http://estaticos02.marca.com/imagenes/2013/03/02/futbol/madrid-barcelona/1362243262_extras_portada_0.Xxx נמאס כבר, הקלאסיקו כל-כך משעמם, פעם עוד הייתי מתרגש מהמשחקים האלה. ועכשיו ברצינות...סופר-קל! שני קלאסיקוס צבועים לבן טהור ונקי תוך חמישה ימים. שלושה קלאסיקוס לבנים בעונה. תחזרו על זה שוב ושוב, פעם זה היה רחוק יותר אפילו מחלום. הכי חשוב שמוריניו לקח הימור בטוח, ואני שמח לאכול את הכובע. התמודדנו איתם כמו שצריך, גם אם זה לא נראה הכי טוב לעין שקאקא עושה יותר הגנה וקאייחון כמו מגן ימני נוסף. את מי זה מעניין. ברור שכריסטיאנו הוסיף המון אבל זה היה ניצחון מוחץ גם אם לא מבחינת התוצאה. עם תוצאה כזאת, תענוג להגיע לאולד-טראפורד. אני עדיין אומר שאם לא נעבור את יונייטד זה כישלון חרוץ, אבל כן יהיה משהו לזכור מהעונה הזו. ואלדז רץ לשופט כמו הערס הכי גדול בשכונה, ג'ורדי אלבה בוכה לאמא. אולי עכשיו בבארסה מבינים איך זה לראות את השופט מפנה להם את הגב במשחק חשוב. את האדום של פפה שחירב הצגה גדולה בחצי הגמר ב-10/11 אני ממש לא שכחתי. בגול של ראמוס הרגשתי כל-כך הרבה עוצמה, איך הוא מראה לכולם שהוא הקפטן(הזמני) של המועדון מס' 1 בעולם. עוד גול בנגיחה עם כל הלב. דווקא כעסתי עליו בגול של מסי כי הוא גם לא הצליח לחסום את הבעיטה וגם הסתיר לדייגו לופז, זה היה פיצוי הולם ומבחינתי הוא 'החזיר את החוב' על הטעות הקטלנית מול יונייטד למשל. המשחק היה רדום משהו עד שכרסיטאנו עלה לשחק, מעולם לא היה שחקן שהשפיע כל-כך הרבה על קבוצה אחת ולא רק מקצועית אלא גם מוראלית. תוקפים בחמת זעם, לא מתפשרים על תיקו חס וחלילה. הרגשתי ממש כאילו ראול והיירו עלו לשחק ביחד כשהם בשיאם וכל אחד נותן את שלו. ואיזה כדור חופשי הוא הדביק לחיבורים של ואלדז, וואו! איזה חוסר מזל. בסטנגה זה שווה 5 גולים, מאניטה, ניצחון טכני. ואחרון חביב - אלבארו מוראטה. כן, ואראן היה פנטסטי בהגנה, קונטראו כנ"ל, אסיין משחק בביטחון מוגזם אפילו לפעמים ודייגו לופז מוכיח שיש על מי לסמוך - אבל הילד שבישל לבנזמה קנה אותי. אני מבין למה הוא החמיץ מול ואלדז ולא הצליח לעשות ואסילינה כמו ראול - כי אם זה היה מצליח זה היה טוב מדי. ואת הטוב מדי אני מקווה שנשמור ליום שלישי. האללה מדריד, גראנדה מוריניו!
הדיווח על ואלדז היה מחשבון טוויטר מזויף. לדעתי לא היה פנדל. יכול להיות שהיה מגע קטנטן אבל גם אותו לא ממש רואים בהילוכים החוזרים. בכל מקרה לצלילה לא היה קשר למגע. בשביל לתת פנדל (במיוחד בדקה כזאת) צריך שההכשלה תהיה ברורה, זה לא המקרה כאן.
הפסד נוסף, ציפתי שלאחר ההפסד בבית הם יבואו באקסטזה וינסו לנקום אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. החיסרון של צ'אבי במרכז בלט, מסי נראה עייף ופדרו לא דומה לכלום כבר תקופה, קיוותי שמוויה נראה משהו חדש ויצרתי אבל התבדתי פעם נוספת. המשחק התחיל עם שער שטותי שבא כמובן מהצד של אלבס (התפללתי שישאירו אותו בברצלונה ויעלו עם פויול/אדריאנו) שחלק באשמה עם מסצ'ארנו, מסי איזן והלך לשנ"צ, משם רק קבוצה אחת שיחקה על מנת לנצח וניצחה בסופו של יום. עכשיו רק העפלה על חשבון מילאן יכולה להשכיח את שני ההפסדים הללו. נקווה לטוב. שער מתוך שתי בעיטות למסגרת, מישהו קבל על תכליתיות?
הסיקור באתר ריאל מדריד - כבר כאן אינשאללה גם מול יונייטד הם יעשו לי כל-כך הרבה עבודה. כבר כתבתי כאן פוסט על המשחק ורוב דעתי נמצאת בכתבה מן הסתם, ובכל-זאת כמה דברים: * הביקורת על קאקא מוגזמת, בטח היום. הוא שיחק עם שחקנים מוגבלים מבחינה התקפית ובניגוד למוראטה למשל הוא לא קיבל כדורים. זה ממש לא המשחק בו צריך להגיד 'קאקא לא שיכנע'. * אלבארו מוראטה - אם מוריניו יפתח איתו באולד-טראפורד זה לא יהיה כל-כך יומרני. אבל, היום הוא שיחק בכנף ולדעתי מרגע שכריסטיאנו נכנס זה היה צריך להיות הפוך. אני מאוד לא יירצה לראות חילופי מקומות כאלה מול יונייטד נניח. כמובן שרואים מאיזה חומר הוא קורץ. שחקן צעיר במעמדים האלה לרוב 'הולך על בטוח' והילד מנגד ניסה לפרפר שוב ושוב את אלבס וגם הצליח. לא כולם יכולים בגיל 17 לתקוע את הכדור בחיבורים מול 100 אלף אוהדים בדרבי, לא כולם ראול. * פאביו קונטראו - יכולת הגנתית מהגבוהות שיש. * אני מהתומכים היותר גדולים של מוריניו ומבחינתי שיחתום עד 2020. מאמן אחר היה מקבל הרבה יותר קרדיט. מצד שני, אני באמת חושב שהיו כמה מהלכים מיותרים מצידו העונה, רגעים בהם הוא ממש כאילו עשה דווקא, ואני לא מתכוון על הספסול של קסיאס. * לא סביר שמוריניו חושב להמשיך עם פפה בקישור האחורי, אבל ברור שקריאת המשחק לא מספקת. * בארסה עם 6 בעיטות לשער במשחק שלם, אנחנו עם כמות כפולה וכל מצב היה מסוכן. בארסה הגיעה לשתיים כאלה. * בעונה שעברה היה לנו שבוע מחץ - באיירן בחוץ, קלאסיקו בקאמפ-נואו ובאיירן בבית. הטירוף מהבטחת האליפות אבד מהר מאוד פחות או יותר עם הכדור שראמוס העלים לשמיים. השבוע הנוכחי יכול להיות מהגדולים בהיסטוריה. אני רק חושב על זה ומתרגש כמו ילד. אם נעבור אותם את יונייטד, אם. 3/3, טירוף זה יהיה אנדרסטייטמנט, אבל מוקדם. האללה מדריד!
אי אפשר להפיל את ווייה להרכב דווקא במשחק הכי חשוב וקשה בעונה ולצפות ממנו לשחק כאילו הוא בהרכב כל משחק, כולנו יודעים מה הוא שווה, הוא השחקן התקפה השני הכי טוב מתוך 3 שצריכים לשחק.
אופס. מסתבר שלהיות פסימי זה משתלם, אז עכשיו נשאר לי לקוות שהקבוצה לא תיקח קשה את ההדחה מליגת האלופות אחרי שלושער של ואן פרסי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
תעשה אתה את החשבון מה חמור יותר, מחאות כלפי השופט בטענה לפסיקה לא נכונה לטענתם או לכסח את שחקני היריבה כי הם ניצחו אותך ברצלונה הפסידה השבוע פעמיים לריאל מדריד ולא ראינו עבירה גסה אחת מצידה שבאה בכוונה לפרוק תסכולים ותהיה בטוח שיש לא מעט http://stream1.gifsoup.com/view4/1428538/ramos-vs-messi-puyol-o.Xxx http://stream1.gifsoup.com/view4/2963800/marcelo-tackle-o.Xxx אז תעשה בדק בית לפני שאתה מדבר מה לא בסדר במקומות אחרים, כי אצלכם ברוך השם לא חסרים כאלה מקרים
שוטטתי כאן ובפורומים של ריאל ובארסה והתגובות,איך לומר בעדינות? מוגזמות לכאן ולכאן. אוהדי בארסה שקועים מזה מספר ימים בייאוש מוחלט בגלל שלושה הפסדים רצופים ושוכחים תוך כדי כך שנים של הגמוניה מוחלטת,הישגים פנטסטיים ויכולת שיא של קבוצה אשר מי יודע מתי ואם בכלל נזכה לראות. אוהדי ריאל שאכלו ים של מרורים עד לפני שנה וחצי בטוחים ששני הנצחונות על בארסה חסרת ההגנה הופכים את קבוצתם לטובה בעולם למרות שיש לפחות קבוצה אחת {אם לא יותר} באירופה המפגינה יכולת הרבה יותר מרשימה במשך כל העונה ובכל המסגרות. מילת המפתח היא פרופורציות,הרי לא באמת חשבנו שקבוצה אחת גדולה ככל שתהיה תשלוט לנצח בכדורגל האירופאי /עולמי, יש כל כך הרבה דוגמאות מההסטוריה הקרובה והרחוקה ודי אם אזכיר את ברזיל 70,הולנד 74,אייאקס,באיירן,מילאן,ריאל,יובה,ליברפול ועוד ועוד. כל מועדון גדול או נבחרת גדולה עוברת את אותו התהליך וזה טבעי ולגיטימי ואבוי לנו אם זה לא היה כך. הרי זה מה שיפה בכדורגל או בכל ספורט אחר,מגוון הקבוצות,השחקנים,המאמנים,השיטות והאוהדים,זה מה שמושך אותנו לעקןב ולצפות במשחקים שנה אחרי שנה ולא להשתעמם אף פעם. אני מבין שרוב המגיבים צעירים וכמו שאני בכיתי כשגרמניה לקחה מהולנד את הגביע העולמי ב 74 עם כדורגל אפור {אבל חכם} כך אני "מבין" את הייאוש של אהודי בארסה מצד אחד ואת האופוריה של אוהדי מדריד מצד שני אבל אני מאוד מקווה שלכולם יש גם חיים אמיתיים חוץ מ"האהדה" הזאת לקבוצתם. נכון,התוצאה חשובה אבל אם לא נהנה מהצפייה אז מה הטעם? מה זה באמת משנה לנו בחיינו היום יומיים אם קבוצה איקס זכתה באליפות וקבוצה y בגביע? ברור לי שככל שמתבגרים שמים הכל בפרופורציות אבל עדיף להתחיל בזה מוקדם ככל האפשר ובכל מקרה יש תמיד יוטיוב שם ניתן לראות את הרגעים היפים של כל אחת מהקבוצות שהצליחה לרגש אותנו.....
יש זבל אנושי חדש במדי ברצלונה, ג'ורדי אלבה, עוד ילד מושתן שכנראה מתרגש מדי מהחולצה שהוא לובש, כבר במשחק הקודם ראו תגובות מוגזמות, זלזול ביריבה וחוסר ספורטיביות, היום זה הגיע עם התגובה לקהל, כמו שאמרתי- זבל אנושי, יש כאלה בריאל מדריד, בהחלט יש כאלה גם בברצלונה. צלילה יפה של אדריאנו, זה לא פנדל, ברצלונה מפסידה במשחק לא חשוב מבחינת הליגה, אבל זה קלאסיקו, זאת ריאל מדריד, מוריניו עם עוד שיא קטן לפני העזיבה הקרבה. ריאל מנצחת משחק בלי אוזיל, די מאריה, צ'אבי אלונסו, קסיאס, רונאלדו (מחצית וקצת), אין ספק מהשחקנים הבולטים בריאל והטובים ביותר, יפה מאוד.
ואיך זה עושה את ההתנפלות של השחקנים של ברצלונה לבסדר? אני לא הגנתי על מה שמרסלו עשה, אני לא מבין איך זה קשור למה שאני טוען. אין לי מושג על מה אתה מדבר. אף אחד לא חושב שאנחנו איזה קבוצה גדולה בקנה מידה עכשווי או היסטורי. מי שראה את ריאל השנה לא יכול לטעון דברים כאלה.
