מחממים מנועים לקראת גרמניה: שיעורים בהסטוריה.

יואב, אפשר לדעת איך זה? למה אותי זה מאד מעניין, שבמקרה יש לא מעט שנולדו בארגנטינה או בברזיל, אבל הם אחרי זה מקבלים אזרחות אירופאית (לאו דווקא איטלקית), בגלל שיש להם שורשים במדינות האלה. איך זה?

ומיכאל, אין מה להגיד, חוץ מכל הכבוד. רק הערה אחת קטנה, בפעם הבאה אל תגיד בהתחלה מי זכתה, כי יש מונדיאלים, במיוחד מלפני כל כך הרבה שנים, שלא יודעים מי זכתה בהם. ככה תשאיר אותנו קצת במתח עד שנגמור לקרוא את הכל. במקרה הזה, ידוע שאיטליה זכתה אז בגלל השחיתות, שבעצם נתנה לה לאיטליה את הזכייה הראשונה בתולדותיה במונדיאל כבר באליפות העולם השנייה בהיסטוריה. אבל להבא...

 

נו מה הפלא, הרי כל מי שלבן שם הגיע מאיפהשהוא לא?

 

כולנו הבנים של לילית. דיי עם הוויכוחים.

מישה, כרגיל, אני מלקק את המסך כשאני קורא את השטויות שלך. תמשיך ככה.

 

חחח

 

http://www.solent.ac.uk/international/images/France_100x66.Xxx צרפת 1938


http://www.geocities.com/Colosseum/Field/3163/Worldcup/38post.Xxx


שני הטורנירים הראשונים באורוגוואי ואיטליה לא השאירו ספק. המונדיאל החל לקבל את הצורה שז'ול רימה חלם להנהיג מלכתחילה - אליפות עולם גלובלית לכדורגל, אירוע שכל מדינה מצפה לו בכליון עיניים. הביקוש הראשוני להשתתף המשיך לגדול, ובנוסף ל12 בתי המוקדמות שהונהגו עוד באיטליה 1934, התווספו גם מספר "סיבובי גמר" בהם נבחרות מדורגות שיחקו מול אלופות בתים חלשים יותר.

בתקווה שאירוח המונדיאל ינוע מיבשת ליבשת כמו שהובטח בעת הקמת התחרות, הגישה ארגנטינה בקשה לארח את האירוע ב1938. 57 נבחרות כבר היו חברות בפיפ"א, רובן אירופאיות. בהתאחדות הכדורגל העולמי גם עדיין לא שכחו את כל הקשיים שיצר המונדיאל באורוגוואי 1930, והחליטו להשאיר את גביע העולם באירופה, צרפת, למרות איום המלחמה באופק בין השאר כנראה כמחווה לז'ול רימה. הארגנטינאים כעסו מאוד על פיפ"א בעקבות הבחירה בצרפתים, והחליטו לפרוש מהמוקדמות ובכך סידרו כרטיס אוטומטי למונדיאל ליריבה הגדולה מברזיל. בבואנוס איירס יצטרכו לחכות 40 שנה נוספות כדי להגשים את חלום האירוח. בנוסף לארגנטינה, גם ארה"ב, קולומביה, אורוגוואי, קוסטה ריקה, מקסיקו, אל סלבאדור וסורינאם (אז גינאה ההולנדית) פרשו כאות מחאה על העברת המונדיאל לצרפת. וגם נבחרת יפן נאלצה לבטל אל השתתפותה, כל אלה וסידרו לקובה ואינדונזיה (גם קולוניה הולנדית באותה תקופה) כרטיסים ישירים לצרפת. והגל לא נעצר שם, ספרד נאלצה לפרוש גם כן מהמוקדמות לאחר פריצת מלחמת האזרחים במדינה, אוסטריה העפילה מבית המוקדמות שלה אבל סופחה אל גרמניה ב1938 ופיפ"א הציעה את המקום הפנוי לאנגליה עמה היא הייתה מסוכסכת באותן השנים. האנגלים שבכלל לא התכוונו להשתתף במוקדמות, דחו את ההצעה בגאוותנות ופיפ"א החליטה לערוך את גביע העולם עם 15 נבחרות בלבד.

עכשיו לכו תנסו לסדר מונדיאל של נוקאאוט נטו מ-15 קבוצות. פיפ"א הצליחו, שבדיה חיכתה ישירות ברבע הגמר בועד ששאר ה-14 עברו את סיבוב השמינית שנקרא אז פשוט הסיבוב הראשון. במשחק הפתיחה ב4.6, פגשה אחת הפייבוריטיות גרמניה את השכנה משוייץ. הגרמנים ראו במונדיאל 1938 כהזדמנות נוספת לפרופוגנדה נאציסטית של עליונות פיזית שנתיים אחרי אולימפיאדת ברלין 1936, אך כשלו בכל נסיון שהיה או לא היה להוכיח זאת. המשחק הסתיים בתיקו 1-1 מפתיע, אבל לא כמו המשחק החוזר כעבור חמישה ימים כאשר שוייץ גברה על הגרמנים 4-2 עם צמד מאוחר של אנדרה אבגלן השלישי ושלחה אותם עם הזנב בין הרגליים.

http://us.news1.yimg.com/us.yimg.com/i/fifa/en/pf/20011221/i/2282299450.Xxx
הקפטנים של נבחרות שוייץ וגרמניה לוחצים ידיים לפני משחק הפתיחה.

מפגש נוסף שנזקק למשחק חוזר כדי להכריע את המעפילה לרבע הגמר היה בין קובה לרומניה. המשחק הראשון בין השתיים הסתיים ב3-3 וקובה גברה במפתיע על היריבה האירופאית 2-1 במשחק החוזר למרות שהשוער בניטו קארבחלס שהיה מצויין במשחק הראשון, סופסל. מחליפו חואן איירה הצליח להפגין יכולות מצויינת גם הוא, ושער ניצחון בדקה ה-80' של קארלוס מאקינה סידר לקובה כרטיס לשמונה האחרונות. האלופה איטליה שמאז הזכייה במולדת הצליחה גם להביא את הזהב האולימפי הביתה מברלין, גברה די בקושי על נורבגיה 2-1 כאשר סילביו פיולה כובש את השער בהארכה. הולנד הצליחה לשמור על רשת נקייה מול סגנית אלופת העולם מצ'כוסולובקיה במשך שתי מחציות, אך חטפה שלישייה בהארכה וארזה גם היא במהרה. הונגריה שכבר אז החלה להראות סימנים של עלייה לטופ הכדורגל ופירקה את יוון 11-1 במשחק המוקדמות היחידי שלה (היוונים אגב, ניצחו 4-1 בסיכום שני המשחקים את נבחרת ארץ ישראל\פלשתין) זכתה ליריבה החלשה מאינדונזיה ולא התקשתה לדרוס גם אותה עם שישייה ללא מענה. המארחת צרפת גברה על בלגיה השכנה 3-1 והתקדמה גם כן לרבע הגמר.

את הטוב כרגיל שמרנו לכם לסוף, משחק שמינית הגמר בין ברזיל לפולין נכנס לספרי ההסטוריה של המונדילאים עם לא מעט נתונים מדהימים. למשל, זהו היה משחק המונדיאל הראשון בו שחקן אחד כובש רביעייה, היה זה לאונידס דה סילבה הברזילאי שנחשב בעיניי רבים לאבי הכדורגל הברזילאי כפי שאנחנו מכירים אותו בעשורים האחרונים. אך מעט מאוחר יותר, השלים גם ארנסט ווילימווסקי הפולני רביעייה משלו ואמנם ההישג הראשון עדיין שייך ל"יהלום השחור" - לאונידס, השניים לרוב מזוכרים ביחד. הברזילאים כבר הוליכו 3-1 במהלך המשחק, אבל פולין הצליחה להשוות עם צמד של ווילימווסקי בדקות ה-53' וה-59', פראסיו העלה את ברזיל ליתרון נוסף 19 דקות לסיום אבל ווילימווסקי שוב היה שם כדי להשוות דקה לפני השריקה האחרונה ולקבוע 4-4 והארכה. לאונידס הרשית פעמיים במחצית הראשונה, ולווילימוובסקי נשאר רק גול אחד לתת שלא הספיק, אבל תרם גם הוא לזכרון נצחי של המשחק המדהים הזה, 6-5 בסיום.

http://jbonline.terra.com.br/jb/online/bolanarede/halldafama/hallleoni2.Xxx
לאונידס (ימין), הרביעייה הראשונה.

ברבע הגמר הראשון נפגשו אלופת העולם איטליה והמארחת צרפת. האיטלקים היו גדולים גם על יתרון הביתיות וגברו על הצרפתים 3-1 עם פיולה תורם עוד צמד למאזן הכיבושים שלו. שבדיה סוף סוף נכנסה גם היא לתחרות ופירקה לגורמים את קובה עם 8-0 מוחצני, כאשר מגיפת הרביעיות נמשכה גם עם גוסטב ווטרסטורם שהפך לשחקן השלישי ברשימת הקוואדרופוליסטים. ההפתעה השווייצרית לא יכלה כבר על ההונגרים ונכנעה להם 2-0 כאשר גיולה זנגלר כובש שער בכל מחצית. ובסופו של דבר, ברזיל וצ'כוסלובקיה נפגשו ברבע גמר שייזכר לנצח בהסטוריית גביעי העולם בשם "הקרב של בורדו". המשחק הסתיים בתוצאה 1-1 והקבוצות נאלצו להיפגש שנית כעבור יומיים, וזה היה מפתיע שהשחקנים בכלל עמדו על הרגליים אחרי אירועי האלימות במשחק הראשון במהלכן נשאר החלוץ הצ'כוסולובקי אולדריך ניידלי עם רגל שבורה, והשוער פראנטישק פלאניקה השלים את המשחק עם שבר ביד. חבר נוסף לקבוצה הצ'כוסלובקית, יוזף קוסטאלק נפצע בבטן, ושניים מהכובשים הברזילאים בניצחון על פולין - לאונידס ופראסיו נאלצו לעזוב גם הם את המגרש לפני שריקת הסיום. ואם זה לא מספיק, מאשדו וזזה פרוקופיו הברזילאים הורחקו, וכך גם יאן ריחה הצ'כוסלובקי במשחק שהיה אמור לחנוך כראוי את "פארק דה לסקור" החדש בבורדו. למשחק החוזר ברזיל הופיעה עם תשעה שחקנים חדשים בסגל, צ'כוסלובקיה עם שישה, והדרום אמריקאים יצאו עם ידם על העליונה אחרי מהפך תוך 5 דקות במחצית השנייה ו2-1 בסה"כ בסיום.

חצי הגמר זימן את הפייבוריטיות לזכייה, איטליה וברזיל, להיפגש זו מול זו שלב אחד מוקדם מדי. במשחק שנערך בולדרום המפורסם שעד היום משמש כאיצטדיונה הביתי של מארסיי, הצופים לא האמינו למראה עיניהם כאשר מלך השערים לאונידס לא עלה בהרכב נבחרת ברזיל! באותם השנים כזכור החילופים היו אסורים והתברר שברזיל שמרה על הכוכב שלה בשביל משחק הגמר. חטא היוהרה או השאננות היכה בברזילאים כשאיטליה עלתה ליתרון בדקה ה-51' משער של לואיג'י קולאוסי, וכעבור 9 דקות קיבלה הזדמנות להכפיל כאשר השופט קבע פנדל לזכותה. בועט הפנדלים הקבוע של הסקוואדרה אזורה היה ג'וזפה מאצה, אך למאצה הייתה בעיה. הגומי שהחזיק את מכנסו של מאצה נקרע והמכנס היה משוחרר למדי סביב מותניו. מאצה הפגין תושייה שלא הייתה מביישת גם ראש בריגדת צופים בג'ונגל פראי, החלוץ תפס את מכנסיו בידו השמאלית, ובימנית הניח את הכדור על הנקודה הלבנה. הבעיטה של מאצה לא השאירה לשוער שום סיכוי ורומאו הברזילאי הצליח רק לצמק שלוש דקות לסיום. בחצי הגמר השני, הונגריה שוב הרשימה עם 5-1 גדול על השבדים כאשר אותו גיולה זנגלר שוב מרשית, הפעם שלוש פעמים, ומעלה את נבחרתו לגמר.

http://biografie.leonardo.it/img/bio/g/Giuseppe_Meazza.Xxx
פלא שיש עכשיו איצטדיון על שמו? ג'וזפה מאצה האגדי.

לאונידס המסופסל חזר להרכב של ברזיל אבל רק למשחק על המקום השלישי כמובן. היהלום השחור הוסיף צמד למאזן שלו שהגיע ל-8 שערים בשלושה משחקים בלבד! החלוץ הוכתר כמובן כמלך השערים הטורניר, וברזיל נאלצה להסתפק בארד אחרי 4-2 על שבדיה בסיום.

איצטדיון קולומב המפורסם היה זה שאירח את הגמר בין איטליה להונגריה. האיטלקים רצו להגן על התואר שלהם כאלופי העולם והגיעו כמובן כפייבוריטים, אבל המדייארים (עדיין לא המופלאים) היוו יריב לא קל בכלל נוכח הדרך היפה שעשו עד לגמר. המשחק הזה, בניגוד לגמר מלפני 4 שנים, נפתח עם שערים כבר על ההתחלה כאשר קולאוסי מעלה את איטליה ליתרון אחרי 5 דקות בלבד ופאל טיקוס משווה כעבור שתי דקות. סילביו פיולה, שזכה לאחר מכן בפרס השחקן המצטיין של הטורניר, כבש את השני בדקה ה-16' וקולאוסי השלים צמד בדקה ה-35' והאיטלקים ירדו לחדרי ההלבשה עם יתרון נוח ומבטיח של 3-1. הונגריה הצליחה לצמק ולחזור לחיים בדקה ה-70' עם שער של הקפטן שארושי, אבל פיולה כבש את השני וחתם את תוצאת המשחק שמונה דקות לסיום. 4-2 לאיטליה שזוכה בגביע העולם בפעם השנייה ברציפות, הישג ששוחזר רק פעם אחת מאז, ע"י ברזיל הגדולה של פלה, גארינצ'ה והשאר.

http://us.news1.yimg.com/us.yimg.com/i/fifa/en/pf/20011221/i/2282307645.Xxx
אלופת עולם 1938. ויטוריו פוצו (שוב) מניף את הגביע.

מלחמת העולם השנייה שתפרוץ כ-14 חודשים אחרי המונדיאל בצרפת תקטע את תחרויות הספורט השונות ואת גביע העולם בפרט עד 1950. שני שחקנים בלבד מהמונדיאל האחרון שלפני המלחמה יוכלו להמשיך את הקריירה שלהם ברמה הגבוהה ולנסוע גם לטורניר בברזיל. אלפרד ביקל השוייצרי ואריק נילסון השבדי הם השחקנים היחידים שיזכירו לעולם את ימי העבר בגביע העולם בברזיל 1950.

 

מדהים, פשוט מדהים איך אתה מסכם את הדברים בצורה כל כך מעניינת.. ישר כוח מיכה..

 

למה דווקא שבדיה התחילה מרבע הגמר? הייתה הגרלה או שסתם בגלל פרוטקציות?

 

ממה שאני מבין, הגרלה.

 

כמו שאמרת גרמניה ניצלה את אותה תקופה לפרובגנדה הנאצית שלה....
רב צומת לבה העולם היתה למשחקים ..
יותר מאוחר גילה העולם כמה הוא היה נאיבי, וברגעים שהרבה אנשים התענגו על ספורט הלך ונעלם לו עם מהעולם...
ד"א עד היום ניתן לשמוע את זיקני הדור מעבירים ביקורות בעולם הנאיבי של אז..עולם שחש שמשהו לא כשורה קורה אבל נתן לשיכרון הכדורגל ולמשחק הגרמני "הכל כרגיל" להטעות אותם....

בכל אופן אחד המונדיאלים הכי שוליים( אולי לא במהלכו, אבל אח"כ) שהיו גם בגלל מה שקרה זמן קצר אח"כ וגם בגלל סיפור השחיתות של העברת המונדיאל לצרפת.

מישה כרגיל סיקור נהדר( כבר נמאס להגיד את זה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx )

 

איזה אנשים לא מתביישים, הבנאדם השקיע כל כך הרבה בסיקור הזה והמעט שאתם יכולים לעשות שזה לומר תודה על ההשקעה אתם גם לא עושים?

 

עזוב, את התודות שלי קיבלתי מספיק. מספר הצפיות בנושא אומר הכל מבחינתי. העיקר שקוראים.

תודה אבל http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx

 

http://www.esworldcup.com/img/flags/100x66/BR.Xxx ברזיל 1950


http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/thumb/2/20/1950_Football_World_Cup_poster.Xxx/150px-1950_Football_World_Cup_poster.Xxx


12 שנים עברו מאז צרפת 1938. מפת העולם השתנתה לחלוטין, אירופה התרוקנה מכמות מכובדת של אנשיה, העולם עבר זעזועים שהשלכותיהם נפרסו לעשרות שנים קדימה, ודור של כדורגלנים לא זכה להפגין כישוריו על במת הכדורגל המרכזית בעולם. מונדיאלי 1942 ו-1946 מעולם לא נערכו ואין לדעת כמה סיפורי סינדרלה, כמה הפתעות, כמה שמות שיכלו להיכנס להסטוריה ולהרעיד את שמי הכדורגל שילמנו כחלק קטן ממחיר מלחמת העולם השנייה.

הכנס הראשון של פיפ"א אחרי מלחמת העולם השנייה שנערך ב-25.07.46 והיה נקודת ציון חשובה בהסטוריית התפתחות גביעי העולם מכמה סיבות. קודם כל, כאות הוקרה לז'ול רימה שעדיין כיהן כנשיא ההתאחדות, הוחלט לשנות את שם הגביע עצמו ומאז הוא נקרא באופן רשמי "גביע ז'ול רימה". בנוסף לכך, ההתאחדות קיבלה בזרועות פתוחות את האנגלים שחזרו שנית לשורותיה של פיפ"א אחרי הפרישה ב-1929. נציגי ההתאחדות הברזילאית היו מאושרים לשמוע שהרושם שהותירה הנבחרת ב-1938 לא נמחק עם המלחמה ושברזיל תזכה בכבוד לארח את המונדיאל הראשון מאז ההפסקה הממושכת. ההפסקה הזאת הייתה צריכה להסתיים מתישהוא, והזמן הזה היה קיץ 1950 כאשר המונדיאל חזר לדרום אמריקה, היבשת היחידה שהמלחמה הנוראית פסחה עליה ולא נפגעה מגלי ההלם שהרעידו את שאר העולם. אירופה ההרוסה מהמלחמה הממושכת ממש לא חשבה לשים אירועי ספורט בלו"ז שלה בזמן הקרוב ולכן לפיפ"א לא ממש הייתה ברירה אלא לשלוח את גביע העולם בחזרה לדרום אמריקה. למרות שברזיל קיבלה את הזכות גם מהסיבה שהיא הייתה המועמדת הבחירה לארח את מונדיאל 1942 שלא יצא בסופו של דבר לדרך.

הכדורגל בברזיל הפך לכל כך פופולרי שבשנות ה-40 הוחלט לבנות איצטדיון חדש בפרברי ריו דה ז'ניירו, איצטדיון שיוכל להכיל מספר מדהים של 220,000 צופים. עבודות הבנייה יצאו באופן רשמי ב2.8.48, אבל פרק הזמן שבין תחילת הבנייה לבין פתיחת המונדיאל התברר להיות קצר מדי, וחמישה שבועות לפני פתיחת המשחקים המארגנים הברזילאים היו כבר על סף ייאוש. בפיפ"א שלחו מידית לברזיל את דר. אוטורינו באסרי, נשיא התאחדות הכדורגל האיטלקית והמארגן הראשי של מונדיאל איטליה 1934. ב24.6.50, איצטדיון המראקנה נחנך באופן רשמי למרות שעדיין נראה מעט כמו אתר בנייה ולא כלל יציעי עיתונות. אך האיצטדיון היה בהחלט מוכן לארח את 13 הנבחרות שהעפילו לדבר האמיתי.

http://us.news1.yimg.com/us.yimg.com/i/fifa/en/pf/20011221/i/4161396794.Xxx
המראקנה הטרי ב-1950.

וזו לא הייתה הבעיה היחידה בארגון המונדיאל השני בדרום אמריקה. עם הבטחת המדינה המארחת. לפיפ"א עדיין היו בעיות רציניות עם שכנוע נבחרות להשתתף בתחרות. יותר מדי מדינות היו עסוקות בעבודות ניקיון בין ההריסות מאשר בכדורגל, וממש כמו לפני 20 שנה במונדיאל הראשון, פיפ"א נאלצה להפעיל לחצים על נבחרות מסויימות על מנת שיסכימו להתייצב לטורניר. איטליה למשל, שכנראה תיזכר לנצח כאלופת העולם הממושכת ביותר באדיבות מלחמת העולם השנייה, דחתה ודחתה את פיפ"א עד שהארגון כנראה הסכים לכסות את כל הוצאות המשלחת האיטלקית אם אלה יסכימו להגיע, אם כי ידיעה זו מעולם לא אושרה ע"י הצדדים. 31 נבחרות בלבד נכנסו לסיבוב המוקדמות למשל. טורקיה קיבלה כרטיס ישר לברזיל אחרי שאוסטריה פרשה, אבל גם הטורקים החליטו לוותר על התענוג, אותו מקרה היה במוקדמות האסיאתיות עם הודו ובורמה שהחליטו לפרוש גם הן. המקרה של הודו אגב, שווה התייחסות מיוחדת, שחקני הודו ביקשו מפיפ"א לשחק יחפים (כנראה בגלל הקשר בין נעליי ספורט לעור הפרה שנחשבת לחיה קדושה בהודו), ונענתה בסירוב ולכן החליטה לפרוש. מקומם של הטורקים הוצע לנבחרת פורטוגל אך זאת דחתה את ההצעה גם כן, וכמו בצרפת 1938, פיפ"א נאלצה לוותר על הרעיון האידאלי עם 16 נבחרות. ארבעה נבחרות דרום אמריקאיות עשו את דרכן לתחרות בלי לשחק אפילו משחק אחד. ארגנטינה שוב סירבה להשתתף וסידרה לבוליביה וצ'ילה חיים קלים, וכאלה הם היו גם עבור פראגוואי ואורוגוואי אחרי פרישתן של אקוודור ופרו. גרמניה ויפן, חולקו בין המנצחות במלחמת העולם השנייה ולא הורשו להשתתף. ונבחרת ישראל ערכה הופעה ראשונה במוקדמות כנבחרת של מדינת ישראל, והפסידה ליוגולוסביה 11:2 בסיכום שני המשחקים. הבריטיות שהצטרפו לראשונה למוקדמות גביע העולם ביקשו בית מוקדמות משלהן כאשר האלופה תייצג את הממלכה במונדיאל, הואנגלים זכו במקום הראשון אחרי שלושה נצחונות משכנעים. סקוטלנד קיבלה לאחר מכן הצעה להשתתף גם היא, אבל גם אצל הסקוטים החליטו לדחות את ההצעה.

בסופו של דבר, בלית ברירה, בפיפ"א נאלצו לערוך את הטורניר בשיטה דומה לזו של אורוגוואי 1930 - עם 13 נבחרות בלבד. בתים א' וב' כללו 4 נבחרות כל אחד (ברזיל, יוגוסלביה, שוייץ ומקסיקו בא'. ספרד, אנגליה, צ'ילה וארה"ב בבית ב'). בית ג' כלל שלוש נבחרות (שבדיה, איטליה, פראגוואי), ובית ד' היה בית של משחק יחיד בין אורוגוואי לבוליביה. אלופת כל בית הייתה הולכת לבית גמר שהאלופה שלו בעצם הוכתרה לאלופת העולם. ובכל זאת, למרות כל קשיי הארגון הרבים, מונדיאל 1950 הצליח להיכנס בכבוד לספרי ההסטוריה של גביעי העולם. היה בו בעצם הכל, סנסציות, כוכבים, אגדות שנולדו ורוסקו והכי חשוב, גולים ואוהדים. ממוצע השערים במונדיאל 1950 עמד על ארבעה למשחק, ורק פעמיים במהלך כל התחרות כמות הצופים עמדה על 5,000 או פחות, ולרוב נמדדה ברבבות (בעיקר במשחקי הנבחרת הביתית כמובן).

81,000 צופים הגיחו למשחק הפתיחה בין ברזיל למקסיקו במראקנה שכזכור היה עדיין בתהליכי בנייה. אבל טקס הפתיחה המרשים השכיח את בעיות הארכיטקטורה בברזיל עם 21 תותחי זיקוקים ו 5,000 יונים משוחררות במהלך האירוע. לאחר מכן, אותם הצופים נהנו מברזיל דומיננטית ודורסנית, שקרעה את המקסיקאים 4-0 והצהירה כוונות לכל מי שעדיין היה בספק - הולכים עד הסוף. זוהי הייתה ההופעה הראשונה של שוערה של מקסיקו, אנטוניו קרבחאל במשחק בגביע העולם. נכון לעכשיו קרבחאל עדיין מחזיק בשיא הופעות של חמישה מונדיאלים, למרות הפתיחה ברגל שמאל. ברזיל סיימה את הבית הזה בלי בעיות מיותרות עם תיקו 2-2 מול שוויץ, ניצחון 2-0 על יוגוסלביה, ומקום ראשון בבית א'.

http://www.fifa.com/images/cms/fifa/carbajal1.Xxx
20 שנות מונדיאלים החלו במראקנה, אנטוניו קרבחאל.

בית ב' כלל גם הוא מועמדת רצינית לזכייה בתואר. מולדת הכדורגל אנגליה שאולי דווקא בגלל שלא ממש בחנה את עצמה על הבמה הגדולה ביותר והסתפקה בתוצאות מרשימות במשחקי ידידות, נחשבה לאחת הפייבוריטיות הברורות להנפת גביע העולם. אבל יריבותיה בבית ב' לא ממש התרשמו מהאנשים שכביכול נתנו להם את הכדורגל מלכתחילה. זה התחיל דווקא לא רע עם 2-0 על צ'ילה מול 30,000 צופים במראקנה. אבל בזאת זה בערך הסתיים. המשחק הבא של אנגליה ייכנס לספרי ההסטוריה כאחת ההפתעות הגדולות בתולדות גביע העולם אם לא בכלל. בעיר בשם בלו הוריזונטה, פגשה אנגליה את נבחרת ארצות הברית שהייתה מורכבת כולה מחובבנים ומהגרים אירופאיים. האנגלים שכבו על השער האמריקאי במשך רוב המשחק, אבל השער היחידי הגיע דווקא מהצד של האנדרדוג. ג'ו גאטיינס כבש את השער היחידי בנגיחה בדקה ה-37', וכל המאמצים של אנגליה להשוות עלו בתוהו. הניצחון הזה עדיין נחשב לגדול בתולדות הכדורגל האמריקאי ואחת ההפתעות הגדולות בהסטוריה, שכן היחס על נבחרת ארה"ב בסוכנויות ההימורים לפני המשחק היה 1 ל-500. כאשר ההודעה על התוצאה הגיעה למערכות העיתונים באנגליה, רבים מהעורים היו בטוחים שחלה טעות ושהתוצאה נרשמה הפוך. אבל לא, התוצאה הייתה בסדר גמור, בערך. כפי שהתברר שנים לאחר מכן, גאטיינס אפילו לא היה אזרח ארה"ב והחזיק רק בדרכון של ארץ מולדתו - האיטי. כיום, גאטיינס לא היה מורשה לשחק עבור הנבחרת האמריקאית בלי שום ספק. "הם לא שאלו שאלות בזמנו," אמר ג'ו מקה שהיה אמנם תושב ארה"ב אבל החזיק באזרחות בלגית. "אם לא היינו מנצחים את אנגליה, אף אחד גם לא היה אומר שום דבר".

האנגלים לא התאוששו והפסידו גם לספרד בתוצאה זהה במשחק השלישי והאחרון שלהם במונדיאל זה כאשר הספרדים הגיעו לבית הגמר. בבית ג' שבדיה ניצחה את איטליה כבר במשחק הראשון והכריזה על חילוף שלטון בכדורגל העולמי, אמנם לשבדיה עצמה לא יהיה חלק גדול בחילוף הזה. השבדים בכל אופן יסיימו בתיקו 2-2 עם פראגוואי ויתברגו גם הם לבית הגמר כאשר הנבחרת הרביעית שהגיעה לשם מבית ד' הייתה אורוגוואי שבמשחקה היחידי בבית בן שתי הקבוצות שחטה את בוליביה 8-0 והגיע לארבעה האחרונות כאשר היא שיחקה רק משחק אחד כולל מוקדמות!

http://www.soccerhall.org/graphics/2005/GameofTheirLives/1950WC_Squad.Xxx
שחקני נבחרת ארה"ב קצת לפני הכניסה להסטוריה.

ברזיל המשיכה לדרוס גם בפתיחת בית הגמר. 7-1 על שבדיה עם רביעייה של החלוץ אדמיר שיזכה בסופו של דבר במלכות השערים של המונדיאל עם תשעה כיבושים בסך הכל. במשחק המקביל נפרדו ספרד ואורוגוואי בתיקו 2-2 ובכך המארחת ברזיל בעצם פתחה פער כבר אחרי המחזור הראשון. ארבעה ימים לאחר מכן, אדמיר הפגיז עוד שניים וברזיל דרסה 6-1 גם את ספרד המרשימה עד כה, כאשר במשחק המקביל גברה אורוגוואי בקושי רב על שבדיה עם מהפך מרגליי מיגז ברבע השעה האחרונה של המשחק ותוצאה 3:2 בסיום. כעבור יומיים ספרד פגשה את שבדיה במה שבעצם היה המשחק על המקום השלישי, וכל העיניים בעולם הכדורגל היו נשואות אל המשחק השני שנערך באותו יום, ברזיל נגד אורוגוואי.

הברזילאים הגיעו למשחק הזה בידיעה שתיקו יספיק להם כדי להניף את גביע העולם על האדמה הביתית, על אורוגוואי היה מוטל לעשות את הלא ייאומן. הברזילאים תקפו ותקפו את השער האורוגוואי אבל הקבוצות ירדו לחדרי ההלבשה כאשר התוצאה עדיין מאופסת, וכ200,000 אוהדים במראקנה (שיא נוסף שעדיין עומד איתן כיום) כוססים ציפורניים בעצבנות. שתי דקות מפתיחת המחצית השנייה והעצבנות הזאת התחלפה בהתפרצות של שמחה, אדמיר סידר לקארנוסה פריאסה את שער היתרון הנכסף, ועכשיו העסק באמת נראה סגור. שברזיל תספוג שני שערים במראקנה אחרי שהיא דרסה בהליכה את כל יריבותיה עד כה? גם השער של הכוכב האורוגוואי סשיאפינו בדקה ה-66' לא הוריד את הרוח של הברזילאים שהמשיכו לתקוף. וזה עלה להם ביוקר, 11 דקות לסיום גיג'יה כבש את השני של אורוגוואי והכניס מדינה שלמה להלם. כל ברזיל בכתה באותו ערב כאשר אורוגוואי הניפה את גביע ז'ול רימה בריו דה ז'ניירו. עדויות מהמשחק מספרים כי המאמן הברזילאי ניסה לומר לשחקניו להפסיק לתקוף ולחפות על ההגנה אבל לא הצליח להעביר את המסר בגלל הרעש שעמד באיצטדיון. מאז אותו משחק ועד משחק ההוקרה לרגל חגיגות ה-100 של פיפ"א ב2004, שחקני נבחרת ברזיל מעולם לא עלו בתלבושת הלבנה שנחשבה מאז אותו הגמר למקוללת.

http://us.news1.yimg.com/us.yimg.com/i/fifa/en/pf/20011221/i/4161355829.Xxx
קפטן אורוגוואי אובדוילו וארלה מקבל את הגביע מז'ול רימה.

עבור אורוגוואי זה יהיה גביע העולם האחרון שלה עד כה. עבור ברזיל זה היה שיעור קשה אך הדמעות יתחלפו בקרוב בחיוכים. המשיח שיוביל את ברזיל לגדולה היה רק בן 9 בזמן הגמר הזה, אך הפריצה שלו לתודעה העולמית כבר לא הייתה רחוקה, ורק בעוד שמונה שנים ההלם והפיעות הפעורים יתחלפו בקריאה אחת: "פלה! פלה!".