אני אוהד את הפועל ת"א בגלל כל האחים שלי (שלושה אחים גדולים). את ליברפול אני אוהד בגלל אח אחד וזה האח שהכי קרוב לגיל שלי (6 שנים הבדל בינינו). לא יותר מדי מסובך...
למה אני אוהד יונייטד? כי היא הקבוצה הלא ישראלית הראשונה ששמעתי עליה, אז מה אני יכול לעשות? את הפועל אני אוהד בגלל אבא שלי, אוהד ותיק מאוד שלהם.
אני אוהד בית"ר,כמובן בגלל המשפחה,אבא שלי אוהד בית"ר(הוא אוהד אותה כבר 20 שנה, לפני זה היה אוהד מכבי שלפי דבריו היו קבוצה ענקית) ובעיקר אחי הכניס אותי לעניינים בגיל 6-8 כאשר היה שם עליי צעיפים ומסביר לי המון על הכדורגל , וכמובן על בית"ר, ולאט לאט(בערך משנת 99/00) התחלתי לאהוב את הקבוצה ועד היום אני אוהד אותה. את ריאל אני אוהד גם אבל לא בעוצמות של בית"ר, את ריאל התחלתי לאהוב כבר לפני 4-5 שנים, אך זה היה כתחביב הקבוצה ,אבל כיום חיזקתי יותר את אהדתי לריאל. זה עדיין לא כמו בית"ר ,אני גם חושב שזה לא יהיה , כי אני חי בארץ ,והדבר הזה גורם לי יותר להיות מחובר לליגה הישראלית בכלל ובפרט לבית"ר.
לצערי אני לא אוהד שום קבוצה באופן רציני (אני מאד סובל מזה). הייתי עד לפני שנתיים - שלוש "אוהד" את יונייטד, אבל אחרי זה הבנתי שזה לא רציני. הנבחרת שלי זו נבחרת אנגליה. למה? כנראה בגלל חבר שלי שאוהד את יונייטד ואנגליה ודבק אותי במחלה הזו שנקראת כדורגל. הכישלון האחרון של האנגלים רק הגביר את האהבה שלי כלפיה. כשאנגליה וישראל תפגשנה עוד הפעם אני אהיה כולי עם האריות.
המשפחה כולה, מאז ומתמיד, אהדה את בית"ר ירושלים. זה עבר מדור לדור. בעונת 1986/1987, בעונה הראשונה שהתחלתי לבקר במגרשי הכדורגל, עם 19 נצחונות, 9 תוצאות תיקו ושני הפסדים + אליפות יפה עם: אבי כהן, יוסי מזרחי, אלי אוחנה, אורי מלמיליאן, סמי מלכה, ונדרמולן וחברים. עונה נפלאה, אמנם הייתי ממש קטנצ'יק באותם ימים, לא הבנתי הרבה אבל שנים אחר כך הפאזל התחבר לי והבנתי בדיוק, מי-מו-מה. בית"ר ירושלים בשבילי זה אהבה עצומה, אני מכור לקבוצה באופן מחריד, עד כמה שאני לא מזדהה עם העידן החדש שבא עלינו - עדיין האהבה לקבוצה לא נפוגה.
ארסנל,תמיד הייתה לי סימפטיה לקבוצה הזו,עוד שהייתי קטן אני זוכר,בן 7,ראיתי אצל סבתא שלי משחק שלהם,אז עם הקלאסיקה החולצה אדומה כתפיות לבנות,וכילד שהייתי הרבה יותר מהממוצע באנגלית,ובעל ידע די טוב לילד קטן בכדורגל,למדתי את כל השמות של השחקנים, שם הקבוצה, הקפטו, איצטדיון, הכל. נבחרת:צרפת,מאז ומתמיד לא יודע למה.
מכבי תל אביב - טוב, זו לא "ה-אהבה" הכי גדולה שיש, כי אני די אוהד את האנדרדוג בישראל, מין שריטה שכזאת. אבל בכל זאת, אבא שלי אוהד של מכבי, והוא העביר את זה אלי כשאני זוכר איך הוא היה קופץ בבית שהיה גול. טוטנאהם - זה סיפור, התחלתי לאהוב כדורגל אנגלי בערך לפני שנתיים, אבל אז עוד נדדתי בין הקבוצות הגדולות וזו לא הייתה אהדה גדולה. עד שראיתי טוטנאהם נגד ווסטאהם שנגמר ב4-3 לספרס. מאז, אני אוהד את טוטנאהם, בלי שום קשר למשפחה שלא ניראה לי ששמים על הקבוצה, ואני היחיד מבין החברים שלי שאוהד אותם. COYS http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
מנצ'סטר יונייטד - התחלתי לאהוד את הקבוצה שני עונות לפני הטרבל ההיסטורי בגלל בקהאם, קאנטונה ושמיכל. מכבי חיפה - התחלתי לאהוד אותם בדיוק מאותה סיבה שהמשתמש, יהודה ברוך, התחיל לאהוד אותם. יובנטוס - הקבוצה הראשונה שאני התחלתי לאהוד (אבל התרחקתי מאוד בשנים האחרונות), התחלתי לאהוד אותם רק בגלל שחקן ששמו לא אחר מאשר אלסנדרו דל-פיירו. בנוסף יש לי חיבה לברצלונה רק בגלל שאני שונא את ריאל מדריד.
צ'לסי ומילאן. מילאן: אבא שלי נסע למילאנו והביא לי חולצה של שבצ'נקו ומאז אני אוהב אותם ואותו. צ'לסי: בגלל ששבצ'נקו עבר אני אוהד אותם עכשיו לא אוהב אותו אוהב את דרוגבה וגם חולצה שלו יש לי.( יש לי גם של עוד הרבה שחקנים גדולים כמו: זידאן ובאקם ממנצ'סטר אבל זה לא קשור).
אני מאלה שהתחילו לאהוד בגלל שחקן מסוים, ומשם זה עבר לקבוצה. הערצתי את מאלדיני בפיפא 98 כשבקושי ידעתי מה זה כדורגל, ומזה נהיתי אוהד מילאן. עכשיו הוא פורש http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx .
חחח... גם אני אוהב את מאלדיני שחקן שכל הקריירה שלו שיחק במילאן (כמו גיגס וסקולס שכל הקריירה שיחקו ומשחקים במצ'נסטר).אמנם מבוגר אבל עדיין נשאר שחקן טוב ולא התקלקל עם הזמן. שנה שעברה הוא עוד היה שחקן הרכב בליגת האלופות ועכשיו הוא אמנם משחק מדי פעם אבל הוא שחקן גדול אחד הבלמים הגדולים. לזכור ולא לשכוח מלדיני. באמת חבל שהוא פורש. http://www.asoccer.co.il/fmisrael/html/emoticons/sad.Xxx . אני מקווה שמילאן תישאר קבוצה טובה גם בלעדיו. http://www.asoccer.co.il/fmisrael/html/emoticons/champions.Xxx
