מיהו כדורגלן העשור?

אגב, מי המניאק שהרכיב את הרשימה הזאתי?
איפה קפיטאנו זאנטי?!

 

זה שהוא בוחר לשחק כבר 20 שנה זה נחמד מאוד, אבל אי אפשר לשים את הבנאדם בכל רשימת שחקני העשור מאז 1990!

סתם, אני מת על זאנטי ואם לשחקנים כמו גיגס או מאלדיני נמצא מקום גם לו מגיע

 

עם כל האהבה לזאנטי אין מקום על פני אף אחד ברשימה.

 

לא אמרנו במקום מישהו מהרשימה, אלא בנוסף לנמצאים בה.

 

ראול רק עם 7 קולות? מאכזב.. צריך להיות לפחות בחמישיה

 

מה לעשות שכל חברי הפורום הגרמני הצביעו לאוליבר קאן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx .
בכל מקרה אכן מגיע לראול להיות בין חמשת הגדולים.

 

אם כל הכבוד, המטרה של המשחק היא לנצח, בין אם זה על ידי להבקיע יותר, או בין אם זה לספוג פחות.

שטיפת המוח של התקשורת גרמה לאנשים לחשוב שרק אם יש הרבה גולים זה משחק טוב.
משחק הגמר בין יובה ומילאן שנגמר 0-0 היה משחק מרהיב ביופיו. רמת ההגנה שהוצגה באותו משחק לא נראתה באף גמר אחר.

ולגבי מה יותר חשוב ההגנה או ההתקפה: מתי ריאל (ללא ספק קבוצת התקפה רשמית) לקחה את התואר האירופי האחרון שלה ? 2002. שאלת את עצמך למה ? כי בסיום אותה עונה הם שחררו את מאקללה, ולא משנה כמה כוכבי התקפה הם הביאו אחרי, הם אפילו לא היו קרןבים להגיע לתואר, מה שלא השתנה השנה אגב, ולכן גם השנה הם לא יזכו.

חד משמעית, ללא הגנה יציבה, אין תארים.

 

טוב, הגיע הזמן להגיב לדור ותומר.

דור, לא רק שכתבת משהו לא נכון בצורה שלא אפיינית לך ספציפית, מדובר באחד הדברים הכי מנותקים מהמציאות שאי פעם קראתי בפורום הזה ולמען האמת, בכלל. מי שזוכר ממנו את הדברים שציינת סובל מבעיית זיכרון חמורה. דבר ראשון, גרוסו הוא זה שהוכשל בפנדל מול אוסטרליה, ולא טוטי. טוטי הוא זה שתירגם את הפנדל בקור רוח מרשים בהתחשב במצב (דקה 94' של שמינית גמר מונדיאל). היריקה על פאולסן (מנבחרת דנמרק, לא שווייץ) הייתה נקודת השפל הגדולה בקריירה ואולי היחידה. איך הוא מפצה על זה ברמת הנבחרות? בוא נתחיל...
יורו 2000 - טוטי נותן טורניר גדול בטורניר נהדר של איטליה שהייתה רחוקה שניות מזכייה. כבש שני שערים, סיפק אינספור כדורים לחלוצים ונתן הצגה בגמר שבו איטליה הייתה יותר טובה. למי שזוכר את השער של איטליה, טוטי היה זה שהכניס את העקב הפשוט והגאוני לפסוטו. זוכרים גם את כל ההחמצות המדהימות של דל-פיירו באחד על אחד? תנחשו מי היה זה שהכין לו את המצבים... טוטי גמר כאחד ממצטייני הטורניר ונכלל בנבחרת הטורניר של אופ"א.
מונדיאל 2002 - איטליה כובשת 10 שערים ב-4 משחקים, למרות הופעה כללית בינונית למדי. למה? כי טוטי וויירי היו אדירים, כשטוטי שוב פעם מפגין כישורים מדהימים עם כמות מטורפת של מסירות גאוניות ובישולים שבוזבו או על-ידי החלוצים או על-ידי השופטים. מי שלא מאמין, אני מציע לו ללכת ליוטיוב ולחפש את תקצירי המשחקים מאותו מונדיאל. טוטי. טוטי. טוטי. השופטים החלאות הרסו לאיטליה ולטוטי הישגים באותו טורניר, כשבשמינית גמר טוטי סוחט פנדל בהארכה (אותו סביר להניח שהיה מתרגם בעצמו ומעלה את איטליה לרבע), אבל ביירון מורנו ה#$##$ החליט שטוטי התחזה ונתן לו אדום. למי שלא זוכר מה קרה שם - יוטיוב.
מונדיאל 2006 - בפעם השלישית בעשור הנוכחי, טורניר ענק של טוטי. כמו שאמרתי לפני זה, טוטי סיים כמלך הבישולים והיה האיש מספר אחד של איטליה בפן ההתקפי יחד עם פירלו. ממצטייני הטורניר.

איטליה השתתפה בכל חמשת הטורנירים הגדולים של העשור. טוטי הצטיין בשלושה, נפל באחד, ובאחרון (יורו 2008) לא שיחק לאחר שפרש עקב בעיות כשירות.

טוטי היה אחד השחקנים העקביים ביותר כשזה נוגע ליכולת בטורנירים גדולים בעשור האחרון. לא רק מבין האיטלקים, אלא בכלל. פרט לשטות מול דנמרק ב-2004, הוא היה גדול בכל טורניר בו השתתף, וההישגים של איטליה בהתאם. מי שטוען אחרת, ממציא, משקר או סתם לא יודע על מה הוא מדבר. וחבל דור, כי ממש לא מתאים לך להיות כל-כך מנותק מהמציאות.


זה בנוגע לטוטי. עכשיו לפירלו.

תומר, ההשוואה של ג'רארד-פירלו לראול-טוטי לא נכונה. ראול היה נע בין מוציא לפועל ראשי ומוציא לפועל משני בריאל מדריד. עוד פעם, אני לא רוצה שיצטייר שאני מזלזל בו, אבל זה תפקיד שפחות מראה על איכות עילאית. זה לא אומר שראול לא כישרון עילאי - זה אומר שמוציא לפועל בקבוצה כמו ריאל מדריד, יכול להצליח גם מבלי להיות כישרון ענק. אצל פירלו המצב שונה. אצלו אתה לא יכול להגיד שהוא נהנה ממשחק עם קאקה, שבה ושאר כוכבים. זה גם לא תופס בנבחרת איטליה. למה? מכיוון שפירלו הוא ראג'יסטה והוא תופקד ככזה גם במילאן וגם באזורי. ראג'יסטה זה לא עמדה, אלא תפקיד. משמעות המילה באיטלקית היא "במאי". פירלו הוא זה שמביים את המשחק של הקבוצה/נבחרת שבה הוא משחק. הוא מנווט הכל, הוא מנהל וקובע את קצב המשחק. הכל נבנה עליו והכל תלוי בו. בלי פירלו, איטליה לא זוכה במונדיאל (לא משנה כמה בופון, קנאברו וטוטי היו גדולים) ומילאן לא מגיעה לכל ההישגים שלה באמצע העשור. מבחינה מקצועית, יש מספר חלוצים גדולים לאורך העשור שהיה אפשר לשלב בריאל מדריד והיא כנראה הייתה יכולה להגיע לאותם הישגים. אם תוציא את פירלו ממילאן ואיטליה, קשה מאוד לחשוב על שחקן שהיה יכול להחליף אותו ולתפקד בהתאם. צ'אבי הוא השם היחיד בעל איכויות דומות, וגם הוא יכול מאוד להיות היה מתפספס עקב העובדה שהפריחה שלו לא מקבילה לפריחה של מילאן/איטליה באמצע העשור. גם אנצ'לוטי וגם ליפי בחרו לבנות את המשחק שלהם סביב פירלו. זה לא צירוף מקרים. שניהם נהנו מסגלים כמעט מושלמים ולמרות זאת בחרו לבנות את המשחק סביב קשר אחורי. בלתי אפשרי להוריד מהתרומה של פירלו למילאן ואיטליה.
אם אתה רוצה להשוות את ג'רארד לטוטי (מבחינה עקרונית של חולשת הסגלים שאיתם שיחקו), זה סביר יותר, אבל עדיין בעייתי. טוטי לקח סגל בעייתי וגמר עשור עם אליפות, 2 גביעים וחמש סגנויות. ג'רארד גמר עם זכייה וסגנות בליגת האלופות וסגנות אחת בליגה (תקן אותי אם אני טועה בנתונים). פירלו גמר את העשור עם 2 זכיות בליגת האלופות, סגנות בליגת האלופות, זכייה במונדיאל, סקודטו אחד, גביע איטלקי אחד ועוד 3 סגנויות. אפילו אם לא נתחשב בעובדה שפירלו היווה חלק מהשלד המרובע (בופון-קנאברו-פירלו-טוטי) שהוביל את איטליה לזכייה במונדיאל בזמן שג'רארד קיבל פיק ברכיים בכל פעם שלבש את מדי הנבחרת - ואין שום סיבה שנעשה זאת - יש כאן נוקאאוט מבחינה הישגית. דרך אגב, פירלו יודע גם לשחק בתפקיד התקפי כמו של ג'רארד. זה משהו שגם אפשר להוסיף לרשימת ההישגים האדירה של פירלו בעשור הנוכחי - הוא היה השחקן הכי גדול בתולדות הנבחרת הצעירה של איטליה. הוא היה השחקן המצטיין והכובש הבכיר של הטורניר ב-2000 כשאיטליה זכתה (תופקד כקשר התקפי מאחורי החלוצים). ב-2004 הוא כבר לקח עם הנבחרת מדליית ארד אולימפית, שוב פעם, כשחקן המוביל.


אני לא מתכוון להגיב ברצינות לחארטות שעפות כאן בנוגע לקנאברו ונסטה. לא כשיש כאן דביל שמודד קשרים אחוריים על פי סטטיסטיקת הבקעות ומוחק קריירות של מגנים בגלל מסירה אחת לא טובה במשחק אחד ספציפי.

 

במקום לענות לך איזה תשובה מעליבה שכבר גיבשה את עצמה ורק מחכה לצאת, אני פשוט אצטט בחור חכם בשם דני בלנצ'פלאוור שאמר:

The great fallacy is that the game is first and last about winning. It's nothing of the kind. The game is about glory. It's about doing things in style, with a flourish, about going out and beating the other lot, not waiting for them to die of boredom

אם אתה חושב שכל מה שחשוב זה הנצחון ולא משנה איך, שיבושם לך. בטח ביורו 2004 בכלל השפרצת על המסך. למזלי ולמזלם של עוד מאות מיליונים ברחבי העולם, התקשורת שוטפת לנו את המוח כדי שנאהב כדורגל התקפי. כנראה ששטיפת המוח הזאת קיימת מאז ומתמיד, כי משום מה (באמת מעניין למה), הקהל שהגיע למגרשים בא כדי לראות שחקנים אטרקטיביים שמבקיעים שערים, ולא שעמומונים (כן, גם הגמר המפליא והמדהים והנהדר של ליגת האלופות 2003 היה שעמומון. אולי אפילו אחד הגדולים בהיסטוריה). אני בנאדם שמעריך הגנה והקרבה ושניים מהשחקנים האהובים עלי ביותר הם גווארדיולה ופויול. אי אפשר לומר עלי שאני מעריך דריבל יותר מגליץ', אפילו נהפוך הוא. אבל להתנשא על אנשים שאוהבים התקפה? זה ממש פתטי. כל היופי של המשחק הוא שתמיד יש את השחקן המיוחד הזה שמביא את האקסטרה קסם למגרש. לא נגרים שהם בובות טקטיות של המאמן על המגרש. ואני שוב אומר, גם את אלה אני מעריך

אה, בקשר למשפט האחרון: ב2006 ברצלונה לקחה דאבל עם הגנה שמורכבת מג'יובני ואן ברונקהוסט, בלטי ואולגר. אתה יודע איך היא לקחה? בלטי הבקיע (!!!) שער נצחון מול ארסנל. זאת הייתה אחת ההגנות הכי רעועות שיצא לי לראות אי פעם. וזה רק בשליפה מהראש

 

אתה שוכח שגם אדמילסון בתקופה נהדרת שיחק, וגם מארקז ופויול שיחקו, ופויול נבחר לשחקן ההגנה הטוב ביותר, למרות שכל אוהד ברסה יגיד לך שהוא נהנה מיכולת שיא של מארקז. ג'יו היה שחקן הגנה מעולה באותה תקופה, והוא הראה זאת ביורו האחרון. היחידים שאפשר להגיד עליהם משהו "רע" זה בלאטי ואוליגר, שאגב לעולם לא שיחקו ביחד. אוליגר גם באותה עונה היה יציב מאוד חוץ ממשחקים מול את' שם פטרוב תמיד השאיר לו אבק, אבל מה שאוליגר השאיר לרובן ורוביניו וליונברג במשחקים שהיה צריך זה בעיקר דשא. בלאטי גם בישל ברבע נגד בנפיקה. סה"כ הייתה לנו הגנה מעולה, רחוקה מלהיות רעועה. קיבלנו גול אחד מול צ'לסי בפנדל, קיבלנו גול אחד מול ארסנל שלא היה אמור להיות כי אבואה צלל, לא קיבלנו גול נגד מילאן. סה"כ קיבלנו 3 גולים וכולם ממצב נייח-גול עצמי של מוטה בשמינית אחרי פאול, גול של לאמפרד בפנדל, וגול שוב ממצב נייח אחרי הרמה.

רק לשם השוואה-עונה שעברה ברסה קיבלה יותר גולים בשלבי הנוקאאוט. היא קיבלה 5 גולים. יונייטד קיבלה 2 כשהיא זכתה. צ'לסי עם הגנת הברזל באותה עונה קיבלה 6. מילאן לפני קיבלה 6 גולים בכל שלבי הנוקאאוט. ליברפול שגם הגיע לגמר קיבלה 5. נילך עוד קצת רחוק-הגמר הראשון של ליברפול-מילאן, בכל שלבי הנוקאאוט גם מילאן קיבלה 6 גולים, כנ"ל ליברפול. ההגנה של ברסה הייתה רחוקה מלהיות רעועה.

 

בנוגע לתארים - אתה מתייחס רק לליגת האלופות ולליגה? כי אם כן אז אתה צודק, אם לא אז יש לסטיבי בעשור הזה גם 2 גביעים, 2 גביעי ליגה וגביע אופ"א אחד.

ולא התכוונתי להשוות את ג'רארד לטוטי, התכוונתי להשוות את המצבים שבו הם שרויים - שבהם הם מוקפים רוב הזמן בשחקנים בינוניים ומושכים את הקבוצה לבד. זה נכון מאוד שפירלו היה ה'במאי' כפי שקראת לו, אבל הוא עדיין נהנה מלשחק עם גאונים בקישור כמו סיידורף וקאקה, ולפני קשר אחורי כמו גאטוסו שרוב הזמן עשה לו את העבודה ההגנתית ושיחרר אותו להתרכז במשימות הבימוי במרכז המגרש. אצל ג'רארד, ששיחק חלק מן העשור כקשר מרכזי בעמדה של פירלו(אך פחות בתפקיד) וחלק כקשר התקפי כמו בעונות האחרונות, את כל התארים שהוא לקח הוא לקח כמעט לבד - כשהוא היה זה שצריך לעשות הגנה בקישור, לבנות את המשחק וההתקפות, ולעיתים קרובות הוא גם היה היחיד שמסוגל לסיים אותן. אני מאוד מחזיק מפירלו ובכלל אני אוהב שחקנים בסגנון שלו ושל שני הצ'אבים ופברגאס, אבל לדעתי התפקיד שלו של לנווט את המשחק כמו שהוא עשה ולארגן אותו בשביל כל הכוכבים האחרים הוא פחות משמעותי וקשה מהתפקיד של ג'רארד - שבעצם סחב את ליברפול לבדו במשך כמעט כל העשור גם ממרכז הקישור וגם מהקישור ההתקפי.
בכל הנוגע לנבחרת אין ספק שלפירלו יש יתרון גדול, וגם ציינתי את זה.

 

אני לא צודק - שכחתי לגמרי מהגביעים והגמר המטורף נגד אלאבס.

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx

בחצי השני של העשור, החצי הטוב יותר של ג'רארד וליברפול, היה לו את סיסוקו, משראנו ואלונסו שיגנו עליו וישחררו אותו לעבודה התקפית.

אני לא מסכים. בלי להעליב, אבל ליברפול של הוייה הייתה קבוצה שגבלה בפאתטיות. אני לא מאשים את ג'רארד, כי הוא באמת היה שם לבד. ליברפול של החצי הראשון של העשור חיה על העונה וחצי הזאת עם ה-18 גביעים. ג'רארד אז התקשה לקחת את ליברפול מעבר לזכיות אקראיות בגביעים מקומיים. עוד פעם -אני לא מאשים אותו ואני לא חושב שיש ממש הרבה שחקנים שכן היו יכולים להוציא מליברפול הזאת משהו. באמצע העשור, בניטז התחיל לעבות את מרכז הקישור של הקבוצה, מה ששיחרר את ג'רארד קדימה. אז ליברפול וג'רארד התחילו לפרוח. זה לא צירוף מקרים לדעתי. ג'רארד היה הכוח המוביל והמשמעותי - גם מקצועית וגם מנטאלית יחד עם קראגר - אבל הוא לא סחב את הקבוצה לבד כמו שאתה מגדיר את זה. זוהי דעתי לפחות. בכל מקרה, זה מוביל אותי לדבר הבא:

אם למרות יתרון גדול של פירלו על ג'רארד ברמת הנבחרות, האחרון מופיע לפני האיטלקי בנבחרת העשור, האנגלי היה צריך לחפות על כך עם משהו לא פחות גדול - וזה מינימום. האם הקריירה הקבוצתית של ג'רארד הייתה עד כדי כך יותר מוצלחת ואיכותית יותר מזו של פירלו? האם היא בכלל הייתה מוצלחת ואיכותית יותר? כל עוד התשובה היא לא, אני מתקשה לראות סיבה שבגינה ג'רארד צריך להופיע לפני פירלו בנבחרת העשור.

מה שבטוח, אני חושב שבהחלט הפרכתי את הטענה שלך ש"עברתי את הגבול" עם הבחירה שלי באיטלקים הנ"ל. אתה מסכים איתי שהבחירות שלי מאוד לגיטימיות וסבירות? אני יכול להבין למה זה נראה מוגזם כשמופיעים 6 איטלקים בנבחרת, אבל צריך לבדוק את העניין אינדבידואלית.

 

זה נלא להביא ציטוט בכדי להוכיח נקודה, אך חשוב גם המקור של הציטוט.
אני בטוח שגם יורם ארבל, אופירה אסייג, ואייל ברקוביץ' ישמחו להגיד דברים דומים, אז מה ?

יש המון שחקנים מוכשרים בדפי ההיסטוריה, שאף אחד לא זוכר, אפילו שחקנים שהיו עילוי, למה ? כי לא השיגו דבר בקרירה מלבד גולים יפים.

אם מה שאתה רוצה לראות זה דברים יפים ולא יעילים, אתה מוזמן להגיע להארלם גלובטורטלס, ולהנות מהצגה. זה כל מה שזה, הצגה. הצגה על ידי אנשים מאד מוכשרים, אבל הצגה לכל דבר.

שים לב לדיון שמתנהל פה על ראוי או לא ראוי, כולם מדברים על תארים, ביחס לסגל של הקבוצה.

מה שגרם לשער של כריסטיאנו רונאלדו לזכות בשער השנה, לא היה העובדה שהוא היה פשוט יפהפה, אלא העובדה שהציל את יונייטד מהדחה. המטרה של המשחק היא נצחון, וזהו המנגנון היחידי שמוביל למטרה האמיתית של הספורט, וזה שיפור עצמי.

אלירן עטר יכול להתלונן עד מחר שהגול שלו יותר יפה משל רונאלדו (ואני ממש לא אוהד של רונאלדו), למרות שעטר צודק, אבל לשער של עטר לא הייתה שום משמעות, הוא לא הוביל להישג ספורטיבי אמיתי.

לגבי אותו הגמר, נראה לפי דבריך שלא ממש צפית בו (הפסד שלך), כי ההתקפות היו מעולות באותו משחק, אך הן נתקלו בהגנות חזקות יותר, ובלי מוותרות, וכשכבר הצליחן להתגבר, מאד בקושי על אותן הגנות, אז הן נתקלו בשוערים מזן נדיר, שפשוט מסרבים להכנע.

שבצ'נקו צוטט אחרי אותו משחק גשאמר שהוא במשחק הבקיע גול, אבל באיזשו דרך בופון הצליח לעצור את הכדור, ומי שראה את המשחק בהחלט יכול להבין למה התכוון.

תיקון נוסף, אם אתה חושב שקבוצה שמשחקת הגנה היא חבורה של בובות ביד במאמן, אתה פשוט לא מבין את משמעות ההגנה. בכדי ליצור הגנה טובה באמת, אתה חייב יצירתיות במשחק ההגנה שלך. בכדי להתמודד עם היתרון הבסיסי שיש להתקפה (היא יוזמת, העוד שההגנה מגיבה) חייבים חשיבה מאד יצירתית, ויכולת תגובה מדהימה. שני הדברים האלה לא מגיעים מלהיות בובות. הגנה טובה זה לא לשמור עם עשר שחקנים ושוער על הרחבה, זה הרבה מעבר לזה.

הגנה טובה מובילה להתקפות נכונות, כשעושים זאת ביציאה נכונה (לספוג פחות אומר שאתה עדיין צריך לכבוש).

שלא תבין אותי לא נכון, אני בהחלט אהנה לראות גול מבריק שמצליח להתגבר על הגנה קשוחה, אבל לראות שמעל 80% מהגולים נובעים מטעויות מביכות בהגנה (מצטער אבל סטנדרט ההגנה שלי הוא איטלקי) שלא מתמודדות עם הנעת כדור פשוטה, זה פשוט עצוב.

ותן לי להפתיע אותך, מאחורי כל אוהד כפי שהיית קורא לו "פלצן" שאוהב הגנות, מסתתר אוהד שבאמת ובתמים אוהב התקפה, אבל בשום פנים ואופן לא מסכים שייתנו להתקפה הנחות. אני רוצה לראות את שחקן ההתקפה מוציא את כל מה שיש לו בכדי לתת גול, וגם זה בקושי רב, כי עשו לו את המוות.
אם השחקן פנוי ונותן טיל לחיבור, זה לא מעניין.

אני אביא גם מישהו לחזק את דברע, את אחד משחקני ההתקפה הגדולים בכל הזמנים רונאלדו הברזילאי.
עוד כששיחק בריאל, ולאחר שריאל קנו עוד חלוץ לרשימה, אמר (וסליחה אם אני לא מדייק מילה במילה בניסוח): נהדר נשחק עם עעוד יותר חלוצים בהרכב, ננצח משחקים 6:5 או לפעמים 6:6. קשה היה להחמיץ את הציניות בדבריו.

להתקפה אין משמעות בלי הגב שההגנה נותנת לה, וזה עוד בא ממישהו שהמילים פנומן וסקורר צמודות לתמונה שלו במילון.

רונאלדו היה חלוץ אמיתי, שהצליח להתגבר גם על הגנות קשוחות, ולכן מאד חיבבתי אותו כששיחק, וזאת למרות שאני "פלצן" שאוהב הגנות חזקות.

 

:aaagath:

http://i50.tinypic.com/2yxp73t.Xxx

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx כדורגלן העשור!