מחזור 29 בליגת העל: באר-שבע מנצחת במושבה; הפועל יורדת שוב מתחת לקו האדום

מה הקשר?
גם מסי ודרוגבה משחקים באותו מקום.

 

לא ממש, אבל בין מסי לדרוגבה יש הבדל עצום בתפקוד. בוזגלו ומיכה נדרשים בערך לאותן פעולות לאורך הקריירה, זה שבוזגלו נותן יותר ערך מוסף לא אומר שהוא בתפקיד שונה.

 

מליקסון בכושר טוב הוא השחקן הכי טוב בליגה , בקלות.
הבעיה שהוא פציע, ולוקח לו זמן לחזור לעצמו אחרי פציעות.

 

על פי איזה מדד? מה זה כושר טוב? פיק של שבועיים?
אני שומע את השטויות האלה מאז שהוא כיכב אצלכם בתחתית. הוא אפילו לא טופ 5.

 

מבחינת תרומה לקבוצה.
תבדוק את אחוזי ההצלחה שלנו איתו בעונה שעברה ובלעדיו. הבדלים מאוד גדולים.
הוא לא שחקן של מספרים , אבל כל ההתקפות מתחילות ממנו.

 

זר לא יבין זאת

 

מליקסון הוא גאון כדורגל בקנה מידה ישראלי, לא פחות. כשהוא טוב, כולם מסביבו טובים יותר. כשהוא מצוין, אנחנו מצוינים ודורסים. מסוג השחקנים שרק בשבילו קונים כרטיס למשחק כדורגל.
הוא משחק לפעמים באגף, בעיקר כשבוזגלו לא פותח בהרכב, אבל מאז שנה שעברה התפקיד המקורי שלו הוא הקשר השלישי באמצע במערך של שלושה קשרים, ושם הוא משחק הרבה פעמים גם רחוק מהשער, שובר את הלחץ של היריבה ומעביר את כובד המשקל מהחצי שלנו לחצי של היריבה, פותח בונקרים ומערכים צפופים עם הדריבל המצוין שלו והמסירות שלו, מוסר המון מסירות מפתח, סוחט המון פנדלים כשהוא מצטרף מאחור, ולכן התפקיד שלו הוא שונה מהותית ממיכה ובוזגלו שרוב הזמן משחקים כקיצונים באגף.
עם מליקסון בשנה שעברה אחוזי ההצלחה שלנו עמדו על 87% ומאזן שערים של פלוס 20, וזאת הסיבה למה תמיד כשהשאלה הייתה מליקסון או בוזגלו, בכר בחר במליקסון, שבניגוד לבוזגלו גם במשחקים שהוא לא מבשל או כובש הוא תורם לקבוצה, בניגוד לבוזגלו שבמשחקים שהוא לא טוב הוא מסוגל גם להיעלם מהמגרש ל-90 דקות.

 

תמשיכו לא להחזיק ממליקסון.
הוא לא נתפס כווינר או שחקן קלאצ', אבל לכו לכל משחק מכריע או תקופת מאני טיים ותראו אותו מספק מספרים.
הוא זה שהוציא אותנו מהמשבר בעונה שעברה והביא צלחת.
הוא זה שבחמישה משחקים אחרונים ששיחק נתן לפחות שער או בישול בכל משחק והיה הגורם העיקרי ליציאה שלנו מהתקופה הבינונית.

 

כשב"ש הייתה בנויה על איזה צד יקום בוזי היא לא זכתה בכלום ולא הצליחה באירופה.
כשקרנו של בוזי ירד וקרנו של מליקסון עלה, יחד כמובן עם דגש על משחק קבוצתי של בכר, ב"ש הפכה למועדון המוביל בארץ.
מליקסון השחקן הכי גדול בליגה היום.

 

לי נוצר רושם שזה בעיקר כי אתם אוהבים אותו.

 

אבל בגלל זה אנחנו אוהבים אותו...
מצחיק אגב שאומרים שהוא לא ווינר. אם ניקח את ה5 משחקי עונה האחרונים - ב2 הוא היה פצוע ולא ניצחנו, 1 איתו הוצאנו תיקו חשוב בבלומפילד (והוא היה מצויין), שניים ניצחנו בזכות מעורבות שלו בגולים הראשונים ומשחק מצויין בכללי

 

היחיד שגורם לי לספק בזה שמליקסון טוב הוא הכי טוב בארץ , הוא ויטור.
הוא אפילו יותר מפלצתי ממאור חח

 

כשוואקמה בזון ונחה עליו הרוח הוא שחקן ההתקפה הטוב בארץ. לא חושב שיש התלבטות.
במחצית השנייה במושבה הייתה לו רבע שעה כזו אחרי סיבוב שלם שהיה חלש מאוד לסטנדרט שלו. הלוואי וימשיך משם.

אם לוקחים את טבח, בוזגלו, מיכה ומליקסון, את האחרון את האחרון אני לוקח ראשון לקבוצה שלי. השאר לא עם פערים משמעותיים כל כך.

 

מליקסון זה השחקן שמחבר את כל החלקים בפאזל שלנו, זה השחקן שכשהיריבה ממול עושה בונקר וסוגרת משחק ואנחנו לא מצליחים לפרוץ את המערך הסגור נותן איזה מסירת מפתח או מסירת עומק שמפרקת את ההגנה, או לחילופין עושה דריבל שחודר תהגנה וייצר מצב לשער או פנדל.
לקבוצה כמו שלנו, שמתמודדת מול בונקרים וסגירת משחק על בסיס קבוע, זה הופך את מליקסון לשחקן הכי חשוב בחלק ההתקפי שלנו מבחינה היצרתיות ובניית המשחק ההתקפי.
ברור שאוגו, מיגל ונואקמה זה מפלצות כדורגל בקנה מידה ישראלי, וכל אחד מהם מבחינה מספרית הוא הפקטור הכי חזק בעמדה שלו, אבל בלי מליקסון, המשחק שלנו הרבה פעמים תקוע.
מליקסון זה המוח והיצרתיות של הקבוצה שלנו, ואלכס אמר את הדברים בצורה מדויקת, זכינו באליפות כשמליקסון תפס את מעמדו של בוזגלו כשחקן המרכזי בקבוצה.
כשמנתחים שחקן כמו מליקסון צריך לעקוב אחריו כל 90 הדקות, לא להסתפק רק בפעולות שרואים בתקצירים, של השער שכבש או בישל, של הפנדל שסחט או של מסירת המפתח שסיפק, אלא בכל הנגיעות שלו בכדור במשחק ובכמה אותם נגיעות בכדור קריטיות למשחק שלנו. כמעט אין התקפה טובה אצלנו שלא התחילה או עברה או קיבלה איזה תרומה לאורך הדרך ממליקסון.

 

לא הבנתי את הקטע של ״נדרשים לאותן פעולות״. כל שחקן יש לו את האיכויות שלו.
שניהם משחקים על אותה משבצת, אבל האיכויות והתפקידים שלהם שונים.
בוזגלו הוא שחקן התקפה שבא לידי ביטוי בשליש ההתקפי, דור מיכה הוא שחקן קישור שמביא את עצמו לידי ביטוי במרכז המגרש.
ככה אני רואה את זה.