מחזור 14 בליגת העל: מכבי מנצחת בטדי; ב"ש מפסידה בנתניה

אם אתם הייתם עוברים את כמות המשחקים שאנחנו עברנו בשבועיים האחרונים אתמול או שהייתם נופלים מהרגליים או שחצי הרכב היה בחוץ בגלל פציעות/עומס.
ועם כל מה שכתבתי, בגלל הרוטציה שעשינו בשבועות האחרונים, ב-20 הדקות האחרונות אנחנו היינו טובים יותר ומסוכנים יותר...

 

מליקסון ״צוללן״ בדיוק כמו שזהבי, בן חיים ובוזגלו לצורך העניין ״צוללנים״. כל אחד מהם, ברגע שירגיש מגע קל ברחבה, ינסה לסחוט פנדל או עבירה.
מה לעשות שמליקסון שחקן עם סגנון שונה, זריז וחמקמק הרבה יותר על שטח קטן ולכן שחקני הגנה רבים נופלים ועושים עליו עבירות.

ובמקום לדבר באוויר, כמו שאוהבים כאן, בואו תתנו דוגמאות לצלילות שלו. לפנדלים שסחט כשלא היה מגע. תחושה שלי שאף אחד לא יעשה את זה מסיבה ברורה
זה שאתם מצפים ממנו להיות פראייר ולא ליפול כשיש מגע, זו כבר בעיה שלכם.

 

לא, נראה לי הוא התכוון לזה (בסרטון זה יותר מובן):

https://profile.fcdn.co.il/images/0__05a378c7a09a48.Xxx

 

אבל אנחנו לא.
וזו לא הפתעה.
זה נתון ידוע מראש.

 

בוא נבדוק אם אתה משועמם מספיק כדי שיהיו לך דוגמאות למה מליקסון צוללן. אין לך? אתה (וכל האחרים כאן שלא אוהדי ב״ש) סתם אומר.

 

יש לנו סגל עמוק, אבל הוא מלא בבינוניות שיחד עם פציעות מרובות גורמות לכך שאנחנו משחקים עם 14-15 שחקנים.
זה היה הראשון-חמישי-ראשון השלישי ברציפות שלנו. לוח פסיכי. ועוד מרבית המשחקים בחוץ.
לא תירוץ, אבל מובן למה ראדי נופל מהרגליים. העומס אצלו מתבטא באיטיות, היה ניכר גם אתמול וגם בחמישי.

 

"תראה בני, עוד פעם תלינו את השלט הפוך"

@Sir Alex Ferguson חשבתי שאתה שייך לארגון ובגלל זה ציטטתי אותך, מה שקרה זה שבערך בדקה ה30
היה הנסיון הראשון לפריסת השלט - והוא הונף הפוך. הארגון קיפל וניסה שוב, שוב פעם הפוך. ניסה עוד פעם -
עוד פעם הפוך. פה הבחורים מהדרום התייאשו וניסו שוב רק במחצית - כמובן גם הפוך. רק בנסיון החמישי השלט
(חולה על עקיצות כאלה בספורט, שאפו) הונף כמו שצריך. היה מביך לראות.

1. אין יריבות באמת ..
2. היא מאולצת כמו היריבות של מכבי ת"א ומכבי חיפה. (בלי נסיון עקיצה.. זה מאולץ וזה מאולץ כל אחד מסיבותיו
שלו)

 

אין השוואה.
משה מדבר בשפה של קבוצה שמשחקת באירופה ומגיעה לגמר גביע הטוטו וסיכוי טוב שלחצי גמר\גמר גביע המדינה ומשליך את זה על קבוצה שעלתה ליגה ומשחקת פעם בשבוע וגם זה לא תמיד והוא במקרה מדבר על קבוצה שנבנתה ע"י מאמנים שהמוטו שלהם היה ליצור תחרות על כל עמדה אבל ההרכב הראשון הוכיח את עצמו כל כך טוב ולכן להוציא אילוצים- השינויים בין משחק למשחק הם מינוריים למעט בעמדות המגינים שם התחלופה היא מסיבית גם בגלל פציעות וגם כי השחקנים, בעיקר בצד שמאל, לא מראים גרף התקדמות.

 

כל היריבויות בארץ הן בגדול ספורטיביות למעט:
בית"ר-הפועל
בית"ר-סכנין
סכנין-נצרת
דרבי תל אביבי
וכמובן מכבי נתניה בית"ר טוברוק

 

אבל אין סיבה שהמועדונים האלה יהיו באמת יריבים חוץ מקווי הדמיון בינהם - שזה בדיוק מה שקרה עם ב"ש ונתניה (pre 2015).
זה נראה כאילו מכבי חיפה חיפשו לעצמם יריבה "ברמה שלהם" בזמן שהפועל העירונית מדשדשת. וזה לגיטימי .. אבל זה מאולץ,
ומגיע יותר מהכיוון של חיפה מאשר של תל אביב אם שואלים אותי.

 

לפעמים כל מה שצריך בשביל להפוך את הכדורגל למשחק מהנה זה שתי קבוצות שמשחקות כדורגל בשביל להבקיע ולא בשביל להעביר את הזמן. המשחק בין מכבי נתניה להפועל ב"ש לא התעלה לרמה גבוהה, אבל הלחימה והרצון לנצח הפכו את המשחק לכזה שגם עבור אלו שלא אוהדים את אחת הקבוצות הוא מהנה.

הגיע הזמן שמכבי נתניה תנצח גם קבוצת צמרת. מוזר שזה קורה דווקא במשחק שבו היא פחות הרשימה.

 

עד עכשיו המאזן של ב״ש נגד הגדולות לא מרהיב. הפסד ותיקו עם נתניה, תיקו עם הפועל חיפה, תיקו עם בית״ר, הפסד למכבי חיפה וניצחון על מכבי. אני בכוונה מציין את הקבוצות האלה כי אלה הקבוצות שהיא תפגוש בפליאוף העליון.