מחזור 28 בפל' העליון: 1:3 לת"א על ב"ש, הפער בצמרת: 8

לא אמרתי שהוא עושה את ההבדל אבל הוא גם חלק שמוסיף. זהבי לבד לא יכול...שם שנה שעברה פריצה עזר לו עם איזה 12-13 שערים ובעונה הראשונה פריצה עזר לעטר עם איזה 8-9 שערים בחצי עונה. עם איך שפריצה נראה נגד באר שבע, כואב הלב שהוא לא שיחק איזה 3-4 חודשים כי העונה יכלה להיגמר הרבה יותר מהר בלא מעט משחקים שהסתבכנו בהם והנוכחות שלו היתה עוזרת לנו מאוד, רק ממחיש את הכישלון של עדן בן בסט אגב.

 

לא. תפיסה בחולצה לא יכולה לשבור רגל.

 

אמרתי שמיכה לא נותן עונה טובה? רק אמרתי שכמו שלכם יש מיכה לנו יש ארבייטמן.
שהדבר היחידי, מבחינה מקצועית, שלכם יש ולנו אין, שנותן לכם את היתרון, הוא ערן זהבי.
שימו את ערן זהבי אצלנו, או אפילו תוציאו את זהבי ממכבי ת"א ושימו אותו באיזה קבוצה באירופה, ולדעתי מאבק האליפות נראה אחרת לגמרי.

גם התאקל של נאסר לא יכול לשבור רגל. את ההצגה ייני עשה אחרי התאקל, כלומר היה מגע, וראה פלא, ייני אפילו לא יצא לקבל טיפול.

 

זה נכון שייני שבר את שיא הקפיצה לגובה בתיקול הזה, אבל נאסר הרוויח את האדום שלו בצדק.

 

לא תשכנע אותי אחרת. לא נסכים על זה.
נראה לי אפשר לעבור הלאה.

 

באופן כללי זה מגוחך שאנחנו עם מספר האדומים הגבוה בליגה (8) - 7 מתוכם ישירים!
הדבר האחרון (לצערנו האמת) שאפשר להגיד על השחקנים שלנו שהם אגרסיביים.
לפחות ארבעה די מונפצים (גורדנה בטדי, אג'ידה באשדוד, ביטון מול מכבי פ"ת ודוידזאדה בבלומפילד)

 

אם אוגו משחק תמיד כמו שלשום, אני מופתע שאין לו לבד שלושה אדומים.

 

האמת שגם אני. איך שראיתי את אוגו אמרתי שזה שחקן שיקבל הרבה אדומים, אבל בנתיים הוא רק עם אחד, כשהוא מטופש לחלוטין.

לגבי הפאול - גם אני בדעה שזה פאול מכוון שיכל לעשות הרבה יותר נזק ממה שעשה ונאסר היה צריך לקבל עליו אדום.

 

גם לדעתי לנאסר הגיע אדום.
אדום בהיר אבל אדום.

אוגו דווקא? לא מודאג ממנו יותר מדי
נדירים המקרים שהוא מתגרה במזל
בטח בהשוואה לכמה חברים פחות חכמים בסגל.

 

הגודל של אוגו גורם לאיזה דימוי של שחקן אגרסיבי ששובר רגליים אבל במציאות הוא ב90% מהמקרים לוקח את הכדור בלי עבירה בזכות הפיזיות האדירה שלו. וגם במקרים שהוא לא לוקח את הכדור, בגלל הפיזיות שלו הוא לא צריך לעשות עבירה קשה, מספיק שהוא יוצר מגע עם השחקן ליד והוא מפיל אותו.

נ.ב
אוגו עוד סיים את המשחק עם צהוב, נוסא שעצר לנו לפחות שתי מתפרצות ועשה המון עבירות (כולל אחת טיפשית לאחר השריקה ליד הרחבה שלנו) לא קיבל אפילו צהוב...

 

השאלה כמה פעמים האיצטדיון של 30 אלף יהיה מלא.
השנה היה שילוב בחיפה של כמה גורמים: איצטדיון חדש, מחירי מנויים נמוכים, צוות אימון זר שהיה אמור להחזיר את חיפה למאבק האליפות וחזרה הביתה של יוסי בניון.
כל הגורמים למעלה גרמו למספרים הנהדרים שמכבי חיפה מעמידה השנה.
מה יקרה אם חיפה תמשיך להיכשל בשנים הבאות? מה יקרה אם מחירי המנויים יעלו? מה יקרה אם יעקב שחר יחליט לעזוב ולא להוריש את הקבוצה לבן אלא פשוט להציע אותה למכירה ומי שיבוא במקומו יבנה קבוצה בפחות כסף ועם פחות שאיפות?
למכבי חיפה יש בסיס גדול של קהל, אבל גם הוא, כמו כל הקהלים בארץ, בנוי מכמה אלפים של אוהדים שרופים, כשכל היתר הם "אוהדי הצלחות".
אז אולי חיפה לא יביאו מאות אוהדים למשחק בית, אבל מי אמר שבעתיד חיפה לא ימכרו מתחת ל10,000 מנויים או יביאו פחות מ10,000 אוהדים למשחק בית מה שיגרום לשני שליש מהאיצטדיון להיות ריק ולאווירה של אנטי כדורגל?

במקרה הזה, עדיף אצטדיון קטן יותר, שיתאים לעובדה שרוב הסיכויים שלאורך זמן חיפה יהיו יותר קרובים למספרים של 12,000-13,000 מאשר למספרים של 30,000.
רוצים דוגמא? למשחק הגביע בבית מול קריית שמונה, שסומן כמשחק ההזדמנות האחרונה של חיפה להישאר במאבק על תואר, ששוחק מול מי שהייתה אז מוליכת הטבלה, הגיעו רק 14,500 צופים (מניח שמתוכם כ1,500 מקריית שמונה, כלומר 13,000 ירוקים). למה? כי המשחק לא היה במנוי, מה שאומר שהיה צריך לקנות כרטיס למשחק, מה שהשאיר לא מעט מנויים שהם אוהדי הצלחות, שמגיעים רק בגלל שכבר יש להם מנוי, בבית. מה ימנע מאותם אוהדים להישאר בבית גם בשנים הבאות במקרה של עליית מחירים/החלפת בעלים/כישלון מקצועי?

זה הקהל בישראל. וזה לא רק מכבי חיפה. גם אצל הפועל ת"א וגם אצל מכבי ת"א וגם אצל בית"ר י"ם הייתי במשחקי בית בתקופת השיא, ואז האיצטדיון היה מלא, והייתי בתקופות פחות טובות ואז המספרים ירדו בצורה דרמטית.

 

לדעתי, הפועל באר שבע יכולה להיות עבור הדרום מה שמכבי חיפה עבור הצפון.
מאילת עד גוש דן אין קבוצת כדורגל ייצוגית לדרום חוץ מהפועל באר שבע. נכון, יש כבר בדרום לא מעט אוהדים לקבוצות הגדולות, אבל יש גם הרבה מאוד אוהדי כדורגל שיהיה להם קל הרבה יותר להתחבר לקבוצה מצליחה שנמצאת במרחק נגיעה מהם, בטח אם הפועל באר שבע תגיע לגבהים שמכבי חיפה הגיעה אליהם (זכייה באליפויות, הגעה לליגת האלופות וכיוצא בזה).

הפוטנציאל של הפועל באר שבע הוא עצום, ועובדה שלמרות שנים רבות בלי תואר ולא מעט שנים בליגה השנייה, אנחנו עדין מצליחים להביא לכל משחק חוץ לפחות 2,000 אוהדים, עדין מצליחים למכור 6,500 מנויים למתקן כמו וסרמיל, ועדין מצליחים להביא 15,000 לחצי גמר גביע המדינה (בגמר אנחנו יכולים למלא את סמי עופר בקלות ולבד).

אם אלונה תתמיד, אם הניהול יהיה נכון, אם ההצלחה המקצועית תמשיך, המספרים שלנו יצמחו בהדרגה כי יש לנו בסיס מאוד גדול של אוהדים כבר היום שרק מחכה לסיבות לבוא ולראות את הקבוצה.
כמובן שכמו עם מכבי חיפה, גם אצלנו הקפיצה תעשה ברגע שנזכה באליפות ונצליח באירופה, ואז אין לי ספק שחוץ מבאר שבע על 200,000 פלוס התושבים שלה גם מדימונה, אופקים, נתיבות, ירוחם וכיוצא בזה יגדלו דורות של אוהד הקבוצה.

 

סטינו לגמרי מהנושא אבל חייב להוסיף עוד דבר בעניין הפועל ב"ש.

יש בב"ש עוד יתרון שאף אחד עדיין לא דיבר עליו, קלף שיכול להיות ג'וקר- וזה מחלקת הנוער.
במרכז הארץ והיום גם בצפון ילד יכול לבחור איפה הוא רוצה לשחק והמלחמה על כל כישרון גדולה.

לכל ילד כשרוני בדרום- דימונה, אופקים, נתיבות, ירוחם, ערד, רהט, תל שבע וכמובן ב"ש- יש רק כתובת אחת: הפועל ב"ש.
למה יש להפועל ב"ש מחלקה עלובה שהצמיחה כל כך מעט שחקנים לאורך השנים זה או כי מלבד ברדה ובניון לא היו כמעט כישרונות גדולים בכל אזור הדרום או, וזו האופציה ההגיונית יותר- התנהלות שערורייתית. אפילו כאן בנתניה נהנינו מההפקר משני כשרונות שהם במקור באר שבעים- אלמוג כהן וחן עזרא שבגיל מאוד צעיר העבירו את חייהם למרכז לשחק בטוברוק, משם הגיעו לנוער של מכבי ונראה לי שבכלל מעטים יודעים שהם במקור מב"ש... מניח שהם לא היחידים...
התנהלות טובה וקבוצת בוגרים מצליחה תסלול את הדרך של כל הכישרונות של אזור הדרום רק למקום אחד בעוד כל השאר מתקוטטות על כל כישרון.

 

התקופה של זינו הבריחה מכאן לא מעט כישרונות כי הניהול היה שכונתי וגם המתקנים היו בושה וחרפה (חלק מהקבוצות במחלקות הנוער היו מקיימות אימונים בפארקים ברחבי העיר).

גם בתחילת הדרך של אלונה היו כמה שחקנים כשרונים שברחו כי המתקנים עדין לא היו מוכנים והבוגרים עדין שיחקו בליגה השנייה ולכן היה ספקות בקשר לעתיד המועדון (עוז פרץ שהיום משחק במכבי פתח תקווה ובנבחרת האולמפית הוא דוגמא מצוינת).
אבל היום, כשאלונה מביאה את הקבוצה הבוגרת לצמרת עונה שנייה ברציפות, כשיש מתקני אימון חדשים למחלקת הנוער, הכל השתנה. לא רק שאנחנו שומרים על השחקנים הבולטים שלנו, אלא אנחנו גם מצליחים למשוך שחקני נוער מוכשרים מבחוץ ואפילו להחזיר שחקנים בולטים שעזבו (כמו מתן כהן שחקן נבחרת הנערים של ישראל שעזב לנערים של מכבי ת"א וחזר הקיץ למועדון).

תוסיפו לזה את העובדה שהתקציב של הנוער שלנו עולה בכל שנה, ותקבלו מחלקת נוער שנמצאת בהתקדמות בכל שנה מה שמתבטא גם בהישגים של קבוצת הנוער כשהשנה אנחנו במקום החמישי בטבלה וכשבארבע השנים האחרונות מחלקת הנוער שלנו מגיעה פעמיים לחצי גמר גביע המדינה.

בזכות ההצלחה גם הגענו למקומות שלא הגענו אליהם קודם כמו המגזר הבדואי.

זה עדין לא מספיק, ויש לנו עוד הרבה להשתפר, גם מבחינת ההישגיות וגם מבחינת איכות השחקנים שעולים לקבוצה הבוגרת (הכי חשוב מבחינתי), אבל גם כאן הכסף והניהול של אלונה מקדמים את מחלקת הנוער ועם כל שנה שעוברת ניתן לראות עוד ועוד שחקנים ממחלקת הנוער בנבחרות ישראל השונות.

 

ממתי אם שחקן פגע או לא פגע ברגל אמור להשפיע על אדום? מה אם הוא נכנס במטרה לפגוע וחזק ופספס כי השחקן קפץ מעל זה אומר שלא מגיע לו אדום? רק על החוצפה של דוידזאדה לבוא ככה עם הרגל לשחקן יריב הייתי שולח אותו למקלחת ומוסיף לו עוד משחק בחוץ שיחשוב על מה שהוא עשה, ככה גם לעוד שחקנים חוצפנים שחושבים שזה שהם מפסידים נותן להם לגיטימציה להיכנס ביריבים בברוטאליות.