אחרי השעה 1 אני לא מבין עברית כ"כ, דבר עיברית פשוטה בלי ציניות (אם השתמשת בציניות, נאי כבר לא מבדיל) לא עשינו מהם, הם עשו מעצמם. אתה ראית את המשחק? הנרי נכנס וכבר רב עם הבלם שלהם על התפיסות בחולצה, אטו כמעט הלך מכות, רונלדיניו עבר שחקן והוא כמו שחקן ספורטיבי ניסה להפוך אותו מאחור, מזל שרוני מהיר, ומסי כמובן בחוץ לאיזה 6 שבועות. הם נכנסו ברגליים של דקו, סילביניו וזמברוטה כמו רוצחים שכירים. מזל שאיניסטה לא היה, אחרת הוא היה בחוץ ביחד עם מסי שותים וודקה ליד לאפורטה ביציע הכבוד במשך חודש וחצי.
כן יכול להיות שזה באמת היה ככה. הוא היה במצב של כיבוש שער ודאי ואז עצר את המשחק ביוזמתו תפס את הכדור, וביקש מהשופט שיטפלו בשחקן.
אתה מקבל היתנהגיות לא ספורטיביות ,בעיה שלך . אני לא מקבל את זה ,וגם באנגליה לא מקבלים את זה . לואן נסטלהורס שרקו בוז ,כנל גם לטרונלדו היום ,באנגליה לא עוברים בשתיקה על מעשי רמאות והתחזיות , זה גם מה שמייחד את אנגליה מליגות כמו ספרד ואיטליה . אגב גם בנושא הזה צריך להבדיל בין עבירה שהשחקן עושה ממנה מטעמים ,לבין אומנות הצלילה כפי שנלמדת בארגנטינה ופורטוגל ,שם ממש מתאמנים על הטריקים . שום צדקנות ושום פופוליזם ,הכל תלוי בגישה ובתרבות.
כן זה היה בציניות. ביקשת הסבר, תקבל. אתה כתבת שלא אכפת לך שישברו את הרגל של שחקן מנצ'סטר/צ'לסי/ריאל, כי ככה אולי לא ישברו לאף שחקן שלכם את הרגל. איך בדיוק העובדה שלמשל ישברו את הרגל של למפארד, יגרום לכך שלא ישברו לשחקן של בארסה את הרגל גם? יש מכסה של שחקן אחד בסיבוב משחקים שיכול להיפצע? מה הקשר בין השניים? wave, סלטיק קבוצה ששואבת את כל כוחה מהמגרש הביתי שלה, קבוצה שמנצלת כל הזדמנות לשלוח את הבלמים הגבוהים שלה קדימה, קבוצה שכובשת כל כך הרבה ממצבים נייחים, ואין מה לעשות - הכדורגל שלה אפור, אפור מדי, אבל אני עדיין מאוד אוהב לראות את המשחקים שלה בבית כי הקהל שלהם עצום.
http://youtube.com/watch?v=9NQ1GFGSYKY הנה, צדיק איטלקי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
אריאל, לא באתי בטענות לסלטיק, אומנם הם לא מתאימים לרמות האלה מבחינת כדורגל, אבל הקהל שלהם מדהים, רק ציינתי שאוהדי ברצלונה הפכו את שחקני סלטיק לכסחנים מטורפים שבאו לקאמפ נואו במטרה לשבור רגליים, ושהפציעה של מסי לא יכולה להוכיח כלום, כי הוא נפצע כל שני וחמישי
לא היה לנו ערב מדהים מבחינת כדורגל, אבל דרמות דווקא כן היו. ברצלונה-סלטיק: הקטלונים הבקיעו שער, ופשוט המיתו את המשחק, וחבל. לסלטיק זה היה נוח לצאת בהפסד מינימלי, אז הם שיתפו פעולה. ציפיתי לראות דריסה מצידה של בארסה, ולצערי התבדיתי. מנצ'סטר יונייטד-ליון: היונייטד עשו את שלהם עם ניצחון קטן אך ענק. מילאן-ארסנל: אני שמח מאוד שהתותחנים הדיחו את אלופת אירופה והכדורגל המשמים שלה מאירופה. זה היה קשה, והם היו צריכים 178 דקות בשביל זה, אבל בשביל השער של פברגאס היה שווה בהחלט לחכות. סביליה-פנרבחצ'ה: חבל לי מאוד על סביליה. התאכזבתי כשנקבע בהגרלה כי שתי הקבוצות תיפגשנה בשמינית הגמר, כי זה אומר להיפרד מאחת מהן. שתיהן הציגו כדורגל גדול בשני המשחקים, אבל פנרבחצ'ה יודעים לבעוט פנדלים יותר טוב, ולכן ממשיכים הלאה. ואם כבר מדברים על הפנדלים, לדעתי הבחירות של חימנז לבועטים היו די מוזרות. למה אסקודה (פנדל מזעזע)? ולמה מארסקה (ודווקא הפנדל שלו היה סביר, אבל דמירל הדף אותו)? לדעתי הוא היה יכול למצוא בועטים יותר טובים, דייגו קאפל למשל... ודווקא אלבס, שממנו הייתי מצפה לראות את הפנדל הכי טוב, הפך לדמות טראגית כשבעט פנדל ממש גרוע. עכשיו אבוד לסביליה החלום של זכיה בצ'מפיונס, והיא תוכל לחזור לשם בשנה הבאה רק דרך הליגה. ובניגוד לקלות שבה הגיעו למפעל בשנה שעברה, השנה הם לא בעמדה טובה לכך. בכל מקרה, אני הולך הלאה עם פנרבחצ'ה, בתקווה למפגש מול בארסה בגמר.
כמה כיף לראות את הכדורגל האמיתי מנצח ואת ארסנל שעולה בצדק כה מוחלט, לאחר שהייתה טובה יותר בפחות או יותר 150 דקות בסיכום שני המפגשים. אמנם השער היה די מקרי, אבל זה מה שקורה כשמעמידים שוער כזה בשער של אלופת אירופה הדועכת. לגבי המשחק של יונייטד-ליון, כנראה שהביאו את שלמה שרף בגלל שלוי נסע עם הצעירה(שאפו על הניצחון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx ). למרות ששליימה לא היה מרדים כמו איוניר, הצקצוקים והאנחות שלו הרגיזו אותי בערך כמו החוסר תכלית של היונייטד היום. למרות משחק לא מדהים של בנזמה ששותק לחלוטין ע"י מי שאני מחשיב אותו כבלם מספר אחד כיום, מעניין מאד לדעת איפה יהיה העתיד שלו(וגם מתי). הרי אין שום ספק שהצרפתים לא יחזיקו בו יותר מדי, השאלה היא מי הקבוצה שתסכים להוציא את הסכומים האדירים לרכישתו. הוא ובן ארפה פשוט שחקנים מוכשרים ברמות מדהימות.
מודה, לא ציפיתי למשחק כל כך חלש של מילאן. האמנתי שאפקט הניסיון והביטחון יעבוד לפחות גם העונה בליגת האלופות, אבל לכל דבר טוב יש סוף. ארסנל הצעירים הגיעו לסן סירו, אחד האצטדיונים המאיימים באירופה, ועשו לגרנדה מילאן בית ספר לכדורגל. אני לא יודע מי בדיוק אשם, זאת מילאן של השנה-שנתיים האחרונות. חלשה מאוד, מבריקה מדי פעם במשחקים גדולים. קאקה היה היחיד שהתעלה על עצמו וכמעט וגנב גול בכמה הזדמנויות. מילאן מסיימת עונה במרץ, וואו. הרבה שנים לא הרגשתי כזה דבר. להיפרד כבר בשמינית הגמר, אחרי כמעט עשור של הצלחות בלתי נפסקות. משהו קטן לסיום, כל הכבוד לארסנל. היו עדיפים על מילאן באנגליה, השתלטו לגמרי על המשחק באיטליה. ועם כמה שאני שונא את הכדורגל האנגלי, הקבוצות האנגליות והאוהדים האנגלים, ארסנל הופכת להיות הפייבוריטית שלי לזכייה. כי הרי מה יותר יפה מחבורת צעירים שמשחקת יפה ומצליחה? אה כן, ותודה לפאולו מאלדיני, שחקן ההגנה הטוב בכל הזמנים, על יותר מ-23 שנים בהם שיחק במדי מילאן בגביעים האירופאיים. אתמול פאולו ערך ככל הנראה את ההופעה האחרונה שלו באירופה, ויהיה מיותר להתחיל ולשבח אותו עכשיו, יש לנו עוד 3 חודשים להנות מהילד. להתראות אירופה
הניצחון של ארסנל במלחמה לא מצביע על הנצחון שלך בקרב. מילאן הפסידה את היריבות בבית על אדמתה ואין כל משמעות לצורת המשחק שלה באמירויות. בוא נגיד ומילאן היתה מקשיבה לך ומשחקת מאוד התקפי באמירויות והיתה יוצאת בתיקו שתיים. היא עדיין היתה יוצאת מפסידה משום שהפסידה בגוזפה מיאצה. ואז כל היריבות ביננו אנו היתה מתהפכת. אני הייתי יכול באותה קלות לרשום את דבריך ולומר תראה בגלל המשחק ההתקפי בחוץ הודחנו מהתחרות. כתבתי בתחילת הטופיק הזה שהפרדיגמה השולטת אצלי הינה שקבוצה צריכה לשחק בצורה כזו שבעזרת תוכל להוציא את המיטב של כל שחקן ושחקן ואת המיב של מכלול כל שחקניה. מילאן היא קבוצה חלשה מבחינה התקפית ולכן על תיקו רק שערים באמירויות אנחנו יכולים לדבר רק בתיאוריה, לעומת זאת תיקו ללא שערים כפי שבאמת היה, זו היתה משימה בה מילאן אכן יכלה לעמוד ובהחלט עמדה. אתמול מילאן הפסידה את המשחק. נוח יהיה לאוהדי מילאן להצביע על קאלאץ' ולומר שהוא הבעיה, אני רק מקווה בשביל אותם אוהדי מילאן שבהנלה לא יעשו את אותו הדבר. כבר לפני המשחקים כתבתי עד כמה חשוב למילאן לפתוח עם חמישה קשרים, גם אם סיידורף לא אחד מהם. במשך השנים שמילאן שולטת באירופה היא עושה זאת ברוב המקרים רק בזכות היכולת שלה לשלוט בכדור והשליטה האבסולוטית במרכז המגרש. אתמול היא קיבלה את ארסנל, אולי היריבה הראשונה שהיא פוגשת שהיכולת שלה לשלוט בכדור ובמרכז המגרש לא נופלת מזו של מילאן עצמה. כאשר שתי קבוצות בעלי אותה יכולת לשלוט בכדור מה שיקבע לאיזה צד ילך היתרון הוא מספר השחקנים שם. לארסנל היו חמישה, למילאן רק ארבע. פאטו שהיה צריך למלא את החלל הראה שהמשחק פשוט גדול עליו בכמה רמות. אני לא מדבר על הדריבלים והבעיטות לשער. תפקידו של שחקן כדורגל ברמות הללו הוא הרבה יותר מכך. תנועה, מיקום, חיפוי, סגירות, מחשבה! בכל הפרמטרים האלו פאטו נפל. אינזאגי הוא לא שחקן שנוגע בכדור מחוץ לרחבה. וכך קרה ששני חלוצי מילאן לא תרמו דבר למשחק שלה ואילו ארסנל חגגה על המרכז המגרש בזכות אותו היתרון במספר השחקנים. אם קראת את דברי בתחילת הטופיק כתבתי שכדי למצות את המקסימום מהקבוצה שלך, אתה צריך להשתמש בשחקנים שיתרמו לך יותר ולא משנה באיזו עמדה זו. ולכן כפי שגם טענתי קודם אם אנצ'לוטי היה פותח עם גורקוף שגם אם לא היה נותן משחק גדול, לפחות היה תופס מקום במרכז המגרש וזו תרומה הרבה יותר משמעותית ממה ששני החלוצים גם יחד תרמו אתמול למילאן. עוד כתבתי שממערך של שני חלוצים קשה לעשות חילוף. וכך זה נראה אתמול, קשה לי להאמין שאנצ'לוטי לא ראה את מה שאני כותב עליו, אבל קשה לי עוד יותר להאמין שקיים איזשהו מאמן שבמחצית משחק בית היה מוציא את אינזאגי ומכניס את גורקוף או אמרסון בתוצאת של תיקו אפס. וזה אכן לא קרה, ומילאן שילמה על כך. אני רוצה לשבח כאן את ארסן ונגר מצד אחד, אבל מצד שני, אני חושב שהמהלך שאפרט עליו בהמשך הוא מהלך שכל מאמן עם ראש על הכתפיים היה חייב לעשות ולא להתנוור מהתקשורת שבאמת אין לה מושג. אני מדבר על כך שוונגר הבין שהמנוע של מילאן הוא פירלו ואילו קאקא הוא עוד בורג חלוד בכל המערכת הזו. את השחקן הנוסף שלו במרכז המגרש הוא בחר להצמיד לפירלו, כלומר בכל פעם שפירלו קיבל את הכדור היו עליו שניים ואילו את קאקא השאיר עם שומר אחד בלבד. הבחירה הזו שלו ניצחה לו את המשחק. בצורה הזו פירלו לא יכל לצאת קדימה, ולראיה לא זכור לי פעם אחת שהתקרב הוא לרחבת ה-16. אבל פירלו הוא גאון וגם מהמצב הזה הצליח להוציא את המיטב והמיטב הוא שאין ספור פעמים הצליח להוציא מסיר הלחץ במרכז המגרש את קאקא במצב של אחד על אחד כאשר מטרים פנוים לפניו. אבל הברזילאי נראה כאילו הוא משחק עם כדור הזהב בתחתונים ואני האמת לא זוכר משחק כלשהו בו שחקן אחד איבד כל כך הרבה כדורים כפי שעשה זאת קאקא אתמול. בפריסה כפי שהיתה אתמול במשחק הוא היה שחקן המפתח, אבל הוא נכשל כשלון חרוץ וכך גם מילאן, גם אנצ'לוטי וגם ההנהלה. אני אחזור לכך שלהאשים את קאלאץ', על שהשער שהפסיד למילאן את המשחק היה באשמתו, תהיה טעות. וגם ההנהלה של מילאן צריכה לבוא לעצמה בטענות. כי את הבעיות שגרמו למילאן להפסיד את המשחק אתמול אני צפיתי וגם כתבתי עליהם עוד לפני פתיחת העונה ובמילאן לא שמעו. כתבתי אז שאסור, אבל אסור למילאן לבנות על רונאלדו כיוון שזה וודאי שהוא רק יפצע. במילאן לא שמעו, בנו, וולנו יודעים איך זה נגמר. ואני ממש לא רופא, ואם ידעתי לראות זאת, אז ספק שבמילאן לא ראו. עוד כתבתי שמילאן חייבת, אבל חייבת לצרף קשר התקפי לסגל שלה, כתבתי שמילאן לא יכולה לבנות את כל המערך שלה סביב סיידורף וקאקא בלבד, חיבות להיות אלטרנטיבות. במילאן לא שמעו, בנו וכולנו יודעים איך זה נגמר. ולסיום: גראנדה! גראנדה! פאולו מאלדיני!
יש סיבה שאתה מצטט הודעה סרקסטית שלי מלפני כמה חודשים ומתייחס אליה ברצינות תוך כדי ניסיון להוציא אותי אהבל? אידיוט. יש לי כמה תובנות מהמשחק, אבל מכיוון שהם נוגעות בעיקר למילאן, אני לא רואה סיבה לכתוב עליהן כאן. צ'או http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
על הזין ההפסד הזה, גם ככה אין לו שום משמעות בעונה שמסמלת את סופה של מילאן הנוכחית. מה שהכי כואב לכל אוהד שחור-אדום אמיתי זה: http://goal.com/images/27984_hp.Xxx לא, זה לא כואב בגלל הדרך בה הכדורגלן הטוב בכל הזמנים מסיים את דרכו בזירה הבינלאומית. יש לו יותר מדי הצלחות שעוד מאה הפסדים כאלה לא יאפילו עליהן. הוא היה השחקן המצטיין שלנו אתמול, בגיל 40, האיש שהפך לאגדה כבר לפני הרבה שנים. כמה חבל שהוא הולך...
