שמעון גרשון יימח שמו הבקיע פנדל מכריע ב-99 וב-2008. כל הכבוד ליונייטד, הגיע להם על הדרך, על המשחק היום פחות אבל לא בצורה משמעותית. מחצית ראשונה של היונייטד, קיבלו גול בעיתוי הכי גרוע, צ'לסי בזכות הגול היו טובים במחצית השנייה ויונייטד בגלל לא היו טובים במחצית השנייה. ערוץ 2 באחד משידורי הכדורגל המבישים בתולדות המדינה, מה זה כל הפרסומות האלו? גם באולפן כל הזמן דיברו על גרנט, זה כבר בלתי נסבל.
היה נחמד לשבת בשעת צהריים לראות את הגמר הזה בפאב בסנטיאגו, צ'ילה. פרסומות לא היו במהלך השידור, מה שכן הפריע הוא משחק של קולו קולו ששודר במקביל, וכל פעם שהיתה הפסקה של שניה במשחק, בגלל פציעות, חילופים וכו', הברמן החליט שזה הזמן לראות מה קורה עם קולו קולו, שאגב ניצחו 2-1 אחרי שפיגרו 1-0. בנוגע למשחק עצמו, מחצית ראשונה כולה יונייטד, מחצית שניה והארכה בשליטה די ברורה של צ'לסי, השיפוט היה לטעמי סביר (אם כי וידיץ' היה ללא ספק צריך לקבל אדום). לגרנט אולי יש תחת, אבל לא מספיק. אני בטוח שטרי לא יישן בלילות הקרובים, בדיוק כמו התמונות הזכורות של סמי קופור מהגמר הנוראי ב-99.
כשאתה בועט פעמיים לקורות השער, ומ12 מטר בועט לשמיים, אתה לא תנצח. חבל מאוד, צ'לסי ב120 דקות היו יותר טובים, ולפנדלים חוקים משלהם.
מכל הרעש וההמולה.והמהומה על לא מאומה .של כל מיני "ידעני" כדורגל שרק אמש עוד היו בחיתולים והיום בקלות יכולים להיות מאמני נבחרת ברזיל האגדית.הגעתי למסקנה אחת ויחידה. לאנשים יש זיכרון קצר וסלקטיבי. אם מדברים על דרך ועל ראוי? אני רוצה להזכיר את דרכה של צ'לסי אל הגמר. לעומת דרכינו.. הדרך שלנו אל הגמר במוסקבה התחילה בבית אחד עם ספורטינג ליסבון,רומא ודינמו קייב כשצ'לסי התמודדה מול רוזנבורג.ולנסיה ושאלקה.. אם עד כאן הפער לא עושה רושם נתקדם לשמינית..בעוד אנו מקבלים את אלופת צרפת ליון..התחת מקבל את אולימפיאקוס בעוד אנו מקבלים ברבע את רומא שהדיחה את ריאל מדריד..התחת מקבל את איסטאמאם קישקיש קאפלה צ'רצ'ה פנרבחצ'ה איסטיורום. גם בחצי הגמר התמונה עדיין לא מאוזנת אנחנו את בארסה והם את ליברפול.ומשום מה נוטים לשכוח שאלמלא אותה מתת אל של ריסה אני כלל לא בטוח שלא היינו פוגשים את הסקאוזרס במוסקבה. בעוד אנו עושים את העלייה לגמר בדרך הכי משכנעת תוך -0- הפסדים .הצד הכחול לא ממש משכנע. כבר נאמר שהיופי בעיני המתבונן.. אני טוען שהסיפור גם בעיני המספר/המחבר. אם זה היה תלוי בי? מבחינתי כל אירוע שהתרחש אחרי הדקה ה40 לא ראוי בכלל שיסופר. שלטנו ללא עוררין בכל המחצית הראשונה. יכולנו ללא ספק לסגור את הסיפור עם 2-3 חתיכות וללכת לישון. השיבוץ של הארגו על קאשלי וכריסטיאנו שחגג על התחת של אסיין. היה ניצחון טקטי מזהיר של פרגי ללא עוררין. אני משתדל להישאר נאמן לעקרונות שלי ולכן אמשיך .. אכן במחצית השנייה התהפכו היוצרות ולזכותו של גרנט יאמר שהפיק היטב את הלקחים וצ'לסי נראיתה הרבה יותר טוב מאיתנו במחצית השנייה. בהארכה העסק היה מאוזן יותר. היו הזדמנויות פז לשני הצדדים שהוחמצו,היו הצלות מקו השער או ממש בסמוך לו. היה משחק חזק.עם המון כוח .פיזיות והרבה אמוציות שגרמו לא אחת ל"לכלוך" כמו 2 אפים דוממים. או החתול והעכבר בין וידה לדידיה דרוגבה. היה גם מורחק טיפש (דרוגבה)..היו גם החלטות שיפוט מוטעות . אבל בסך הכל אף אחד מהם לא הכריע את התוצאה.להזכירכם היה 1-1 בתום 120 דקות. המשחק הוכרע בבעיטות עונשין שבדרך כלל כרוכות במזל. היום המזל היה לצידנו וכל מי שלא אוהב את זה? בשפתו של אבו עמר(עראפת ימ"ש) שילך לשתות מהמים של ים המלח. אנחנו האלופים וגם מחזיקי גביע אירופה לאלופות לשנת 2008 יששששששש ושימותו הקנאים.
2 גביעי אלופות של יונייטד מתוך 3 באו בחאווה. כמה מזל יש לקבוצה הזאת, וכמה אני שונא אותה. לצ'לסי הגיע לנצח ופשוט כואב הלב על טרי. לא מבין למה נתנו לבלם להיות בועט חמישי.
כי החלוץ הורחק שתי דקות לסיום http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx מה גם שאם הוא לא מחליק הכדור הזה בפנים וצ'לסי מחזיקת הגביע.
לא חושב שתפקוד במגרש אמור להשפיע על פנדלים - בכזה מעמד מכריע ,הכל עניין של בטחון ,קור רוח ואמונה .דברים שלטרי יש כמויות . האנק טן קאטה אמר אחרי המשחק - כל השבוע עבדנו באינטנסיביות על פנדלים , טרי לא היה אמור לבעוט מלכתחילה אבל הוא התייצב בזמן ששחקנים אחרים לא רצו לקחת אחריות אני לא רואה את שבצנקו משחק באגף בשום אופן - הוא פשוט לא מסוגל לחרוש את המגרש לעלות ולרדת (כדי לעזור על רונאלדו) ובטח שלעבור שחקן או להרים . אנלקה , לפחות בתפיסה מסוגל לכך
מעניין. עם זה היה הפוך ויונייטד הייתה שולטת, צ'לסי הייתה שודדת בפנדלים, הכל כאן היה מוצף ב"תחת, תחת ותחת". אה סליחה, הפעם זה פרגי הגאון. בכל אופן, עם כמה שאיני מחבב את גרנט, הגיע לו ולקבוצתו שהיו ראוים יותר לזכות. בניגוד לציפיות שלי מהגמר הכל-אנגלי הראשון אי פעם, הופתעתי לטובה ממשחק די טוב. אמנם למרות הכל, הרגאבי כמו תמיד גם שיחק תפקיד לרעה, הרבה מכות, אגרסיביות מופרזת ולא משהו שכיף לעיניים. המשחק התחיל בקצב אפרורי, זהיר ועם הרבה כדורים ארוכים וכבר אז צפיתי ל90 דקות שהתנהלו בקצב המדובר, אולם הגול של יונייטד לשמחתי הכניס קצב טוב מאוד למשחק- צ'לסי השתחררה, כל המשחק הטקטי והעמידה הנכונה על המגרש התפרקו והיה אפשר לראות קצב קצת יותר טוב של משחק ואף מצבי כיבוש ממשיים. הסיום היה אכזרי, אולי מהאכזרייים ביותר. לראות בריון כמו טרי שמחמיץ בגלל החלקה ממרר בבכי כמו ילדה קטנה שלקחו לה סוכריה, פשוט עצוב. וגם על באלאק פשוט כואב הלב. גמר מצוין בחלקו הרב, נקווה לעוד גמרים טובים, רק עם פחות אנגליות, פחות אגרסיביות ויותר ספרדיות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
Gaas- השיפוט אכן לא הכריע את המשחק, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהוא הלך בבירור פשוט לטובת יונייטד(ואני אומר את זה כנייטרלי, כן? לא היה אכפת לי מי תנצח במשחק הזה), החלטות קטנות של השופט, הקוון מרים דגל לעבירות לטובת צ'לסי(עבירות ברורות) והשופט ממשיך בשלו, היה גם פנדל לטובת צ'לסי, עבירות קטנות, קרנות...טבז מפרק כל מה שזז ומקבל צהוב ראשון לקראת סיום ההארכה, והאדום של דרוגבה, זה באמת היה מגוחך. קודם כל זה לא אדום, אם זה אדום אז בכל משחק וחצי צריכים להיות 2 אדומים, אבל אם זה כן אדום, איך לעזעזאל וידיץ' לא קיבל אפילו צהוב(שהיה כמובן מרחיק אותו מהמשחק בצהוב שני)?! :aaarofl: זה היה באמת שיא השיאים ללא ספק. מה לעשות, קשה להתעלם מהעניין הזה, וונגר כ"כ צדק אתמול, הוא אמר אתמול שהוא לא מאמין בשקל בשופט האידיוט הזה ואכן צדק. סה"כ, המפעל הזה השנה הוכיח לי שוב למה כבר הוא הפסיק לרגש אותי, פרט למשחקים נדירים כמו המשחק שלנו מול ליברפול למשל- המפעל הזה שוב הזכיר לי שמספיק לקבוצה יכולת בינונית לאורך כל המפעל, ועדיין לזכות בתואר. ובאמת, שישנו כבר את השיטה הזאת של הפנדלים, לא נמאס?
אני פשוט לא מצליח לשנוא את ג'ון טרי. אוהדי טוטנהאם מתעבים את הבן אדם הזה אבל אני באופן אישי פשוט מעריץ אותו. כן, היו לו יציאות נגד הקבוצה שלי ועדיין, הקרבה, נחישות ומסירות מהסוג שתמיד נהנים לומר שכבר אין יותר, שהוא נציג אחרון לנשמה בעולם של כסף, איזה הצלה מדהימה אתמול של שער של מיליון אחוז, איזו החמצה טראגית. ביש מזל, החטאה של תנאי מגרש ולא בעיטה שלומיאלית, הוא בעט את הכדור כי לא הייתה רגל שתייצב אותו אבל מן הסתם פחד בהחלקה לגעת בכדור, זו חשיבה אינסטינקטיבית ובלתי נמנעת והוא פעל נכון, אבל זה לא עבד. אם כן, הגביע הזה היה רשום על שמו. אם הוא היה כובש בהחלקה הזו - ולמרות שזו הייתה בעיטה לא אידיאלית לא היה כזה רחוק שזה יקרה - הוא היה התגלמות הגבורה. התמונה שלו בוכה לא תצא לי מהראש הרבה זמן. יריב או לא יריב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
אוי נו, "סטירה", לא הייתה שום סטירה. דקה 117, עצבים, הושטה יד לעבר הפנים של וידיץ', זה לא סטירה. צהוב היה יכול וצריך להספיק במקרה הזה, למה אתה נופל לשטויות של שגיא?
