מחזור 11 בליגת העל: 2-2 דרמטי בין בית"ר לב"ש; הסטטוס קוו בצמרת נשמר

אין מה להשוות בין בית"ר לבאר-שבע.
לא תקציבית, לא מבחינת בעלי הבית, לא מבחינת המאמנים(חחח) וגם לא בחומר השחקנים.
היריבה היחידה האפשרית עבור באר-שבע במאבק על האליפות היא מכבי ת"א, היה היום משחק נחמד עם אווירה טובה והמון קהל אבל בטח לא בעל חשיבות לגבי מירוץ האליפות.

התקרה שלנו היא מקום שלישי וגם זה בעיקר כי מכבי חיפה סופר מביכה ביחס לתקציב אחרת היינו מסתפקים במקום רביעי.

 

המשחק אתמול היה אולי המשחק הכי קריטי שלנו העונה.
רעננה השנה עולה לכותרות אך ורק בהקשרים שליליים- חילופי מאמנים, מאמן ללא תעודות, זרים שלא עוברים בבקרה או לא משוחררים כראוי,חוסר מטויבציה ואפילו שחקן בית שמוגדר כמנודה.
כל הסימפטומים שמסמנים על קבוצה מפורקת שלא תצליח לשרוד בליגה.
לי היה ברור שהפסד מול אשדוד ואנחנו בשפל המדרגה, משחק מול הקבוצה הכי חלשה בליגה (יחד איתנו) ועוד מול מועדון שמעולם לא הפסדנו לו ובמגרש שתמיד מאיר לנו פנים..אם פה אנחנו לא מוציאים נקודות, כנראה שגם המזל נגדנו ובלעדיו באמת אי אפשר לשרוד.
במחצית הראשונה היה אפשר להבין שליכולת הטובה נגד מכבי ת"א במחזור שעבר אין שום המשכיות, הקבוצה שיחקה בלי טיפת הבנה שמדובר במשחק מול יריבה ישירה על הירידה והאדום של אבוחצירה רק הדגיש כמה השחקנים לא מבינים את גודל החשיבות.

ואז דווקא ב 10 שחקנים אנחנו מקבלים פנדל ראשון העונה, מבקיעם אותו ומקבלים מברגר 3 נקודות יקרות שנותנות קצת ביטחון.. אבל הביטחון הזה עלול להגמר מאוד מהר אם לא יהיה שינוי ביכולת. קורצקי חייב לחזק את הקבוצה בינואר, לשחרר כמה שחקנים (ובראשם דור חוגי שמסריח את הדשא בכל דקה שהוא על המגרש) ולגרום לשחקנים לעשות סוויץ' בראש שעכשיו זה רק הם שיכולים להוציא את העגלה מהבוץ.

מחזור הבא משחק חשוב לא פחות מול פ"ת..דווקא החיסרון של אבוחצירה מכניס בי אופטימיות זעירה..אני לא אופתע אם דווקא כשהפוקוס יהיה רק על פושה, הוא יתחיל לפרוע שטרות, אבל ביכולת הנוכחית גם על תיקו אני חותם.

 

הפערים בעומק הסגל, באיכות הגנתית, ובעיקר בשחקנים שוברי שיווין לטעמי גדולה מידי.
היחידה מבחינה מקצועית שיכולה להתמודד איתנו היא מכבי, אבל לאור הפציעה של אצילי והפערים בין המאמנים לדעתי זה בכיוון של אליפות בפער דו ספרתי בטח כשבקושי שיחקנו בטרנר בסיבוב הזה ובסיבוב הבא יהיה לנו המון משחקי בית (מסכים כמובן שאם טוני עוזב בינואר אז כל הסיפור משתנה).

 

הבעיה היא ההשוואה הישירה ולא המחשבה על צבירת הנקודות האפשרית. במשחקים ישירים יש לכם יתרון, אבל בית״ר עד כה צוברת נקודות בצורה דומה כשברוב המשחקים היא לא משחקת טוב והיא עדיין לא פגשה את רעננה ועכו (בניגוד לשאר הליגה).

 

בסיבוב השני עם כל משחקי הבית בטרנר קצב צבירת הנקודות שלנו יהיה אחר לגמרי לטעמי.

 

עוד פעם סיפורים על ״מאבק״
באר שבע תשייט לאליפות גם אם אווקמה יעזוב בינואר
היא הקבוצה היחידה בליגה שמשחקת כדורגל של קבוצת צמרת
היא גם היחידה מבין הגדולות שיש לה מאמן

 

זה שבאר שבע הרבה יותר איכותית ומאומנת ויש לה את השחקן הכי טוב בהסטוריה של הליגה זה נכון, אבל זה היה קיצוני מדי אתמול.
בית״ר הגיעה מפוחדת, לחוצה, נתנה הרבה יותר מדי כבוד לבאר שבע במגרש הביתי שלה, ובאמת זה היה אחד המשחקים הגרועים שאני זוכר מבית״ר(למרות שכל שבוע זה מה שעובר לי בראש מאז שהפסיכולוג נחת בטדי).
בני בן זקן שובר שיאים חדשים של פחדנות. עם מימר אולי היינו מפסידים אבל היינו מהווים יריב ובאר שבע הייתה יורקת דם לנצח.
למרות הכל - להשוות בעשרה שחקנים נגד בש בטדי ולהפסיק את רצף ההפסדים נגדם זה נהדר. עם כל העליונות.

 

עונה שעברה טענו פה שזהבי יותר טוב מאווקמה
בדיחה טובה

 

הרעידות בגוף אצל הקהל שוואקמה מקבל את הכדור גם שהוא עם הגב 40 מטר מהשער... בחיים לא היה שחקן שמתקרב אליו בכדורגל שלנו.

 

מה שטוני עשה אתמול לקלטינס בהתקפה של הגול השני (קלטינס פשוט נפל מהרגליים, לא כמטאפורה אלא פיזית) וגם התקפה לאחר מכן כשסידר לסהר נגיחה שקליימן לקח, פשוט פירק אותו. וקלטינס זה לא מהישראלים הלא מקצוענים, שמחפשים קיצורי דרך, שכאילו עושים הגנה, שלא נותנים הכל, הוא עשה הכל נגד טוני וזה לא היה קרוב אפילו ללהיות מספיק.
לא זוכר מתי היה לנו זר בליגה שכשהוא מרים את הרמה, זה מרגיש כאילו מדובר בשחקן בוגר מול שחקן ילדים, כשלא משנה מי עומד מולו, גם את קונט הוא השכיב אתמול אחרי אחת מההטעיות שלו במחצית הראשונה, זה פשוט מרגיש לא כוחות.

 

קלטינס זה ייני החדש.

 

תמיד טענתי שההשפעה של ויטור ואוגו גדולה בהרבה מזאת של וואקמה, אני כבר לא סגור על כך, הבנאדם יכול ליצור משהו מסוכן מתי שרק יירצה, נראה שבשאר הזמן הוא משחק בלי חשק.

קלטינס לא הסתדר אתמול איתו, קונטה היה צריך להמשיך לשחק כמגן וקלטינס היה צריך לשחק בלם, בן שהר היה סה״כ לבד בחוד.

פול אדגר פשוט וויתר לוואקמה בשער הראשון, לא נלחם, חילוף מוצדק.

השער הראשון זאת טעות קטנה של גורש, בשער השני עם כל הכבוד לעונה הנהדרת של לואי טאהא שכנראה הבלם הישראלי הטוב ביותר, שער שכולו שלו, הרחקה רעה ועוד לאיזור מסוכן כמו האמצע.

ביטון, בן חיים, טאהא, טוואטחה - זאת כנראה רביעיית ההגנה הכי טובה של הנבחרת, הגנה שלא מסיימת פלייאוף עליון בליגת העל.

 

חן דילמוני פעם בישל לא נגדנו?