מכבי ת"א פנתה לרביב לימונד: http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Arti...274.103484.html איכס. אני עד עכשיו זוכר לו את השטויות שהוא אמר על טל בורשטיין. חתיכת שמוק.
רועי גלדסטון אבל מדגיש שלמורן רוט ויוגב אוחיון עדיין יש עדיפות. נקווה שזה באמת המצב. נראה שיוגב אוחיון על סף סיכום בקבוצה וזה מאוד משמח אותי. כבר דיברנו עליו מספיק. אני פשוט מקווה לא לראות את רביב לימונד. אני גם לא חושב שהוא יותר טוב ממורן רוט, שלא יתבכיין אם ישב על הספסל לטעמי, ושיעלה הוא תמיד יעלה עם המון לב ונשמה למגרש. אין לי כוח עוד פעם לשטויות של הילד הטיפש מנתניה. גם טיפש מחוץ למגרש וגם טיפש בתוך המגרש. ממש נהדר.
מסכים איתך. גם רוט ובוודאי אוחיון יהיו בכל מקרה עדיפים על לימונד ויותם שכבר היו אצלנו ולא ממש תרמו במשהו. נראה כי במכבי ממשיכים את הבניה מאשתקד, כאשר סימני השאלה הם לגבי פרקינס ולראות איך מתפתחת השביתה ב-NBA. עם כל הכבוד וכבר דיברנו על כך שמכבי לא צריכה להביא כוכב NBA "על תנאי", אבל כששאר הקבוצות יתחזקו בכאלו, לא רואה את מכבי מתמודדת כשווה מולם.
אני קצת לא מבין את הבנייה הרוחבית הזאת. הכל נראה כל כך הגיוני, משחקים בשלושה מסגרות, צריך סגל עמוק. מבין לגמרי. אבל מה נעשה אם בשנה הבאה נחליט לוותר על האדריאטית ולחזור לשתי מסגרות? ניתקע עם יותר מדי שחקנים מיותרים עם חוזה ביד...
כן מכבי חתמה לשנה, אבל לדעתי הפעם החשיבה היא להמשיך(במיוחד עקב כך שהליגה הקיקיונית לא מכינה לכלום ובטח כל עוד יש קופל פור). אני גם לא הכי מחזיק מלימונד. ובטח לא להשוות אותו להלפרין, עדיין שחקן חמישייה והים יכול להיות שחקן 7-8, כן גם במכבי. יוגב לדעתי לא הוכיח את עצמו בירושלים למרות שאין ספק שאיתו היא הייתה טובה יותר ועדיין אני זוכר שהרבה פעמים,על אף התדמית של המוסר עשה לא מעט דברים אנוכיים. רוט הוא ללא ספק הפייבוריט נשמה ומלחמה, בגלל זה הוא ישאר בחולון.
כשאתה רואה את יוגב אוחיון, ברור לך שאם הוא יעבוד על הזריקה שלו מבחוץ אנחנו נראה שחקן שונה לחלוטין. זה משפיע בצורה קיצונית על קבלת ההחלטות שלו. כמו כן, ברגע שיש לך את האיום מבחוץ, הרבה יותר קל לך לפתוח את הגנת היריב מכיוון שהרבה יותר קשה לשמור עלייך ככה וכולנו כבר יודעים שליוגב יש חדירות נהדרות. הוא יכול להתפתח מאוד אצל דיוויד בלאט. אולי הוא סופסוף יפרוץ. מה שבטוח, כבר עכשיו מבחינה הגנתית יש לו הרבה מה לתרום מהספסל. הוא יביא המון אנרגיות.
אחרי 15 שנים: דריק שארפ פרש וישמש כעוזר מאמן שני במכבי אחד מהסמלים הגדולים של הצהובים בכל הזמנים, שהיה שותף לעשרות תארים ולאינספור רגעי קסם, יורד מהפרקט וחובר לצוות של בלאט. ממכבי נמסר: "הוא ינחיל את ערך הווינריות לשחקנים" http://www.maccabi.co.il/mtpic/2008-09/articles/sharp11_inside.Xxx http://www.youtube.com/watch?v=oiaJPXlcCJM שחקן ענק, בנאדם ענק, נשמה ענקית, לב גדול! אין אדם שלא יכול להעריך את גודלו ועוצמתו של שארפ, היה ספורטאי מצטיין ואין לי ספק שיצליח כמאמן בהמשך!
אני קורא את כל הכתבות עליו עכשיו, וזה לא שמשהו חדש, וזה לא שהפרשנים בשקל יכולים להגיד לי משהו שלא ידעתי. אבל דמעות בעיניים שלי(וזה לא מהבצל שאמא שלי חותכת בבישול כרגע) דרק שארפ הוא אגדה, ואכן שלח היטיב לתאר זאת בטור היום: "מיקי ברקוביץ', הווינר היחיד שמשתווה אליו, היה קודם כל הוא ואחר כך הגופיה שלבש. לא פלא שהמשיך לשחק אחרי מכבי ומעולם לא שב למועדון.שארפ,כבר שנים, בלתי מובחן מהמדים הצהובים. בגלל זה הוא יהיה עכשיו עוזר מאמן." או אביב לביא: "הוא חשב באמת ובתמים שחובתו לשים בצד את האגו והמאוויים האישיים ולתת לקבוצה את מה שהיא זקוקה לות גם אם זה ארבעים דקות של נפנוף מגבות ועידוד מהספסל" זה סמל, זה מכביסט, ולאף קבוצה אין אחד כזה וכנראה גם לא היה.
זה לא דווקא עניין של "ווינר", "סמל" או "מכביסט" למרות ששלושת המונחים הגדולים האלה בהחלט תקפים לגביו. הייתה פה אישיות נדירה, שבספק גדול אם תחזור על עצמה בעתיד. בתור אחד ששיחק כדורסל 12 שנה, צריכים להבין מזה שחקן שמוכן לוותר על האגו של עצמו עבור הצלחת הקבוצה. אין דברים כאלה. בטח לא אצל הישראלים האגואיסטים מפונקים שבינינו שחושבים שמגיע להם הכול. ברור לי שהוא היה מתוסכל בתוך תוכו כי גם הוא בן אדם, אבל הוא אף פעם לא הראה את זה. אפילו לא לשניה. תמיד בא עם אנרגיות חיוביות, תמיד שצריכים אותו הוא שם. כמה פעמים כבר ראינו את דריק שארפ עולה למגרש מהספסל ומשנה את המשחק לחלוטין. אם זו עוד שלשה גדולה, אם זו עוד חטיפה, ועוד סתם עוד שאגה או הצגה מיותרת שלכאורה ביצעו עליו עבירה בזמן הזריקה, רק בשביל להכניס את הקהל לעניינים ולשנות על ידי כך את מומנטום הקבוצה. ומה עם העבודה מאחורי הקלעים? עם כל העזרה העצומה להתאקלמות שחקנים הזרים שהגיעו למכבי ת"א. הוא השחקן הראשון שהם פונים אליו. אין לי ספק בכך. אפשר להבין את זה מהכבוד ומההערכה ששחקני עבר נותנים לו. עוזר מאמן שני או לא, לטעמי בסוף הוא יהיה היורש של מוני פנאן. רק נקווה שלא יסיים כמוהו. היה שחקן גדול. אישיות גדולה עוד יותר. אגדה. תודה רבה על הכול דריק!
