הבעיה הכי גדולה עם משיח זה שיש אנשים, והוא עצמו אחד מהם- שחושבים שהוא שופט מצויין. Sent from my iPhone using Tapatalk
משחק העונה ! http://up353.siz.co.il/up2/y1hty2im1jwu.Xxx הפועל GetStocks ב"ש – מכבי תל אביבhttp://shop.maccabi-tlv.co.il/images/prd_list.Xxx נדמה לי שלראשונה מזה הרבה שנים, כותב שורות אלו, לא אחד מאוהדי הקבוצות שישחקו במשחק העונה - מתרגש מאוד ממשחק כדורגל בליגה הישראלית. זה אומר הרבה. אחרי לא מעט שנים, נדמה שלראשונה מאז, אולי, המאבקים בין מכבי חיפה להפועל ת"א, יש משחק עונה אמיתי. כזה שאתה באמת אומר לעצמך – יש פה שתי אלופות, ומי שתיקח את המשחק הזה – תיקח את הכל. אז נכון, יש עוד לא מעט משחקים, אבל נדמה שניצחון של אחת הקבוצות במשחק היום ב"טרנר", יתן בוסט עצום שקשה יהיה להתעלם ממנו. דמיינו ניצחון באר שבעי – 4 הפרש עם הצהרת כוונות, בוסט מנטלי מטורף והתל אביבים הולכים הבייתה שפופים עם הפסד שני ברציפות לקבוצה מבירת הנגב. עכשיו דמיינו את מכבי ת"א כובשת את המבצר הבאר שבעי, מנחילה הפסד בכורה לאדומים, כובשת את הפיסגה ועולה לפער של 2 נק' על היריבה כשיש עוד משחק בבלומפילד בסיבוב השני. עכשיו שמישהו יהמר על אליפות לא צהובה בסיום העונה. בקיצור, נראה לי שהבנתם. ניצחון יהיה משמעותי מאוד להמשך הדרך. ואין לי בכלל ספק שלא הרבה אנשים בב"ש, וגם בת"א, ישנו טוב הלילה. אז הנה זה בא – ה-משחק הכי גדול שיש היום לכדורגל הישראלי להציע. האורחת מת"א מגיעה במצב רוח מרומם. במשך שבועיים התל אביבים קיצצו את פער 5 הנקודות מב"ש לכדי נקודה אחת ומרגישים שהרוח נמצאת בגב שלהם – בדיוק ברגע הנכון. החיסרון הגדול ביותר בהרכב של מכבי יהיה ללא ספק הקיצוני המוכשר, טל בן חיים, שספג צהוב חמישי ולא יעמוד לרשותו של המאמן ההולנדי בב"ש. נכון לכתיבת שורות אלו, המחליף המסתמן לטב"ח יהיה דווקא אחד השחקנים היותר מושמצים העונה בהרכב של מכבי, עדן בן בסט, שלא באמת מוצא את מקומו העונה במדי הצהובים, אחרי שהגיע בכל תרועה רמה בקיץ מאירופה. בצד השני של ההתקפה אמור להיות דור מיכה, כשבמרכז ההתקפה ימשך החלוץ אורלנדו סה, שהתאקלם בצורה בהחלט טובה במערכת הצהובה. מתחתיהם, באמצע, בצד ובכל מקום – האיש שאולי יותר מכל מדיר שינה מעיניי האדומים, ערן זהבי, עם מאזן כיבושים מדהים לא הגיוני של 28 שערים בליגה, ינסה להמשיך ולנצח עבור מכבי ת"א גם את המשחק הזה. מי שעוד יעדר אצל הצהובים הוא ככל הנראה נוסא אייגבור, הניגרי שכבש מספר שבועות סוחב פציעה. כובשי שערים מובילים: ערן זהבי (28 שערים), טל בן חיים (7 שערים, מושהה), נוסא אייגבור (3 שערים), ברק יצחקי (3 שערים). מבשלי שערים מובילים: דור מיכה (6 בישולים), ערן זהבי (5 בישולים), טל בן חיים (4 בישולים). ההרכב המשוער: פרדרג ראיקוביץ'; אלי דסה, קרלוס גארסיה, איתן טיבי, אבי ריקן; גל אלברמן, האריס מדוניאנין, דור מיכה; עדן בן בסט, ערן זהבי, אורלנדו סה. http://israelsport.co.il/digiweb/userfiles/files/eran%20zeavi1.Xxx עד יעלה האור ? ערן זהבי. המארחת מגיעה למשחק הזה עם טונות של משקולות על הכתפיים. בניגוד לצהובים, בב"ש לא ראו אליפות מזה 40 שנים, והקבוצה עד לפני שלוש שנים הייתה קבוצת תחתית שניצלת בשנייה האחרונה מירידה. לפני כמה שבועות בב"ש הרגישו שזה זה, כשממש כפסע מהפלייאוף העליון הם ראו את התל אביבים רחוקים מהם מרחק 5 נקודות שלמות. רגע לפני שמריחים את הצלחת, החבר'ה מהנגב קצת "נחנקו", ובשבועיים האחרונים של הליגה הסדירה איבדו 4 נקודות עם שתי תוצאות תיקו מול סכנין ורעננה, שתיהן דווקא במבצר ב"טרנר". נדמה שכמעט משום מקום, המומנטום התחלף להיות צהוב. ב"ש אמנם עדיין מוליכה את הטבלה ביתרון של נקודה על פני הצהובים, אך נדמה, ואולי קצת גם מורגש בב"ש, שפתאום מחר יש נחיתות מסויימת מול החבורה הצהובה. ואם זה לא מספיק, אז דווקא לקראת המשחק הכל כך חשוב ב"ש מאבדת את אחד מכלי הנשק ההתקפיים היותר טובים שלה. טוני ווקאמה, החלוץ הנהדר שהוסיף כל הרבה לקבוצה מאז הגעתו מרעננה, פצוע ולא יוכל לשחק במשחק החשוב. גם מאור מליקסון, שכבר מספר שבועות לא משחק עקב פציעה, עדיין לא כשיר אך התאמן וצפוי לכל היותר להיות בסגל הקבוצה. מי שעוד ימשיך להעדר יהיה הבלם המצויין, ווילאם סוארז, שכבר מזמן אוהדי ב"ש לא זוכרים מתי שיחק, הרבה בזכות לואי טאהה המצויין – שנכנס בצורה חלקה וטובה לתפקיד הבלם ליד שיר צדק. את התקפת המארחים ימשיך להוביל הכוכב הגדול של הקבוצה, אליניב ברדה, מלך שערי הקבוצה. בקישור נמצא את העוגן המקומי, ג'ון אוגו לצד שחקנה לשעבר של מכבי, מהארן ראדי, ואוביידו הובאן הרומני המצויין. בשאר העמדות לא צפוי שינוי, כשאת מקומו של ווקאמה יתפוס מוחמד גאדיר, עוד רכש חורף של אלונה – שקשה לומר שהשתלב בצורה טובה בנגב. אולי דווקא הפעם הכישרון הגדול הזה ירעיד סוף סוף את היציעים של טרנר. כובשי שערים מובילים: אליניב ברדה (13 שערים), טוני ווקאמה (8 שערים), מהראן ראדי (5 שערים), מאור בוזגלו (4 שערים). מבשלי שערים מובילים: מאור מליקסון (8 בישולים), מהראן ראדי (7 בישולים), ג'ון אוגו (4 בישולים), טוני ווקאמה (4 בישולים). ההרכב המשוער: דודו גורש; בן ביטון, לואי טהא, שיר צדק, אופיר דוידזאדה; אובידו הובאן, ג'ון אוגו, מהראן ראדי; מאור בוזגלו, אליניב ברדה, מוחמד גאדיר. http://www.sport5.co.il/Sip_Storage/FILES/3/size475x318/435643.Xxx הניסיון הכמעט יחיד במאבקים האלו בקבוצה הזאת, זה הוא. אליניב ברדה.
אני חושב שנגד עכו אנחנו בבית ולא בחוץ. בכלל איזה בדיחה זאת כל שבוע פגרה. יצא שהתחתון שיחקו כמו טבח בצבא. שבוע- שבוע
לדעתי הוא גרוע משניהם ביחד מכיוון שהם מרבים לטעות, הוא מביא את הטעויות עוד מהבית Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
בסופו של דבר המדד של כל אוהד כדורגל למידת עליבותם של השופטים זה כמה הם דפקו את הקבוצה שלו ולכן לכל אחד יש דעה, אני מאמין שאם תהיה טבלה מסודרת של טעויות שיפוט משיח יביא טראבל קל אבל זה בגלל שהוא דפק את הקבוצה שלי יותר מדי פעמים. בקיצור אין אובייקטיביות בעניין הזה.
זה התחיל בשנות ה - 90, אבא שלי לקח אותי קבוע למשחקים, וזה הלך והתפתח עם השנים. אם כשהייתי קטן יותר הייתי מגיע יותר כדי לשחק כדורגל בתוך היציע, ככל שהזמן עבר והבנתי יותר את המשחק ככה גדלה האהבה שלי לקבוצה. יש לי זיכרונות מעונות רבות בשנות ה - 90, אבל העונה הראשונה שבה באמת הייתי אוהד, שאני באמת זוכר כל רגע ורגע ממנה, הייתה עונת הגביע בשנת 1997. אני זוכר את הגול של חלילוביץ' בניצחון 3-0 על מכבי חיפה, ואת השישייה לרשת בני יהודה בחצי גמר הגביע, וגם את הפעם הראשונה שבכיתי בגלל כדורגל אחרי הפסד בחוץ לראשון לציון שסיים את מאבק האליפות שלנו, וכמובן את המספרת של רוסו שהביאה לנו גביע ושלחה אותי לאחד מהלילות הכי מתוקים בחיים שלי כשחגגנו כל הלילה ברחבת העיר העתיקה עם השחקנים. מאז ועד היום אני עדין מחכה לעונה כמו אותה עונה. עונה שאחרי כל החוויות והנסיעות והמשחקים תסתיים בתואר, תסתיים בצעקת יש שגם אם שתקת כל המשחק לפני אחריה אתה מאבד את הקול ונהיה צרוד. היו לנו כמה עונות של כמעט, כמעט מאבק אליפות, כמעט זכיה נוספת בגביע, אבל הם היו רק עונות של כמעט, והשאירו הרגשה עצומה של פספוס. השנה ההרגשה היא שונה. למרות שתי תוצאות התיקו האחרונות, ההרגשה היא אחרת, מזכירה במשהו את ההרגשה בשנת 1997, רק חזקה יותר, עוצמתית יותר, כי עם כל הכבוד לגביע, אליפות היא משהו אחר לגמרי, היא לא השיא של משחק אחד או סדרה של מספר משחקים קטן, אלא השיא של עונה שלמה, התחברות של עונה שלמה. המשחק היום לא יכריע את האליפות, אבל הוא משחק מפתח בשביל לזכות באליפות, הוא אבן דרך חשובה לשם, והוא ירכז בתוכו את כל מה שעברנו לאורך השנים, את כל מה שאני באופן אישי עברתי מאז 1997 ל90 דקות על הדשא, 90 דקות שבסיומם אני מקווה שנצעק יש ונשאר לאחריו צרודים ומאושרים.
מפחיד אותי להגיד את זה אבל אני מרגיש כאילו חזרתי בזמן ל-20 במאי, אני לא מכיר הרבה מבאר שבע חוץ מאכזבות רק נותר לי לקוות שאולי הפעם לשם שינוי זה יגמר אחרת. זה משחק שלא קובע כלום חוץ מהאופי והלחימה שהקבוצה תיקח איתה להמשך הפלייאוף, הכי חשוב לי לראות מהשניה הראשונה קבוצה של רוצחים צמאי דם שלא עוצרים לשניה ולא רואים לנגד עיניהם כלום חוץ מדריסת היריב. בכל שניה במשחק ולא משנה מה התוצאה אני רוצה לראות את הרעל והמלחמה, לא יודע אם ננצח אבל אם ננצח זה צריך להיות חסר רחמים, If it's twenty try to make it thirty כמו שאומרים. זאת ההזדמנות הכי גדולה להוכיח לכולם שהפעם זה יגמר אחרת, אם גם את ההזדמנות הזאת יזרקו לפח אפשר לסתום את הגולל על המועדון הזה.
אני גם חושש שמכל ההתלהבות היום נקבל תיקו. תוצאה לא רעה בכלל למכבי שתוכל 'להעביר את ההכרעה' לבלומפילד למרות שאני משוכנע ששתי הקבוצות עוד יאבדו נקודות לפחות פעם אחת חוץ מבמפגש הישיר ביניהן, ובאר-שבע אמנם רוצה לנצל את הביתיות אבל היא עם סגל חסר ובכושר נורא ואיום. מעבר לברדה, גם לראדי יש ניסיון במאבקים האלה. בכל מקרה, משחק עונה כזה לא היה בכדורגל הישראלי הרבה זמן. לגבי אתמול, לא מבין איך בית"ר יכולה לבוא בתלונות אחרי שרק בשבוע שעבר היא קיבלה מתנה כפולה במבצע, 1+1. לירן אמר פעם שקבוצות יכולות לקחת נקודות ביום גרוע וזה קורה, ואתמול בית"ר הייתה קטסטרופה והייתה יכולה לספוג גם חמישייה אבל מצד שני שכטר הגיע למצב קורץ ואם השער לא היה נפסל לא בטוח שסכנין יוצאת מזה, והחולי האמיתי של הכדורגל הוא טעויות שיפוט - אבל ידוע שמדובר בשופט גרוע ובמחזור הקודם בית"ר נהנתה מטעויות שיפוט. גם קליימן וגם קפילוטו אשמים בשער השני המביך וסכנין הייתה יכולה לסגור את המשחק הרבה קודם לכן. היא מגיעה להמון מצבים יחסית אבל עמאשה ושלומי אזולאי לא מספיק חדים. משפט אחד נכון של פרימו על אתמול - ראיתם את הגול של גולדנברג - הרי מגרלשווילי כבר חשב התקפה. הוא ומלול הם יותר קשרים מאשר מגנים וזה יוצר בעייה בהגנה. הפועל חיפה נראית קטסטרופה והמאמן מנותק מהמציאות; אני שמח מהגול האדיר של גורדנה אתמול, הוא חייב לשחק רק באמצע. לא אכפת לי למשל אם ניפרד מעירוני ק"ש למרות שקצת חבל לי על שלומי דורה.
מעצבן. אני רשמתי גם בסיקור שלדעתי ניצחון פה יכריע את גורל האליפות. כי מומנטום של 4 הפרש עם רוח גבית חזקה לדעתי יכריע, ומצד שני 2 הפרש אחרי ניצחון בטרנר עם עוד משחק בבלומפילד ביד...יכריע גם כן. ובגלל זה אני כל היום חושב כמוך על תיקו, ואם להיות ספציפי, אז על איזה 0:0 מסריח שישאיר את הסטטוס קוו. בב"ש יהיו טיפשים אם יהיו מרוצים מזה. שבוע הבא הם ירעדו בטדי (עם כל הכבוד לניצחונות שלהם על בית"ר העונה, בוא נראה אותם עושים את בכזה לחץ) ולמעשה בכל שבוע בפער כזה. לדעתי זה מאסט ווין לבאר שבעים. אחרת הם לא יהיו אלופים.
אני דווקא רואה 1:1 או 2:2 די איכותי. כתבתי לפני מספר חודשים שהמאבק הזה מזכיר לי במובן מסוים את עונת הקיזוז, אז קבוצה ממרכז מכבי התחרתה מול קבוצה אדומה מהפועל והשיגה בצורה נקייה שלוש נקודות יותר שבעזרת שיטת קיזוז לא הספיקו לאליפות, רק שהפעם אין קיזוז ומכבי תזכה לטעמי בפער של 3 נקודות. אני מצד אחד סולד מהפסטיבל סביב באר שבע, אך מצד שני אין שמח ממני על כך. אין התנהלות פחות טובה במצב כזה מאשר להתלהב בפברואר-מרץ מפער של משחק-שניים.
מצד אחד מבין את השוואה, אבל אתה שוכח פה פרט חשוב לגבי המאבק דאז. חיפה והפועל הן קבוצות ענקיות בסדר גודל ישראלי עם עשרות תארים, אליפויות, גביעים והצלחות אירופאיות. טבעי שקבוצות כאלה לא יעשו עניין מפער של משחק או שניים. קשה להשוות את זה לקבוצה ש40 שנה לא זכתה באליפות ונמצאת מרחק 2 משחקים מיריבתיה בחודש יחסית מתקדם כמו מרץ. אני חושב שבב"ש ניסו לעשות הכל כדי לא להתלהב ולהתקדם ממשחק למשחק (אני מדבר על התנהלות המועדון) אבל יש מחיר של ניסיון של שנים במאבקים האלה שלב"ש אין, ואי אפשר לבטל אותו. גם אם בסופו של יום מכבי תזכה באליפות בפער שציינת, בב"ש עשו עונה הם התנהלות כמעט מושלמת. אי אפשר לבוא בטענות אליהם. ושוב, 40 שנה בלי אליפות, פער של 5 ממכבי במרץ...אפשר להבין התלהבות במצב כזה. בטח אצל אוהדים. אתה מצליח להבין שהאוהדים האלה לפני שלוש שנים ישנו באיצטדיון בנתניה בשישי כדי לא לחלל שבת - בכדי להיות במשחק ההשארות בליגה, והיום הם נמצאים חודש טוב אחד מאליפות?. זה לא אנשים שרגילים להיות בפוזיציה הזו.
מדהים שאוהדי מכבי תל אביב, אוהדים שגדלו על הצלחות, כמעט בכל עונה תמיד היו הכי עשירים, השחקנים הכי טובים תמיד שיחקו שם, שילמו תמיד את המשכורות הגבוהות ביותר, מדהים שאוהדים כאלה אשכרה יכולים להתעצבן/לקנא/לסלוד/לא להבין שיש פסטיבל (שהוא כולו תקשורתי ולא מגיע מצד הקבוצה עצמה) סביב קבוצה שלא זכתה בתואר 40 שנה, קבוצה שבסך הכל מספקת אלטרנטיבה לאותה ענקית שקונה כל מה שזז ומשקיעה הון תועפות יותר מכולן... מדהים שזה באמת מוציא להם עיניים, מדהים.
