ליברפול 21/22 - The Last Dance?

מה אתה יכול לדמיין?
קלופ מתפטר יום אחרי שמעיפים לו את ואן דייק כי לא האריכו לו חוזה ל300 אלף.
זה מה שאני יכול לדמיין.

 

קלופ לא יתפטר גם אם תמכור לו חצי מהסגל זה בנאדם עם מנוי שנתי למועדון הקיט קט הוא כבר ימצא דרך להנות מהסבל.

 

כן יש לך ממש מליון דוגמאות להאחז בהן של שחקנים שהם בסטטוס של ואן דייק שנמכרו לקלופ מהסגל כי התקמצנו להאריך להם חוזה.
ואן דייק הוא בסטטוס אחר מכל שחקן בסגל שלכם(גם בעיני קלופ).
אתה מעיף לו אותו כי יקר לבעלים לתת לו את החוזה של סאנצ׳ו והוא ממשיך? אם אתם מגיעים למצב הזה בכלל אל תתפלא לראות רכבת של שחקנים אחרים שירצו לעזוב.

 

הייתה עולה כתבה בדיילי מייל שהוא דרש 600 אלף לשבוע ומציגים גם את ואן דייק בתור רודף בצע.

אתה יכול לקחת את הגלייזרים להכפיל ב10 ועדיין לא תקבל את רמת העליבות של FSG.

אני לא אהיה מופתע אם נגיד הם לא יצליחו לקבל הצעה של 20 מיליון פאונד על קייטה אז גם הוא יקבל חוזה חדש
אפילו שהוא הפלופ הכי גדול בתולדות המועדון.

מבחינתם שימשיך לקבל פיזיותרפיה ולא ישחק אפילו דקה אחת
העיקר לנסות כמה שיותר להחזיר את ההשקעה ממכירת חולצות שלו לתושבי גינאה במשך 4 או 5 שנים.

יש פה מישהו שכתב שלסאנצ'ו יש פוטנציאל יותר גדול מסלאח והוא הדבר הכי קרוב למסי.. חייב לחזור מהר למציאות כי ביונייטד
לג'יידון סאנצ'ו גם לא תהיה קריירה כמו של ג'יימי ורדי.

 

מתחבר לנקודה שגיל העלה פה כבר כמה פעמים. האיום שלנו במצבים נייחים הוא יתרון דרמטי מאוד.

 

ברור שאנחנו לא נעמוד בקצב הזה כי הוא באמת מטורף (מרגיש שב4 משחקים האחרונים כבשנו בערך אותה כמות של שערים מקרנות, או מהלכים שהגיעו מקרנות, שכבשנו בכל העונה שעברה), ובעיניי אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על להחזיר את פירמינו להרכב ע"ח ג'וטה ולהשתפר במשחק פתוח כי זה נראה לא משהו, אבל זה עדיין סימן טוב מאוד כמובן שזה נשק שחזר לארסנל שלנו. ואן דייק, מאטיפ ומסתמן שגם קונאטה יודעים לשים גוף ולעשות בלאגן ברחבה, משהו שפיליפס נניח עם כל זה שכוח וגובה ולנגוח כדורים זה בערך כל מה שיש לו - כנראה לא יודע לעשות.

וצימיקאס מגביה קרנות נפלאות, האמת יהיה באסה לאבד את זה ורוברטסון צריך לחזור להציג את התפוקה ההתקפית הרגילה שלו כי בינתיים לא ממש ראינו את זה העונה.

 

הגיעו כבר תוצאות הבדיקה של טיאגו?

 

זה גם עובד בהגנה, שיביאו גרף כמה ספגנו מנייחים וכמה סופגים העונה מנייחים.
מזמין אנשים לצפות במשחקים רנדומלים מ19-20, עונה בה הזיכרון קצר הטווח שלנו יגיד לנו שרמסנו את הליגה ושיחקנו טוטאל פוטבול אבל בהסתכלות על חלק לא מבוטל מהמשחקים, נראנו בינוני ומטה, הקו הקדמי נראה עייף ובסוף היה שער דרך מצב נייח שהעלה את הביטחון וסלל לנו את הדרך לניצחון.
וגם כמובן איזה פער בין ניהול המשחק של ואן דייק לזה של פיליפס. זוכרים כשפיליפס היה עם הכדור איך הייתה חובה שארנולד/רוברטסון יתנו לו קו ישיר למסירה ושהקשר האחורי ממש יירד להיות בלם 3 כדי להתחיל התקפה?
גם כשהמסירה עצמה מבוצעת, היא מאוד צפויה אז הקבוצה היריבה עושה כבר לחץ ברמה טובה על השחקן אליו פיליפס מסר.
הפער בעניין הנייחים ובניית ההתקפות הוא בלתי נתפס.
היום כשואן דייק עם הכדור ארנולד יכול להיות בעמדת הקיצוני, ההגנה צריכה לכסות את כל המגרש ולאחר שמסירה מבוצעת השחקן שמקבל את המסירה יהיה חופשי לתנועה ב99% מהמקרים.

 

זה מה שאתה חושב שזוכרים?
אני דווקא זוכר אותנו גם ב18/19 וגם 19/20 מדברים פה על זה שהפכנו לקבוצה הרבה יותר יעילה, שמסתמכת על הגנה, סולידיות ויכולת להוריד ולהעלות הילוך, במקום הטוטאל פוטבול של 16/17 ו-17/18 שבסופו של דבר לא הוביל אותנו לתארים אמיתיים.
לא היינו קבוצה מלהיבה אלא מקצועית, רגועה, כיאה לקבוצה שרוצה לקחת אליפות. בריצת מרתון אתה לא נותן 100% מההתחלה הרי, זה פשוט לא עובד. הקסם היה שבמשחקים החשובים ידענו לעלות להילוך רביעי-חמישי ופתאום לתת הצגות כמו מול לסטר לדוגמה.

כרגע זה נראה שאנחנו בדרך הנכונה לחזור לסגנון המשחק הזה. 2 הבעיות שכן מטרידות אותי הן:
- הירידה של בובי ומאנה ביכולת + היעדר גיבוי בהתקפה, שבוודאי יהפכו חלק מהנצחונות 2-1 או 1-0 מהעונות המטורפות ההן ל-1-1 או 0-0.
- הדלילות בקישור, שעשויה להשפיע על היכולת שלנו לשלוט בכדור ולנווט את המשחק לאן שאנחנו רוצים.

 

אז קייטה יחמיץ את המשחק בשבת בעקבות הפציעה\בעיטה בדשא בשלישי.
טיאגו בכלל לא בתמונה לחזור (כנראה עדיין מחכים לתוצאות הבדיקות).

טרנט ומילנר חזרו ואולי גם פירמינו יוכל לקחת חלק בשבת.

הייתי אומר שזה חייב להיות ג'ונס שפותח בשבת, אבל בטח זה יהיה מילנר.

 

היינו זוכים באליפות בעונת 16/17 אם סאדיו מאנה לא היה הולך לאליפות אפריקה.
שיחקנו את הכדורגל הכי מחשמל שאי פעם ראיתי מאז תקופת הספייס בויז של רוי אוונס.

אפשר לומר שסגנון המשחק פה קיבל טראומה קשה מעזיבת זליקו בובאץ' שעד עצם היום הזה עדיין לא ברור למה הוא עזב.
מה שיש פה היום לא דומה בשום צורה למה שראיתי גם אצל דורטמונד בשנת 2010 ואני מתקשה אפילו לקרוא לזה גֵגֵנפרֵסינג.

ליברפול הייתה סופגת בזמנו כמות אדירה של שערים ממצבים נייחים ורואים בכלליות גם את הירידה הדרסטית בכמות ספיגת השערים:

2015/16 - 50
2016/17 - 42
2017/18 - 38 (חצי עונה עם ואן דייק)
2018/19 - 22 (אליסון ביחד עם ואן דייק)
2019/20 - 33 (אליסון פצוע רוב העונה)
2020/21 - 42 (בלי ואן דייק)

עסקת קוטיניו זאת העסקה הכי משתלמת בהיסטוריה.

 

אליפות וליגת אלופות ב2 העונות אחרי שהוא עזב.

טראומה קשה, אין ספק. הוכח שכמו שתמיד אמרו, הוא היה המוח מאחורי קלופ.

עיקר מה שהשתנה מאז שבובאץ' עזב זה שהפכנו לקבוצה טובה יותר בערך באממ, כל מובן אפשרי. כשמעל הכל בולט המעבר שלנו מקבוצת "גגנפרסינג" מאוד ישירה שמצליחה נגד הגדולות מתקשה נגד הקטנות, לקבוצה הרבה יותר שלמה וגמישה שיודעת לשחק עם פוזשן, למצוא שטחים ולנצח כמעט את כל המשחקים האלה שהיריבה נותנת לה פשוט להחזיק בכדור 70-80% מהזמן, תוך כדי שהיא שומרת לעצמה בארסנל תמיד את האופציה למשחק הלחץ המפורסם שחונק קבוצות במשחקים הגדולים או משתמשים בו בשביל בליץ מוחלט בפרק זמן של 20 דקות (ראה ערך מילאן שבוע שעבר). זה פשוט מתון יותר ומתאים יותר לקבוצה שרוצה לעמוד בקצב לאורך עונה שלמה.

אני לא מבין למה שמישהו ירצה לראות את דורטמונד של 2010 פה. זו לא דורטמונד ב2010, זו ליברפול ב2021. כדורגל מתקדם, מאמנים מחדשים ועושים התאמות.

את הכדורגל הכי טוב שלנו ואת הקבוצה הכי טובה של קלופ קיבלנו ב19\18, אגב. סה"כ 2 נקודות פחות בליגה מעונת האליפות, הפסד ליגה אחד בלבד על חוט השערה באתיחאד, זה היה קמפיין ליגה אדיר לא פחות משל 19\18 וכמובן זכייה באלופות. זו הייתה קבוצה עוצמתית ואיכותית מאוד, ב20\19 עדיין היינו מצוינים אבל כמו שגיל אמר לא מעט משחקים די בינוניים שבכל זאת ניצחנו, זאת הייתה אליפות של רבאק לא פחות משל כדורגל כי את השיא של הקבוצה ראינו בעונה לפני כן.

 

מזה קשור לתארים? מדובר פה על חווית צפייה ומאז שהוא עזב מבחינת כדורגל פחות כיף לצפות בקבוצה הזאת לא משנה כמה תמשיך לשקר לעצמך.

היעילות היחידה שלך זה וירג'יל ואן דייק שבלעדיו אתה מפסיד 6 פעמים רצוף בבית וצריך שהשוער שלך ינגח שער ניצחון נגד ווסט ברומיץ כדי לסיים בטופ 4.

 

אם כל הכבוד לבובאץ.
להגיד שבגלל שעזב, הקבוצה הפסיקה לשחק ככה זה לא נכון.
היו לנו משחקים לא פחות גדולים וברמה הרבה יותר גבוהה גם אחרי שהלך.

היו מס גורמים שגרמו לשינוי הזה.
העזיבה של בובאץ היא בטוח שלא סיבה עיקרית לכך.

 

אני מסכים שהכדורגל הכי כיפי שלנו היה ב16/17 ובעיקר 17/18, אבל מבחינת יעילות ואיכות המשחק בכלליות לדעתי אין מה להשוות. כמו שווקאון כתב, הפכנו לקבוצה מגוונת בהרבה, חכמה יותר, שלא מסתמכת על אמוק והתלהבות כשיטת משחק קבועה. אני חושב שאולי בגלל האינטנסיביות באנגליה זה לא sustainable לאורך עונה שלמה, אתה חייב לדעת לתת ליריבות לעבוד בעצמן עם הנעת כדור לדוגמה.

אם כבר מדברים על כדורגל כיפי וקוטיניו אז החצי עונה הראשונה של 17/18 הייתה מטורפת. הרביעייה הזאת נראתה בלתי עצירה ביחד. תחשוב שלזה היית מוסיף את ואן דייק ואליסון בלי למכור את קוטיניו...