מכיוון שלדעתי באמת מדובר כאן בכישרון של פעם ב15 שנה בראייה שלי כאוהד בית"ר אמנם הוא עשה טעות לטעמי שעזב בזמנו למכבי חיפה כי ביזבז סתם שנתיים משמעותיות בקריירה במקום לקחת איתנו תארים ולהתקדם לנבחרת כמו יצחקי, ברוכיאן ובן-שושן ואם כך היה קורה לדעתי גם היה יוצא מוקדם יותר לאירופה כמו יצחקי ומשם מי יודע לאן. אבל הירידה ללאומית לב"ש שהייתה אז שם נרדף למדבר ומקום לחוץ בו אי אפשר להצליח עשתה טוב לשני הצדדים ומאז מלבד עונת החזרה לארץ באמת עשה דברים מדהימים מהמקום הכי נמוך כמעט. ויסלה, ואלנסיין, תארים עם ב"ש והפיכה שם לאחד הסמלים הגדולים של המועדון יחד עם קמפיין גדול באירופה. מינף בצורה מקסימלית את הקריירה ביחס לנקודה בה היה בקיץ 2008, כל הכבוד לו והכי חשוב שהוא עדיין עומד על הרגליים ובריא אחרי מה עבר.
ממה שזכור לי בית"ר ויתרה עליו מרצונה. זו בדיוק תקופת שיא ההשקעה של ארקדי. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אמרתי ודיברתי על זה כבר ועדיין מדהים. שחקן הולך לניתוח הכי פשוט ושכיח בתחום, אצל מומחה בתחום שניתח עשרות רבות של שחקנים לפניו והניתוח מתחרבש והקרייריה נגמרת (לפחות החיים נשארו..) אין יותר חוסר מזל מזה. Sent from my MI 8 using Tapatalk
לעבור עם שחקן את המסלול הזה של הכי נמוך שאפשר- ליגה לאומית ודישדוש מייאש, לפסגה ישראלית מטורפת- שושלת של 3 אליפויות ושלב נוק אאוט באירופה- זה הדבר הכי מרגש שיש , בטח שזה מלווה בהפסקה קצרה וקמפיין מטורף שהחזיר אותו אלינו. מאור מליקסון רשום באותיות של זהב על הרגעים הכי מאושרים שחווינו בחיינו, רגעים שלא נאמין שנראה ואנחנו מלאי גאווה שראינו וחווינו. מאור מליקסון היה אוהד יותר משחקן, הוא דאג למגר ולבוז לכל שחקן שעשה רע למועדון, טובתו האישית לא עניינה אותו, המועדון והקהל הם חלק מליבו. שחקן בית אמיתי ונאמן לנו בכל ליבו. היה יכול בכיף לככב בליגה גם עוד שנתיים, אבל קרה מה שקרה והכי חשוב שיהיה בריא. הכדורגל שולי במקרה שקרה שלו. תודה לך מאור על שהבאת אותנו לגג העולם, תודה שנתת לנו להרגיש הכי גדולים, הכי חזקים והכי מוצלחים. תודה על כל השערים והבישולים שלא נשכח, גם בליגה הלאומית. Sent from my Redmi 4A using Tapatalk
אני לא אשכח בחיים את הפעם הראשונה שלבש את החולצה האדומה, משחק אימון בשכונת התקווה בעונת העלייה, הפסדנו 2-1 ובזמן החימום בטריבונה בדיוק מדברים כמה אוהדים על "הילד הזה שבא מכפר סבא, שחקן גמור זה רק עגלות מביאים לנו" ואני מסתובב בלי לחשוב פעמיים ואומר להם "אתם עוד תראו הוא יהיה אחד השחקנים הכי גדולים ששיחקו בבאר שבע". עשיתי לו עוול. זה השחקן והאדם הכי גדול שלבש את החולצה הזאת אי פעם, ואני מרשה לעצמי לומר שהוא גם השחקן הכי גדול שאי פעם ילבש את החולצה הזאת. אגדה של פעם בחיים, תודה תודה תודה. כמה עצב.
4 אליפויות שהוא חתום אישית על כל אחת מהן, כולל שערים ב4 משחקי הכתרה שונים שחקן העונה בפולין עונה וחצי מלאות כשחקן הרכב בליגה הצרפתית ואת כל הרשימה המכובדת הזאת, עדיין מרגיש שהוא עשה תוך כדי הרבה חוסר מזל, שלכו תדע לאן הקריירה היתה מגיעה עם עוד קצת מזל. לא מעט פציעות הגיע למכבי חיפה בתזמון הכי גרוע שהיה ולנסיין נכנסה לפירוק כמה חודשים אחרי שהגיע אליה היה 3 פעמים במרחק של שער מהעפלה לליגת האלופות, כולל פעם אחת בקרקוב שהיה רחוק 5 דקות משם והנה אפילו הפרישה באה בחוסר מזל מטורף ובכלל, המון כדורגל שאולי לא תמיד תורגם ל"מספרים", אבל היה פשוט גאוני, מה שהתבזבז לא מעט על שחקנים ישראלים שפשוט לא היו מספיק טובים להבין אותו. ----- רגע אחד שזכור לי ממנו עד היום, ומבחינתי זה הרגע שבו הוא הניע מחדש את הקריירה: צהרי שישי חמים במכתש, משחק עונה בלאומית מול הפועל ר"ג. אנחנו מאבדים כדור ברחבה שלהם שמליקסון שם, ורמת גן יוצאת למתפרצת עד ששחקן שלהם מגיע מול אביתר אילוז ומתחיל "לשחק" מולו עם הכדור. מאור הצעיר, העצלן, ה"כוכב", שרק שבועיים לפני מסופסל ע"י גיא לוי בליגה הלאומית - דופק ספרינט מהרחבה השניה, חוטף לשחקן רמת גני את הכדור, ומוציא התקפה מתפרצת - בעקב כמובן. מאותו רגע - זה היה מליקסון שהבין שאת הקריירה שלו הוא יניע מחדש דרך הגנה, דרך מלחמה, דרך מקצועיות בכל דקה, ומשם הוא לא עצר
מה שהשיג מליקסון מרשים מאוד, אין ספק. בכל זאת, בגיל 24 שיחק בלאומית. נסיקה מדהימה. ועדיין, כל מי שבאמת עקב אחריו מרגיש שיכל להשיג יותר. אם רק היה עולה על המסלול מוקדם יותר, היה לטעמי שחקן שיכול לשחק בכיף בספרד למשל, שם הסגנון הטכני מתאים לו. גם היה מקצוען גדול. בעוד רוב הישראלים בגיל 30 נראים כמו חצי פנסיונרים, הוא בגיל 35 עדיין לוקח את רוב הליגה בצעד ראשון. הגיע לשיאו בארץ בגיל 31-33. אין ספק שבלי חוסר המזל בניתוח הזה אנחנו נהנים ממנו גם עוד שנתיים (והוא בן 35). מול חיפה היה אפשר לראות שלמרות חצי שנה בחוץ ועדיין הוא מתבלט תוך רגע.
צריך לעכל את הפרישה שלו, ייקח לי עוד כמה ימים, כל היום עם דמעות בעיניים, השחקן הישראלי הכי גדול שלבש את המדים שלנו, אבל מעל לכל בן אדם ענק, כמו עם אליה, מדובר בחלל שלעולם לא נצליח למלא אותו כי לא מייצרים עוד כדורגלנים כאלה. תודה על הכל קוסם, במיוחד על שהיית המאור הגדול שלנו בתקופות השחורות לפני האליפויות וההצלחה, ושעל זה שהיית בחו"ל לא שכחת מאיפה באת וחזרת כדי להגשים לנו את כל החלומות שבלעדייך לעולם לא היו מתגשמים. https://www.b7net.co.il/dyncontent/2019/1/6/a24dadd6-3f63-4458-8411-62b8ada2da23.Xxx
ספק אם זכורה לי קריירה עם תנודות כל כך קיצוניות. מירידה בליגה הארצית עם יבנה ישר לביתר ירושלים, מכוכב צעיר בביתר שנרכש ע"י מכבי חיפה להפועל כפר סבא, ליגה לאומית, בש, שוב לאומית, פולין, שחקן מצטיין ותגלית, עונה בינונית שנייה, חזרה לבש, אליפויות והפציעות בשנים האחרונות. שורה תחתונה לראות את התמונה שלו עם שלושת הצלחות זה הנחת הגדול ביותר. כוכב. כן ירבו.
אני קורא את זה ופשוט בוכה. בוכה דמעות. לא מאמין שזה גרם לי להגיע למצב הזה. היום מת עידן הסמלים. אולי נראה עוד אליפות בארבעים השנים הקרובות, אולי אפילו נגיע לצ'מפיונס, אי אפשר באמת לדעת, אבל שחקן כזה ודמות כזאת אנחנו לא נזכה לראות שוב לעולם, את הריקנות שהוא משאיר בכולנו אף אחד בחיים לא יצליח למלא. זה לא נתפס שלא נראה אותו רוקד על הדשא יותר, אני באמת לא מצליח להתמודד עם העובדה הזאת.
הכי גדול שלנו בכל הזמנים. שילוב של פעם בחיים של שחקן אדיר ואישיות עוד יותר מדהימה וחיבור הזוי בינו לבין המועדון והאוהדים. יקח כמה ימים לעכל. החור שנשאר הוא עצום.
עם כל הכבוד לזה שאהבו את מליקסון מהרגע הראשון הרי שהעשור הזה הוא הדומיננטי, זה לא אותו דבר להיות האור בקצה המנהרה בלאומית לעומת המאור במנורה בקבוצה הגדולה בתולדות הפועל באר שבע. כואב לי הלב שככה הוא מסיים את דרכו, זה בלתי נתפס, הוא בהחלט 'הסמל האחרון' וכל מיני דור מיכה או שרן ייני ונטע לביא גם אם ישחקו 20 שנה באותה הקבוצה לא קרובים בכלל מבחינת הכריזמה, היכולת, המנהיגות, זה כלל לא משנה שהוא גדל במקום אחר. כנראה שזה חוסר מזל, תזכרו איך יוסי אבוקסיס סיים, שמעון גרשון שפרש בגלל בעיה בלב, אפילו אבי נמני שנכנס בקושי לעשר דקות. אני לא יודע אם זה אפשרי אבל הייתי 'מעתיק' את אותו העסק, שיעלה לשחק עשר דקות במחזור הסיום של העונה רק כדי שהקהל יוכל להתרגש מחדש. זה גם קוסמי שזה קורה ב-1 בינואר 2020. אלי אוחנה אימן אותו בבית"ר, שימו לב מה הוא אמר עליו: "לא הרבה שחקנים בעולם, ואני מדגיש - בעולם - אתה יכול לראות אותם ולהתאהב בהם. כל נגיעה שלו בכדור כל כך יפה ומדויקת, כל כך וירטואוזית, שקל להתאהב בו. אני יכול רק לאחל לו בהצלחה. הפועל באר שבע חייבת להשאיר אותו בערכת. מעט מאוד שחקנים זוכים לאהבה כזאת. צריך לומר לו מזל טוב על כך שפרש ולומר לו תודה". הכרוז של הפועל באר שבע השווה אותו להודיני הקוסם - "אף פעם לא ידעת איזה קסם יגיע"| מוזמנים גם לצפות במיטב הביצועים שלו - לחצו כאן אני חושב שהבחירה בינו לבין אליניב ברדה לגבי הגדול מכולם בהפועל באר שבע היא מאוד קשה ובגדול דיון כיפי, ברדה התייחס לפרישה שלו? מעבר לכך שברור לכולם שהוא שחקן שאפשר לארגן לו משחק פרישה של הפועל באר שבע, אולי עם חלק מהקבוצה הגדולה ההיא של 2016-17, נגד 'כוכבי ליגת העל' וכל אוהד כדורגל גם אוהדי מכבי - יימחאו כאפיים ויגידו 'תודה, אגדה'.
אין היום בנאדם במדינת ישראל שאוהב כדורגל ולא התייחס לפרישה של מליקסון. אם תשאל כל אחד מהם מי השחקן הכי גדול שהיה בבאר שבע כל אחד יגיד את השם של השני. וזה אחת הסיבות למה שניהם בגדר אלוהים חיים בשבילנו.
