מחזור 18 בליגת העל: תיקו דרמטי בדרבי התל-אביבי; מכבי חיפה מנצחת בטרנר

את השורה הזו בהיסטוריה, 'הקבוצה היחידה שניצחה את מכבי בעונת X' - נשאיר לקבוצה אחרת. שוב, זה לא משחק בין שתי קבוצות שהן לא באותו הלבל\כושר\מומנטום. הפועל כל הסיבוב לא נותנת גול ובהרבה משחקים גם מייצרת מעט מדי מצבים - ק"ש לאחרונה, למשל. עם טונות של מזל אני עוד יכול לראות איכשהו התקרבות לעוד תיקו הירואי, אבל שניתן גול? חלילה וחס. האוהדים צעקו לשחקנים באימון - "הפסדתם לבית"ר, הפסדתם לחיפה, הפסדתם לבאר-שבע, אל תתבזו". ובכל-זאת אני לא מודד את העונה לפי הדרבי, זו עונת בלהות, היו תקוות לקצת שקט העונה הזו ושוב קיבלנו קרבות תחתית.

אני בטוח שנראה את מכבי נמרצת פי כמה במשחק הראשון, בכל הרכב, בטח אם אלה יהיו החבר'ה הצעירים - מדברים על זה שעטר ושכטר שוב על הספסל. האוהדים הצהובים גם רוצים את הדרבי וגם השחקנים. איביץ לא ייתן להם לשחק בהליכה.

 

זה תלוי באיזו תקופה מתחיל הניצוץ ועד כמה להצלחות יש קשר לזה. אני גדלתי על הפועל ת"א סביב התינוקות של קשטן וגם בתור ילד אתה רואה שהמועדון שלך הוא מקום שלישי במספר האליפויות וזה לא המועדון הגדול בארץ, ועדיין, אלה היו שנים מטורפות עם הצלחות באירופה. עבורך הקבוצה שלך עדיין גדולה, מפוארת, עם זיקה מדהימה לעבר. ואני חושב שהעשור של הפועל שחור משחור, אם נתייחס רק לפרק הזמן הזה, אתם רוצים לעשות תחרות? ירידת ליגה ללאומית - כמו אפסים, מהמקום האחרון, פירוק - מאה מיליון, כששלושה חולי נפש או משהו עושים סיבוב על הפועל, לא ניצחנו קבוצת צמרת מאז 2014/15 - הניצחון המזליקי על באר-שבע, ראינו את גיבורי הדאבל מתפזרים לכל המקומות, ורמוט חותם במכבי ואחרי כמה דקות עולה עם סרט הקפטן לדרבי, וגם ה-5:0 ההוא. אני בקושי זוכר שחקנים שהיו 'הפתעה נעימה' בהפועל.

כרגע אני לא רואה תקווה כאוהד הפועל ת"א. למכבי חיפה יש, לבית"ר ירושלים עם חוגג יש - הוא לא תמיד חכם אבל לומד את העסק והוא שאפתן, לבאר-שבע יש.

 

http://www.interload.co.il/upload/5542097.Xxx

זו אחת התמונות הבודדות שלי מהיציע בשנים האחרונות, דווקא מעונת הירידה, אבל בהתחלה, שהיינו אופטימיים. אני נזכר איך בתחילת עידן הפייסבוק, איפשהו בכיתה י"א-י"ב - רוב הסטטוסים היו 'בדרך לבלומפילד - יאללה הפועל', הצ'ק-אין הקבוע וכל המשחקים האלה היו חוויה. עשיתי מנוי דווקא בעונת הלוזון לראשונה בחיי(2007/08), ולמרות שהיה כדורגל רע וחצי עונה שפל - נשארתי תמיד עד לרגע האחרון ועודדתי כמו מטורף, אבל הזדקנתי.

ככה כתבתי באינסטגרם - 'זה עושה לך חרא על הנשמה, אבל אתה אוהב את זה, ואתה ממשיך', ולאחר-מכן שיר האוהדים הידוע והמרגש - "ניסיתי להסביר, חיפשתי היגיון"(ומה שיש בינינו...קיים רק בדימיון). גם היום אני יוצא למשחק מוקדם, כיאה למשחק גדול, אגיע הרבה-הרבה זמן לפניי, אבחן את המגרש, אריח את הדשא, השחקנים עדיין לא יהיו לדעתי. רוצה לתפוס מקום טוב בגוש המעודד, בטח במשחק כזה. מי יודע מה יהיה בשנה הבאה, וגם, נו, חייבים לנסות לשמור על מצב-רוח טוב, הרבה במשחק עצמו שיהיה חרבנא - תמיד אפשר להתבאס. ל-1% הזה שיהיה טוב ויהיה כיף לעודד היום כמו במשחק בנתניה, והמושבה מלא לראשונה העונה - אני שם בכל הכוח, בגוש. יאללה הפועל

 

אני מקבל מה שרשמת, אבל @EO11 הסביר מצויין מה הכוונה.

בכל מקרה מקבל מה שאתה רושם, הכל עניין יחסי ואני לא מצפה ממך להבין כי לא באמת הייתם שם. כמו שבשלוש שנים האחרונות הבנתי דברים חדשים על השגיות, תחרותיות ודברים שמועדון גדול שרוצה תארים צריך לעשות. אולי חלק מהדברים שפעם, כאוהד של קבוצה קטנה, הרגשתי וחשבתי אחרת.