uritotti לא ניצחתי בקרב אלא במערכה הראשונה והרי כתבתי,1-0 לא 3 או 2-1. זו חוכמה קטנה מאוד לרשום שמילאן הפסידה במשחק השני ובגלל זה עפה אבל לא זו היתה הנקודה, לו מילאן היתה כובשת שער חוץ ובטח 2 התמונה של המשחק השני עוד לפני שהחל היתה משתנה מהקצה אל הקצה ואז גם מילאן העייפה,הכבדה,המעבר לשיא,היה לה סיכוי טוב יותר לעבור לפחות שלב אחד יותר. סיבות,תירוצים,5 קשרים או שלושה חלוצים לגבי אתמול,לגבי מילאן בכלל,כל זה לא משנה את העובדה של הגישה,שער חוץ הוא קריטי ומנצח ברוב הפעמים גם במקרים של הפסד, מילאן הלכה על 0-0(הוציאה זאת בקושי)היא שילמה על כך בסאן סירו שאפילו לא הפסד אלא תוצאת תיקו עם שערים היתה מוציאה אותה מהטורניר, ובמיוחד במשחקים שיחסי הכוחות הם פחות או יותר שווים שער החוץ הוא קריטי הרבה יותר, כשמילאן נגד יונייטד ב 2 מפגשים האחרונים, ב 2005 ועונה שעברה,כשהגיעה לאולד-טראפורד,היא נתנה לעצמה מקדמה משמעותית קדימה כשכבשה בחוץ ועונה שעברה גם כן למרות שהפסידה שם, העונה כשהגיעה לאמירויות בארסנל,הגישה,סגנון המשחק היה שונה לחלוטין ולכן היא שילמה על זה ביוקר. ושוב כמו שכתבתי בפורום האיטלקי,זה לא משנה כמה קשרים או כמה חלוצים יש לך על הנייר בהקשר ההתקפי,זה תלוי עם כמה שחקנים אתה תוקף, באמירויות מילאן זרקה חלוץ בודד שישבור את הראש מול הגנה שלמה,השאר די ישבו בחצי שלהם, ארסנל גם אתמול,במשחק חוץ,תקפה עם כל מה שיש לה,מגנים וקשרים ולכן היתה מסוכנת למרות שעל הנייר עלתה עם חלוץ 1. סביליה קבוצה עדיפה על פנרבחצ'ה,שערי החוץ שהיא כבשה נתנו לה מקדמה רצינית, פנרבחצ'ה לא כמו סלטיק ובמיוחד ליון לא חשבה על איך לצאת בכבוד או על איך לגנוב שער אלא הלכה על התקפה כי לא היתה לה ברירה,אפילו שזה בחוץ,היא הרוויחה את התעוזה ובגלל הגישה העפלה לרבע הגמר. אולימפיאקוס לו תשחק בגישה הזו הערב מול צ'לסי היא תצליח לגשר על אחוז מסויים מהפערים בין הקבוצות,פערים שנוטים בגדול לטובת צ'לסי.
הקשר הוא שככה נפסיק להיות קבוצת כאפות, ושלא כל מגן סוג ז' ישלח את איניסטה\דקו\מסי\רונלדיניו\אטו לחדר ניתוחים ולהעדרות ממושכת. אז כן, שמארקז וטורה ישברו ללאמפרד את הרגל, ככה טרי או קראבליו יחשבו לפני שהם יכנסו איתו לתאקל מגעיל.
אם למילאן היו את הכלים להבקיע 2 שערים בלנדון, היו לה גם את הכלים לכבוש לפחות שתים במילאנו. העובדה שהשנה מילאן חלשה יותר התקפית (בעיקר בגלל שקאקא נראה כמו גולם) היא שהפסידה את המשחק. אתה אומר שארסנל תקפה עם כל השחקנים, אבל דברים כאלה קוראים לא כי אתה בוחר לעשותם. דברים צריכים להסתדר על המגרש כדי שהם יקרו. והעובדה שלארסנל היה יתרון במספר השקנים במרכז המגרש הוא זה שיפשר לארסנל לתקוף הרבה יותר. כאשר פירלו שהוא השחקן הכי חשוב של מילאן העונה היה מוקף בכל פעם בשני שחקנים, מילאן לא יכלה לצאת קדימה. לכן גם כתבתי שגורקוף היה חייב לפתוח, גם אם מדובר בשחקן לא הכי טוב. רק עצם הימצאותו על המגרש היתה מחייבת את חלב להיות לידו ולא להיות ליד פירלו ביחד עם עוד שחקן של ארסנל. זה לא משנה כמו חלוצים יש לך על הנייר, כפי שאתה עצמך כתבת, עם הקבוצה לא מצליחה להפעיל אותם ולהשתמש בהם. ולכן היה עדיף למילאן לשחק עם עוד קשר כדי שישחרר את פירלו לנצל את החלוץ היחיד טוב יותר ממה שנוצלו אתמול שני החלוצים גם יחד. כתבתי גם שבמערך הזה החשיבות של הצטרפות של פאטו למשחק ההתקפי כבר ממרכז המגרש היתה מאוד חשובה והוא נכשל בתפקיד הזה. אותו גורקוף היה נותן אופצית מסירה לשאר שחקני מילאן ופאטו יכל להתמקד בדריבלים ובעיטות לעבר השער. אתמול הוא לא הווה אופצית מסירה לשחקני מילאן, אתמול הוא נראה כתייר אבוד. היה נראה כאילו שבכל פעם שהמצלמה לא היתה עליו הברזילאי הצעיר הוציא מתחתוניו מפה של המגרש כדי להבין בדיוק הכין הוא נמצא. שוב, אתה מדבר על תיאוריה, אבל לא נותן נתונים אמפירים שיצדיקו את הבקשה שלך ממילאן לשחק התקפי. ואילו אני סבור שלמילאן יש התקפה חלשה והשחקנים הכי טובים שלה, כפי שגם ציין היום אדביור, הם שחקני ההגנה. ולכן עליהם בנה אנצ'לוטי את המשחק. הבעיה בהנהלה של מילאן היא שהם התעלמו מהתמונה המלאה וראו רק את הצדהחיובי כאשר בנו את הקבוצה בתחילת העונה. אני בטוח, עד כמה שאפשר להיות בטוח, שבמערך העץ האשוח עם סיידוף במרגש ורונאלדו כחלוץ יחיד מילאן היתה מנצחת את ארסנל. אני עוד יותר בטוח שגם ראשי מילאן ביחד עם אנצ'לוטי סברו כך. הביעה היא שראשי מילאן לא חשבו על הכל, למרות שזה היה טרווילאלי ביותר. אני מדמיין איך נראתה פגישה הככנה של אנצ'לוטי עם גאליאני בתחילת העונה כאשר הם בדקו את הכלים שלהם ואת מה יהיה לקבוצה שלהם להציע מול הגדולות בליגת האלופות. אחד מהם בטח צייר על שולי הגאזטה דלו ספורט בדיוק את אותו המערך שאני הצעתי והשני בטח הינהן בהסכמה ושניהם חזרו לחופשות שלהם בקאריבים. הבעיה שרונאלדו היה רק שם על הנייר והם לא דאגו להחליף אותו בשחקן אמיתי שיכול גם לתרום על הדשא. הבעיה היתה שסיידורף וקאקא אנושיים והדמויות שלהם על הנייר לא היו כאלה. וכאשר אחד נפצע והשני נראה כמו הצל של עצמו אין תחליפים ראויים בסגל. זאת אני מקווה בשביל מילאן שילמדו לקראת העונה הבאה. ושוב, גראנדה פאולו מאלדיני. אני חייב לו תודה שלמרות ההפסד אתמול נהנתי מהמשחק.
מילאן היא אותה קבוצה פחות או יותר מעונה שעברה,עונה שבה זכתה באליפות אירופה! אז מה זה אין לה את הכלים לכבוש 2 שערים בלונדון או בסן סירו?איזה תירוץ זה? ושוב,אני לא נכנס לחולשה של שחקן זה או אחר אתמול, התיאוריה שלי מבוססת על עובדות בשטח וזה לא נוגע רק למילאן אלא בכלליות, נראה את אינטר שבוע הבא,האם גם היא תענש על הגישה שהיא הגיעה איתה לאנפילד,להוציא 0-0 בהנחה שבבית הם יסגרו את הסיפור, או שאולי לפי דעתך גם לאינטר אין כלים לכבוש שערים?
למה אתה משקר? מה אם דה רוסי! (אני לא זוכר נגד מי זה היה, אבל אולי מישהו מאוהדי רומא יוכל להביא לפה לינק).
אתה לא יכול לראות הכל באופן תיאורתי. כדוררגל הוא משחק דינמי שמאורעות קטנים בו מפילים תאוריות שנבנו שנים או להפך מעלים את אותה תיאוריה. אתה לא יכול להתעלם משחקן זה או אחר או ממערך זה או אחר, כיוון שזה בדיוק מה שעשה את ההבדל בין הנצחון המדהים של מילאן על מנצ'סטר לבין ההפסד המביש לארסנל. כאשר מילאן יצאה עם 2 שערי חוץ במנצ'סטר בעונה שעברה זה לא היה בגלל שהגיעה לשם כדי לכבוש, אלא כי אז קאקא באמת היה ראוי לתואר בו זכה בהמשך השנה. בשני מהלכים אישים הוא כבש פעמיים. אז כן יכולת אישית של שחקן כן שינתה את התמונה. גם אתמול, כפי שכבר כתבתי פירלו הצליח להמיד את קאקא אין ספור פעמים במצבים של אחד על אחד מול המגן שלו, כאשר מטרים פנויים לפניו (קאקא הוא אינו דריביליסט על שטח קטן, הוא חייב מרחב), אבל אתמול שלא כמו לפני שנה, הברזילאי נכשל פעם אחר פעם. כאשר מילאן הביסה את מנצ'סטר 0:3 בגומלין בבית היא עשתה זאת בזכות כך שהשתלטה לגמרי על מרכז המגרש, היא עשתה זאת בזכות מערך עץ האשוח שלה ואותו סיידורף היה איש המפתח במערך זה. אתמול כפי שכבר כתבתי, החיסרון של סיידורף גרם לחוסר במערך הזה, החוסר במערך הזה גרם לחוסק בשליטה במגרש, והחוסר שליטה במגרש גרם להדחה של מילאן.
מילאן עונה שעברה שיחקה כדורגל התקפי באולד-טראפורד,בגלל זה היא כבשה,פעמיים! היא הגיעה לעוד מצבים, הכדורגל שהיא הציגה היה יותר מרק הברקות של קאקא, ושוב אתה חוזר למערכים ועץ אשוח ולמשחק ספציפי כזה או אחר ומתעלם מהנקודה הכללית שעל זה הדיון. בוודאי שכדורגל הוא עניין דינמי ויכול להתפתח לכל כיוון אבל ואתה מוזמן לבדוק אחורה בשנים,במסגרות אירופאיות,קבוצות שידעו לכבוש שער חוץ ברוב הפעמים התקדמו שלב, קבוצות טובות יותר וטובות פחות,מוגבלות יותר ומוגבלות פחות, כלומר הגישה ההתקפית,הגישה שלא לא לסמוך על שנעשה את העבודה בבית,מנצחת ברוב הפעמים. אינטר,אלופת איטליה,עם סגל מצויין הגיעה עם גישה פחדנית,הגנתית לאנפילד,איך תסביר את זה? שלא היו לה את הכלים לחשוב ולשחק אחרת?
אני רוצה לראות שחקן אנגלי כובש שער עם היד באמצע משחק קריטי על האליפות ואומר לשופט שזה לא נחשב. בפציעה שלו ידעתי שכל האנגלים פתאום יתחילו עם ההשמצות, תמשיכו לאכול את הלב. מה הכי מעצבן אתמול, שסביליה לא עלתה... כל כך רציתי אותה ברבע גמר, וידעתי שתהיה חגיגת שערים וגם אמרתי לעצמי שזה לא טוב לפנר לפתוח התקפי נגדם. אבל בדבר העיקרי טעיתי, פנר עלו, סביליה בבית. לפחות קבוצה עם כדורגל מאוד יפה והר געש בבית עלתה.
שחקן אנגלי לא חושב בכלל על לכבוש ביד,זה ההבדל, בארגנטינה ומארדונה אמר זאת בעצמו,כל הדברים כשרים,גם מה שמסריח!
גם מסי לא חשב לכבוש עם היד, אתה באמת חושב שמתחילת המהלך הוא אמר לעצמו שהוא כובש עם היד? הוא פשוט לא הגיע עם הראש, שלף את היד והכניס גול. אין אף שחקן ביקום שהיה עוצר את המשחק ואומר שזה לא חוקי. אף שחקן.
ראשית כתגובה לשורה האחרונה. אולי מכאן נובע כל הויכוח שלנו, מהעמדה בא אנו רואים את המשחק. ואילי זה נובע בתהליך החיברות שלנו לכדורגל, כאשר אתה עשית זאת מהזווית האנגלית ואילו אני מהאיטלקית. אתה רואה תמונה כללית, בעוד אני לעולם רואה את הפרטים. לדעתי במשחק הכדורגל אין יותר מדי נקודות כלליות, כפי ששנינו הסכמנו אותן הנקודות הכלליות, אותן התיאוריות סופף ליפול ולהישבר. הפרטים הספציפים בכל משחק הן אלה שאחראים על תוצאה זו או אחרת ועל העפלת קבוצה זו או אחרת. בעניין המשחק ההתקפי של מילאן אשתקד באולד טראפורד. כפי שאמרתי קודם לא מספיק הגישה של הקבוצה, דברים צריכים להסתדר על המגרש כדי שקבוצה תוכל לשחק התקפי. כאשר מילאן הגיע למנ'צסטר תוכנית המשחק שלה היתה ברורה. במילאן יודעים שלא מגאטוזו ואמברוסיני הם יקבלו תפוקה התקפית, אלא משחקנים כמו פירלו וקאקא. מה שהפך את קאקא לשחקן גדול הינה היכולת לעבור שחקנים בשטח מרחב גדול, בכוח האינרציה והיכולת לשלוט בכדור במהירות גבוהה. לכן תפקידם של פירלו וסיידורף במפגשים נגד מנצ'סטר היה להעמיד את קאקא במצבים של אחד על אחד מול המגן שלו כאשר יש לו מרחב. בעונה שעברה באולד טראפורד זה עבד נהדר. סיידורף לקח על שחקנים וקאקא ניצל את השטח כדי לתקוף ללא נחת את שערה של מנצ'סטר. כדורגל הוא גם משחק של אינרציה, של הלך רוח. כאשר מנצ'סטר נכשלה לעמוד מול קאקא פעם אחר פעם המשחק שלה הפך לשונה ממה שהיא תיכננה וכך גם של מילאן. כאשר השחקנים של מילאן ובראשם פירלו ראו שהם מצליחים להעמיד את קאקא במצבים הנוחים לו הם המשיכו לעשות זאת שוב ושוב. ובמבט מלעמלה נראה היה שמילאן בה לתקוף. אתמול התוכנית של מילאן היתה מאוד דומה, פרט לעובדה שסיידורף שהוא באמת שחקן מפתח לא נכח. אותה תוכנית שבא פירלו היה אמור להעמיד את קאקא באחד על אחד מול שחקן יריב כאשר לפניו כמה מטרים. הבעיה שפגעה והרסה את כל המשחק של מילאן היא שקאקא שלא כמו אז באולד טראפורד נכשל שוב ושוב (ושוב ושוב) במהלכים שבשנה שעברה עשה אותם כאשר עיניו קשורות, רגליו שבורות ותוך כדי תפיל ה לג'יזוס. העובדה שסיידורף לא היה (או כל קשר אחר בעל יכולות התקפיות) כדי לנסות לשנות את שיטת ההתקפה השאיר את מילאן ללא מענה התקפי. פאטו כפי שכבר כתבתי הלך לאיבוד ופיפו זה שחקן שנוגע בכדור רק 5 מטר מול השער.
אני מסתכל על הפרטים לא פחות ממך,הם חשובים בהחלט אבל יש עוד,יש מעבר,מעבר למשחק אחד כזה או אחר ושוב אתה חוזר למשחק ספציפי,שוב אתה מתעלם מהדוגמא של אינטר והבחירה שלה למרות הכלים שלה, שוב אתה מתעלם שלא משנה רק הפרטים,בראייה הכללית מלמעלה וצריך להתסכל לבחון ולהבין מה היא מספרת גם כן והיא מספרת ש קבוצות,מוגבלות וטובות פחות ממילאן,גם ממילאן של אתמול ידעו לעבור שלבים מול קבוצות עדיפות כשהגישה שלהן היתה שונה, שוב, ההיסטוריה,העובדות בשטח חזקות מכל דבר, אתה מתעלם מזה,אני לא,זה ההבדל.
