העונה האחרונה של חואקין בולנסיה הייתה אולי העונה הטובה שלו בקבוצה, אולי להוציא את העונה הראשונה, כך שאין לי באמת מושג על מה אתה מדבר, וכנראה שלא ראית את ולנסיה באופן רציף.בכל מקרה, הוא היה רחוק מלהיות שחקן גמור שהגיע למאלאגה, אבל אני בהחלט מסכים שהוא לא הגיע לאן שהוא היה צריך להגיע. מיזה הם? אמארי האידיוט לא נתן לו צ'אנסים, למרות שהוא היה רק בן 18 והיה אפשר להבין, אבל בולנסיה בנו על איסקו לעתיד והם ממש לא רצו שהוא יעזוב, שמאלאגה שילמה את סכום השיחרור שלו לולנסיה לא היה מה לעשות וההחלטה עברה לידיים של איסקו שרצה לעבור לפרוייקט החדש במאלאגה, קיבל שידרוג בשכר וחזר לעיר הולדתו ככה שאי אפשר לבוא לולנסיה בטענה. ולנסיה אולי הקבוצה שהכי הרוויחה ממכירת שחקנים ב3-4 שנים האחרונות, עם מכירות של קרוב ל200 מיליון יורו, היא הקבוצה האחרונה שאפשר להגיד ששחקנים לא מצליחים שם.
נו, זה בדיוק מה שכתבתי: התקופה שלו בולנסיה לא התפתחה כפי שציפו. ולא כתבתי שהוא היה שחקן גמור כעובדה, כתבתי שזו הייתה תפיסה די מקובלת לגביו. גם בעונה האחרונה שלו בולנסיה הוא לא היה אחד משני השחקנים הבולטים בקבוצה. ופה זו הצלחה אישית שמלווה גם בהצלחה קבוצתית אדירה. נסכם זאת כך: אם לפני העונה חשבת שחואקין עדיין מסוגל להיות שחקן מאד משמעותי בקבוצה שמשחקת כל כך טוב, עולה לשלב הנוק אאוט באלופות בקלות מהמקום הראשון בבית המוקדם ועומדת על קצב צבירת נקודות של בערך 70 בעונה בליגה, לא היו הרבה אנשים שהיו שותפים לדעתך. לגבי ולנסיה, יש שתי קביעות שלדעתי קשה לחלוק עליהן: 1. שחקנים כמו מאטה, סילבה וחואקין התגלו כיותר טובים ממה שחשבו לפני הרכישה שלהם (לגבי מאטה, אני מתכוון לתפיסה הכללית לגביו, לא לדעתך האישית עליו). 2. בתקופה שכל השחקנים הללו שיחקו בולנסיה ועוד לצידם של שחקנים מצוינים אחרים (וכידוע באותה תקופה הכוכב הכי של הקבוצה היה בכלל ווייה), היא לא הצליחה כפי שהיית מצפה מקבוצה עם כל כך הרבה כישרון. לגבי איסקו, לפי מה שקראתי המשכורת שלו לא גבוהה בכלל. ככל הנראה הוא עזב בשביל דקות משחק וכנראה גם בגלל שהוא בן מאלגה. ייתכן שאם היו נותנים לו יותר דקות הוא לא היה עוזב, אבל זו ספקולציה בלבד.
הפסדנו 2-3 באותו משחק, רונאלדו בכלל לא היה בסגל למשחק ההוא. אני לא זוכר אם זה היה עניין מקצועי, אבל נדמה לי שכן.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx יהיה מעניין לראות אם יהיה לו את האומץ לספסל את קסיאס גם בברנבאו. ובכלל, נראה מה תהיה תגובתו של הקהל לכל הפרשה הזאת אני לא רואה את מוריניו מתפטר מרצונו בשום שלב העונה, הוא לא פראייר ויוותר על כ"כ הרבה כסף מצד שני, במידה ופלורנטינו כן שולח אותו הביתה את מי הוא מביא מעכשיו לעכשיו? יש לריאל מדריד פחות מחודשיים להתאפס, להגיע מוכנה מול יונייטד ולנסות להציל את העונה הזאת
ברור לכם שכל ההשוואות בין הספסול של רונלדו ופויול לקסיאס הן מיותרות כי בין שוער לשחקן יש הבדל עצום, בטח לאחד כמו קסיאס, ובטח למאמן כמו מוריניו שבפאקינג גביע הוא לא נתן לאדאן לשחק, כשיש מסורת ברורה בספרד שגביע זה המפעל של השוערים השניים. ובכלל, מי שחושב שהספסול הוא באמת נטו מקצועי הוא תמים או מפגר.
צ'אבי6 (מה הקשר לזה שאני אוהד ארסנל? אם כבר, לא חשבת שדווקא בגלל זה אני לא סובל אותו?). זה ממש אחלה שפתחת בנאום חוצב להבות על כמה שמוריניו הוא חרא של בן אדם (ואתה צודק) ועל פפה ועל ראמוס וכו', לעניין לא ממש הגבת. זה שקסיאס שחקן בית, קפטן ואפילו התנצל (!) בפני שחקן ברצלונה, לא אומר שהוא נותן שקט לקבוצה שלו. גם אם כל השמועות על קסיאס הן בולשיט, עובדתית הוא גורם למהומות וחוסר שקט בריאל, בדיוק להיפך ממה שקפטן אמיתי צריך לעשות. ומעבר לזה אני רואה לא מעט משחקים של ריאל בשנתיים האחרונות, וחוץ מלצעוק כמו ערס ממורמר על כולם כל הזמן, אני גם לא רואה את המנהיגות הגדולה והדחיפה שהוא כביכול נותן לחבריו לקבוצה. אה, והוא גם לא משהו העונה. זה כמו ראול - היה שחקן גדול, היה אישיות כדורגל יוצאת דופן ואגדה בריאל - אבל בנבחרת ספרד לדוגמא הוא היה סרטן בחדר ההלבשה. הוא רצה ברעתה? ממש לא, אבל ככה זה עם אגו של אנשים. ואגב ההודעה ההזויה האחרונה שלך עם פתיחת הג'ורה על מוריניו רק מראה כמה אתה לא אובייקטיבי בשיט בנושא הזה.
אוף, זה כמו לדבר עם ילד שניזון מאתרי וואן. אתה בטח גם חושב שרונלדיניו הסתבך עם רייקארד כי הוא דפק את הבת שלו. ראול לא היה סרטן בחדר הלבשה של ספרד, הוא פשוט היה שחקן שאראגוניס לא רצה כי הוא לא מצא בו כל עניין כמחליף או כשחקן הרכב. אראגוניס ניסה אותו, ראה שזה לא זה והחליט שמבחינה מקצועית נטו אין לו מקום בקבוצה. תסתכל על תגובת השחקנים בגול האחרון שלו במונדיאל 2006 ותגיד לי אם זה נראה לך כמו סרטן בחדר הלבשה. אתה לא יכול לערער על מנהיגותו של אחד שגם קפטן נבחרת אלופת אירופה והעולם וגם אימפריה כמו ריאל מדריד. זה שאתה לא רואה בצעקות שלו כמשהו "מנהיגי" זה משהו אחר-הוא מכוון את השחקנים, הוא צועק עליהם כשהם מפקירים אותו, ולצערו הם מפקירים אותו הרבה. בניגוד למוריניו, איקר מתנהג בצורה "שקטה" עם העיתונאים, לא מספק להם תשובות פרובוקטיביות ומתגרות. הוא לא עונה למוריניו דרך התקשורת (כמו שמוריניו ענה לבנזמה שאמר שהוא יושב על הספסל יותר מידי, אז מוריניו אמר שהוא יושב על הספסל כל משחק) או מאשים מישהו אחרי הפסדים (כמו מוריניו שלא פעם ולא פעמיים האשים את השחקנים. השמועות אומרות שבחדר ההלבשה איקר צעק עלי "אנחנו מפסידים כקבוצה ומנצחים כקבוצה!"). אתה טוען שיש פילוג בחדר הלבשה ואין שקט, אני מסכים-אני פשוט חושב שאתה קורא את המפה לא נכון, ואיקר הוא לא הכתובת לאי שקט הזה. זה נטו מוריניו. אתה יכול לטעון שאני לא אובייקטיבי, אבל העובדות בשטח. מוריניו ידוע כפרובקטור שמעורר כל הזמן דרמה, לא איקר. תפעיל קצת את המוח ותנתח את המצב לעומק במקום להתעצל ולכתוב "אתה שונא מוריניו" והעיקר לצדד במישהו. נ.ב אני לא חושב שמוריניו הוא חרא של בנאדם. הוא סביר להניח בנאדם טוב מאוד, ולרעיה שחקנים כמו סניידר ומטראצי שבכו כשהוא הלך. אבל כמאמן יש לו חרא אופי והוא אוברייטד לטעמי בכל הפן המקצועי.
הבעיה עם התיאוריה הזו היא שחדר ההלבשה של ריאל מדריד מפולג במשך שנים. זה אחד ה-מאפיינים של הקבוצה הזאת. ותמיד הפילוג הזה הושפע מאד מהדומיננטיות של הכוכבים המקומיים, שחקני הבית (ראול, קסיאס, גוטי) ואלו שנמצאים בקבוצה במשך שנים (היירו, ראמוס). השחקנים הללו נערצים על ידי הקהל, נתמכים אוטומטית על ידי התקשורת ומקבלים גיבוי חזק מאד גם מההנהלה. צריך גם להבין שדווקא בגלל שאין הרבה שחקני בית בריאל, המשמעות של המעט שיש, עולה מאד, מה שנותן להם כוח כמעט בלתי מוגבל. בברצלונה, מכוון שיש כל כך הרבה שחקני בית, סיפסול של אחד הוא לא סיפור כזה גדול ועדיין הקהל והתקשורת המקומית ירגישו שיש להם ייצוג מספיק ולא נפגע האתוס של המועדון. בריאל של אחרי לכתם של ראול וגוטי, מתייחסים לקסיאס כמדרידסטה האמיתי האחרון. עכשיו, ברור שאין פה שחור ולבן וגם למוריניו יש חלק גדול בפילוג הזה ובחוסר השקט מאחרי הקלעים. אבל, זה נכון גם לצד השני. כאמור, זו הרי לא תופעה שהתחילה בתקופתו.
פילוג יש בכל חדר הלבשה. לא יודע אם פילוג אלא "קליקות". גם בברצלונה לדעתי מסי לא יושב המון עם צ'אבי ואיניסטה בחדר אוכל-אלא עם מסצ'רנו ואדריאנו. אני זוכר תקופה שאבידאל התראיין ואמר שהחדר הלבשה של ברצלונה חרבנה והוא לבד. עונה אחרי זה פפ הגיע והכל השתנה-עד כדי כך שבסוף אותה עונה, לפני המשחק נגד ריאל (6-2) אבידאל הזמין את כול מתחם הקאמפ נואו לעל האש אצלו בבית, מסורת שנמשכת עד היום. אז מצד אחד-נכון, יש פילוג בכל קבוצה, אבל מצד שני-יש סוגי פילוג, ואחד התפקידים הכי הכי חשובים של מאמן זה לדעת לאחד את השחקנים עד כמה שניתן. מוריניו לדעתי אפילו לא מנסה לאחד אותם, הוא פשוט יוצא נגדם, וזאת הטעות שלו. הוא מספסל את אוזיל-חבר טוב מאוד של ראמוס. ראמוס בתגובה שם חולצה של אוזיל מתחת לחולצה שלו, אקט מרדני משהו-ראמוס מסופסל. איקר בוחר כאדם עצמאי לבחור בראמוס לתחרות שחקן השנה, ואצבע מאשימה מופנת אליו-כאילו הוא בכלל צריך לשאול מישהו למי הוא צריך להצביע. כאילו הוא בחר במסי עצמו. מוריניו כועס על איקר כי הוא שומר על יחסים טובים עם שחקני ברסה-אך שוכח שזאת חובתו כקפטן נבחרת ספרד. ובכלל, הם חברים טובים וישארו חברים טובים, הם היו חברים טובים עוד כשמוריניו היה מתורגמן, שום שנאה של מוריניו לברסה לא תשנה זאת. זאת חוצפה להכניס את עניינך האישיים ליחסים ביניהם, אני לא חושב שפפ היה אומר לצ'אבי "אל תדבר עם איקר", מי בכלל שואל אותך? מה זה עניינך?
וכאמור, הדבר הכי הזוי בעיני זה העיסוק האובססיבי בנושא. והכוונה שלי היא בעיקר למה שאני רואה בתקשורת הספרדית. הספסול של קסיאס יותר משמעותי מהבעיות המקצועיות של ריאל, שלא יפתרו גם שהוא יחזור להרכב? מהעבודה המדהימה של פלגריני במאלגה, אותו מאמן שהתקשורת שחטה והתייחסה אליו בזלזול בתקופתו בריאל? מהתחייה של חואקין והכישרון המדהים של איסקו (שחקן השנה הצעיר באירופה)? זה מביך למדינה שאמורה להיות מדינת הכדורגל מספר 1 באירופה.
אתה קורא לנו לא אובייקטיביים בגלל שאנחנו אוהדים של ברצלונה? זה שטויות חביבי מוריניו לא התחיל אתמול את קריירת האימון שלו, שמו הולך לפניו עם רזומה עשיר בתארים ויחד עם זאת באישיות המורכבת בכל התקופה שלו בצ'לסי ואינטר קראו לו מאמן של שחקנים, ואילו העונה בריאל מדריד הוא מתכסח בשחקנים שלו דרך התקשורת וממה שקראתי לאחרונה לקסיאס נמאס מהאשמות האלה והוא ענה לו בחדר ההלבשה כמו קפטן אמיתי. "אנחנו מפסידים יחד, ומנצחים יחד" מוריניו רגיל להיות הכוכב הגדול בהצגה, וככל הנראה הדמות של קסיאס מפריעה לו. נמשיך לראות את אדאן בהרכב גם במשחקים הבאים? ימים יגידו http://goldenfoot.com/wp-content/uploads/2012/05/casillas_real_620x300.Xxx
ההבדל מברצלונה לא קשור לשאלה כמה השחקנים חברים מחוץ למגרש. האמת היא שאני אפילו לא יודע אם צ'אבי ואינייסטה הם חברים קרובים מחוץ למגרש. זה בכלל לא משנה. מה שמשנה זה שבברצלונה (הנוכחית) אין קרבות אגו. למה אין קרבות אגו? כי מתחת למסי, שלושת השחקנים הבאים בהירככיה הקבוצתית (צ'אבי, אינייסטה, פויול) הם חסרי אגו כמעט לחלוטין. לא רק בפוזה ובהתנהלות התקשורתית, אלא באופי שלהם שמחויב לחלוטין אך ורק למטרות הקבוצתיות. בברצלונה העובדה שמסי זוכה בבלון דאור לא יוצרת פילוג בחדר ההלבשה ולא מפרקת את הקבוצה גם אם עמוק בפנים אני בטוח שצ'אבי ואינייסטה התאכזבו שהם לא זכו (בעיקר ב2010). לעומת זאת בריאל, נוצר סכסוך על הענין הזה בדיוק, כאשר "מארקה" מריץ את קסיאס למגינת ליבו של רונאלדו ושחקנים רבים בינהם למה זה הצביע לזה ולא זה.
דוגמה קטנה להבדלים באגו? שימו לב איך צ'אבי וויתר לפויול על האפשרות להניף את גביע ליגת האלופות האחרון ופויול עצמו וויתר לאבידאל. ואנחנו מדברים על ליגת האלופות, גביע שלא בטוח שתהיה לך הזדמנות להניף שוב (פעם ראשונה במקרה של צ'אבי), בתמונה שתיזכר לנצח בהיסטוריה של המועדון. להבדיל, בנבחרת, שימו לב איך קסיאס לא חשב לוותר ולתת לצ'אבי (שחקן מבוגר ממנו, יותר שנים בנבחרת, שתרם לה לא פחות מקסיאס בלשון המעטה) להניף את הגביע ביורו האחרון. ולמה לא? הרי הוא הניף את הגביע הזה כבר ולצ'אבי מגיע לא פחות להנות מהכבוד פעם אחת בקריירה שלו.
נו דווקא בגלל זה - מוריניו הוא האחרון שיצא נגד השחקנים שלו בתקשורת, חשבת שהמצב כל כך חמור עם איקר "אגו-מניאק" קסיאס וחבריו לקבוצה שזה הצריך אותו לנקוט אמצעי כל כך לא קונבנציונלי ולא אופייני מבחינתו? או שמוריניו סתם טמבל שהחליט שבא לו לריב עם השחקנים? עזבו שלקסיאס מותר לבחור במי שהוא רוצה, ועזבו את זה שגם זכותו לא לחגוג בגולים של רונאלדו פתאום - בתור קפטן זה פוטנציאל למהומות, וקפטן שבאמת שם את הקבוצה לפני האגו שלו ידע לעשות הכל כדי להתחמק מכך. מספיק לראות אותו ואת פויול על המגרש ולא להבין איך לעזאזל דווקא קסיאס היה הקפטן של ספרד במונדיאל האחרון.
כי פויול לא קפטן של נבחרת ספרד, זה שחקן שונה לגמרי בנבחרת ובברצלונה, בעיקר מבחינת אופי. בזמנו כשראול הוצא מהנבחרת ה"דיון" היה מי יהיה קפטן-צ'אבי או קסיאס. קסיאס לקח כי הוא באמת קפטן של ספרד, השחקנים רואים בו שם כקפטן והוא מתנהג כקפטן. פויול לא מתנהג ככה, וגם צ'אבי לא. מספיק לראות אותו לפני המשחקים הגדולים, לפני ברסה, הוא זה שמעביר להם הוראות, הוא זה שמעודד. לפני המשחק נגד הולנד באותו גמר, במנהרה, אתה יודע מה הוא צעק להם שם במנהרה? "תהנו חברה, תהנו!". זה קפטן. אתה יודע מה הוא צעק לשופט בגמר היורו בדקה ה92 שאיטליה היתה מפורקת? "תשרוק לסיום כבוד לאיטליה, כבוד לאיטליה..." זה קפטן. אתה נשמע כמו אחד שלא יודע מי זה איקר קסיאס, ואתה מעוות אופי של שחקן בלי להיסתכל באמת על העובדות בשטח. מוריניו עונה לשחקניו דרך העיתונות ודרך הניהול שלו איתם היא גרועה, הוא לא מתקשר איתם וגם לא מאחד אותם בחדר הלבשה. אתה בונה לאיקר פה תדמית ואופי שבחיים לא היה לו. אגו מניאק, "קפטן", לא נותן שקט. כמה עיוות אופי לשחקן אחד. אני מתחיל לאבד עניין בדיון איתך-זה לא כיף לדבר עם מישהו על משוואות כשהוא לא יודע את לוח הכפל. סיידו, למה פויול לא נתן לצ'אבי להניף גביע אי שם ב2006? או ב2009? הסיבה היחידה שהוא "נתן" לצ'אבי כי הוא לא שיחק ב2011. הסיבה היחידה שצ'אבי נתן לאבידאל היא כי הוא חולה סרטן. למה פרדיננד לא נתן לנוויל להניף את הגביע של מנצ'סטר ב2008? בחייאת, די עם השטויות. אתם מתעסקים בקקה. אני בטוח שלפויול או לצ'אבי לא אכפת, וגם לא לאיקר. לא צ'אבי לא פויול ולא איקר חשבו על זה, ואני בטוח שאם היו מבקשים ממנו או שאם צ'אבי היה חולה סרטן הוא היה מקבל את זה. צ'אבי בן 32, איקר 31. הם גדלו ביחד. הם החברים הכי טובים למעשה. לצ'אבי יש פחות הופעות ממנו בנבחרת, והם עשו הופעת בכורה באותה שנה-2000. דיי לדבר סתם, ואני משתמש במילים עדינות כי אני יודע שאתה רגיש, אבל אתה מדבר מהתחת על מנת להצדיק טיעון שגוי.
