זה שיש כבר אלופה לא אומר שהליגה נגמרה יהיו מאבקים על מקום בפלייאוף העליון, על כרטיס לאירופה ועל ההישארות בליגה.
בית"ר של גאידמק וחיפה של רוני לוי גמרו בזמנו את הסיפור מאוד מוקדם למיטב זכרוני. ב"ש ובית"ר התפרקו בקיץ השנה והשאירו את הבמה למכבי. אפילו הפועל חיפה ונתניה שהיו קצת מאחור ירדו כמה שלבים למטה.
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/44846039_1892415620813557_8857436257685340160_n.Xxx?_nc_cat=101&_nc_ht=scontent.fsdv2-1.fna&oh=c0756b1f3ccec27124fd101f25402209&oe=5C3C828F המשחק המרכזי של המחזור ה-8 בליגת העל יפגיש את 2 מהקבוצות הגדולות של העשור הקודם, מכבי חיפה והפועל תל-אביב. כל מה שנותר משתי הקבוצות הנפלאות ששטפו את המסך והמגרש הוא רק זיכרון עמוק וחודר של כדורגל, שלפחות פעם, היה הטוב בארץ, הטוב אי פעם? לא יוצא לי לכתוב הרבה בתור אוהד, אלא בעיקר בתור מנהל, אבל חשבתי שהפעם זו הזדמנות טובה לתת אינפוט מאוד אישי למשחק שפעם, אי שם בעשור הקודם, נדנד את השינה שלי בימים שלפני המשחק. אם זה שער של לאלה שקורע אותך מבפנים, כשאתה יודע שהיית יותר טוב. או משקוף של קטן במשחק חייו. רפאלוב ומסיללה קורעים את הקווים וגם יש איזה תורג'מן שפתאום נותן את הרביעי. אבל כמה טוב שתהיה, לאבד אליפות מול הקבוצה הנהדרת הזו, 15.5.10, זה זיכרון שלא ארצה לזכור, ושלא אוכל לשכוח. גם אחרי אובדן האליפות, ואובדן האופי ואם אפשר לומר, אובדן הקבוצה, כל משחק נגד הפועל תל-אביב גרם לי לשכוח הכל ולהתמקד בקבוצה הירוקה, שאולי תסיים מקום 10, אולי מקום 8, אולי אפילו פליאוף עליון, אבל היי, לפחות ננצח את האדומים. אז חטפנו 3-0 בראש, ו4-1, ועוד 3-0. באדיר ודבידוביץ' פורשים ושוב נותנים רביעייה. אבל היום, מה זה כבר משנה? הרבה יתווכחו איתי. מכבי תל אביב. הפועל באר-שבע. מי זו חיפה? באיזה ליגה הפועל תל-אביב? אבל גם אם מחר יגמר, ולדעתי זה מה שיקרה, 0-0, אדע שעברתי את המשחק הזה בשלום. שחקנים באים והולכים, מאמנים מפוטרים ומתפטרים, אבל רוח המועדון תמיד נשארת. אם נסתכל במבט ציני, כל כך הרבה שחקנים עברו בשני המועדונים האלו. ורמוט, דמארי, וואליד באדיר, אלון תורג'מן, שובל גוזלן, שמואל שיימן, אוראל דגני, חן עזרא, איתי שכטר, שלומי ארבייטמן, עדן בן בסט, אביחי ידין, אבו עביד. מעולם לא זכרתי רכבת שחקנים כה ארוכה, כה מגושמת, שעברה בין שני המועדונים, שלפחות פעם, היו יריבים גדולים. אז כמו שכבר ציינתי, יום שני, 21:00, נחכה כולנו למה שלפחות פעם היה המשחק המרכזי, משחק העונה. מצד אחד פרד רוטן יכול רק להרוויח, מצד שני רפואה הולך לשבור את שיא ה-0-0 הרצופים. דמארי וזיקרי בחוץ, ובמקומם נראה את קאיו מול האקסית לראשונה ב-11. מקווה שתתייחסו בפחות ציניות, ויותר כדורגל. בסופו של דבר, כמוני כמוכם, אוהד כדורגל שפרק יצרו.
ברכות למכבי ת"א, האליפות הכיס שלהם. במיוחד שיש לה שחקן כמו אצילי,לליגה שלנו הוא קילר ועם מספרים. אתמול שער גדול שלו.
פעם זה היה המשחק הכי גדול שיש בכדורגל הישראלי להציע, לא מבחינת האוהדים אלא הכדורגל, מאבקי התארים, והיום - משחק פח אשפה, בדרך ל-0:0 קלאסי. אני אשכרה נותן צ'אנס אחרון והזזתי משמרת בשביל להיות נוכח, ואנשים לא מפסיקים לצחוק עליי - באמת 'שבוע קלאסיקו' לכולם. אמנם המצב במכבי חיפה מעט קשה יותר, יש שם הרבה יותר לחץ, אבל גם בהפועל, תחושה שאם היום אפילו אנחנו לא ניתן גול אז נגד מי כן? מצד שני, אני לא מתרץ, רק אומר שלא ככה רציתי לראות את ההתקפה שלנו. סוף-סוף רפואה עושה שינויים אבל זה נכפה עליו, היעדרותו של דמארי למשל והכרטיס האדום של זקרי. אין לנו שום אופצייה על הספסל במידה ומשהו משתבש. הפועל צריכה לפתוח חזק ולנסות לנצל חוסר ביטחון של מכבי חיפה, אולי גם קצת לבעוט מרחוק. במשחק נגד בני-יהודה ראיתי באיזור הדקה ה-70 בערך חוסר אמונה, ואסור שזה יקרה. לא ניצחנו את מכבי חיפה מאז 2013/14. לגבי היריבה, רוקאביצה מאוד מסוכן, יש לה סף שבירה נמוך בדיוק כמונו ונניח והם ינצחו היום, מבחינתם, במה זה אמור לשנות את מעמד המאמן? הוכחה אמיתית ליכולת שלה קיבלנו נגד מכבי חיפה.
בעונה של סוזה עמדנו עד המחזור השמיני על 6 נצחונות, תיקו (מול אשדוד) והפסד לב"ש במחזור ה8 אבל כמובן שאני לא מתלונן שום דבר לא גמור, יש עוד סיבוב שם שבו אנחנו מתארחים בסמי עופר, מארחים את ב"ש, בית"ר ומתארחים בדרבי במושבה, אף אחד לא יגיד לי שחיפה עקומה וב"ש לא התחברה ובית"ר בכלל מפורקת והפועל לא כבשה חצי עונה, משחק מול מכבי מבטל את כל החולשות שלך, דווקא מול מכבי אתה מעלה למעלה את כל החוזקות שלך
