קבוצות לא צריכות לשאוף לעצור הגמוניה, מכבי עדיין רחוקה מלהיות באזל או אולימפיאקוס. מה שהן כן צריכות זה בעלים שיקח על עצמו משימה פשוטה בעולם תחרותי כמו כדורגל, וזה להעלות את הרמה של הקבוצה שלו תוך כמה שנים לפי 3. בעלים כאן ישנים בעמידה ולא מסוגלים להצביע איפה הנקודות שמונעות מקבוצות ישראליות להתקדם. אם לדוגמא בעלים ישראלי היה קובע לעצמו עובדה, אני עושה הכל כדי שתוך 3 שנים הקבוצה שלי תדע להשתחרר ממשחק לחץ בצורה איכותית, הכל כאן היה נבנה טוב יותר. הבעיה היא שבעלים כאן חושבים ברמה של הבאת שחקנים ולא ברמה של שיפור שחקנים ויסודות בסיסיים של כדורגל. לצורך העניין, אם מכבי משחקת היום שוב מול אסטרה טריפוליס, אני ממש לא בטוח שהיא לא שוב מודחת, מהבחינה של רמת המשחק שלה ביחס לאירופה.
למכבי חיפה יש אפשרות להתמודד עם כל אחד בארץ, אם קודם כל יש רצון. אבל אי אפשר להתמודד אם אין רצון והחוסר רצון הזה מבוטא בכל ראיון ששחר נתן בתקשורת, אז מה הפלא שאפילו עם ק"ש וב"ש אנחנו כבר לא מצליחים להתמודד. המנטליות הגרועה אצל שחקנים במכבי חיפה נולדה קודם כל מהנשיא הלוזר שלה. נבעה מהתנהגותו ומה שהוא כאמור ביטא בתקשורת באופן הכי ברור.
נכון מכבי לא באזל או אולימפיאקוס, אבל אם מכבי תגיע לליגת האלופות שנה אחרי שנה, מספיק אפילו פעמיים ברצף, בשביל לגמור את הסיפור פה עשור קדימה ואז לא חיפה, ולא אף אחת אחרת יוכלו להתחרות איתה גם אם עידן עופר ותשובה יאחדו כוחות ויהיו הבעלים בשיתוף. אם כבר עכשיו הפער של מכבי מהליגה גדול, תחשבו מה יהיה הפער עם עוד 150-200 מיליון שקל בכיס, מבלי להוציא שקל שנתיים קדימה, הפער יהיה פשוט בלתי מחיק.
הגעה לליגת האלופות מאפשרת להעמיד תקציב של 70-80 מיליון שקל בלי להוציא כסף מהכיס, אלא אם אתה מעפיל משלב הבתים הלאה.
מצד אחד אתה בהחלט צודק עומר, אבל מצד הקבוצה שאתה אוהד לא תברח בקלות לקבוצות אחרות כי: 1) השוק הישראלי עדיין חלש. נבחרות יוון ושווייץ יותר טובות מישראל. זה לא שכל השחקנים הישראלים הטובים משחקים רק במכבי. 2) כל עוד מכבי ת"א לא מחתימה זרים שבאמת שווים אז הפער לא עד כדי כך גדול. אז ברור שכסף חשוב, אבל בנתיים מכבי ת"א לא בורחת לליגה. ללא זהבי מכבי ת"א לא תהיה אלופה...
אם מכבי תגיע לליגת האלופות שנה אחרי שנה זה אומר שהיא משחקת ברמה אירופית לכל דבר ולכן מצליחה להעפיל למפעל הזה שנה אחרי שנה. כרגע היא רחוקה משם, ויהיה אפשר להרחיב על הנושא הזה בהמשך. הדגש שלי הוא פחות על התקציב ויותר על רמת הליגה בכלליות. מכבי הראתה השנה שלמרות עליונות תקציבית באירופה אפשר לנער אותה די בקלות. לכן, הפערים התקציביים פחות מטרידים, כי הליגה כאן מסוגלת להשתפר פלאות. הבעיה העיקרית שלי היא עם הבעלים. מיום ליום אני מבין שהבעיה הגדולה בכדורגל הישראלי היא רמת בעלים מאוד ירודה. ואני לא מדבר כרגע על תקציב.
פאקו מסתמן בתור עוד בינגו של מכבי. המשחק של מכבי פשוט פנטסטי, בחירת השחקנים שלו חכמה ונטולת אינטרסים(פרץ,מיטרו,בדש) והתשוקה שלו גם בגארבג׳ טיים זה משהו שצריך לתת לו עליו צל״ש. לפני 3 עונות אמרו פה שמאמנים זרים לעולם לא יצליחו פה, שהם לא מבינים את המנטליות, אני שמח שבאה מכבי ופשוט פירקה את המיתוס הזה היישר בפנים של שליימה וחבריו הפרימיטיבים.
אני מאמין שבמפגשים ראש בראש בין ב״ש לק״ש יבלטו פערי האיכות לטובת ב״ש. השאלה אם ב״ש תדע להיות יעילה כמו ק״ש במשחקים מול קבוצות נחותות
אחד הדברים שאני הכי אוהב בפאקו זה שגם כשהוא מביס הוא עדיין מזכיר שהוא לא מרוצה ושיש הרבה לשפר. אוהב גם את הקטע הזה של הרישומים בפנקס או השיעור שהוא מעביר לאלברמן בדקה ה-90. אין לי עין מקצועית להצביע עד כמה המאמן הזה גדול, אבל הוא נוטף מקצוענות מקילומטרים. הוא לא סומך על הזיכרון שלו. הוא רושם. התשוקה שלו ללמד ולהעביר את הידע שלו לשחקנים שהם ברמה כל כך נמוכה יחסית למה שהיה רגיל בקבוצות של בניטז, זה הנכס שמסתמן כרגע כהכי טוב שלו. הוא לא בא ממקום של להטיף, הוא בא ממקום של ללמד. העובדה שהוא עומד מול שחקני אלופת ישראל והם נראים לידו כמו ילדים קטנים בגן עם מוצץ שמבינים שיש להם עוד כל כך הרבה ללמוד מהגננת שלהם על העולם הגדול, זה בדיוק המקום שבו השחקן הישראלי צריך להיות. להבין שמאמינים בו, אבל שכרגע הוא גרוע. ברגע שהוא יבין שלמרות שמאמינים בו, כרגע הוא גרוע, יש סיכוי שהוא יהיה גם טוב.
פאקו נראה כרגע כהרבה יותר איכותי מאשר סוזה (בינוני לגמרי לדעתי) ואוסקר. יכול להיות שבסופו של דבר חוסר הנאמנות של גרסיה עשתה למכבי את העונה, כי זו המכבי הכי מרשימה שראיתי עד כה, וההפסד לבאר שבע ממש לא נחשב אצלי. גם בו מכבי הייתה הרבה יותר טובה מהמנצחת.
ההיסטוריה מספרת על הפועל פ"ת והפועל ת"א:: - הפועל ת"א לא הפסידה להפועל פ"ת כבר עשור שלם - אז בעונת 2004-05 זאביק חיימוביץ כבש שער ניצחון דרמטי לקבוצה ממלאבס בדקה האחרונה. - מאז נערכו 16 מפגשים והמאזן הוא כזה: 13 נצחונות להפועל ו-3 תוצאות תיקו, יחס שערים פסיכי של 44-9. - השביעייה היחידה של הפועל בעונת הדאבל הייתה נגד הפועל פ"ת - 7:1 במשחק שנערך באצטדיון רמת-גן. איתי שכטר כבש שלושער. גם בעונת 2011-12 הפועל השיגה ניצחון גדול על הפועל פ"ת - 5:0 כשעומר דמארי כובש שלושער והאקס תמוז מוסיף צמד. הבטיחו לנו מהפכה בהרכב ולא קיימו ואני מאוכזב. בעצם - אין יותר מדי שינויים שאפשר לעשות. שגיב יחזקאל צריך לפתוח כי הוא שחקן צעיר שצריך לשלם עליו את שכר הלימוד, יש לו כדורגל והוא גם ירוץ בניגוד לחברים שלו - אבל למה ע"ח של שובל גוזלן שהוא הרבה יותר מהיר ואכפתי משלומי אזולאי האדיש והמעצבן? שי אבוטבול נראה על הפנים אבל אני לא יודע עד כמה משה אוחיון מהווה באמת שידרוג לעומתו. זגורי איכזב אותי במשחק נגד בית"ר מבחינת חוסר התנועה לקבל את הכדור אבל אני אוהב את השחקן הזה ובטוח שהוא יחזיר בהמשך, אולי כבר היום. בכל-מקרה, אסולין שמת לתקוע לנו עוד גול - מושעה מהמשחק וזה טוב. להפועל פ"ת יש התקפה מהירה, היא מגיעה למשחק בלי לחץ ויהיה מאוד קשה. הסטט' הפעם עומדת לרעתנו. והמחשבות על הדרבי כבר גורמות לנו להחסיר פעימה. לפי הפינג-פונג של עמוס - שבוע סביר-שבוע חרא - בדרבי זה יוצא כושר עלוב. חבל.
קצת מאכזב שאני בונה יותר על האופוריה של ביתר ירושלים מאשר על היכולת של מכבי נתניה, אבל אין משהו אחר שאני יכול לייחל לו. אנחנו נצטרך להגיע למשחק הזה במלוא הכח, מבלי לפחד להתלכלך, כדי לעשות הכח לצאת עם משהו מהמשחק הזה. סף השבירה שלנו עוד נמוך מאוד ואנחנו יכולים להתפרק במשחק הזה בקלות.
מה הקשר? למה באטה בוריסוב שכבר איזה 4-5 פעמים בליגת האלופות וגונבת פה ושם משחקים משחקת ברמה אירופאית? דינאמו זאגרב שמפסידה איזה 50 משחקים ברצף בליגת האלופות משחקת ברמה אירופאית? זה שהיא עוברת קבוצות נחותות ממנה/שוות לה במוקדמות, לא אומרת שהיא משחקת ברמה אירופאית, רק אומרת שהיא נהנית ממזל בתחילת עונה ומנצלת יריבות נחותות ממנה/טובות ממנה ברגע נתון, מה שמכבי לדוגמא לא הצליחה לעשות השנה.
צריך להבדיל בין 2-3 פעמים בליגת האלופות (הישג שגם קבוצות ישראליות הגיעו אליו), לבין 4-5 שציינת. דינמו זו הקבוצה המצליחה בקרואטיה עם אינספור הזדמנויות להעפיל והצליחה להגיע למפעל הזה רק פעמיים ב-15 שנה האחרונות. כנראה שיש סיבה לכך. בוריסוב העפילה 3 פעמים, ואפשר לאמר שכן, היא שיחקה כדורגל אירופאי בשיאה. כמו שאפשר לאמר על מכבי חיפה הגדולה אולי בהיסטוריה שניצחה הרכב שני של מנצ'סטר 3-0, ככה בדברי הימים של בוריסוב יזכרו את הניצחון על באיירן מינכן. מה שאני מנסה להסביר זה שהכדורגל בארץ הוא ברמה כזו שיש הרבה מאוד להשתפר כדי להגיע בכלל לרמה האירופאית, וזה אומר שכל עוד מכבי תל אביב לא תשחק ברמה האירופאית הזו, אף קבוצה ישראלית לא צריכה לחשוש לשלטון יחיד, כי המשוואה צריכה להיות מה הרמה של מכבי ביחס לאירופה, ולא מה הרמה של מכבי ביחס לקבוצות הישראליות האחרות. ובמקביל, מספיק שקבוצה ישראלית תתנהל נכון והיא תייצר קבוצה ברמה של מכבי (כי שוב, הרמה היא זו שקובעת ובמכבי היא לא מספיק גבוהה, למרות תקציב גבוה)
