מחזור 18 בליגת העל: תיקו דרמטי בדרבי התל-אביבי; מכבי חיפה מנצחת בטרנר

אני רוצה לחזק כאן את עניין דמארי, היתרון היחיד שיש לכל חלוץ שמגיע זה שהוא פשוט בריא. הפועל התנהלה לא נכון עם דמארי, לא עם עצם ההחתמה אלא מרגע גילו הפציעה הנגררת. אם היה נח כמו שצריך זה לא היה קורה. כנראה שהוא מאוד רצה לתת מעצמו וראה את הקבוצה מתדרדרת אבל בפועל הוא נפצע, נפצע שוב, שיחק בכל-זאת וסיום העונה קודר. דמארי משחק בהתקפה או יותר נכון בלשון עבר, עם שחקנים דבילים ומעצבנים, כאלה שיודעים רק לרוץ, גנדה שנחשב לעילוי בהפועל זה שחקן עם פוטנציאל אבל גם אצלו יש הרבה ליקויים בסיסיים במשחק, קבלת ההחלטות, הכדרור שלא מספיק טוב(תראו איך אצילי למשל מוליך כדור קרוב לרגל). זיקרי ועאבד זה התחתית של התחתית, וספורי למשל שכן יש לו כוונות טובות ויכולת מסירה - תמיד ייאחר ברגע, תמיד ייטעה.
אתמול היו לנו 3.5-4 מצבים לא רעים, מעבר למצב הכפול שאיכשהו זיקרי העקום החטיא ובמתפרצת אחרי הקרן קיבלנו גול, קלאודימיר בעט בסיום וגם לספורי הייתה הזדמנות. 'השיפוט' היה גרוע לשתי הקבוצות, אבל היה פאול במהלך של הגול שלנו לדעתי. אני לא מסכים עם הציוץ של 'וואלה ספורט' שתהו האם הגול שלנו מנבדל.

לגבי ההמשך, עצם זה שהפועל מקפיאה את מוליץ' בשל הרצון ליהנות ממענק של 300 אלף שקל זה בדיחה[חמישה זרים], הניסנובים קמצנים והם לא יחזירו אותנו להיות קבוצה נורמלית לעולם כנראה. אם לא יגיע חלוץ אחר זה ביזיון, אני מקווה מאוד שחן עזרא יעדיף את הפועל על בית"ר, הוא גולר בפוטנצייה בעמדה בכנף.

קלאודימיר באמת היה גדול אתמול וגם מחא כאפיים שם אחרי האדום לשכטר(הגיע בת'אכלס לריקן, אבל זה היה משעשע עבור הקהל של הפועל. אני לא שונא אותו ואין לי משהו רע נגדו בכלל, אבל זרמתי עם הקללות), אבל כולם היו טובים וגם גוטליב המושמץ. ההתקפה היא כמובן סיפור אחר.

מכבי בזבזה זמן בעיקר מצד ראיקוביץ' בצורה מרגיזה, הייתה רחוק משיאה וסאבוריט שחקן שאני מעריך בגלל השקט ושהוא לא מנסה לבלוט בכוח אבל אתמול הוא נפל מכל דבר ובהגזמה, שיחקת בספרד ופתאום אתה כזה עדין?

הקהל של מכבי, הייתי מתחלף בכיף עם העונה שעוברת עליהם, לא שמעו אותם מספיק, לא היו רעבים, בקושי דחפו, שמרו כוחות. הקהל של הפועל היה מת לרבע מהתוצאות שלהם. בדרבי שעבר הייתי מוקף ב-50 אוהדים של מכבי כשעצרתי רגע בקניון הקטן שם בנתניה משום שהגעתי מוקדם. אף אחד לא עקץ או קילל אותי, שום דבר, הכל עבר חלק, כבוד הדדי, ככה זה צריך להיות וחבל ששמעתי על אלימות אתמול.

 

למה להבדיל? מי שחושב ומדבר עם הידיים עומד תחת אותה הקטגוריה. בין אם משחק ברעננה, מכבי ת"א או מנצ'סטר סיטי.
פפה, ראמוס, קאנטונה או עטר.

 

זה ששכטר צוללן ידוע לא אומר שלא נעשה לו עוול. לא רק ריקן התחמם בצורה מוגזמת(לזכותו ייאמר שהתנצל אחר-כך), אלא גם סאבוריט לא ממש היה ספורטאי ומופת, התגלגל כאילו ירו בו ולא בפעם הראשונה. ובנוסף, זה שהייתה טעות בזהות המורחק לא אומר שמכבי נפגעה מהשופט. אני אוהב כדורגל שיש בו אמוציות, שלא מתנהל על מי מנוחות, יצרים וסיטואציות בהם קצת מאבדים שליטה. כשצועקים לשחקנים 'תשברו להם ת'רגליים' אני כמובן לא מתכוון לזה, אבל קצת דם רע ויריבות ספורטיבית אמיתית זה לא חסר, אני לא אוהב את אובר החיבוקים והליקוקים שהיו בין ריאל וברצלונה בזמנו, אבל אתמול זה קצת הלך רחוק מזה.
ועדיין, זה לא שמישהו שם לשחקן אחר אגרוף בפנים, קצת דחיפות מיותרות וטונים גבוהים, וזהו-זה, ממשיכים הלאה. כלומר נגמר המשחק אין מה להתעסק בזה יותר מדי.

אני אכתוב משהו אחר שקצת ירגיז אחרים - המשחק כזה וגם הפועל נגד בית"ר הוכיח שוב בפעם המאה שבפלייאוף העליון השאיפה צריכה להיות שהקבוצות האלה יגיעו לשם, אלה עם הקהל, גם אם מקצועית למשל בית"ר ירושלים פחות טובה העונה מקבוצה אחרת. הכדורגל שלנו כל-כך גרוע בין-כה, מה הוא שווה בלי המשחקים האלה? העונה אף אחת לא תהרוס למכבי אבל מה דעתכם על שנה הבאה למשל ששלושה מחזורים לסוף, בבלומפילד המשובח, הפועל באה להרוס למכבי שרצה צמוד עם מכבי חיפה למשל?[בכוונה דמיון מפותח].