לא האמנתי, אפילו בתסריטים הכי פסימיים שלי ששוב נהיה באותו המקום. לא חלמתי על חזרה לליגת האלופות, אבל זה כבר תסריט הזוי מידי.
תודה לבולוניה על הרכות הנוראית שלה ועל חוסר האופי המחריד שלה ומזל שהבחור הקטלוני סוף סוף כיוון את הכדור בצורה מדויקה בדקות האחרונות ולא בעט שוב פעם לדה קוסטה. ניצחון חשוב למוראל אבל עם כל הפצועים והמושעים, איך נמשיך הלאה לעזאזל?
למזלנו פגשנו את אחת משתי קבוצות בליגה שנמצאת במצב יותר מזעזע מאיתנו. מסכן דונאדוני. לא בטוח שהמשחק הזה לא יותר בזיוני מהתבוסה לנאפולי. נגד 9 שחקנים, שרובם גם עם ביטחון בריצפה, הם בקושי הצליחו להגיע למצב במשחק בית. ועוד ניצלו בשן ועין מכמה החמצות של פאסליץ' ודאלופאו. המצב שלנו גרוע אבל עדיף שיהיה כזה עם 3 נקודות וניצחון למצב רוח. .
כמות הסבל שאנחנו אוכלים בשנים האחרונות זה פשוט לא יאומן, אין פה ולא היה פה היגיון במשחק הזה, הופעה מחרידה אבל איכשהוא הצלחנו לצאת עם שלוש נקודות. אני עדיין לא מצליח להבין איך הצלחנו , בעצם צריך להודות לדונארומה שהשאיר אותנו שם ולדונאדוני על ניהול משחק הזייה. אני מעודד מהאופי שהם גילו, אבל מודאג...מודאג מאוד, מכת הפציעות הזו בעוכרינו ועם כל ההרחקות האלה עוד יותר נורא. נותר לסמוך רק על הגרינטה.
שבוע קשה לאוהדי בולוניה. דונאדוני אומנם לוקח את האשמה על עצמו, וסביר שיש לו בה חלק. אבל (שוב), כשאני מסתכל בעין בוחנת על הסגל שלה, בולוניה נמצאת איפה שהיא אמורה להימצא ואולי אפילו מעל לכך. הרי היא עדיין, בסה״כ, במרחק של 5 נקודות מטורינו.
