחם כמו מאטריקס (חוץ מגאטוסו) בשביל הקבוצה. שחקנים מחוץ לאינטר: דל פיירו- הסמל הגדול של יובה, והוא השחקן היחיד שאני אוהב ביובה.
הנרי - שחקן ענק, מבחינתי הטוב בעולם, הסמל של ארסנל. טוטי - גם בין השחקנים הטובים בעולם, יכל לעבור לאיזו קבוצה שירצה, אבל נשאר ברומא. סולשיאר - פשוט מדהים הקאמבק של הבנאדם האדיר הזה. ראול - גם אחרי שאפילו האהוד המסור ביותר שלו קבר אותו, הוא חזר בענק.
כמובן שהרוב יאהבו שחקנים בולטים מקבוצותיהם. ובכן, גם אצלי זה כך. חאבייר זאנטי - הקפטן והנשמה של אינטר, למרות שיש כאלה שאומרים שהוא לא כזה בגלל שהוא לא איטלקי ולא מזכירים אותו בנשימה אחת יחד עם מלדיני, טוטי ודל-פיירו, בשביל כל אוהדי אינטר הוא כזה. מעבר לכך אי אפשר להתעלם מיכולתיו האדירות מבחינה מקצועית, מגן ומתקיף בצורה מושלמת, תמיד מצטיין, ולא משנה באיזו עמדה. שחקן ענק. אלבארו רקובה - למרות שהוא הכישרון המבוזבז ביותר בעשור האחרון(ויש כמה סיבות לכך) בעולם הכדורגל, תמיד ששיחק הוא עשה דברים כ"כ מדהימים, שרק נותנים להצטער על כך שהוא לא מיצה את הפוטנציאל שלו עד תום. פרנצ'סקו טולדו - הגיע אחרי 8 עונות בפיורנטינה, אבל מיד הפך לאחד השחקנים האהובים והאהודים ביותר באינטר, שוער ענק, שלאורך כל התקופה שלו באינטר תמיד היה מהטובים בעולם. אדריאנו - עד המשבר(שהתארך כבר לתקופה של 10 חודשים), נתן שנתיים(2004-2006) של כדורגל אדיר, מדהים, סוחף, עוצר נשימה, שכל מילה שאוסיף רק תגרע ממנו. ללא ספק אחד החלוצים הטובים בתבל בתקופה הזאת. מחוץ לאינטר היו רק שני שחקנים שבאמת אהבתי: האחד - תמיד התלהבתי לראות אותו, עד שהפך לאפס בעונה שעברה(וגם הוא בסוף הגיע לאינטר http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx ), זלאטן איברהימוביץ', כן כן. זה שציינתי אותו ברשימת השחקנים השנואים עליי, פעם היה אחד האהובים עליי, בעיקר בעונה הראשונה ביובנטוס. כ"כ קינאתי בהם כאשר הם הביאו אותו מאייאקס. מקווה שישחזר באינטר את היכולת הפנומנלית מאייאקס והעונה הראשונה ביובנטוס. השני - ריבאלדו(גם שהיה במילאן), תמיד חיבבתי אותו, יש במשחק שלו משהו שאני אוהב לראות. שחקנים שלא זכיתי לראות הרבה, אבל בכל זאת אהיה מעריץ ואוהד שלהם תמיד, אלה שנכתבו בדפי ההיסטוריה של אינטר - ג'יוזפה ברגומי, ג'יאצ'ינטו פאקטי ז"ל, ג'יוזפה מיאצה, וולטר זנגה, סנדרו מאצולה, לות'אר מת'יאוס, לואיס סוארז, ג'יוזפה בארזי, וכו'.
קרלס פויול הוא הסמל של הכדורגל העולמי אני חושב. הוא הופך את הכדורגל לדבר שכיף לצפות בו, הוא הבלם הטוב בעולם לדעתי, הוא שחקן שאין איתו בעיות משמעת ואני לא חושב שיש מישהו בעולם הזה ששונא אותו.
דמיאנו טומאסי- ביקש חוזה בשכר מינימום. זה אומר הכל. דניאלה דה רוסי- למרות שאני זוכר אי אלו מרפקים לפני כמו למק'ברייד במונדיאל, הוא הודה שכבש שער עם היד. גם זה משהו. ראול- קאמבק נפלא. מי היה מאמין? רינו גאטוסו- ירצח בשביל שמילאן תנצח. הבנאדם מפחיד. יש עוד שחקנים שאני אוהב, בראש ובראשונה רוזיצקי, וגם גוטי, אבל אין לזה איזה הסבר של ערך מוסף או משהו.
אני מאמין שקאקא יהיה אחד האנשים החשובים בתולדות מילאן... עם הוא לא יהיה כמו שבה ויעזוב אחרי 7 שנים..(או 22 כי שבה היה חולצה מס' 7 ולו יש את 22 http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx )
רוי קין. כל מילה מיותרת. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wub.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wub.Xxx ובכלל כאלה סוגים של שחקנים. אפנברג גאטוסו, קין...
ראול- נשמה נשמה נשמה. חזר עם קאמבק גם אחרי שכולם הספידו אותו! קאקה- אולי השחקן הטוב בעולם כיום. גורם לדברים הכי מסובכים להיראות כ"כ פשוטים וכל זה בלי ה- show off של שחקנים לדוגמת רונאלדיניו.. Top class player! טוטי- שחקן נשמה, מנהיג, שחקן ענק בפני עצמו שיכל לשחק בכל קבוצה בעולם נשאר מסור ונאמן לרומא. חבייר זאנטי-
לויס אמראנטו פריאה. השחקן הכי מהיר בליגה נולד בעיר בשם טורבו ועד שהפך להיות כדורגלן מקצועי היה מוכר גלידה במדליין. מישהו יכול לעשות סרט מצוייר על פריאה מוכר גלידה לרונאלדו?
