מחזור 36 ואחרון: תמו 40 השנים במדבר: הפועל באר שבע אלופת המדינה לעונת 2015/2016!!!

איך אפשר להשוות בכלל את העונה הנוכחית לעונת 2002/03? שני מחזורים לסיום זה עדיין היה מאבק משולש מטורף, ואז יעקב הילל החזיר אחורה בצורה איומה והפועל פ"ת גמרה את חלום האליפות של הפועל ת"א, שמחזור קודם לכן נהנתה ממשקוף של שירזי ואז עקצה את בני-יהודה עם שער שלישי בדרך ל-3:1. במחזור הסיום מכבי חיפה כבר הובילה 5:0 באשדוד אחרי מחצית מטורפת שהראתה כמה פוטנציאל עצום היה לקבוצה הזו, והיא הייתה בשיוויון נק' עם מכבי ת"א שהתעוררה מאוחר יותר.
העונה ראינו שתי קבוצות שבועטות בדלי לא מעט ושאין להם שום תחרות. ראינו תחתית איומה גם כן. מכבי נתניה ירדה כבר באמצע העונה, לא פחות גרועה מעונת הדאבל של הפועל. העונה ראינו קבוצות שלא יודעות לעשות כלום מול משחק הגנה מסודר - ראה ערך מכבי חיפה, ראה ערך בני-סכנין. הכדורגל של אז היה הרבה יותר טוב. עונת 2009/10 הייתה הכי חלשה? נו באמת.

מצחיק שמכבי ת"א, ה-דוגמא לחוסר ספורטיביות ואני לא מדבר רק על הגביע אלא גם על 'משחק השרוכים 2', מכבי בית-שאן מודל 2010 כשמכבי מפנה לחיפה את הדרך לכבוש בבלומפילד שבועיים לפני סיום העונה ומכבי חיפה רק בשלומיאליות לא מצליחה לכבוש יותר משני שערים(בוזגלו היה בנבדל כל המשחק, דור מלול לא התחשק לו לרוץ מול שחקני ההתקפה, שטראובר הפך לצלם צמרת) - מייללת על ספורטיביות. וכמובן אפס עיניים על המשחק של מכבי חיפה נגד מכבי ת"א. נכון שמכבי חיפה לא הצדיקה איזה הרכב ראשון מאוד דומיננטי, ועדיין.

אנשים שוכחים שסכנין עם כל הכבוד קבוצה פחות טובה מבאר-שבע ואיבדה עניין, וכמוכן, אבוקסיס צדק - "אני מפחד ששחקן יעשה טעות בתום לב ואז יצלבו אותו". דבר כזה בהחלט יכול לקרות.

כל קבוצה אם תאבד את האליפות יכולה לבוא בטענות אך ורק לעצמה. באר-שבע הציגה אחוזי הצלחה מטורפים עד הפלייאוף אבל מאז נחנקה. אלה לא רק התוצאות אלא גם יכולת נרפית ביותר מידי משחקים, שלא נדבר על הבעיטה בדלי בשבוע שעבר. מכבי כבר צימצמה את הפער ואז החלה במסע תוצאות התיקו כשחוץ מזהבי אף-שחקן בקבוצה הזו לא יכול לתת גול.
לגבי מחר, אני מאחל לאליפות אדומה של באר-שבע כמובן, אבל מקווה שלא נראה שער מהיר של באר-שבע כבר אחרי חמש דקות מה שיכול להיות התסריט האידיאלי מבחינתם. באר-שבע צריכה לתקוף בחמת זעם מההתחלה והחזרתו של ברדה להרכב מאוד חשובה. הוא ווינר גדול ואחד שהיה במעמדים האלה ולא רק בארץ אלא בבלגיה. גם שילובו של בוזגלו במקום ראדי בהרכב הוא נכון. יהיה מלחיץ מצד באר-שבע אם מכבי תכבוש שער מהיר ומעניין איך מכבי תיפרד מבלומפילד. כל העיניים על זהבי שחווה כבר אליפות סופר-דרמטית בטדי איי-שם ב-2010. מכבי חיפה לא ניצחה את מכבי המון זמן. היא יכולה להוות יריבה ראויה בעיקר בזכות המתפרצות. חן עזרא שחקן שקשה מאוד לשמור עליו ואולי גם ורמוט יתעורר נגד היריבה הזו, זכר לדרבים האדומים.

 

נס, טרגדיה ואגדה - גיבורי 2010 משחזרים

"הכל הלך לקדוש באותו יום - ולנו פשוט כלום", אמר גולסה, "זה היה כמו סיוט עבורנו. אני זוכר שעם שריקת הסיום נשארנו בבלומפילד כמה שעות אחרי אובדן האליפות".

רן קדוש נתן את משחק חייו. הוא הגיע כשוער שני, אלמוני לחלוטין, שפשוט לא נתן לחיפה להכניע אותו. "אני רוצה לחבק את השוער הזה", אמר בזמנו אריק איינשטיין ז"ל. כולם ידעו שהאליפות של הפועל ת"א רשומה על שמו של קדוש לא פחות מעל שמו של זהבי. "זה יום שאין לשוער מה להפסיד בו", מספר אריאל הרוש, שהיה האיש שספג את שער האליפות. "יש לו רק מה להרוויח. אלו המשחקים הכי קשים שיכולים להיות לשוער. אם תהיה גדול במשחק, אז יצאת מלך. לרוב לא באים עם לחץ למשחק כזה, להיפך - אתה בא ליהנות ובא באמת בריכוז של 100 אחוז. שוערים מחכים למשחקים כאלה כל הקריירה".

"הם עשו שכונה באוטובוס", נזכר אריאל הרוש בדיווחים על הפועל תל אביב. "הם עצרו, עשו צחוקים, קנו שטויות ב-yellow, באו לטדי סתם, הכי משוחררים שיש, בידיעה שלא משנה מה - הם לא לוקחים את האליפות".

"פתאום רואים ש-1:1, שומעים שחיפה בפיגור, ואנחנו יודעים שגול שלהם נותן להם אליפות. התחלנו להעביר זמן, אבי ריקן מסמן כאילו הוא נפצע, אבל הוא לא באמת נפצע, דוד אמסלם הכניס את אביתר ברוכיאן במקומו, ניסינו להעביר את הזמן - אבל השאר היסטוריה".

"אני זוכר את השער שלי, זה רגע שאני לא אשכח בקריירה", אמר לירוי צעירי, "העניין הוא שכל כך נהננו מהמשחק, פשוט נהננו לשחק. שיחקנו משוחרר וכיפי, תפסנו גם יום גדול של השוער כמובן, הכל הלך לנו טוב במשחק הזה".

"הצעקות היחידות והקללות היחידות שזכורות לי זה ברגע של הגול. שמעתי צעקות של בכי מהיציעים, זה היה היסטרי. אני מבחינתי בתור שחקן צעיר, הייתי בגיל 19, שעולה למשחק כזה, אני עולה למשחק ורוצה להוכיח את עצמי. זו הייתה תחילת הדרך שלי. לא הסתכלתי על להרוס לקבוצה כזו או אחרת, הסתכלתי על עצמי. לא עניין אותי בכלל מה קורה בטדי".

קרה המון בטדי. "אני זוכר שצעקו לי הרבה קללות, אבל לא זוכר מה. שמעתי אותם שמחים כי התעדכנו בתוצאה של מכבי חיפה", מספר על הרוש על ההתרחשויות ביציעים של הפועל. "הם צעקו לשחקנים בקרנות 'תתנו גול, מכבי חיפה בפיגור, אנחנו ניקח אליפות', זה חלחל להם והם התחיל ללחוץ על הגז, דווקא אני זוכר שהיה לי משחק טוב. גם הקהל של בית"ר צעק סתם 'יש!' כדי להלחיץ את השחקנים של הפועל, כאילו מכבי חיפה כבשה. יציע שלם, בתיאום מטורף, צועק 'יש!'. היה ערב הזוי, אני לא זוכר דברים כאלה בכדורגל".

"בשריקת הסיום כולם היו שבורים על הדשא", נזכר צעירי, "אני זוכר אותנו רצים לחדר ההלבשה במהירות מטורפת, הייתה הרגשה של 'מה עשינו? גמרנו אותם'. בחדר ההלבשה כולם היו המומים, מלא טלפונים והודעות, 'הייתם שותפים ליום הכי גדול בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי'. כשהגעתי הבייתה הבנתי שהייתי שותף מלא לערב הכי גדול בכדורגל הישראלי. זה היה יום מטורף, לא יודע אם יכולה להיות דרמה כזו. השידור, הצעקות, היה טירוף. לא יודע אם אי פעם זה יקרה שוב".

"בכדורגל הכל יכול להיות", מסכם הרוש, "במחזור הקודם אמרו שבאר שבע לקחו את האליפות וזה הגיע למצב כזה, אז גם אם אגיד לך שסכנין יכולה לנצח שם, אמנם הם הרבה פחות טובים, אבל הכל יכול להיות. ב"ש באים עם המון לחץ. הייתי אומר באר שבע, אבל אחרי מה שקרה ב-2010, אני כבר לא יודע מה לחשוב".

http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg1243965.Xxx

http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg932307.Xxx

http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg932320.Xxx

http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg932314.Xxx

http://images.one.co.il/images/d/400_221/gg932386.Xxx

מדהים אגב איך רן קדוש שוב נמצא בידיוק באותה הסיטואציה וכך גם ערן זהבי. אפילו יוסי אבוקסיס מעורב בצורה כזו או אחרת גם אם לא באותו תפקיד אגב.

 

עם כל הכבוד לסכנין שהיא המרעננת הרשמית של הפלייאוף יחד עם מכבי חיפה - כשאליפות מונחת על המאזניים ציפיתי מבאר-שבע לאגור יותר נקודות ולסגור את הסיפור עוד קודם לכן, מה גם שבית"ר נקלעה למשבר עצום והיא הייתה המשחק הכי קל בפלייאוף הזה. פתאום אחוזי ההצלחה מרוב העונה קצת התאזנו. באר-שבע ניצחה שלושה משחקים בפלייאוף: בית"רX2 וסכנין. מכבי ת"א גם עשתה הרבה תוצאות תיקו. למי אכפת כמה פעמים הקבוצה מפסידה? גם בוס לא הפסיד, זה לא אומר שהוא עילוי. זו התשובה ל-'נשגב מבחינתי להבין..בעטו בדלי לא מעט...'.
הפועל של הדאבל עשתה 13 מ-15 בפלייאוף, תחשב לבד את אחוזי ההצלחה. היא התמודדה טוב עם הלחץ ברוב המשחקים. מכבי חיפה הפסידה לנתניה באופן מפתיע אבל ניצחה בכל שלושת המשחקים הבאים וזכתה באליפות. המשחק נגד בני-יהודה בסיום היה לא רלוונטי מבחינתה ואני מעריך שגם האחוזים של אוסקר גארסיה, סוזה ופאקו טובים יותר בפלייאוף.

לגבי הדאבל: מעניין שכבודו הבית"רי לא ציין את ההצגה המכוערת של הטיפש אלירן דנין. עומרי קנדה הורחק על לא עוול בכפו. לפניכן זהבי אגב מצא את המשקוף בכדור חופשי וגם שכטר החמיץ מצב גדול. ב-10 שחקנים לבית"ר לא היה סיכוי. אבל להיפך, כל האדום ההזוי הזה רק עשה את הניצחון מתוק יותר ואולי אם הפועל הייתה כובשת מוקדם יותר אז גם מכבי חיפה.

אף אחד לא אומר שסכנין תפתח רגליים, אלה אוהדי מכבי שבאו לבית של אבוקסיס משום מה, אקט של פאתטיות. אני אומר בסה"כ שסכנין יכולה לתת גם מאה אחוז אבל היא קבוצה פחות טובה מבאר-שבע שהכל תלוי בה.