מחזור רביעי בליגת העל: 3-3 גדול בין בית"ר לה.חיפה; 2-3 למ.ת"א על נתניה

סקורר אתר מעולה שמספק נתונים סטטיסטיים מרחיבי דעת, האמת שנראה לי נחמד להתייחס אליהם כאן, קצת כדורגל.
הנה הדו"ח על המשחק בין מכבי לנתניה:
מכבי נתניה נגד מכבי תל אביב סקורר

אפשר ללמוד המון מהנתונים, בין אם פרטנית על שחקנים ובין אם על הקבוצות.
ממיקומי הדריבלים אפשר להבין מי הקבוצה המסודרת יותר, כמה נתניה לוחצת גבוה וכמה מכבי לא יודעת להשתחרר מלחץ כזה דרך משחק מסירות. ממיקומי הבעיטות ניתן לראות כמה ההגנה של מכבי חדירה וכמה משחק ההתקפה אנמי (אם הדברים האלה לא ברורים מהפער ההזוי במסירות מפתח).
ברמת השחקנים שימו לב לדומיננטיות של עלי מוחמד - 69 מסירות מוצלחות ב-84% הצלחה, שני בנתניה מהבחינה הזו אחרי אולסק, רק שבניגוד לאולסק הוא ניסה מסירות מפתח (5, הכי הרבה על המגרש יחד עם סבע, וכמו מכבי כולה) וגם הצליח ב-3 (גם, כמו סבע), הכי הרבה ניצחונות מאבקים על המגרש (ב-65% הצלחה, נתון מעולה), הכי הרבה דריבלים בנתניה באחוזי הצלחה טובים, הכי הרבה תיקולים, איבד פחות ממרבית השחקנים על המגרש, הכי הרבה חילוצי כדור לשחקן שאינו בלם על המגרש. הופעה מדהימה.
עוד אחד שאני שם עליו את הזרקור הוא באטוקיו. שמעתי הרבה תלונות עליו ביציע אתמול, בלי להבין למה, כי הוא היה טוב מאוד מבחינתי, ואני שמח שהנתונים איתי - מסר טוב יחסית (מהבודדים במכבי שסיפקו מסירת מפתח, הכוונה בטח למסירה לריקן), ניצח במאבקים, תיקל מצוין ומיעט לאבד.

 

באטוקיו אכן היה נהדר. בכלל שלושת הזרים החדשים עשו עבודה טובה, כשמעל כולם התבלט רודריגז. אני נזהר מלהלל אותו כי גם מדוניאנין התחיל אצלכם נפלא(לא אותו שחקן כמובן), אבל אם הספרדי יראה את היכולת הזאת לאורך כל העונה זה בינגו מארץ הבינגוים

 

הטענה שלי שזה לא רלוונטי. כשהאוהדים רואים משחק שנגמר ב2-3 ולא היה שכונה מוחלטת הם יוצאים מרוצים ויבואו בעתיד לקבל עוד.
בינתיים עושה רושם שיש יותר קבוצות שמסוגלות להתמסר יותר מ-3 מסירות ברצף, זה סטנדרט די נמוך, אבל זה מה שהעונה שעברה השאירה לנו.