שולנסיה תשאיר את הסגל השחקנים הנוכחי שלה, תרכוש עוד בלם ואולי מגן ימני ברמה גבוה, ובעונה הבאה אולי יהיה תחרות בליגה. המצב הכלכלי שהשתפר פלאות בולנסיה בשנה האחרונה מאז שהנשיא יורנטה מונה לתפקידו. הבנייה של האיצטדיון החדש חודשה והוא יהיה מוכן כנראה בעונה הבאה, איצטדיון של 75:000, כל שחקן בעולם ירצה לבוא וזה יכניס לולנסיה עוד הרבה כסף מכרטיסים. גם המדיניות רכש השתנתה לטובה, ודוגמא טובה היא השנה ז'רמי מתאיו שהגיע כאחד המגנים הטובים בצרפת בחינם, או צ'ורי דומינגז שחוץ ממענק חתימה הגיע בחינם, לא כמו בתוקפתו של הנשיא סולר האיום שולנסיה הייתה זורקת כסף בלי מחשבה. לא הכל שחור, גם אתלטיקו בעונה הבאה תיהיה קבוצה טובה יותר, עם לא תעשה שטויות ותחזק את עצמה, מרידה יהיה בעונה הבאה קולצונרוס וזה דבר מעודד מאוד ששחקן שונגר מתעקש עליו רוצה לשחק באתלטיקו. גם סביליה הוא מועדון גדול שלא ילך בדרך של דפורטיבו, חבל חבל לי על דפור, קבוצה עם נשיא קמצן שכבר 5 שנים נתקעת בבינוניית איומה.
אם נעזוב שניה את שתי הגדולות בצד, אז: אתלטיקו - לא בטוח שתצליח להשאיר את אגוארו בעונה הבאה, וגם אם כן, אני לא רואה אותם מביאים פרט למרידה מחליפים ראויים לסימאו ופורלאן, שנמצאים במגמת ירידה השנה, ובנוסף מחזקים את ההגנה בצורה משמעותית. סביליה - גם דל נידו קמצן. לגביהם, זה עניין של מזל. בעונה הבאה יגיע מאמן חדש ושיבנה קבוצה שונה לגמרי. יכול להיות שיגיעו שחקני רכש טובים שיחזירו את הקבוצה לדרך המלך, אבל אני לא רואה אותם מצליחים להחזיק מעמד בליגת האלופות ובבוא הזמן לתת פייט רציני לאליפות בליגה. ולנסיה - בעונה הבאה בוודאות בליגת האלופות. במידה ותשאיר את כול הכוכבים שלה, ותחזק במעט את ההגנה, יכול להיות מצב שהם יצליחו לדגדג את ריאל וברצלונה. בסופו של דבר, ולנסיה היא המועמדת הרצינית ביותר לערער על ההגמוניה של שתי הגדולות. אם כי, גם לגביהם, אני די סקפטי משום שברצלונה וריאל הנוכחיות פשוט יותר מידי טובות.
לגבי אגוארו אני לא בטוח, אולי רק זכייה בליגה האירופאית או בגביע המלך תשאיר אותו עוד עונה, למרות שאי אפשר לדעת. לגבי וייה, 99 אחוז שהוא נשאר בולנסיה בעונה הבאה. לברצלונה יש את זלטאן, לריאל יש את היגוואין, רק עם הנשיא המשוגע של ריאל יחליט לזרוק את היגוואין(שזה יהיה ההחלטה הכי גרועה שאפשר לעשות כמובן), ולהביא את וייה אז וייה בסכנה. חוץ מיזה, האנגליות שמאוד חושקות בו, אבל וייה רוצה להשאר בספרד, וולנסיה תשחק בעונה באלופות. קמצן? להוציא 8 מיליון יורו על זוקרה, ו16 מיליון יורו על נגרדו, זה לא קמצנות, זה טמטמום.
ויאה גם לדעתי יישאר בעונה הבאה. אני חושב שעצם העובדה שולנסיה בליגת האלופות בעונה הבאה, והעונה הם מועמדים רציניים לזכות בתואר אירופאי (אף אחד לא יופתע אם יעברו את אתלטיקו וייגיעו לגמר) אז כן, סביר להניח שכולם יישארו. אם תהיה מכירת חיסול, זו תהיה מכה אנושה לליגה הספרדית. הדבר היחיד הטוב שיש השנה בספרד, חוץ מברצלונה וריאל, זו ולנסיה. זו קבוצה שמשחקת בדרך כלל כדורגל נאה מאוד לעין, עם שחקנים טכניים ברמות מפחידות (אני פשוט מתמוגג לראות את באנגה וסילבה משתפים פעולה למשל). אם תהיה שם מכירת חיסול, אני אישית יצפה פחות בליגה הספרדית. גילוי נאות, השנה היו לא מעט משחקים שלא ראיתי בגלל שפשוט נמאס לי מהליגה הזאת. אם פעם הייתי וותר על ללכת לחברים לשחק סוני וכאלה בשביל לראות ריאל - חאטפה, אז היום זה לא ככה. אני מפסיד משחקים ולא מתבאס. אבל עדיין, הכדור עגול ודברים ישתנו בעתיד.
עשיתם מולנסיה הרבה הרבה הרבההההה יותר ממה שהם באמת והורדתם את הערך של קבוצות אחרות... אין סוף לדיון הזה אבל אל תגזימו לפחות
אני אתייחס לכל אחד בנפרד. אגווארו - אני בדעה עוד שבקיץ הקרוב הוא נפרד מאתלטיקו מדריד. כישלון בליגה האירופאית ובגביע המלך אינם לדעתי מה שיכריע את גורלו, או לפחות אינם בעלי משקל כמו המונדיאל הקרוב. היכולת של הארגנטינאי במונדיאל תהיה הגורם המרכזי להערכתי. ויאה - דויד ויאה אינו נעשה צעיר יותר ומנקודת מבטי הקיץ הקרוב הוא הגורלי ביותר בנוגע להמשך הקריירה שלו. אני בדעה שאם ויאה אינו יעזוב בקיץ הקרוב הוא אינו יעשה זאת בכלל. כמו אגווארו, הצלחתו של ויאה במונדיאל תהיה שיקול מרכזי עבור ויאה (שבוודאי שואף ליותר תארים), ולנסיה (ההצעות שעשויות להגיע בעבורו הן כאלה שולנסיה איננה תוכל לסרב להן) והאנגליות (שמוזכרות בהקשר שלו אחרי כל שער שהוא כובש בנבחרת ספרד). הקיץ האחרון הותיר בויאה טראומה קטנה, להיות ביבשת רחוקה בלי לדעת לאן אתה חוזר זה לא קל וכמו ריברי אני מתאר לעצמי שהוא מעוניין להכריע את עתידו עוד לפני המונדיאל.
הסכומים שהוצעו עבור ויאה בקיץ היו אסטרונומים בכול קנה מידה. ריאל הציעה אאל"ט 40 או 45 וולנסיה סירבה. ויאה עצמו הצהיר לא פעם ולא פעמיים שהוא לא מעוניין לעזוב את הקבוצה הזאת, ואם הוא לא עזב בקיץ שלאחריו הוא ידע שולנסיה לא תשחק בליגת האלופות, אז אני מאמין שבעונה הבאה הוא יישאר. לגבי אגוארו, פה העניין יותר מסובך משום שמדובר בשחקן שברור לכולם ולו עצמו שהוא בדרגה 1 לפחות מעל המועדון הזה. מצד שני, האהבה שלו למועדון היא שיקול מרכזי. אגוארו למרות שהוא שחקן זר, מרגיש באתלטיקו ממש כמו בבית. משהו דומה לראול בריאל אפילו.
בזמן האחרון יש שמועות שריאל רוצה את אגוארו- אין סיכוי בעולם, אגוארו אמר שלעולם לא ישחק בריאל מדריד מתוך כבוד לאוהדי אתלטיקו שכל כך אוהבים אותו. שוב, אצל ברצלונה עמדת החלוץ הוא סגור לשנים הבאות, צ'לסי מאוד רצתה את אגוארו בקיץ אבל בסוף הוא נשאר כנראה בגלל ליגת האלופות, אני מאמין שיהיה מסע ומתן בקיץ, אלא עם כן אינטר תקפוץ על המציאה. לאגוארו מגיע קבוצה שרצה על תארים קצת יותר משמעותיים מהליגה האירופאית וגביע המלך, על מה שהיה בתחילת העונה באתלטיקו אפשר לכתוב ספר מהשחורר של הייטנחה ובניית הסגל הבעייתי וכו', ולאגוארו שחקן מדהים שלעצמו מגיע יותר טוב. עם אתלטיקו תעשה צעד מפתיע ותתחזק משמעותיית בעונה הבאה, זתומרת בהגנה(חייבת מגן ימני ובלם), ועוד חלוץ ואולי קשר שמאלי, יהיה על מה לדבר.
פאתטיקו זה מועדון שכול שנה מדבר הרים וגבהות ובסוף צונח למימדי עכבר. הרבה מאוד אנשים, בין היתר נדב יעקובי שהוא אוהד שלהם ושל ויגו, טען שהם מועמדים לזכיה באליפות. הבעיה של אתלטיקו היא לפי מה שהבנתי כלכלית. המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכיסו של הנשיא, שהוא איש עשיר מאוד, ובעקבות כך הקבוצה הלכה השנה לצמצומים דווקא בעונה שהם שיחקו בצ'מפיונס. המכירה של היטינחה, שהוא בכלל היה כישלון גדול, היתה בגלל שלא היה להם כסף בקופה. ברגע שהאנגלים הציעו הצעה יחסית נחמדה עבורו, הם מכרו. לא יודע, לא נראה לי שהם יעשו שינוי משמעותי בקיץ. אולי אגוארו יעזוב ויגיע איזה חלוץ נחמד. אולי אגוארו יישאר ויגיע עוד איזה בלם סביר. בסופו של דבר הם רחוקים מאוד מאוד מהאחות הגדולה.
אגוארו לא כל כך בטוח בסגל למונדיאל, ככה שאני לא חושב שאפשר להגיד שהוא בטוח יסע לדרום אפריקה והיא תהיה חלק משיקוליו אם לעבור מועדון, גם אם הוא יסע לדרום אפריקה אני בספק אם הוא בכלל ישחק אחרי הקרע שיש ביחסים בינו לבין דייגו.
נדב יעקבי מגוכח, כל שנה הוא מצהיר שאתלטיקו תיקח אליפות, אחרי חודשיים הוא מסתלבט עלייה בשידורים של הליגה ובליגת האלופות, גם בתחילת העונה הוא אמר שאתלטיקו תרוץ חזק השנה, כל אידיוט שראה את הסגל של אתלטי העונה ואת המכירה של הייטנחה בלי להביא מחליף ידע שאתלטיקו הולכת לעונה בינוניית מינוס. נדב גם אמר שסביליה היא אלטרנטיבה לריאל ובארסה אחרי שסביליה ניצחה את ריאל בפיחואן, נדב הוא קשקשן גדול, ידע רב בכדורגל, אבל הבנה ששואפת ל-0. אם אגוארו יעזוב זה יכניס הרבה כסף, ואפשר להביא 3-4 שחקנים טובים. אגוארו חייב להיות בסגל של המונדיאל, אבל עם המאמן של ארגנטינה כרגע, גם מסי לא בטוח יהיה להיט במונדיאל. ועכשיו בואו נחזור לדיון שלהמחזור.
דויד ויאה היה מרחק נגיעה מריאל מדריד. אני בספק אם תצליח למצוא היום מישהו שיטען אחרת, אני בספק אם ויאה עצמו יכחיש את הדבר במידה וישאל עליו בעוד מספר שנים. דויד ויאה לא אידיוט, הוא ידע טוב מאוד את שוויו ושהוא מסוגל וראוי להרבה יותר מאשר ולנסיה. ע"פ הדיווחים, 5 מיליון יורו (ולפי דעתי גם התנגדות מצד ראול) פוצצו את העברתו של ויאה למדריד. הנה דבריו של ויאה מדצמבר האחרון כאשר נשאל מדוע התעקש להישאר בספרד בקיץ האחרון: אני אסכם במשפט אחד את הדעה שלי על אגווארו, בשנה הבאה הוא בכחול - של צ'לסי או של אינטר.
דיון יפה התפתח כאן. אני חושב שהבעייה המרכזית בוולנסיה היא שגם בשנתיים בהן השקיעה כספים רבים לחיזוק הקבוצה ורכש שחקנים מצויינים על הנייר - וולנסיה לא קיבלה מהם תפוקה ראויה. הראשון שבהם זהו חואקין סאנצ'ז(ידוע שהוא חוזר על-ידי צ'לסי, אבל אני מאמין שאם האנגלים באמת היו רציניים לגביו - הוא היה נוחת בלונדון) שהגיע בקול תרועה בתמורה ל-25 מיליון יורו והיום הוא משחק 60 דקות בינוניות במקרה הטוב ומתנדבד בין ספסל ליציע במקרה הרע; ניקולה זיגיץ הגיע כהבטחה גדולה אחרי עונה יפה בסנטאנדר, אבל משום מה לא קיבל צ'אנסים; מנואל פרננדס לא מימש את הפוטנציאל שטמון בו; אלכסיס התגלה כבינוני ועוד. הקיץ הזה לטעמי דויד ויאה יעזוב את הקבוצה. אותו דבר עם אגווארו באתלטיקו מדריד, אני בטוח שהוא יילך לצ'לסי. הקבוצות שהן דרג ב' בספרד צריכות לשמור על הכוכבים שלהן על מנת להוות פקטור בצמרת, אבל גם להצליח ברכישות קטנות. סביליה עושה את זה מצויין, אבל אתלטיקו לא - הייטינחה, אויפאלושי וכל מיני כאלו לא הצליחו לייצב את ההגנה. כסף הוא גורם חשוב בכדורגל בזמנים הנוכחיים הרבה יותר מאשר בעבר - זה מסביר איך פעם אתלטיק בילבאו הייתה יכולה לזכות בתארים רק עם באסקים ולהיות אולי הקבוצה הטובה בספרד למשך שנים מסויימות והיום המצב רחוק מאוד, אך מצד שני - תמיד היו פערים כספיים גדולים בין ריאל וברצלונה לבין שאר הליגה, והקבוצות הצליחו להתגבר על העניין הזה. אני חושב שאחת הבעיות בספרד היא עידן המאמנים הכושל. נדיר למצוא בקבוצות הצמרת מאמנים כמו מנואל פלגריני שבנה את ויאריאל מאפס והפך אותה לקבוצה שבשיאה סיימה במקום השני וכמה שנים לפניכן הייתה במרחק פנדל מגמר ליגת האלופות. אולי גרגוריו מאנזאנו קרוב להגדרה של 'מאמן טוב', ויש גם את מיצ'ל שיש לי תחושות טובות לגביו ובנוסף את ארנסטו וואלוורדה שהביא את אספניול לגמר הליגה האירופית. פעם היו כאן מאמנים כמו בניטס הטקטיקן הנפלא וגם את חאבייר אירורטה, שועל קרבות וותיק שהאכיל את ריאל מדריד קש בריאזור פעם אחר פעם. באנגליה גם לקבוצות האמצע יש מאמנים טובים - דיוויס מוייס, מרטין אוניל ואפשר להמשיך הלאה. גם אוני אמארי וגם מאנולו חימנז לא נותנים שום ערך מוסף לקבוצות שלהם.
