השוויצרים במחצית בטח הביאו לחדר ההלבשה של הבולגרים רולקסים. האיטלקים לעומת זאת יכלו להרשות לעצמם להביא לחדר ההלבשה של הצפון אירים רק מתכונים. הנבחרת הזו לא הייתה טובה מזו של ונטורה. וזו חייבת להיות סטירת לחי מצלצלת למנצ׳יני, כי הוא חייב לשנות משהו בגישה. כי כמו ביורו, כשלא הולך לנו, אנחנו לא מסוגלים לפרוץ את הסכר.
עד עכשיו רק 3 זוכות ביורו לא העפילו למונדיאל שאחרי הזכיה - צ'כוסלובקיה ב - 1978, דנמרק ב - 1994 ויוון ב - 2006.
מלבד בלוטי שהודה שיש בעיה בחלק הקדמי, חלק מההתבטאויות היו מאו בעייתיות, בעיקר של בונוצ׳י ומנציני שאמרו דברים בסגנון: לא רק שאנחנו בטוחים שנגיע, גם יש לנו סיכוי לזכות חטא היוהרה. תורידו ראש, תכנסו לפאניקה, ותלחמו על החיים שלכם בפלייאוף מהדקה הראשונה, לא מהדקה ה-70
באמת שניסיתי למצוא הסברים על הפלייאוף הארור הזה, אבל לא הבנתי איך קובעים מי מארחת את הגמר. אנחנו מארחים את חצי הגמר כי אנחנו מדורגים, אבל מה קורה עם הגמר? הגרלה? יכול להיות שאנחנו נשחק נגד פורטוגל בחוץ בגמר?
הרבה דברים יכולים להשתנות עד אז. אולי זאניולו יחזור, וראטי רחמנא ליצלן לא ייפצע, קייליני קשישא יחזור למשחק אחרון וכו׳ וכו׳. אני אופטימי.
לא רוצה להלחיץ אבל מדליקים את רונאלדו לגמרי עם ההדחה וזה לא טוב לנו למקרה שיהיה מפגש כזה. לזה תוסיף שהוא מהבודדים שהצליחו להסתדר עם קייליני ובונוצ׳י.
ספרד צרפת וגרמניה עלו, ככה שלא משנה מי תגיע לפלייאוף, אני חושב שהבעיה(בדיוק כמו הסיבה שבגללה הגענו לפה) תהיה בחלק הקדמי. בונוצ'י ושות' אמורים להיות מסוגלים לחנוק את היריבות, הבעיה היא שאנחנו לא יודעים לפצח הגנות(לא משנה אם חלשות או חזקות), ובעיקר נראה שהשחקנים לא 'רעבים' מספיק. זו לא האיטליה של תחילת היורו, אלא המשך דהוי של הנבחרת של סוף היורו. לא יכול לסבול את אינסיינה באמצע, בכלל לדעתי הוא צריך לעבור לתקן של סופר-סאב ולא של פותח. כמוהו גם ברארדי, שכל פעם שנכנס עושה אימפקט, וכל פעם שהוא פותח הוא פושר מאוד. על הנייר זאנילו וקייזה באגפים + חלוץ מטרה אמיתי צריך להיות האידיאל שלנו, אבל צריך לראות איך זה בכלל נראה. בפורומולה הנוכחית סקאמקה/ראספדורי/קן חייבים לקבל הזדמנות(וכרגע ברנרדסקי צריך להיות הבחירה המועדפת לקונטרה קייזה - במיוחד לאור החולשה הנוראית בעמדות המגנים) ולטעמי אנחנו עלולים לשלם על כך שהם לא קיבלו את זמן ההרצה שלהם, מפני שעכשיו זה קצת 'מאוחר מדי' לנסיונות. נ.ב - אם הייתי יכול ממש לשחק, לא הייתי פוסל 4-2-3-1 עם פלגריני בעמדת ה-10 עם ז'ורז'יניו ובארלה בקישור. נ.ב2 - הדאגה הגדולה היא,כאמור, שעכשיו מאנצ'יו מגיע לסיטואציה בעייתית, שבה כל הימור נראה כבד יותר ויותר מאי פעם יורד הסיכוי שנראה שינוי למרות שזה הדבר שהכי צריך.