לונגר יש פריבילגיה שלאנצ'לוטי אין. הוא מאמן מועדון קטן יותר ופחות מפואר ממילאן. במילאן לא תתקבל אפילו המחשבה על מקרה שבו המועדון מוותר על הצלחה כדי להתמקד בבנייה בטווח הארוך. בנוגע לאתמול - ברגע השער של פברגאס הרגשתי את אותה תחושת חנק שאני מרגיש בכל פעם שהקבוצה סופגת שער ברגע קריטי במשחק חשוב. ההבדל ממקרים אחרים, הוא שהתחושה הרעה הפכה מהר מאוד לתחושה אופטימית עקב כך שעיכלתי שמדובר בתירוץ מספר אחת לבנייה מחדש. מדברים פה הרבה על חלוץ בכיר שצריך להגיע כדי שיוכל לשחק עם פאטו. אני לא מסכים. אני חושב שצריך להגיע חלוץ בכיר כדי שיהיה מי שיפתח עם ג'ילארדינו. אני מאוד לא מרוצה ממה שקורה עם פאטו. אנצ'לוטי (מחוסר ברירה) זורק אותו למים עמוקים והוא פשוט טובע. הברווז קודם כל צריך ללמוד לשחות (איזה יופי! המטאפורה שלי זורמת עם הכינוי של השחקן!). ג'ילארדינו ועוד חלוץ בכיר, כשפאטו מקבל הזדמנויות מהספסל תוך כדי טיפטוף איטי של תובנה של איך בדיוק המשחק של מילאן עובד - זאת השיטה. פיפו כמובן הוא האס למשימות מיוחדות. עוד דבר - מאלדיני. שלא יפרוש. הוא זקן, מאוד זקן. זה לא מונע ממנו לקום ולתת 5-10 הופעות בעונה. מאלדיני נתן אתמול תצוגה שבה הוכיח שבמשחק יחיד הוא יותר טוב מכמעט כל המגנים השמאליים הבכירים ביבשת, אם לא מכולם. לי מספיקים 5 משחקים מושלמים כאלו בעונה, כי אותם 5 משחקים יהיו שווים יותר מהכל. הרהרתי על זה אתמול בלילה וניסיתי ברצינות לחשוב אם היה בתולדות הכדורגל סמל גדול ממנו. הרהרתי לא מעט זמן מכיוון שלא הצלחתי למצוא אחד שיענה על הדרישה - אין כזה. מאלדיני הוא הסמל הגדול ביותר בתולדות הענף. מה שהכי מספק בזה, זה שהוא שלנו. נסטה הבלם הטוב בעולם. מלבד טעות אחת קטנה בתחילת המשחק שנבעה אך ורק בגלל כר הדשא, היה לו משחק מושלם. השילוב הזה בין תיקולים כל כך נקיים (הבנאדם לא עושה עבירות!) וקריאת המשחק האדירה שלו, יוצרים את הבלם המושלם. חבל לי שהוא לא יהיה עוד 3 חודשים בשוייץ. המשחק מול לאציו הייתה הפעם הראשונה שגורקוף באמת עשה עליי רושם טוב. משחק אחד הוא לא מדד לכלום ולכן אני רוצה לראות אותו נותן עוד כמה משחקים כאלה לפני שאני אהיה משוכנע שהוא שווה מקום בסגל בעונה הבאה. בונרה גם עושה רושם טוב לאחרונה. בכלל, בניגוד לטענות הרגילות, אני מאמין שההגנה שלנו לא זקוקה לרכש מאסיבי. זאמברוטה משמאל יספיק. יש דברים יותר דחופים.
הדבר הראשון שצריך לעשות ב-19 למאי, יום אחרי סיום הליגה, הוא לסכם עם פיורה או יובה על מכירת ג'ילארדינו. אני לא אוכל לעמוד בעוד עונה כזאת. רק שלא יתחיל להפציץ ב-12 המשחקים שנותרו כדי שגליאני שוב יקנה את הבלוף הזה ויגיד לברלוסקוני שלא צריך חלוץ. אני מסכים עם מה שאמרת לגבי פאטו, אבל בשורה התחתונה אין ברירה. זה לא אומר שבעונה הבאה הוא לא צריך להיות הבסיס להתקפה שלנו ושצריך להתאים חלוץ חדש בשבילו, ולא להיפך. חצי עונה להתנסות, לקלוט איך הדברים עובדים, ויאללה! להוביל את מילאן לתארים כבר בעונה הבאה - אין זו אגדה! עד עכשיו הוא עשה מעל ומעבר למצופה. שחקנים חדשים להרכב הראשון: שוער, מגן שמאלי, חלוץ רחבה. חיזוקים קריטיים נוספים להעמקת הסגל: בלם, מגן ימני, קשר, חלוץ.
אתה אומר שארסן ונגר מקבל מעמד שכזה ופריבילגיה לבנות קבוצה בשקט בגלל שהוא נמצא במועדון קטן יותר? בולשיט. ארסנל מועדון גדול ששואף לתארים כל הזמן, אך יחד עם זאת אנו יודעים איזה קוסם מאמן אותנו וניתן לו לפעול כפי שהוא רוצה כי הוא יודע מה טוב לנו והוא מעולם לא איכזב אותנו בדרכו - ואם זה אומר לעשות מהפכה בקבוצה שפירותיה יגיעו רק בעוד שנתיים-שלוש, כך יהיה. גם מנצ'סטר יונייטד נותנת יד חופשית למאמנה הדגול, גם הם לא זכו 4 שנים באליפות (עד האליפות שלהם בשנה האחרונה), וגם הם עברו תהליך בנייה דומה שכלל תקופת יובש מתארים בלי פיטורים של המאמן - אז מה, גם הם מועדון קטן יותר ומפואר פחות יחסית אליכם ובגלל זה המאמן שלהם מקבל פריבילגיה שכזו? בולשיט. הסיבה שאנצ'לוטי לא מקבל גב מאחוריו והרגשה שהוא בטוח במועדון לשנים הבאות היא שההנהלה שלכם פועלת בטיפשות ולא שום דבר אחר שקשור לגודל המועדון.
יונייטד וארסנל הם המועדונים היחידים בעולם שפועלים בצורה הזאת במעמדם. הייתי נותן הכל בשביל שנהפוך למועדון כזה תחת הנהגתו של אנצ'לוטי.
בארסה ומדריד ממש לא עובדות ככה,ריקארד קיבל את בוז'אן מסי וג'יו מחלקת הנוער וזרק אותם למים,הוא לא בנה כלום,לא עיצב אותם ולא את הקבוצה.אלכס פרגוסון הוא מנצ'סטר יונייטד,הוא גידל את הקבוצה הזאת,רק לחשוב שכשרוני עוד לא נולד פרגוסון כבר אימן ביונייטד ואתה מבין שיש לך פה משהו מיוחד,פרגוסון גידל במו ידיו את סקולס,גיגס ובקהאם הוא עיצב את כ.רונאלדו ורוני למה שהם היום והוא עושה את זה גם לאנדרסון ונאני עכשיו.פרגוסון כבר מגדל את הדור ה3 ביונייטד,זה לא קיים בשום מקום אחר מלבד ארסנל,שם וונגר עושה דבר דומה....
טוב אפשר לדבר כמה שרוצים, לנתח, לחפור, לקשקש. הקבוצה הטובה יותר עלתה לשלב הבא. ארסנל היא קבוצה טובה יותר עם שחקנים טובים יותר. למה היא עלתה? כי היא הייתה טובה יותר. אם היינו עולים ארסנל הייתה מקופחת. אין אשמים. לצערנו נתקלנו באחת הקבוצות הטובות בעולם עם הכדורגל ההתקפי אולי הטוב ביותר מביניהן. מה שכן, חבל לי מאוד בשביל מאלדיני. השחקן הענק הזה שגם אתמול בגיל 40 עוד המשיך להראות כמה הוא ענק, כשהוא עובר כמו מים את אבואה ולפעמים גם את סאנייה, מסיים את הקריירה האירופית (כנראה) בהפסד בסאן-סירו. נ.ב. וויגאן, הורחקת או שסתם לא היית פה? בכל מקרה, שמח לראות שחזרת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
לנסטה היה משחק מושלם אתמול? הוא היה רחוק מלהסתדר עם אדבאיור, ועשה עבירה ברורה על חלב שהשופט פירש כהתחזות.
מילא בארסה, אבל ריאל? בריאל אחרי שני הפסדים ברצף כבר הקהל דורש להחליף מאמן, בריאל כל מועמד לנשיאות מפרסם רשימה של עשרות כוכבים שהוא "מבטיח" להביא וככה קונה קולות (אני לא בטוח עד כמה זה חוקי), ריאל זו הדוגמא הכי רחוקה מהמודל הזה. ההבדל הוא ברור-באנגליה המנג'ר הוא המחליט הכל יכול, באיטליה וספרד לא. אם פרגוסון היה איטלקי והיה מאמן את מילאן, אחרי שנתיים בלי תארים הוא כבר היה מוחלף-ביונייטד נתנו לו חמש עונות עד לתואר הראשון. בשנים הבאות גם הקבוצות האנגליות יהפכו לפחות ופחות סבלניות בגלל השתלטות האוליגרכים לדעתי, למוריניו למשל היה פוטנציאל להיות הפרגוסון או הונגר של צ'לסי אבל סכסוכים טיפשיים עם אברמוביץ' גרמו לפיטוריו.
לא זכור לי מתי פים האחרונה מילאן עפה מליגת האלופות כבר בשמינית הגמר. כל פעם מילאן הייתה מגיעה בשנים האחרונות לרבע הגמר/חצי הגמר/גמר, ואתמול אחרי משחק די משעמם האמת בלי יותר מדי מצבים, מילאן מפסידה 2-0 ועפה מהמפעל. והאמת אני ממש לא מאשים את קאלאץ בשער הזה, אסור לשכוח שהוא שוער גבוה שזה לוקח זמן עד שהוא יורד לכדור, ובכלל הבעיטה של פאברגס הייתה מצוינת, מאוד מדוייקת וגם לא כזאת חלשה, ממש לא קל לקחת כדור כזה. מה שיותר דפוק זה, שמילאן ספגה את הגול הזה אחרי שהיא לחצה על השער של ארסנל בצורה מטורפת, אפשר היה כבר לגמור את המשחק אחרי הלחץ של מילאן, אבל הגול הזה של ססק פשוט גמר למילאן את המשחק ואת הפנטזיה לעלות לרבע הגמר. ותפסיקו לדבר שטויות, לנסטה היה משחק טוב מאוד אתמול, היו לו חילוצים נהדרים בהגנה, לא עשה כמעט טעויות.
